מה שהחל בחלוקת מזון לנזקקים ממכונית הסובארו הפרטית של ג'וזף גיטלר, מייסד ויו"ר "לקט ישראל" בהתנדבות, הפך ברבות הימים לארגון הצלת המזון הגדול בארץ! במהלך שנת 2020, בעיצומה של מגיפת הקורונה, חילק ארגון "לקט ישראל" כ-18,500 טון פירות וירקות וכ-2.4 מיליון ארוחות ובכך סיפק ביטחון תזונתי לכ-246,000 ישראלים מדי שבוע!
כשנתיים לאחר שעלה לישראל נחשף ג'וזף גיטלר, מייסד ויו"ר לקט ישראל בהתנדבות, לדו"ח הביטוח הלאומי, ממנו למד על קיומה של קבוצה גדולה של אנשים העובדים קשה מאוד למחייתם, אך נותרים מתחת לקו העוני. ג'וזף, אשר מאמין בהזדמנות שווה לכל, החליט שהוא חייב לעשות מעשה. מדי לילה אסף את התבשילים שנותרו בארגונים שונים באמצעות מכונית הסובארו הפרטית שלו, אחסן אותם במקררים שהוצבו בחנית ביתו ומשם העבירם לחלוקה לנזקקים. כשלא ניתן היה לנהל את היקפי הפעילות מחניית ביתו, הקים ג'וזף את "לקט ישראל", שלימים הפך לארגון הצלת המזון הגדול בארץ.
הצלת מזון
הצלת מזון מתקיימת בכל העולם. בישראל הארגון שמוביל את הפעילות החשובה הזו הוא "לקט ישראל", שיודע היכן לאתר את העודפים ולאסוף אותם. הארגון, המונה כיום כ-100 עובדים, 15,000 מתנדבים ו-27 משאיות הובלה בתנאים מבוקרים, חילק במהלך שנת 2020 כ-18,500 טון פירות וירקות וכ-2.4 מיליון ארוחות ובכך סיפק ביטחון תזונתי לכ-246,000 ישראלים מדי שבוע.
"לקט ישראל" זיהה את החשיבות שבצריכת מזון בריא ומזין, גם בקרב אוכלוסיות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, ולכן הוא מציל ומחלק עודפי מזון בריאים ומזינים, וכן פועל להעלאת המודעות והידע בקרב ציבור זה לחשיבות של צריכת מזון בריא. כל מוצרי המזון שמציל הארגון עומדים בתנאים התברואתיים והתזונתיים הקפדניים ביותר, במטרה לספק לאנשים מזון איכותי, מזין ובריא.
את המזון המבושל מצילים עובדי הארגון מבתי מלון, מחברות הסעדה מוסדית, מחברות הייטק ומכ-50 בסיסי צה"ל , שהוא התורם גדול ביותר של המזון המבושל. הפירות והירקות מגיעים מהחקלאים, שנשארים עם התוצרת בשדות או בבתי האריזה, לאחר שמכרו את הכמות שהתחייבו לה.
עוד קודם למשבר הקורונה, חמישית מאוכלוסיית ישראל חיה במצב של חוסר ביטחון תזונתי, שמשמעו הוא חוסר הידיעה מתי יאכלו את ארוחתם הבאה והאם תהיה מזינה ובריאה. לכן, רבים מהם גם סבלו ממחלות הקשורות בתזונה לקויה. מגיפת הקורונה הכניסה רבים נוספים למעגל חוסר הביטחון התזונתי והעוני.
עם התפשטות נגיף הקורונה, מצא את עצמו ארגון לקט ישראל בן לילה מתמודד עם שינויים משמעותיים בפעילותו: תרומות המזון המבושל פסקו באחת. במקביל, אוכלוסיית הנזקקים נאלצה להפסיק לפקוד את חדרי האוכל בבתי התמחוי, בשל הנחיות משרד הבריאות בישראל, ובשל החשש לצאת מבתיהם ולהיחשף לנגיף.
מנגד, תרומת התוצרת החקלאית עלתה באופן משמעותי, שכן חקלאים שהיו אמורים למכור את תוצרתם לבתי מלון, מסעדות ושווקי מזון נותרו ללא יכולת למכור אותה. גם בשגרה ובוודאי בתקופת המשבר, החקלאים הם תורמי המזון הגדולים ביותר בכלל ושל לקט ישראל בפרט. תרומת עודפי התוצרת שנותרת אצל החקלאים, אמנם אינה נושאת פיצוי כספי, אך ליבם של החקלאים מתרחב כשיודעים שהעודפים המזינים הללו מגיעים לאלו שידם אינה משגת ולא ירכשו את הפירות והירקות. ידוע לנו שקיימת תוצרת חקלאית עודפת שאינה נתרמת ומועברת להשמדה.
את כל אלו ליוותה עליה חדה בדרישת הציבור לסיוע, שמגיעה הן מרשויות מקומיות והן מגורמים פרטיים.
מתוך הבנה כי המציאות עמה מתמודד הארגון השתנתה מקצה לקצה ועל מנת שלא לפגוע בנזקקים התלויים בו, הארגון התאים באופן מיידי את עבודתו למציאות החדשה:
- הארגון רכש וחילק ישירות לבתיהם של הנתמכים (בעיקר קשישים) ארוחות מבושלות. הארוחות חולקו כשהן קפואות ומספיקות לשבוע ימים. מדובר בלוגיסטיקה שונה לגמרי מזו שבה מורגל הארגון, שכן במקום להציל – הארגון נאלץ לרכוש, ובמקום לחלק למוקדי חלוקה – הארגון מחלק מדלת לדלת מזון רגיש בתנאי עבודה מאוד מורכבים, ותוך הקפדה על הנחיות משרד הבריאות.
- הארגון הציל וחילק תוצרת חקלאית. למותר לציין, כי היקפי העבודה הצריכו שכירת כוח אדם ומחסני קירור נוספים.
- הארגון שכר צוות מקצועי אשר מחליף את עבודת המתנדבים שהופסקה בשל אילוצי הקורונה. כמו כן, הארגון חילק את עבודת המרכז הלוגיסטי לצוותי עבודה קבועים וסגר את הכניסה לזרים – על מנת להגן על הצוותים הפועלים במקום מהדבקות בנגיף, וכדי לאפשר את המשך הפעילות גם אם חלילה אחד מאנשי הצוות ידבק ויוכנס לבידוד.
בשנת 2020 סייע לקט ישראל מדי שבוע לכ-246,000 נזקקים, באמצעות 19,916,000 ק"ג מזון בשווי כולל של 186,550,000 ₪. המזון חולק לנזקקים באמצעות 330 עמותות, ארגונים ורשויות מקומיות בכל הארץ.
דוח אובדן והצלת מזון לשנת 2019
בשנת 2020 פורסם הדו"ח הלאומי ה-5 לאובדן והצלת מזון של לקט ישראל והמשרד להגנת הסביבה, ממנו עולה כי היקף המזון האבוד בישראל הוא כ-2.5 מיליון טון. הדו"ח חושף נתונים מדהימים, לפיהם העלות הסביבתית של אובדן המזון היא 3.2 מיליארד ₪, אך עלות הצלתו היא 880 מיליון ₪. כלומר, הפתרון של הצלת מזון מאפשר לסגור את פער אי הביטחון התזונתי בישראל, תוך השקעה של רבע מהעלויות בלבד, לעומת מצב שבו היינו מייצרים את המזון עבור אותם אנשים רעבים.
הדו"ח מצביע על כדאיות גבוהה להצלת מזון:
יתרון כלכלי: הצלת מזון מאפשרת סיוע לאוכלוסיות מוחלשות בעלות תקציבית נמוכה, שכן נדרש לממן רק את עלות ההצלה ולא את עלות הייצור. כמו כן, לצמצום אובדן מזון והצלת מזון תרומה כלכלית חשובה בהפחתת יוקר המחייה ובשיפור הפריון והתחרותיות של תעשיית המזון בישראל ובחסכון במשאבים.
יתרון סביבתי: הצלת המזון מסייעת בניצולם היעיל של משאבי סביבה שהושקעו בייצור המזון, מצמצמת פליטת מזהמים וגזי חממה ומונעת השקעתם של משאבים נוספים, כמו קרקע ומים, המצויים במחסור ועלויות טיפול בפסולת. יתרה מזאת, הצלת מזון תאפשר עמידה ביעד שאימצה העצרת הכללית של האו"ם בספטמבר 2015 לצמצום בזבוז המזון העולמי ב-50% עד לשנת 2030 .
יתרון חברתי: הצלת מזון מסייעת להקטנת פערים בחברה ולצמצום אי ביטחון תזונתי של השכבות המוחלשות, תוך ניצול תקציבי מירבי.
הנתון המדהים הוא שמדובר במזון ששוויו הוא 3.2 מיליארד ₪, אך עלות הצלתו היא 880 מיליון ₪. כלומר, הפתרון של הצלת מזון מאפשר לסגור את פער אי הביטחון התזונתי בישראל תוך השקעה של רבע מהעלויות בלבד, לעומת מצב שבו היינו מייצרים את המזון עבור אותם אנשים רעבים.
לקט ישראל בזכות החקלאים | צילום: יח"צ
