בעמק איילון, צמוד למושב מבוא חורון, נמצאת "ארץ הזוחלים" * רפאל יפרח הקים שם חווה ובה אוסף ענק של זוחלים, פרוקי רגליים ודו-חיים מכל רחבי העולם, אוסף של כ-3,000 פריטים, ביניהם גם נדירים ביותר * מטרתו היא ללמד את הקהל הרחב להכיר ולחבב את בעלי החיים האלו, להבחין מי מהם מסוכן, וכן לשמור אותם מהכחדה
בתוך חוות איילון שליד מושב מבוא חורון נמצאת "ארץ הזוחלים". בחווה תמצאו אוסף ענק של אלפי זוחלים, חרקים ודו-חיים. בארץ ישראל יש 83 מיני זוחלים. שלט במקום מסביר את הסיבה העיקרית למגוון הרחב הזה: מיקומה הגיאוגרפי של ישראל מביא אליה זוחלים מאפריקה, אירופה ואסיה. לעומת זאת, בישראל יש רק 7 מינים של דו-חיים (המתרבים במים ויכולים לחיות גם ביבשה). זאת בגלל מקורות המים המעטים יחסית בארצנו.
עם הגיענו למקום קיבל את פנינו רפאל יפרח, אדם נמרץ, אשר כפייה לבנה עוטרת את ראשו. "בחווה שלנו יש פעילות המתאימה לבני כל הגילים," אומר רפאל, "החל מילדי גן ועד מבוגרים." ואכן אנחנו, המבוגרים, התלהבנו כמו ילדי גן מכל אשר ראינו בסיור שנערך לנו.
שותפו של רפאל הוא צעיר אחרי צבא בשם ניר אברהם. חלוקת העבודה ביניהם היא כדלקמן: רפאל אחראי על הזוחלים וניר על החרקים. האווירה בחווה היא משפחתית ולא בכדי – אולגה, רעייתו של רפאל עוסקת בפרסום ושיווק של מפעלם. את החווה היא מפרסמת ברשתות החברתיות ועוד. חמותו של רפאל פאינה, אימה של אולגה הנקראת בפיהם "מאמא" – אחראית על האכלת בעלי החיים. אביו של ניר עוסק בענייני הניירת והחשבונות. ואסור לשכוח את הילדים – גם הילדים, בנם ובתם של רפאל ואולגה, מבלים ועובדים ב"ארץ הזוחלים".
בחווה עורכים סיורים וסדנאות.
מפגש עם זוחלים וחרקים
כבר בכניסה למתחם, בחצר, מתחממים בשמש צבי "גולית" (צבי גלאפגוס) שנחשבים עדיין "קטנים", אך בהתבגרם הם יגיעו לגודל ענקי, כדוגמת הצבים הנמצאים באיי גלאפגוס. "יש לנו כאן בעלי חיים שלא נמצאים בשום מקום אחר בארץ," אומר רפאל.
לאחר סיור קצר בחצר, בה יש תצוגות של בעלי חיים שונים עם שלטי הסבר, וכן פינות ליצירה ולסדנאות של מבקרים, נכנסנו אל אולם גדול ובו תצוגה מרתקת של זוחלים וחרקים בטרריומים, עם אוורור כמובן. טרריום הוא מיכל זכוכית שקוף שמאפשר הכנסת אדמה וגידול צמחים בתוכו. תוך זמן קצר ניתן היה להבין שני דברים: אחד, שמדובר באוסף ענק, מגוון ומיוחד במינו ושניים, שרפאל הוא בעל ידע נרחב וניסיון רב בתחום.
ראשית כל הוא הוציא מן הטרריום השקוף "זיקית תימנית", מה שמרמז על מקורה – תימן. מיד קיבלנו הרצאה קצרה על שלושת המאפיינים שלה: "את הזיקית הזו מייחדות שלוש תכונות," מספר רפאל, "התכונה הראשונה קשורה להחלפת צבעים. היא הזיקית היחידה השולטת על השריר הפיגמנטי החיצוני על כל חלק מגופה בנפרד. כך שכל חלק בגופה יכול לקבל בו בזמן צבע נפרד."
מובן שהסתקרנו לשמוע על עוד שתי תכונות מיוחדות לה: "התכונה השנייה קשורה לעיניה: יש לה מנגנון תנועה נפרד לכל עין – והתכונה השלישית היא צורת האכילה שלה: היא צדה את הטרף בעזרת הלשון. אבל הלשון שלה ארוכה כאורך הגוף." רפאל האכיל אותה, וזכינו לראות את הלשון הארוכה היוצאת במהירות כזו, עד שלא הצלחנו אפילו לצלם אותה, למרות כמה ניסיונות.
למראה האיגואנה הענקית נדמה היה שאנחנו בדרום אמריקה, ולא במרכז מדינת ישראל. ראינו עוד ועוד נחשים ולטאות. רפאל הסביר לנו את ההבדלים ביניהם: ללטאות יש עפעפיים ואוזניים והן שומעות, ואילו הנחשים לא שומעים. לשאלה כיצד מצליחים מאלפי נחשים להרקיד אותם באמצעות נגינה בחליל, הסתבר לנו שהנחשים "רוקדים" בגלל תנועות החליל ולא קולותיו.
נחש מעניין, שאף הוא מצוי בדרום אמריקה ובמרכזה, הוא "בואה קשת". למה קשת? הנחש ממש "מחליף צבעים"! רפאל הוציא אותו החוצה וכאשר פגעו בו קרני השמש ראינו על עורו את צבעי הקשת.
"הזוחלים הם בעלי דם קר," מציין רפאל, "ולכן חשוב מאוד לשלוט בטמפרטורה במקום הזה."
ללטף אנקונדה
אין מה להיבהל – אוסף העקרבים במקום הוא ענק וכולל מינים רבים! המבקרים זוכים להכיר כמה מהם, מיוחדים במינם. לדוגמא: "עקרב אבנים שטוח". זהו בעל החיים היחידי שבנוי מחומר פלורסנטי. וזכינו לראות במו עינינו כיצד הוא הופך לזוהר כאשר מאירים עליו בפנס אולטרה סגול. בחווה זו יש אוסף עקרבים ענק ובו עקרבים מכל העולם כמעט.
באחד הטרריומים השתרע לו בנחת נחש אנקונדה ענק. זהו הנחש השני בגודלו בעולם, בעל כוח רב, ש"מסוגל לכופף ברזל" לדברי רפאל. ואז הסתבר שניתן ללטף את הנחש הזה! וזאת לאחר שרפאל ועובדיו הרגילו אותו במשך שלוש שנים לליטוף. כדי להדגים את אורכו של האנקונדה, הוא הוצא מהטרריום, ניר נעמד בצד ימין, רפאל בצד שמאל, והם מתחו אותו לכל אורכו, שהוא שלושה מטר!
גם "עולים" מאוסטרליה יש באוסף, ביניהם "חרדוני צווארון", שפורשים את צווארם לראווה וגם הצפרדע "אילנית אוסטרלית", צפרדע שהפכה לחיית מחמד אקזוטית ברחבי העולם.
בחדר נוסף יש טרריומים מלאים נחשים בצבעים שונים, שם הם מתרבים ובעצם הופכים לחיות מחמד. בכל טרריום שרפאל פותח יש נחש בצבע מיוחד. מלבד נחשים הם מרבים בחווה גם עקרבים, גמלי שלמה ועוד.
רפאל וניר מדגישים שהם אינם לוקחים בעלי חיים מן הטבע. האוסף הענק שלהם בנוי מבעלי חיים שהם רכשו בארץ ובעולם, שנתרמו להם על ידי אנשים פרטיים, או שהתרבו בחווה.
ניר אברהם – זחילה אחרי נמלים ו"טיולי זוחלים"
ניר אברהם נולד בשנת 2000 בירושלים. כשהיה בן חמש עברה המשפחה למודיעין. "במשפחה שלי מספרים שמאז שהתחלתי לזחול, עקבתי אחרי נמלים," הוא אומר בחיוך, "ובהדרגה זה התפתח לתחביב עם בעלי חיים גדולים יותר." ניר אסף בחדרו נחשים, עקרבים, ביניהם טרנטולות, עד שלא נשאר מקום בחדר.
"את רפאל הכרתי מילדותי," הוא מספר. "לאחר השחרור מהצבא (גולני ע.ב), העברתי את כל האוסף שלי לחווה של רפאל והפכנו לשותפים בעסק. הוא מתמחה בזוחלים ואני בפרוקי רגליים."
בינתיים שני השותפים מצויים בתהליך בנייה והתבססות. הם מקיימים סדנאות וסיורים לבודדים ולצוותי גופים שונים וכן, מוציאים קבוצות ל"טיולי זוחלים" במרוקו, קוסטה ריקה ועוד. עד כמה שהשם נשמע אבסורדי – בטיולים של ניר ורפאל משתתפים חוקרים וחובבים, שמסיירים בטבע שעות.
ניר לא מוותר על הטיול הגדול לאחר הצבא, והוא מתעתד לטוס לאוסטרליה למשך שנה. מובן שהוא ישים דגש על זוחלים ביבשת זו, שידועה בנחשיה הארסיים, תניניה ועוד.
לטובת הטבע
כל הפעילות של "ארץ הזוחלים" מבוססת על מימון פרטי של רפאל וניר. היא אינה זוכה לתמיכה של רשות הטבע והגנים, וזאת למרות שהפעילות של רפאל וניר היא ממש לטובת הטבע."
אומר ניר: "אנחנו מלמדים את הקהל הרחב את חשיבותם של בעלי חיים אלו במערך האקולוגי." והוא מביא דוגמא קטנה לחשיבות הדבר: "קמטן, למשל, הוא לטאה ללא רגליים. לפיכך טועים לחשוב שהיא נחש, ואנשים הורגים אותה." עוד הוא מוסיף: "אנחנו שומרים על מיני בעלי חיים שהם בסכנת הכחדה." וכאשר הוא נשאל על תכניות לעתיד של "ארץ הזוחלים", הוא עונה: "להירשם ולקבל הכרה בינלאומית כגן-חיות המתמחה בזוחלים, דו-חיים ופרוקי רגליים."
רפאל יפרח – הכול התחיל עם צב
"בגיל ארבע, כאשר ביליתי אם המשפחה בטיול, מצאתי צב," מספר רפאל. " וזה פתח לי את הפתח לקשר המיוחד שלי עם הזוחלים. בגיל שבע הבאתי הביתה את הנחש הראשון שלי, שנקרא 'שלוון קווים'. אימא שלי לא נבהלה, להיפך, היא קנתה לי מגדיר זוחלים. וכך התחיל התחביב של חיי – איסוף זוחלים ולימוד כל מה שאפשר עליהם ועל אורח חייהם."
רפאל התחיל לחרוש את הארץ בשנות השבעים ולחפש זוחלים. במרוצת השנים הוא רכש ידע רב על אורח חייהם ועל אזורי המחייה הטבעי שלהם, היום הוא נחשב לאחד מאנשי השטח הטובים בארץ. רפאל מעיד שהוא רכש ידע רב משני אנשים בעיקר: ד"ר נפתלי פרימור וצחי אברהם. נפתלי פרימור העניק לו ידע עיוני, וצחי, איש השטח, את הפן המעשי. השניים ניהלו את "המכון לחקר ארסיים". רפאל עבד עמם במשך כמה שנים בטיפול באוסף זוחלים הכי גדול שהיה במזרח התיכון: קוברות, נחשי פעמונים, תנינים, פיתונים, עקרבים, צבים ועוד מגוון רחב של בעלי חיים.
ידע רב מאוד וגם בסיס לאוסף הגדול שלו רכש רפאל בעולם הרחב. מיד לאחר שחרורו מהצבא הוא טס לארצות הברית, גם שם חיפש זוחלים ורכש ידע רב בגידול וריבוי זוחלים וכן בחינוך באמצעות בעלי חיים. לאחר פחות משנה חזר לישראל עם אוסף זוחלים והקים את חברת "עולם הזוחלים והחי" שעסקה בעיקר בנושא של חינוך באמצעות בעלי-חיים. מאוחר יותר טס לתאילנד ובמשך חמש שנים הוא סחר בזוחלים עם הרבה מדינות בעולם. במקביל לזה הביא רפאל לישראל זוחלים מכל העולם והפיץ אותם בין מגדלים שונים בארץ. היום יש בארץ מגדלים מקצועיים וותיקים בתחום.
ההתעניינות בזוחלים והחיפוש אחריהם הביא את רפאל לבקר בארצות שונות ברחבי העולם: הוא היה כאמור בארצות הברית ובתאילנד, וכן בוייטנאם, לאוס, בורמה, ארה"ב, מרוקו, מצרים, ירדן, מקסיקו ועוד.
עוד מסתבר שרפאל היה במשך שש שנים בקורס הכשרת לוכדי נחשים בשיתוף עם רשות הטבע והגנים, שהוא עזר בהקמת פארק הזוחלים של כושי רמון בערבה והביא לשם את אחד מהאוספים הגדולים שהיו בישראל, כולל נחש עם שני ראשים, צב עם שני ראשים ועוד עשרות נחשים, לטאות ענק, צבים ותנינים מכל העולם. בנוסף הוא הקים חווה לריבוי זוחלים במרוקו ועוד ועוד.
ולסיום: לשאלה אם הוא אינו חושש מהקשות של נחשים, עונה רפאל: "אני 'מבלה' עם נחשים מילדות. נחשים ארסיים הקישו אותי כבר 18 פעמים, וקרה שהייתי על סף המוות. אבל יחסית למאות אלפי נחשים שפגשתי, זה לא נחשב מספר רב של הקשות."
ברור שהוא נעקץ מעקרבים, עכבישים, נדלים ועוד. אבל זה לא מרתיע אותו מלעסוק בתחום שהוא אוהב כל חייו. לדברי רפאל חשוב לו מאוד לפתח את תחום הזוחלים בישראל, ללמד ולחנך את הדורות הבאים לאהבת הזוחלים ושמירת טבע.
