ליאור שמחה: הגיע הזמן שנחזור לנצח

ליאור שמחה, נצר סירני, מתמודד על תפקיד מזכ"ל התנועה הקיבוצית.  אם ייבחר הוא רוצה לקדם בעיקר את הנושאים הבאים: הגדרת זהותו של הפרק החדש של התנועה הקיבוצית, הייצוג שלנו מול המדינה,  הכנסת  חדשנות לקיבוצים, איכות הסביבה, שיטות ניהול מודרניות, ובעיקר – מאבק על הערכים שלנו, בתוך התנועה ובחברה הישראלית

מסתירים מחברי הקיבוצים את האמת, טוען ליאור שמחה, והאמת היא שאנחנו מפסידים. הפסדנו קרקעות, הפסדנו זכויות, הפסדנו בדעת הקהל, הפסדנו בפוליטיקה הישראלית וברגולציה. את כל אלה צריך לשנות, וזה מה שהוא מתכוון לעשות אם חברי הקיבוצים  יבחרו בו ב-17 בדצמבר לתפקיד המזכ"ל הבא

הוא בן 43, צעיר. נולד  בנצר סירני, דור שלישי. סבו וסבתא שלו היו ממייסדי הקיבוץ. יש לו תואר ראשון בכלכלה וניהול  ותואר שני בניהול עסקים. בשש השנים האחרונות הוא יו"ר הקיבוץ. מסלול ההתקדמות שלו הוא לא  המסלול הקיבוצי הקלאסי של ריכוז ענף  ואחר כך ריכוז משק. רוב חייו עבד מחוץ לקיבוץ בסקטור העסקי הפרטי, במשרדי פרסום וייעוץ. שם, הוא מסביר, למד שיטות ניהול ורכשתי יכולות אסטרטגיות שלא לומדים בקיבוץ.  "אחת הבעיות הגדולות לטעמי, היא היכולת של מנהלים שגדלו בסקטור הקיבוצי להביא שיטות ניהול אחרות, כאלו שמקובלות היום בשוק הפרטי. אם מדברים על ניסיון, ובבחירות האלה מדברים הרבה על ניסיון, אז דווקא הניסיון שלי בסקטור הפרטי הוא הרבה יותר משמעותי. אני סבור שברמת ההנהגה דרושים לנו אנשים שמבינים את העולם החדש ואת שיטות הניהול החדשות".
נשוי לכרמל, רופאה אונקולוגית בתל השומר. לזוג שלושה. ילדים, הגדולה בת תשע.

ספר קצת על נצר סירני בשנים האחרונות

"מה שעשינו בנצר סירני זה בעיקר לשבור את המוסכמות. זה לבוא ולהגיד – אנחנו חושבים חדש, אנחנו חושבים מה נכון לנצר סירני, איפה נצר סירני רוצה להיות בעוד חמש, עשר, עשרים שנה, ולפי זה מקבלים את ההחלטות. לא לפי  מי שעכשיו לוחץ או צועק, אלא רואים רחוק. כשנכנסתי לתפקיד היו"ר הדבר הזה לא היה ברור, האם  אנחנו קיבוץ או שכונה ליד נס ציונה. נצר סירני קיבלה החלטה שהיא רוצה להיות קיבוץ".

שמה זה אומר? מה זה קיבוץ בעיניך?

קיבוץ בעיני זה ארבעה דברים: הראשון הוא שותפות אמיתית, השני זה ערבות הדדית חזקה, בנצר סירני (430 חברים), יש ערבות הדדית מאוד חזקה, למשל פנסיה שהיא אחת הגבוהות בתנועה הקיבוצית (6,000 שקל), הדבר השלישי זו דמוקרטיה ישירה, היכולת של כל חבר להשפיע על מה שקורה. הדבר הרביעי – קהילתיות וסולידריות. חוסן קהילתי זה משהו שצריך לעבוד עליו, לבנות אותו מלמטה, אלה ארבעת המרכיבים וכל קיבוץ יצטרך לשחק במינונים שלהם בהתאם לתפיסתו וליכולות שלו.   .

 את ארבעת המרכיבים האלה אפשר למצוא כמעט בכל קיבוץ, בוודאי בשיתופיים אבל גם במתחדשים. השאלה באלו רמות ובאיזו רזולוציה.

"נכון.  אבל צריך לתכנן את זה ולייצר מכנה משותף רחב ככל האפשר, ושכל חבר קיבוץ יידע מה זה קיבוץ  אני לא בטוח שזה המצב עכשיו".

אתה  יכול לתת לי דוגמא לגבי החלטה בנצר סירני שהיא מבחינתך יוצאת דופן לעומת מה שאתה מכיר בקיבוצים  אחרים?

"אם דיברנו על מחויבות הקיבוץ לחבר. אם מזכיר הקיבוץ אומר לי שהוא מחויב לי, אז אני רוצה לדעת במה הוא מחויב, ויותר  מזה – אני רוצה לדעת שהוא באמת מתכוון לזה. מה שבנינו בנצר סירני זו קפסולה ביטוחית, שהקיבוץ הוא המוטב שלה, לצרכי החבר. הקיבוץ גם מממן חלק לא מבוטל מהקפסולה הזו. חבר נצר סירני  יודע שהוא מבוטח ושהקיבוץ יעשה הכל כדי לעמוד במחויבויות אליו. מחויבות לסיעוד, לבריאות לחינוך וכן הלאה, מחויבות אמיתית שכתובה בתקנונים. אני חושב שבחלק מהקיבוצים המתחדשים המחויבות הזו, שהיא מחויבות מוסרית, נסדקה. אני גם חושב, שכתנועה קיבוצית אנחנו צריכים לייצר מודלים שיאפשרו לקיבוצים  לקחת על עצמם מחויבות כזו."

איך אתה מגדיר המצב של נצר סירני?

"נצר סירני נמצאת במצב טוב מאוד. גם כלכלי גם חברתי. אחד הדברים הטובים שמאפיינים את נצר סירני הוא שאנשים מעולים עושים את הדברים. היכולת שלי להביא אנשים מתאימים גם לחינוך וגם לכלכלה וגם לכל תחום אחר, זה הכוח של מנהל".

והיה אם ייבחר לתפקיד

על השאלה מתי גמלה בלבו ההחלטה להתמודד על תפקיד מזכ"ל התנועה, משיב ליאור שמחה כך: "כמנהל קיבוץ ועוד יותר ברמה של חברי קיבוץ, יש היום הבנה שהתנועה הקיבוצית הפסיקה להיות רלוונטית. באדישות הזו שהציבור מפגין כלפי התנועה הקיבוצית יש אמירה מאוד מאוד חזקה, ואנחנו כולנו צריכים לקחת אחריות על מנת לשנות את המצב הזה ולהיכנס מתחת לאלונקה. זה לא שאני יודע הכל, אני ממש לא יודע הכל. התפקיד של המנכ"ל על פי תפיסתי הוא להביא את האנשים הכי טובים ולהוציא מהם את הזהב שלהם. לטעמי התרגלנו להפסיד והתרגלנו לפשרות שהן פשרות מסוכנות. אסור לנו לתת לזה לקרות ואסור לנו לעמוד מנגד, אסור שכל אחד יישאר בשלולית שלו".

צריך לאסוף את כל הקיבוצים למשימה לאומית מאוד ברורה שהיא לא ערכי הנדל"ן, אלא   הערכים שלנו,  האמת הפנימית שלנו, השקפת העולם שלנו. אם אנחנו נבין שזו המשימה הלאומית, יהיה קל להילחם על החקלאות כי היא ערך, ויהיה קל להילחם על תנועות הנוער  כי הן ערך, ויהיה קל להילחם על אורחות החיים שלנו כי זה ערך

אנשים מקורבים אליך עודד אותך לעשות את הצעד הזה? היית אדם אלמוני עבור רוב חברי הקיבוצים עד שהחלטת להתמודד      

"לא מעט אנשים  אמרו לי – בשביל מה אתה צריך את תפקיד מזכ"ל התנועה הקיבוצית?  אתה נמצא במקום טוב, למה לך ללכת להרפתקה הזו? והתשובה שלי היא שהמחויבות הפנימית שלי היא בעיקר כלפי דור הילדים שגדלים בקיבוץ, והם גדלים היום במציאות שבה התדמית שלנו בחברה הישראלית הפכה להיות מאוד מאוד בעייתית, התדמית הפוליטית, התדמית מבחינת הרגולציה, והכי גרוע שאומרים לי שהכל טוב. לא הכל טוב. אני רואה את הקיבוצים בדרום שלוקחים להם אדמות חקלאיות, ואני אומר – לא יכול להיות שזו התנועה הקיבוצי המפוארת. אני מניח שכמו בנצר סירני קורים בלא מעט קיבוצים דברים מעולים, אבל בקומה למעלה, בייצוג שלנו מול המדינה, אנחנו לא. תשאל את החברים החדשים שהצטרפו לקיבוצים מה זה הדבר הזה שהם הצטרפו אליו, מה זה קיבוץ? הם לא יידעו להשיב. יגידו שזה בית, זה  דשא זה חדר אוכל, אבל זה ממש לא זה. דרך אגב, גם החברה הישראלית רואה אותנו כבית דשא חדר אוכל, סוחרי נדל"ן. ואנחנו ממש לא כאלה".

 מהם הנושאים המרכזיים שמבחינתך עומדים על הפרק. מה תציב בחזית השינויים שאתה רוצה לקדם?

"הדבר הראשון – הגדרת הזהות הפרק החדש של התנועה הקיבוצית. בואו נברר עם עצמנו מה הזהות החדשה שלנו. מה המצפן. עברנו את פרק ההישרדות של הקיבוצים ועכשיו מתחיל פרק חדש. את הפרק הזה צריך לנהל, אם לא ננהל אותו ואם לא נבין לאן הוא הולך, אנחנו ניגרר לכל מני מקומות שאנחנו לא רוצים למצוא את עצמנו בהם. באופן כללי – הכיוון אליו אנחנו הולכים לא ברור. האם אנחנו הולכים להיות יישובים קהילתיים מצליחים?  לדעתי לא. אבל אם כן, אז בואו נהיה מספיק אמיצים כדי להגיד לעצמנו – זה הכיוון".

הנושא השני?

"הייצוג מול המדינה. אם אנחנו נקדם את הערכים שלנו, לא נגמגם ובאמת נילחם על מה שחשוב לנו, גם בפוליטיקה וגם ברגולציה, אנחנו יכולים להיות במקום אחר לגמרי. אחד הדברים המשמעותיים ביותר שאני רוצה לעשות, זה לייצר חזית מאוד לא מתפשרת מול מוסדות המדינה. בעיקר במאבקים על הערכים שלנו".

יש כנראה הבדל בין להיאבק על הערכים שלנו מול ממשלת ליכוד, או מול ממשלה של כחול לבן

"אני לא חושב ככה. להגיד שעכשיו יש ממשלת ליכוד ולכם מתנכלים לקיבוצים, זה חוסר הבנה של איך שהדברים עובדים. ולהגיד שאנחנו רק אחוז אחד מהאוכלוסייה אז לא נוכל לקדם את מה שאנחנו רוצים לקדם, גם זה חוסר הבנה. אנחנו נוכל ואנחנו נעשה את זה, צריך לאסוף את כל הקיבוצים למשימה לאומית מאוד ברורה שהיא לא ערכי הנדל"ן, אלא   הערכים שלנו,  האמת הפנימית שלנו, השקפת העולם שלנו, ועל אלה אנחנו צריכים להילחם בכל הכוח.  אם אנחנו נבין שזו המשימה הלאומית, יהיה קל להילחם על החקלאות כי היא ערך, ויהיה קל להילחם על תנועות הנוער כי הן ערך, ויהיה קל להילחם על אורחות החיים שלנו כי זה ערך. בדיוק כמו שהדתיים נלחמים על השבת. המלחמות על הנדל"ן ועל ה-3.75% הן מלחמות צודקות אבל צריך לעשות אותן בחושך".

נכון שעל פי חוק יוצאים לפנסיה בגיל 67, אבל 67 זה ה-50 החדש, ואנחנו צריכים  לדעת מה אנחנו עושים עם הפנסיונרים ואיך אנחנו מייצרים להם עבודה ייעודית תרבות ייעודית ותוכן ייעודי. יש בתנועה אגף צעירים ובהחלט ראוי שיהיה, אבל אולי נכון שיהיה גם אגף פנסיונרים. זה נושא שצריך לחשוב עליו מחדש.

מה עוד?

"נושא החדשנות. אנחנו הכי טובים בחקלאות, הכי טובים בתעשייה, ואנחנו צריכים  ויכולים להיות הכי טובים גם בחדשנות. זה העולם שממנו אני בא. אנחנו צריכים להביא את סצנת ההי-טק לקיבוצים. להביא אליהם ורטיקלים כמו אי או טי,  כמו דיפ לרנינג, כמו החקלאות המדייקת, התפקיד שלנו הוא להכניס  את הסטארט-אפים לתוך הקיבוץ.  היינו הכי טובים בחקלאות ובתעשייה, אנחנו צריכים להדביק את הפער בהי-טק. הקטר של הכלכלה הישראלית זו החדשנות, וחדשנות זה סטייט אוף מיינד. זה  לקום בבוקר עם חדשנות וללכת לישון בלילה עם חדשנות. החובה שלנו היא להביא את זה לקיבוצים.  אנחנו מאוד עסוקים בדברים הדחופים, ולעסוק בחדשנות זה לעסוק בדברים החשובים. התפקיד של המנהל הוא בין היתר לדעת להבחין בין הדחוף לחשוב".

מה לגבי התחום הפוליטי? 

"ראשית חשוב לי לומר, שלטעמי, מזכ"ל התנועה לא צריך להיות מזכיר מחוז הקיבוצים של מפלגת העבודה, למרות שאני איש מפלגת העבודה וציר במפלגת העבודה. פוליטיקה עושים בכנסת ובמזנון הכנסת, ובוועדת הכלכלה ובוועדת הכספים, ואנחנו צריכים לדעת מיהם חברי הכנסת שמקדמים רעיונות שלנו ומי לא, ועם אלו שמקדמים, אתם צריך לעבוד, בכל הכוח. הגיע הזמן לדחוף כמה שיותר אנשים טובים משלנו לפוליטיקה הישראלית. לא לשים להם רגליים, אלא להגיד – אתם האנשים שלנו ואתם אלה שצריכים לייצג את הערכים שלנו".

יש נושא נוסף שחשוב לך לקדם?     

"איכות הסביבה. אנחנו צריכים להוביל את הדגל בתחום הזה. יש לנו פרטנרים מצוינים לקדם ביחד כל מה שקשור לשמירה על המרחבים הירוקים, על החקלאות, ואתם אנחנו צריכים לעבוד. עוד עניין לעסוק בו – שיטות העבודה. התפקיד שלי כמנהל הוא להביא כמה שיותר אנשים טובים, נציגי ציבור, מתנדבים, להיות מעורבים בדבר הזה שנקרא התנועה הקיבוצית ולתת להם יכולת אמיתית להשפיע. שיטת העבודה צריכה להיות רוחבית, משתפת לא ריכוזית, לא היררכית. שכמה שיותר אנשים יקחו חלק  בפעילות, שחדרי הישיבות יהיו הומי אדם".

 ניהול מודרני,  ניהול משתף

בקמפיין הבחירות שלו, לפחות בחלקו, הציג ליאור שמחה את עצמו בחברתם של שלושה – איציק בדר מגבעת חיים איחוד, מי שהיה יו"ר גרנות כ-20 שנה, דורית אלמליח, שניר, מנכ"לית "משאבים",  ואלדד שלם, מעברות, סגן ראש המועצה האזורית עמק חפר. רוצה לומר – הוא לא מגיע לתפקיד לבדו, אלא מביא אתו אנשים בעלי ניסיון רב, שתומכים בו ויסייעו לו להוביל את התנועה למחוזות חדשים.

בא נהיה יותר ממוקדים:  אתה מייעד לשלושתם תפקידים מוגדרים במידה ותיבחר?

"לא. עונה ליאור שמחה, זה לא עניין של תפקידים ומשרות. מדובר על עבודת צוותים מייעצים. אני בהחלט רוצה לעבוד בשיטת עבודה של צוותים. הניהול המודרני הוא ניהול משתף, למנכ"ל או למזכ"ל או ליו"ר אין את הכי הרבה ניסיון בחדר, והוא לא היחידי שקובע. לכל אחד בארגון יש את היכולת שלו להביא את מה שהוא אחראי עליו. זה לא סתם שכל חברות ההי-טק עוברות לאופן ספייס. נגמרו ימי הלשכות שהדלת של המנכ"ל סגורה תמיד. המזכ"ל צריך  לשאול שאלות, לאתגר את המערכת ולהוביל סוג של חזון עם הסתכלות קדימה. היכולת לעבוד בצוות היא הניהול המודרני. מנהל טוב נמדד ביכולת שלו לרכז אנשים טובים סביבו ולהקשיב להם. לא רק בהנהגה, גם בחינוך ובכלכלה ובתחומים אחרים. לעבוד ביחד. בסופו של דבר התנועה הקיבוצית היא תנועה, היא לא חברת אחזקות וככה היא צריכה להיות מנוהלת".

פנסיה. ספגת ביקורת על כך שאתה מבטיח להעלות את הפנסיה בקיבוצים, כאשר אתה יודע שגם היום ישנם קיבוצים שמתקשים לעמוד בפנסיית הרשם, ואם הפנסיה תעלה, ייכנסו עוד קיבוצים לקבוצת  אלה שלא יכולים לשלם אותה. האשימו אותך בפופוליזם

"דיברנו קודם על ערכים, עניין הפנסיה טומן בחובו את  נושא הערבות ההדדית. ההתייחסות לפנסיה היא אמירה – לאו דווקא גובה הפנסיה, כי לגבי גובה הפנסיה כל קיבוץ והיכולת שלו, יש קיבוצים שיותר קשה להם ואחרים שמצבם טוב יותר יש גם וריאציות שונות, כמו שיוך נכסים וחלוקת דיבידנדים שמיטיבה עם בעלי הוותק היותר גדול. אנחנו צריכים להתייחס בצורה הרבה יותר הוגנת לפנסיונרים שלנו. כשאני אומר הוגנת ואני אומר פנסיה, זה מכיל בתוכו גם את הבריאות גם את התרבות של הפנסיונרים, גם את הבית הסיעודי, את המטפלים האישיים, מי משלם עליהם, וכיוצא באלה. זה לאו דווקא  הסכום הכספי החודשי שמקבל הפנסיונר.

"אמרו לי – אל תיכנס לזה כי זה נושא רגיש, אבל באמת הפנימית שלי, הערכים שעליהם אני מדבר, זה דבר ראשון דאגה לקבוצות החלשות. אנחנו חיים בעידן שבו תוחלת החיים הולכת גדלה ובעידן הזה הצרכים  משתנים. הצרכים של ההורים שלי ששניהם פנסיונרים, הם אחרים לגמרי מהצרכים של הסבתא שלי. אנחנו צריכים להבין את זה ולהחליף  דיסקט. זה  נכון שעל פי חוק יוצאים לפנסיה בגיל 67, אבל 67 זה ה-50 החדש, ואנחנו צריכים  לדעת מה אנחנו עושים עם הפנסיונרים ואיך אנחנו מייצרים להם עבודה ייעודית תרבות ייעודית ותוכן ייעודי. יש בתנועה אגף צעירים ובהחלט ראוי שיהיה, אבל אולי נכון שיהיה גם אגף פנסיונרים. זה נושא שצריך לחשוב עליו מחדש. זו אמירה ברורה של דרך, של רוח חדשה. הפנסיונרים הם עמוד האש, ואנחנו צריכים להתייחס אליהם באותו האופן שבו נרצה שהילדים שלנו יתייחסו אלינו כשאנו נהיה פנסיונרים. הפנסיונרים בקיבוצים צריכים לחיות בכבוד, עם פנסיה הוגנת, וההשקעה בהם צריכה לבוא לפני שמשקיעים בכבישים ובמדרכות ובתאורת רחוב חדשה".

תנועות נוער

"אם יש לנו ערכים, תנועות הנוער הן אלה שאמרות לקדם אותם. לקחת את הנושא הזה לקרבות אישיים, זה עוול גדול לתנועות הנוער ועוול גדול לחברי הקיבוצים. מה שבסופו של דבר חשוב זו המטרה המשותפת, ואם נוכל לרתום את תנועות הנוער למטרה המשותפת הזו, כולנו נרוויח. מה שאנחנו עושים  עכשיו זה לירות בתוך הנגמ"ש".

התנועה הקיבוצית יכולה  לחזור ולתפוס מקום מרכזי בציבור הישראלי? אפשר להחזיר עטרה ליושנה?

"אנחנו לא מדברים על להחזיר עטרה ליושנה. אני לא רוצה לחזור אחורה, אני רוצה להתקדם קדימה. נצר סירני לא חזרו אחורה, התקדמו קדימה. העולם הולך בכיוון של השיתופיות, רק אנחנו מתרחקים. מה זה הקרפול שכולם מדברים עליהם? (תחבורה שיתופית) זו המצאה שלנו, זה סידור רכב. מה זה WEWORK חללי העבודה המשותפים, גם זו המצאה שלנו. מה זה המטבעות הווירטואליים? זה שלנו. התרגלנו להפסיד התרגלנו לקבל את הדברים כמובנים מאליהם. התפקיד שלי הוא לשנות את המצב הזה. לאתגר, לנסות לחשוב מחוץ לקופסה.אני אומר – הגיע הזמן שנחזור לנצח"

זו יכולה להיות  הכותרת של הריאיון הזה

"מתאים לי".