השנה זכו תשעה חיילים מקיבוצים באות מצטייני הנשיא, מתוכם חמישה חיילים בודדים במסגרת תוכנית "אימוץ בקיבוץ", המתגוררים בשלושה קיבוצים ובמושב ברחבי הארץ. הכירו אותם
*תמונה ראשית: התמונות באדיבות המצולמים והמצולמות, ובאישור דובר צה"ל
התנועה הקיבוצית מפעילה כבר יותר משלושה עשורים תוכנית לקליטה ואימוץ של חיילים בודדים במהלך שירותם הצבאי. מה שהחל בפעילותו המבורכת והכבירה של צביקה לוי, גדל, התרחב והעמיק, ולאורך השנים אומצו במסגרת התוכנית מעל 22 אלף חיילים בודדים שהתגוררו בקיבוצים וזכו למעטפת מלאה. כאלף חיילים בכל שנה, בכ-60 קיבוצים – וזה רק הולך וגדל! חלק ניכר מהחיילים הבודדים מגיע לקיבוצים דרך גרעיני צבר, ואחרים – עולים חדשים וילידי הארץ חסרי עורף משפחתי – מגיעים לעיתים לפני הגיוס לצה"ל, ולרוב במהלכו. את התוכנית מובילים יונתי שור (מענית) ואיציק עוז.
"החלטתי לעלות לארץ בעקבות ה-7 באוקטובר"
צוערת א', בת 21, היא חניכה בקורס קצינים. היא התגייסה ב-2024 לאחר שעלתה ארצה ממרילנד שבארה"ב, במסגרת גרעין צבר לקיבוץ בגליל. "החלטתי לעלות לארץ ולשרת בצה"ל בעקבות האסון ב-7.10.23", היא מספרת. "לפני כן תכננתי את חיי להשתלבות בלימודים אוניברסיטאיים בארה"ב. לאחר 7 באוקטובר הרגשתי שלא בנוח עם החלטה זו והחלטתי על עלייה". "אני רואה בשירות בצה"ל שליחות חשובה מאוד. אני אוהבת מאוד את הקיבוץ, את הרכזת, ואני מחוברת מאוד למשפחה המאמצת. חשוב לי לציין שצבר היא תוכנית משנה חיים לצעירים שעולים דרכה. השאיפה שלי היא להיות בישראל ולהמשיך לתרום לעם שלי".
"היה ברור לי שאשרת בצה"ל ואחיה בישראל"
סמל ט', בת 20, משרתת בחטמ"ר גוש עציון. היא התגייסה בינואר 2025 לאחר שעלתה ארצה במסגרת אותו גרעין צבר לקיבוץ בגליל, יחד עם א'. "מגיל צעיר שאפתי לעלות לישראל ולשרת בצה"ל. הייתי מגיעה עם ההורים בכל קיץ לבקר את משפחתי. אני מאוד אוהבת את ישראל, ולאחר כל ביקור היה לי קשה לחזור".
בגיל 16 עלתה במסגרת נעל"ה (נוער עולה לפני ההורים), השתלבה בלימודים בפנימייה בכפר סבא וסיימה בהצלחה את מבחני הבגרות בישראל. לאחר מכן למדה במדרשה בירושלים. "מה שהיווה עבורי מעטפת חשובה בהיותי דתייה, כך גם השתלבותי במסגרת גרעין צבר". "היה ברור לי שאני אשרת בצה"ל ואחיה את חיי בישראל.
אני רואה בקיבוץ בית ואוהבת מאוד את רכזת הגרעין ואת משפחתי המאמצת, אליה אני מאוד קשורה. אני מאוד אוהבת את האנשים בישראל שמחבקים אותי ונותנים לי את תחושת הבית. אני מאוד קשורה לישראל וממליצה בחום לצעירים יהודים לעלות ולשרת בצבא במסגרת גרעיני צבר, המהווים עבורי מסגרת שהיא מעטפת שלמה להשתלבות כאן בישראל".
כמעט התגייס לצבא האמריקני
סג"מ ר', בן 25, התגייס בגיל 22 ומשרת כקצין בחטיבת הנח"ל. הוא עלה ארצה מארה"ב במסגרת גרעין צבר לקיבוץ באזור זבולון. "עד גיל 18 לא חשבתי על עלייה לישראל וגיוס לצה"ל. הייתי כבר בתהליך להתגייס לצבא האמריקני במסגרת תוכנית קצונה, כשהגעתי עם הוריי לבקר בישראל. בהיותי מחזיק גם באזרחות ישראלית, על אף שנולדתי וגדלתי בארה"ב, נקראתי לחתום ויתור על גיוס לצה"ל בשל היותי גם אזרח אמריקאי. אבל במעמד החתימה לפתע הרגשתי לא בסדר, והודעתי להוריי שאני מתכוון להתגייס לצה"ל לאחר שאשלים לימודים לתואר בארה"ב". "בגיל 22 סיימתי תואר ראשון בכלכלה ועליתי במסגרת גרעין אקדמאי של צבר לשרת בישראל. במסגרת לימודיי פגשתי את מי שתהיה חברתי, ובקרוב היא תעלה לארץ ללימודי רפואה בטכניון. אני מאוד גאה בהחלטתה. עם עלייתה נעבור לגור יחד בחיפה ונבנה את חיינו המשותפים".
תחושה של בית
סמ"ר א', בן 25, משרת בהנדסה קרבית ומתגורר בקיבוץ במרכז. "התגייסתי לצבא בגיל מאוחר בעקבות החלטות עבר שליוו אותי", הוא מספר, אך מנער שלא רצה להתגייס הפך לחייל שזוכה במצטיין נשיא וחושב היום דברים שונים על המדינה. "הסגל שלי עשה לי תרגיל. זימנו אותי למשפט אצל המ"מ עם טענות על התספורת שלי. כשהגעתי למשרד מוכן למשפט עם טיעונים שהכנתי, המ"פ שלי גם היה נוכח. הם ביקשו ממני לשבת ושאלו האם אני יודע מדוע אני שם.
כשעניתי שלא, אמרו לי שזכיתי במצטיין נשיא. לא האמנתי להם והם שחררו אותי. לאחר כמה שעות התקשר שוב המ"פ ושאל האם החלטתי להאמין שאכן זכיתי. השבתי שכן — ומאוד שמחתי".
"אף פעם לא הייתה לי ממש תחושה של בית, עד היום. תחושת בית עבורי היא במקום שבו אני מרגיש שמקבלים אותי ולא שופטים אותי. טוב לי מאוד בקיבוץ. נוצר קשר טוב עם החיילים האחרים, עם רכזת התוכנית ועם עובדות החינוך שגרות במבנה שבו אני מתגורר". ויש לו גם תוכניות לעתיד: "אני רואה את עצמי משתלב בעשייה ביטחונית — ממשיך בצבא, במשטרה, ואולי במכבי האש".
סמ"ר נ', בת 20, התגייסה ב-2024 לחיל השריון, לאחר שעלתה ארצה מקנדה במסגרת גרעין צבר במושב בצפון, השותף לתוכנית "אימוץ בקיבוץ". שני הוריה ישראלים במקור, שעברו לקנדה לפני שנולדה. "כבר מגיל 16 החלטתי לעלות לישראל ולהתגייס לצה"ל. רוב חבריי הם מקנדה, אבל אני מרגישה בישראל בבית. האנשים והיחס של האנשים בעם הזה הם מיוחדים. אני מאוד אוהבת את המושב ואת הרכזת, שהיא אישה מיוחדת מאוד, וזכיתי במשפחה מאמצת מדהימה". "אני רוצה לאחר השחרור להירשם ללימודים, ואני בהחלט רואה את עצמי בישראל".
חיילים בודדים שמחפשים קיבוץ מאמץ?
קיבוצים שמחפשים לאמץ חיילים בודדים?
הצטרפו לתוכנית באתר:
www.kibbutz.org.il/he/node/12936
או פנו:
יונתי שור – 054-7694911
[email protected]
איציק עוז – 050-7677920
[email protected]
