נחל השופט – המוכר בשמו הערבי, 'ואדי פוריר', חוצה בזרימתו את קיבוץ הזורע. ה'פוריר' הוא אחד ממקורות המיתוס אשר ממנו החלה לנשב רוח המקום, נרקמו האגדות שלו וצמחה זהותו.
פעם בשנה באחד מערבי שישי של החורף – כשהמים ממלאים את הנחל עד גדותיו בזרימה שוצפת – מתקיים לאורכו של אפיק הנחל אירוע "אור תנועה וצליל בוואדי".
זהו יום של חג לנחל ולקיבוץ. למשך לילה אחד מוקמים לאורך אפיקו שלל מיצבים ומיצגים של אור.
האירוע הראשון של "אור תנועה וצליל בוואדי" נערך בשנת 2016 – לציון חגיגות שנת ה-80 לקיבוץ הזורע. השנה התקיים האירוע בראשית חודש מרץ – זו הפעם החמישית. במסגרת האירוע הוצבו בנתיב הנחל כ-40 מיצגי אור.
כל מי שנכח באירוע יסכים שמדובר באירוע קהילתי מיוחד ומרשים ביותר.
אירוע האור החל עם רדת החשכה. מסע של אופניים מוארים ובו עשרות ילדים שנסעו לאורך הוואדי – הכריז על פתיחתו.
האירוע בכללו נמשך כ-4 שעות שבמהלכן עבר קהל המשתתפים והמוזמנים בין התחנות, בתי הקפה, עמדות המולטימדיה והמוזיקה.
"אור תנועה וצליל בוואדי" הוא האירוע הקהילתי הגדול ביותר המתקיים כיום בקיבוץ.
כולם שותפים בו: ילדים נערים ובוגרים, יוצרים, חולמים, אמנים, נגנים, אנשי תאטרון, וידאו, צלמים, מוזיקאים, מעצבים, חשמלאים, תאורנים, אנשי סאונד והמון תורנים.
כל אלה שותפים בהקמה, בהנעה, ותפעול האירוע במהלך הערב (ובפירוקו כאשר הוא מסתיים…). בהכנת האירוע השנה נמנו מעל 200 שותפים פעילים- אבל מי בכלל סופר…
ערב זה הוא פרי של עשייה קהילתית עשירה ומבורכת, המשתפת ומפעילה ציבורים רחבים.
את הרעיון הגתה בדמיונה זיוה כהן – חברת הקיבוץ. זיוה גם הפיקה את האירוע, לצד חברים רבים נוספים שהצטרפו אליה, כמו גם אנשי התרבות בקיבוץ.
מספרת זיוה: "אמרו לי : 'את השתגעת? מי יצא לטייל לאורך הנחל בליל פברואר מקפיא?' אז עשינו עבודה רצינית של יחסי ציבור והמון פרסומת.
בסוף כולם יצאו. אירוע האור התקבל בציבור באהדה רבה. אני עצמי באה מרקע מקצועי של עיצוב. המחשבה שלי היתה להעמיד מיצבי חוץ שמבוססים על אסתטיקה של אור, עם כל האסוציאציות שנלוות אליו.
בכך רצינו להעניק כבוד לנחל ה'פוריר' שלנו ולכל מה שהוא מייצג עבורנו, לבטא זאת בהשתקפויות של אור על המים, בצלילי רקע מלווים של שכשוך המים, באווירה הרב-חושית, שהקומפוזיציה הזאת מייצרת.
נוצרו סיטואציות מענינות ודינמיקה מפתיעה: אנשים הלכו וחייכו, עצרו להצטלם עם המיצבים, החלו לרקוד עם הקליפים, התחממו בבית הקפה עם העוגות הביתיות, והמשיכו לטייל לאורך הנחל.
הבנו שאנשים רוצים להיות שותפים פעילים בהתרחשות ולא רק כצופים. שנה אחר כך יזמנו בחלק מהתחנות 'מרפסות מארחות' ( ובכך הקדמנו את הקורונה).
הייתה מרפסת של שירה עם התזמורת המקומית, מרפסת שבה חברים וילדים ניגנו מוזיקה קלאסית, על אחד הגשרים הייתה להקת ריקוד של בנות המקום, הנערים שוטטו לאורך הנחל כציפורים מאירות בין הקהל – ועוד.
מדי שנה מתרחב מעגל היוצרים. כבר היום יש לנו נרשמים ורעיונות לאירוע של השנה הבאה. בשנה שעברה בוטל האירוע בגלל הקורונה – בוטל אך לא נשכח.
לשמחתנו יכולנו השנה לממש את המיצגים שתוכננו לשנה שעברה. בכל שנה אנחנו זוכים להפתעות חדשות ומרגשות.
השנה היו אלה בני משפחת מעוז שהופיעו עם ביצוע של גירסה חדשה ומורחבת של 'שיר לפוריר' – שהוא משירי המקום היפים והמוכרים ביותר כאן (ראו הרחבה)."
מוסיפה איריס רפאלי, רכזת התרבות של הקיבוץ: "חשוב לציין שמדובר באירוע מאוד מיוחד לקהילה שלנו, שנוטלים בו חלק הרבה מאוד חברים.
השנה – כמו גם בשנים קודמות – עשינו לפני האירוע הפנינג עם הילדים בו הם קישטו את האופנים שלהם, איתם הם פתחו את אירוע האור במסע מואר וססגוני לאורך הנחל.
כרכזת תרבות אני גאה מאד באירוע הזה, במסורת שהוא מייצר לנו, בתרומתו לתרבות המקום ובכוחו לרתום ולהלהיב את חברי הקיבוץ ליצירה של תרבות שכולה מעשה ידנו להתפאר."