תום אופין מרפת נווה איתן, לא מהסס להשמיע את קולו, במפגשים אזוריים בעמק, על המצב בענף ובעיקר, על פעילות מוסדות הענף והקואופרטיביים המקצועיים שלו.
היה מעניין לשמוע אותו מקרוב וללמוד על עמדותיו ונימוקיו… וגם להכיר את ההתארגנות של משק קולט, לקראת שותפות עם רפת קיבוץ עין גב במזרח הכנרת
קיבוץ נווה איתן הוא קיבוץ מבוגר בעמק בית שאן, עם מקורות פרנסה מצומצמים. הרפת היא ענף מרכזי ויש גם מפעל של פלסאון ללוחות פיברגלס. ענף התמרים בדעיכה וכך גם הדגים, הגד"ש בשותפות עם בננות החוף ואלץ. רובו של הניהול בקיבוץ הוא חיצוני, למעט מנהלת הקהילה שהיא בת המקום.
תום אופין, מנהל את הרפת בנווה איתן כ-4 שנים, נולד בקיבוץ אפיקים, למד הנדסאות תוכנה במכללת עמק הירדן ואז, הגיע למסקנה שזה לא מתאים לו ונכנס לרפת באפיקים, בניהולו של בני נרקיס. התחיל ב-2003 ויצא מהרפת ב-2014. ב-2006 התחיל לנהל את הרפת ובהמשך, העביר את הפיקוד לנדב ינאי.
כמה נתונים על הרפת
מכסת החלב 4.1 מיליון והייצור כ-4.6 וכל החריגה בקיץ. ב-21 הרפת הייתה רווחית יחסית ובשנה שחלפה יש ירידה וכולנו יודעים למה.
ההזנה ברפת נווה איתן זולה יחסית, כי היא בנוייה מהרבה מזונות לוואי – גזר, קליפות תפוזים, שזרות. את הגרעינים קונה מבנגיו בארגון האזורי, התחליפים מקטינים את כמות המזון המרוכז. סטיבן הוא התזונאי של הרפת.
עובדים – 4 תאילנדים, 2 מלאוויות, מאביס תאילנדי שנשוי לבת משק וכיום הוא אזרח ישראלי. הדס נבו, רפתנית ותיקה, שגרה בבית אלפא, אחראית בריאות ומספר 2 ועוד עובדת מ"חקלאות בעמק", בעבודה מועדפת ובמשרה חלקית.
השקעות – קשה לקבל, בגלל המצב בכלכלת הקיבוץ ובכל זאת, קנינו שופל חדש, שיפוץ חצר המתנה, מתקן טיפול עצמאי בזבל.
מערכת היחסים עם הנהלת המשק טובה מאוד ומרכז המשק ותיק, מבין ומגבה.
הטיפול בזבל – המערכת תוכננה על ידי חברת טל-טק ובנוייה מניצול תשתיות קיימות של סככות טפחות. השפכים זורמים מהמכון לבריכות טיהור אנאירוביות, מעט בעיות טיפול, אין תוספת חומרים והשפכים זורמים למתקן הטיהור האזורי, בניהולו של צביקה ורד.
אחת לחודש מגיע קבלן שמכניס זבל מדרכים לסככות ואנחנו מקלטרים ביום הראשון – זה קצת רטוב אבל בהמשך, המרבץ מתייבש ומוזיל עלויות.
זבל יבש – אחת לשנה מגיע מפעל הקומפוסט בשדה אליהו ומפנה את זבל הסככות – חורף וקיץ.
בריאות ומחלות – יש היסטוריה של הפלות מניאוספורה. רמת הנגיעות הייתה 80% בהתחלה עם כ-100 הפלות לשנה. התחלנו בתוכנית ביעור לפני שנתיים וחצי והיום עצרנו חלקית, יש בעיות בביצוע מלא. הצלחנו להוריד את כמות ההפלות מ-30% ל-17%
זו העברה אנכית מאימא לבת. אין חיסון וגם החיסון הניסיוני לא הראה תוצאות טובות בנווה איתן.
עד השנה ניר אלפרט ויוני ברקוביץ היו הרופאים שלנו ואחרי פרישתם, הגיע ד"ר יינון קרמר מיבנאל.
שותפות עם עין גב
שושבין השידוך הוא הרופא ניר אלפרט, שהיה משותף לשתי הרפתות. באיזה שהוא שלב, לקחתי את סככת המפטמה הישנה והסבתי אותה לגידול עגלות וכך הרפת גדלה בשטחה ויצאנו לתכנון הרפת, עם פוטנציאל של מעל ל-5 מיליון ליטר.
התכנון כלל גם את שדרוג מכון החליבה. ידעתי שלקיבוץ אין כסף לבנות חדש, אז נשארנו עם מכון בשתי שורות של 10 עמדות – צפוף ונמוך.
ברפורמה עשו מעט שאפשר. בהמשך, מרכז המשק דן לבנון, דחף וקידם, עם רועי המנהל – בנה סככות חולבות חדשות, שהקפיצו את הרפת ב-2016. בסך הכול, נוצר עודף סככות וזה נתן אפשרות להציע לעין גב, בניית מבנים פשוטים והם בחרו בנו מבין האחרים, להיכנס לאיחוד בלי עלויות היסטריות.
בנוסף, לרפת יש שטחים פנויים לגידול עתידי ותוכנית האב היא ל-11 מיליון ליטר.
כאמור, יש לנו עודף בסככות וישנה הסכמה שנווה איתן לא תדרוש תשלום בעבור מתקנים ישנים וביחד, נפעל לשיפור הקיים וחידוש הרפת.
הרפת כבר לא הזהב של פעם והבנייה צריכה להיות מינימלית. יש דרכים זולות להשקעה, כמו שרוולים לתחמיץ במקום בורות, מכון חליבה פשוט וזול במקום עגול ויקר – מכון שני ליד הקיים, יביא לצמצום עלויות.
אפשרויות סולריות יאפשרו לבנות סככות יותר זולות והמתכנן הוא אבנר הורוביץ.
כיום תקועים בביורוקרטיה של היתרי בנייה – במועצה האזורית עברנו את מכבי האש, רשות הניקוז, דרכים ותשתיות, המון ביורוקרטיה ואיכות הסביבה וכל שלב הוא זמן וסבלנות.
בסך הכול הרפת לא צפופה ומרווחת למדי…
מה ההערכה שלך, לאן הולך הענף?
בסוף הולך לצמיחה ולגדילה של מקורות הייצור ברפתות שיישארו בענף, אחרי פרישה של רבים. רוצה לראות את הרפתות מחזירות את השליטה בשרשרת הערך – לקנות מחלבה שתגן עליהם.
מתקשה לראות את מחיר המטרה נמשך לאורך זמן וזה שהוא עלה לאחרונה, יביא לביטול המנגנון לחלוטין. חשוב שמחיר החלב בשוק יהיה קרוב ככל האפשר, למחיר החלב העולמי – מלחמה ברגולציה, במע"מ, במספר העובדים הזרים, בעלות המים לרפת ולשדות, כדי שנוכל לייצר חלב תחרותי ללקוח. לא מאמין ביכולות של תאגיד החלב החדש, כי זה א נותן לנו כלים למלחמה.
הענף הולך לסטגנציה ומספר היצרנים יקטן עם ייצור גדול יותר.
חשוב להכין את עצמנו למצב, שאלו שיישארו, ישרדו וירוויחו. קשה להביא חלופות מלאות וחשוב שנחזיר את השליטה על תנובה.
מביאים מנהלים פוליטיקאים, חסרי זיקה לענף ומובילים אותו להתרסקות, כי הם היו צריכים להביא תוכנית לחלופות יצירתיות. במקום לקדם הזדמנויות עסקיות, הם מהלכים אימה על הרפתנים והקיבוצים.
שמעתי אתך נחרץ בעמדתך על ההתאחדות ובעיקר על שיאון והחקלאית, שהם קואופרטיבים של רפתנים?
את שיאון והחקלאית אשר לסגור עוד אתמול, כי הם הפסיקו לבצע את העבודה שלשמה הוקמו.
שיאון – לא מסוגלת למכור זרמה, מחיר ההזרעה עלה, שפל ברמת הפוריות. משקים עוזבים והם מעלים מחירים. אם היא כל-כך טובה ומובילה בעולם, מדוע אינה מוכרת הרבה בעולם הגדול?
אני עובד גם וגם – חלק עם שיאון וחלק עם אחרים.
החקלאית – הנושא המרכזי הוא בדיקות היריון בחלב. הטכנולוגיה הזו מייתרת חלק גדול מעבודת הרופא. בדיקת ההיריון הפכה לזמינה, טובה ומדויקת יותר לפרה, תוך שמירה על רווחת הפרה.
למה החקלאית צריכה להתנגד לבדיקה כזו?
ד"ר ואן סטרטן עשה מחקר גדול האם לקשור פרה ל-5 שעות ולדחוף לה יד – האם פוגע או לא? לא צריך מחקר ורוצים שלא להפריע לפרה.
כל בסיס הפעילות של החקלאית היא סביב ההיריון, מעט זמן למחלות – צריך פחות גישה לרופא.
אני עובד בבדיקת היריון בחלב וכיום יש לרופא 7 פרות קשורות, בהשוואה ל-40-30 פרות לפני כן. בחקלאית, מנסים להילחם בלא לשנות ועם כל הכבוד, הטכנולוגיה פורצת דרך, זולה ואמינה, אין דרך להתמודד איתה.
כרפתן, אני מחויב לרופא לעד – אספקת תרופות, טיפולים ועוד, אבל לא ברמה אינטנסיבית וזה כסף. היא צריכה להתייעל ולהוזיל את ההוצאות ואז יש לה מקום.
בהתנהלותה, החקלאית תורמת להקמת חברה מתחרה, כי היא מסרבת להשתנות ואז יש מתחרה שהיא חברת תרופות עולמית. עברנו שנתיים של מחסור בתרופות וקשיים גדולים בהשגת תרופות וחיסונים.
MSD סיפקה תרופות לחקלאית ואז הגיעה הודעה של איתי ברק המנכ"ל, להפסיק לעבוד דרך וטמרקט והיא החליטה להפסיק. עובדים איתם 3 משקים באזור שלנו
מה ההפרש הכלכלי בין שתי החלופות?
45 אלף ₪ כאשר במסלול החדש שהחקלאית מציעה, ההפרש הוא כ-20 אלף ₪. ביקור אחד בשבוע ללא בדיקות ומישוש מחלות.
נאחל הצלחה לשותפות הצפויה של נווה איתן עם רפת עין גב בחוף המזרחי של הכנרת.
