יבול שיא
הרפת והחלב
shavuot

לקראת שבועות מפרסם משרד החקלאות את נתוני ענף החלב לשנת 2022

3 דק' קריאה

שיתוף:

הישראלי הממוצע צרך בשנה החולפת כ-120 ליטר של חלב ניגר ומוצריו מייצור מקומי • תנובה ממוצעת לפרה עמדה על כ-12 אלף ליטר (!!) • ייצור ממוצע לרפת עומד על כ-2.3 מיליון ליטר • צריכת תחליפי חלב עלתה בכ-12.5% • לפני חג שבועות נרשמה עלייה של כ-63% בצריכת מוצרי חלב

אין ספק שחלב הוא אחד מסימני החג המובהקים של חגיגות חג השבועות. ואכן, יש לנו במה להתגאות כי תנובת החלב לפרה בישראל ממשיכה להיות מהגבוהות בעולם! 

על פי נתוני מועצת החלב, המבוססים על נתוני ספר העדר, בשנת 2022 התנובה הממוצעת לפרה עמדה על כ-11,722 ליטר, המהווים כ-32 ליטר ליום(!!!). עוד עולה, כי מספר הרפתות בארץ עמד בסוף 2022 על 659, לעומת 954 בסוף שנת 2011, ו-1,321 בשנת 2000, ירידה של 31%  בהשוואה לשנת 2011, וירידה של 50% ביחס לשנת 2000. 
במשרד החקלאות מציינים כי בשנים האחרונות ענף החלב עובר שינויים רבים שחלקם קשורים לתהליכים המתרחשים בארץ, וחלקם לשינויים גלובליים, כגון: שינוי במחירי גרעיני מספוא מיובא (על רקע הימשכות הלחימה בין רוסיה ואוקראינה) ומחירי מספוא מגידול מקומי, שינויים במחירים הבינלאומיים של אבקות חלב וחמאה תעשייתית, שינויים בשערי החליפין ושינויים אקלימיים, שמשפיעים ישירות על תנובת הפרה (תנובות החלב ונתוני הפוריות יורדים ככל שעומס החום עולה, כך שההתחממות הגלובלית דורשת מאמצים והשקעות לצינון וקירור הרפת והפרה לשמירה על תפוקת החלב).
למרות כל זאת, יש לציין כי הייצור הממוצע לרפת נמצא במגמת עלייה, מה שמעיד על התייעלות הענף כנגד כל השינויים והאתגרים. בתוך כך, משנת 2011 ועד היום, הייצור הממוצע לרפת עלה ב-60%, מ-1.403 מיליון ליטר ל-2.358  מיליון ליטר (!). 

וכמה חלב שותים פה? הצריכה הישראלית התאפיינה בעלייה בביקוש לחלב ולמוצריו מייצור מקומי של 1.1% בשנת 2022, לעומת 2021. הצריכה מחושבת לפי שווי ערך חלב נוזלי מייצור מקומי. במונחים של צריכה לנפש חלה ירידה של כ-0.8%  בין שנת 2021 לשנת 2022. הצריכה לנפש של מוצרי חלב מייצור מקומי נחלקת בישראל לחלב שתייה ומשקאות– כ-48 ליטר, מוצרי חלב נוזליים (תוצרת חלב ניגרת) ומעדנים – הנאמדים בכ-21 ליטר, גבינות לבנות– כ-11 ק"ג (השקולים לכ-50 ליטר) וכ-5 ק"ג של גבינות קשות (השקולים לכ-45 ליטר). הצריכה השנתית של מוצרי חלב מחלב צאן (עזים וכבשים) שקולה לעוד כ-2.5 ליטר לנפש.

כמו כן, בעשורים האחרונים אנו עדים למגמה גלובאלית של עלייה בצריכת תחליפי חלב על בסיס מוצרים שונים, לרבות סויה, שיבולת שועל, שקדים ועוד. כך, לפי נתוני משרד החקלאות, בין השנים 2022-2005 צריכת תחליפי חלב לנפש ברשתות השיווק בישראל גדלה פי כחמישה. בשנת 2022 נצרכו בישראל 32.5 מיליון ליטר של משקאות תחליפי חלב, המהווים כ-12% מהצריכה הכוללת של חלב ניגר ותחליפיו. בשנת 2022 ברשתות השיווק משקאות סויה מהווים 45%, משקאות שיבולת שועל כ-35% ומשקאות שקדים כ-17% מכלל תחליפי החלב. בין 2021 ל-2022 צריכת תחליפי החלב מרשתות השיווק עלתה ב-12.5%. 

אז כמה ליטר חלב צריך כדי לייצר את מוצרי החלב? כדי לייצר ק"ג אחד של גבינה קשה, כדוגמת: גבינה צהובה, נדרשים 10-9 ליטרים של חלב גולמי, כדי לייצר ק"ג אחד של גבינות רכות, כדוגמת: קוטג', גבינה לבנה, צפתית או בולגרית, נדרשים 5-4 ליטרים של חלב גולמי, וק"ג אחד של יוגורט או חלב ניגר מייצרים מליטר אחד של חלב גולמי. 

מניתוח החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה במשרד החקלאות עולה כי סך הערך הכספי של מוצרי החלב הנמכרים ברשתות השיווק, עמד בשנת 2022 על כ-8.68 מיליארד ₪. המכירות השבועיות ברשתות השיווק של מוצרי חלב בשנת 2022 עמדו בממוצע על כ-166.5 מיליון ש"ח. בשבוע שלפני החג בשנת 2022 עמדה צריכת מוצרי החלב ותחליפיו ברשתות השיווק על כ-271.1 מיליון ₪, עלייה של 63% ביחס לצריכה שבועית ממוצעת בשנת 2022. על פי נתוני רשתות השיווק, המוצרים בהם חלה העלייה המשמעותית ביותר בערך הכספי לקראת חג השבועות הם שמנת מתוקה, הגבינות המיוחדות, גבינות מלוחות, גבינות שמנת וגבינות לבנות. בשבוע שלפני חג השבועות בשנת 2022 הערך הכספי של שמנת מתוקה עלה פי 3, גבינות מיוחדות עלה פי 2.7, גבינות מלוחות פי 2.6,  גבינות שמנת פי 2.5 וגבינות לבנות פי 2.2, לעומת שבוע ממוצע.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן