הכנס השנתי הראשון של פורום ההתיישבות בלשכת עורכי הדין ורשות מקרקעי ישראל נחתם בהצלחה, וכבר שולח את בשורות הסנוניות הראשונות לשיפור תהליכים בהתיישבות * אנחנו על המפה
*תמונה ראשית: עו"ד אפרת חקיקת ועו"ד אורן אבלה, מארגני כנס פורום ההתיישבות. צילום: יוסי זמיר
ההתיישבות מתוארת דרך כ־30,000 נחלות במושבים בלבד, ובכל זאת הצלחה מרשימה סומנה בימים אלה בכנס הראשון של פורום ההתיישבות ורשות מקרקעי ישראל בלשכת עורכי הדין. בפעם הראשונה, זכה הדיון בנושאי ההתיישבות לקבל את הבמה הראויה והקדמית; וקיבל ביטוי נוסף דרך שתי בשורות המצביעות על ראשיתו של שיתוף פעולה עם חטיבת השירות ברמ"י, ועוד תזכורת מעודדת שת"פ, שיצאה מהאגף החקלאי ברמ"י.
בכנס, שבו השתתפו כ־150 עורכי דין, שופטים, שמאים ואנשים בעלי עניין בהתיישבות, מסר עו"ד מורן גליקשטיין, מנהל חטיבת השירות ברמ"י, על פיילוט חדש שעתיד לצאת לדרך במחוז מרכז בחודשיים הקרובים, במסגרתו יושק זימון תור דיגיטלי לעורכי הדין דרך אתר ייעודי, וכן המרת הפגישה הפיזית ברמ"י לשיח טלפוני – זאת במטרה לחסוך את זמני ההמתנה ולייעל את השירות עבור לקוחותיהם במושבים ובקיבוצים. המהלך הזה אומנם מתקיים מזה שנים בסקטורים אחרים, ובכל זאת מתקיים זו הפעם הראשונה גם ברמ"י אגף החקלאי. פיילוט זה הינו פרי של מאמצים לשיתוף פעולה בין פורום התיישבות ורמ"י בלשכת עורכי הדין, בראשות עו"ד אורן אבלה ובראשותי, לבין הנהלת רמ"י שנענתה לאתגר.
במהלך הכנס הזכירה מנהלת האגף החקלאי ברמ"י, עו"ד רעות הירשהורן, את ההטבה שהעניק בזמנו המינהל ליישובי קו העימות בעקבות המלחמה; וקראה לעורכי הדין לתזכר את לקוחותיהם לממש אותה. מדובר באפשרות המוענקת באופן בלעדי וזמני ליישובי העוטף וליישובי הצפון להוון את נחלתם ללא תשלום. היא הזכירה שהטבה זו אומנם תקפה בימים אלה, אולם אין לדעת מתי תינעל ההזדמנות.
כידוע, מושבניקים רבים נמנעים מניצול ההטבה לאור חריגות בנייה כאלה או אחרות, אשר למרבה הצער מהוות חסם גדול. עם זאת, הקולות הרווחים באולם הכנסים מצד עורכי דין רבים תמכו בנקיטת הצעד, לטובת מימוש ההטבה החד־פעמית הזו, כשאת החסמים ניתן יהיה להסיר בתהליך.
קריאה זו הצטרפה למסר נוסף שעלה באחד ממושבי הכנס, על כך שמעט מדי משתמשים בפונקציית "שימוש נלווה לחקלאות", דרך נוספת לתקף באופן חוקי פעילות נוספת בנחלה שאינה חקלאית (בתנאי שהיא תומכת בחקלאות). לדברי עו"ד הירשהורן, מנתוני הגשת הבקשות לרמ"י עולה כי השימוש בהטבה זו מועט ביחס למצופה וקראה למשתתפי הכנס, עורכי הדין והעוסקים בנושאי ההתיישבות, להגביר את המודעות לאפשרות.
שמאי המקרקעין זיו כהן הציג בהרצאתו היבט נוסף בנושא ההיוון, וקרא למשתתפי הכנס להעיר את תשומת ליבם של אנשי המושבים והקיבוצים ששוקלים בשנים הקרובות למכור את המשק, להתחיל כבר היום בהליך ההיוון. לדבריו, הליך ההיוון אורך כשנה וחצי עד שנתיים, וכך עד שמבשיל רעיון מכירת הנחלה לידי מימוש וביצוע, יזכו המוכרים להגיע לשלב מתקדם בהליך ההיוון. הוא הוסיף הערת שוליים שאם בשלבי סיום הליך ההיוון לא נמצא קונה פוטנציאלי, אפשרי תמיד לעצור את תשלום דמי ההיוון; ובכל מקרה ההליך תקף לעוד מספר חודשים.
כב' השופטת רבקה גלט השלימה את הנושא באנקדוטה מעניינית, תוך שהיא מתייחסת לנושא חריגות הבנייה וציינה את הגדרתם כתיק פלילי. לדבריה, בבתי המשפט מתנהלים דיונים רבים בנושא חריגות בנייה במושבים. כאשר המדינה תובעת את בעלי המשקים, אולם במקרים רבים פרופיל הנאשם הינו גבר או אישה בשנות ה־80 פלוס לחייהם, ולכן מי שמגיע בפועל לדיונם הוא הבן הממשיך, ולכן מתאפיינים דיונים אלה באופן ייחודי בצד שלישי.
כור ההיתוך שמשך קשת של משתתפים
הכנס, שהתקיים במלון קרלטון בתל אביב, הוא תוצר של מספר כוחות מניעים, ובראשם יו"ר לשכת עורכי הדין עו"ד עמית בכר שתמך ברעיון הקמת הפורום, "המדרשה" בלשכת עורכי הדין שהפיקה את הכנס, וכן יושבי הראש המשותפים בפורום ההתיישבות – עו"ד אורן אבלה ואנוכי – עו"ד אפרת חקיקת. בדברי פתיחת הכנס ציין עו"ד אורן אבלה את חשיבות ההכרה בהתיישבות, כזירה שזכתה להכרה כפורום שעומד בפני עצמו בלשכת עורכי הדין הארצית; הכרה מכובדת שמהווה פלטפורמה לקידום תהליכים משמעותיים עבור ההתיישבות, וליצירת שיתופי פעולה פוריים בין ההתיישבות לבין רמ"י.
הקהל המגוון שהשתתף בכנס הצביע ברגליו, והדגיש את חשיבות הצבת נושאי ההתיישבות במעלה סולם העדיפויות. בין באי הכנס היו כב' השופט נחשון פישר, כב' השופטת רבקה גלט, כב' השופטת אליה נוס; רשמת האגודות השיתופיות עו"ד טלי ארפי, נציגי רמ"י – עו"ד מורן גליקשטיין ועו"ד רעות הירשהורן; וכאמור שורה ארוכה ומכובדת של עורכי דין, שמאים, שלמרבה הפלא הגיעו מקצות הארץ – החל מעין יהב ועד ראש פינה.
בכנס השתתפו גם מזכירי מושבים וכן נציג מחלקת משכנתאות באחד הבנקים, שהסבירו את העניין שלהם בכנס, כרצון להכיר וללמוד את הנישה דרך אספקטים נוספים. "כל כך הרבה נושאים לדיון בנישה שנחשבת כביכול אזוטרית (כאמור, רק 30 אלף נחלות בארץ), ובכל זאת, בכנס הוצגו נושאים שהינם רק קצה הקרחון, ועוד רבים הנושאים והעומק שניתן לדון בכל אחד מהם." כך הביע את התרשמותו אחד ממשתפי הכנס.
עוד נשמעו קולות על כך שהצלחת הכנס מוכיחה את המשמעות של לשכת עורכי הדין לציבור חבריה ודרכם לאזרחי מדינת ישראל. "דווקא בימים אלה, כשלשכת עורכי הדין נמצאת על הכוונת, מתגלות התועלות שמזכירות מדוע חשוב שפעילותה תימשך. אלו הישגים בשירותה של לשכת עורכי הדין. אין גוף שיכול היה להגיע לאותה תוצאה."
זרקור על תועלת כלי הגישור
לצד מגוון הנושאים המשמעותיים שעלו לדיון בכנס, חזרו ונשמעו מסרים על חשיבותו של כלי הגישור כאמצעי יעיל בתהליכים השונים המתקיימים בסביבה הכפרית. כב' השופטת אליה נוס, דיברה על התיקים שעניינם סכסוך משפחתי ומגיעים לידיה לשיפוט, וסיפרה שהיא לוחצת על הצדדים להגיע להסכמות. במאמר מוסגר, משמח להתוודע לגישתה של השופטת התומכת באג'נדת "שלום הבית".
במושב שכותרתו "גישור בין־דורי: הפתרון האולטימטיבי לסכסוכי ירושה במושבים" הצגתי בפני המשתתפים את אחד מאתגרי הגישור, בכך שכל אחד מבני המשפחה רואה את המציאות מנקודת מבט שונה לגמרי. הסיפור שמציג את הפער בין המציאות לבין האופן שבו רואים אנשים את עצמם, הובא לידי ביטוי באמצעות פרק בסדרה "הכתר", ומתאר את עלילת ציור דיוקנו של ראש ממשלת בריטניה דאז, וינסטון צ'רצ'יל שהיה אז בן 80, בידי הצייר גרהאם סאתרלנד. "ציור הדיוקן, שהיה באורך גופו המלא של ראש הממשלה, נמשך זמן רב. לבסוף, כשהוצג הדיוקן בפני ראש הממשלה הוא הזדעזע, ושאל 'איך ציירת אותי ככה?! זה פשוט אכזרי'. הצייר השיב לו: 'הגיל הוא אכזרי'. הפער שהתגלה לראש הממשלה, הוביל אותו להגיש את התפטרותו."
משחק הפער בין איך שבני המשפחה רואים את עצמם, לבין המציאות שנשקפת מבחוץ, מתקיים כל הזמן סביב שולחן הגישור. "בזמן שהבת בטוחה שהזכות על המשק צריכה לעבור אליה, לאור הטיפול באמה הבודדה, כשהיא מתעלמת מכך שגרה במשק במשך מספר עשורים מבלי לשלם שכירות; בעוד שאחיה טוען לאותה זכות, על רקע כך שהוא זה ששילם את החשבונות של הוריו לאורך השנים, ומנקודת מבטו המציאות שונה לחלוטין." את דבריי סיכמתי באמירה: "האתגר הגדול ביותר בגישור הינו בוחן המציאות; כלומר, לשקף לאנשים כיצד הם נראים מבחוץ."
האם מוסד "הבן הממשיך" סיים את תפקידו?
עו"ד אייל סודאי, שהשתתף במושב "הבן הממשיך", הביע את עמדתו: "אומנם שם הפאנל הוא 'מוסד הבן הממשיך מסיים את דרכו', אך אני מבקש להבהיר, כי מוסד הבן הממשיך חי ובועט, וימשיך ללוות אותנו לפחות עוד שני עשורים."
עו"ד עופר נועם ציין שבכל פנייה שיש לה נגיעה לעניין 'הבן הממשיך', הוא יכול להציג תקדים שיתמוך בשני צידי המתרס. תופעת ריבוי התקדימים, אותה תיאר עו"ד נועם, עשויה לשקף שהקרקע המשפטית בענייני "הבן הממשיך" אינה מוצקה דיה.
לכך התווספו דבריו של עו"ד בועז קראוס, אחד מבכירי עורכי הדין העוסקים בתביעות, שציין כי במקרה של פניות אליו בעניין תביעות במגזר הכפרי, הוא בוחר להפנותם לקולגה, והסביר כי מדובר בנושא משפטי מורכב במיוחד.
על הרציונל העומד מאחורי 'הבן הממשיך' דיברה בהמשך עו"ד אפרת ואש, ובסקירתה ההיסטורית דיברה על כך, שהקרדיט להגדרה טמון בהחלטה שקיבלו קק"ל עם קום המדינה. לדבריה, קק"ל עקבו אחר ערביי הארץ, שנהגו לחלק את נחלתם לדורות הבאים בחלוקה שווה, כך שמדור לדור לא נותרה אדמה; ובאופן הפוך קיבלו החלטה להכתיב את הגדרת 'הבן הממשיך', כך שישמור על ערכה של הקרקע מדור לדור.
רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי, הדגישה שמוסד 'הבן הממשיך' הוא אינו קנייני, אלא כרוך במשמעותו באגודה השיתופית; והדגישה את הזכות והחובה של אותם בנים להצביע בהחלטות של האספה הכללית.
מנקודת מבט אישית, אחרי שהקשבתי למגוון הקולות של בכירי המשפט בארץ, השתכנעתי עוד שבתהליכי העברה בין־דורית אין דרך אחרת למעט השימוש בכלי הגישור. לתפיסתי, אם תהליך גישור מסוים לא צלח את הדרך, יש להמשיך הלאה למגשר הבא, שעשוי לסלול לבני המשפחה את הדרך לפתור את הבעיה ולשמור על אחדותם.
העתירה לבג"ץ בעניין המועד הקובע
חמישה עורכי דין מייצגים את לקוחותיהם בעתירה שהוגשה לבג"ץ באפריל 2023 ובראשם עו"ד אפרת ואש, ועניינה הזזת המועד הקובע של ערך הקרקע בשמאויות מטעם רמ"י – מיום עסקת הקצאת או העברת זכויות בנכס בלתי מהוון – ליום 'מתן שומה' בידי שמאי מטעם רמ"י. לדבריה, הפער מייצר הגדלה משמעותית של תשלום 'דמי הרכישה' לרמ"י. "כולנו יודעים שזה לא הפרש של חודש-חודשיים. רק אחרי קבלת השמאות רמ"י גוזרת את סכום התשלום," כך הסבירה עו"ד ואש.
שאיפתם של העותרים היא לתקן מצב זה, כשעם הזמן מגובה העתירה בתומכים נוספים – תנועות ההתיישבות (תנועת המושבים ותנועת האיחוד החקלאי), וכן לשכת שמאי המקרקעין, שביקשה מינקי קוינט, מנהל רמ"י, לגרום לתיקון המצב חזרה למועד הקובע ההגיוני – מועד העסקה. עו"ד ואש קראה למשתתפי הכנס להגיע לדיון הצפוי בבג"ץ ולתמוך בעתירה.
בעקבות הכנס מתגבשת הצעה נוספת
העוצמה של הכנס ממשיכה להדהד ובסופו התחזק הצורך בקרב חברי פורום ההתיישבות, לגבש בקשה נוספת לרמ"י בעניין הסדרת חריגות הבנייה. יושבי הראש המשותפים בפורום ההתיישבות, עו"ד אורן אבלה ואנוכי – עו"ד אפרת חקיקת, חושבים שקרקע שיתוף הפעולה בין ההתיישבות לבין רשות מקרקעי ישראל פורייה דיה, ומאפשרת להגיש בקשה מיוחדת לרמ"י – להעניק הנחה אטרקטיבית למושבניקים המעוניינים להסדיר את חריגות הבנייה וזאת לפרק זמן מסוים. אנו תקווה שההצעה שתוגש בקרוב, תענה בחיוב, ובשורה נוספת תצא למגזר הכפרי.
