הוא חולה על החלה של הגן, ציני ברמות גדושות ויש לו שיא בנשיאת תרנגולות
נולד, גדל וחי בקיבוץ אפק. בעל תואר ראשון בתקשורת, עובד כקופירייטר במשרד פרסום "מיסטר דיגיטל " בנשר. "מתחביביי להיות הרבה בפייסבוק ולכתוב דברים מצחיקים, מתריסים ומעוררי עניין. מעלה הרבה ממים לקבוצת הפייסבוק הקיבוצית 'ממים של קיבוצניקים'".
רץ 15 ק"מ בכל שבוע (כמעט) ואוהב ולשחק כדורגל "כשמצליחים לארגן מספיק חבר'ה. כרגע יש לנו מחסור בשחקנים בקיבוץ".
איזה איבר בגוף שלך מספר שאתה מקיבוץ?
"מגרד לי לא לספר בדיחה, אבל נענה ברצינות. אני מניח שהרבה יענו כפות הרגליים, אז לא אהיה בנאלי ואגיד שדווקא כמה צלקות בעור שנצרבו מילדות מאושרת בקיבוץ".
זיכרון ילדות מתוק שקשור בקיבוץ…
"אחד הזיכרונות הראשונים שלי הוא ממלחמת המפרץ כשהגיעו אלינו לקיבוץ חיילים אמריקאים וגם במפעל הבובות שלנו בזמנו, עשו בובות עם מדים של ארה"ב".
המאכל שהכי אהבת או הכי שנאת שהכינו בחדר אוכל?
"עוף מכובס 🤢 נגעל מזה עד היום. פעם אהבתי כנפיים מצופות בפרורי לחם, כיום לא אוהב כנפיים בשום צורה. וכמובן החלה של שישי בגן, מעדן עד היום".
משפט שאמרו לך על הקיבוץ שבחיים לא תשכח…
"אפשר להוציא את הקיבוצניק מהקיבוץ אבל אי אפשר להוציא את הקיבוץ מהקיבוצניק".
מה השמועה הכי מטורפת שהייתה לגבייך בקיבוץ?
"לגבי לא הייתה שום שמועה. נראה לי, הייתי ילד טוב, מתחבא מאחורי האחרים שעליהם היו שמועות".
אם היית יכול לחזור בזמן, איזו עצה היית נותן לילד שהיית?
"תמצה עד תום כל רגע ואל תרוץ למחסן זיקוקים שנשרף זה לא ייגמר טוב 😅….עיין ערך הפִּסקה עם הצלקות".
מה השאיר אותך בקיבוץ כל השנים האלה?
"המשפחה, החברים, הידיעה שתמיד יש לאן לחזור…. בינתיים".
מה התכונה הכי "קיבוצניקית" שלך?
"ציניות ברמות גדושות".
מה העבודה הכי אזוטרית שעבדת בה בקיבוץ?
"עבדתי כלולן תקופה אחרי הצבא".
אם לא היית גר בקיבוץ, איפה היה בית החלומות שלך?
"תמיד חלמתי לגור במגדלים של תל אביב או ניו יורק, אולי יום אחד".
שריטה שהקיבוץ של פעם השאיר בך…
"קשה לי להגיד שלום לאנשים ובכלל עם אנשים".
מה הפינה האהובה עליך בקיבוץ?
"פינת החי…. חחח סתם כבר אין לנו. אני אוהב את הבריכה אפילו שכבר לא נראית כמו כשאני הייתי ילד, מטעמי בטיחות וביטוח הורידו את כל מה שכיף, כי ביטוח לא מאשר לעשות כיף בבריכה".
איזה ענף מענפי הקיבוץ שכבר לא פעילים היית מחזיר לחיים?
"מכבסה, אבל יעילה יותר, שמחזירה לך בגדים תוך יום-יומיים ולא שבוע (אם בכלל) כמו שהיה".
איזה חג קיבוצי הכי אהבת בתור ילד בקיבוץ?
"סדר פסח, כשכל הקיבוץ היה בחדר אוכל עם המופע המסורתי וגם שבועות היה נחמד".
בהנחה ועשית פעם גיוסים בקיבוץ – איזה הכי אהבת?
"כשהגעתי לגיל כבר לא היו גיוסים, אבל עבדתי בלול. היו אז משלוחים של תרנגולות ושברתי שיאים עצמיים – כמה תרנגולות אני יכול להחזיק בכל יד. השיא שלי זה ארבע תרנגולות ביד".
אם היית צריך לנסח את ה"אני מאמין" שלך בכמה משפטים, מה הוא היה?
"חייה ותן לחיות".
האם יש איזושהי דמות מהקיבוץ שהשפיעה מאוד על מי שאתה היום?
"מכל ענף שעבדתי בקיבוץ עם חברי קיבוץ שונים, לקחתי כמה תובנות לחיים".
ספר על חלום אחד שהגשמת וחלום אחר שעדיין לא אבל היית רוצה להגשים…
"חלומות שהגשמתי: צבא שלוש שנים, טיול בדרום אמריקה, תואר ראשון, משפחה, עבודה כקופירייטר, התנסות בהגשת תוכנית ברדיו. חלום שטרם הגשמתי: להתקבל לחברות בקיבוץ ולבנות בית בקיבוץ (לא מתאפשר כלכלית, אולי יום אחד)".
אם היית יכול, היית מחזיר את הגלגל לאחור, לימים שלפני ההפרטה?
"בטח, הכול היה פשוט יותר וקצב החיים היה רגוע יותר".
מה הגעגוע הכי עמוק שלך?
"לילדות, לזמנים שהכול היה פשוט יותר, פחות דיגיטלי יותר אנלוגי".
מה אתה מאחל לקיבוץ שלך ל-20 שנה הבאות?
"להצליח לקלוט חברים חדשים ומצד שני לא לשכוח את הבנים, גם אלו שלא חברים, כי מי ששוכח את העבר, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל, אמר את זה קיבוצניק אחר, יגאל אלון".
