יבול שיא
הרפת והחלב
1600px Starr 150326 0862 Coriandrum sativum in Hydroponics greenhouse Town Sand Island Midway Atoll 24636407534

מבזק למגדלי כוסברה – התמודדות עם התמוטטות בזריעות קיץ

2 דק' קריאה

שיתוף:

בשנים האחרונות מתקשים יותר ויותר מגדלים לגדל כוסברה בחודשי הקיץ כתוצאה מהתמוטטות לאחר הנביטה. התופעה הפכה נפוצה מאוד בחלקות שבהן גודלה כוסברה בעבר, אך לא רק בהן, והיא אופיינית בייחוד לחודשי הקיץ (יוני עד ספטמבר), אולם מופיעה לעתים מוקדם יותר וממשיכה לתוך הסתיו. התופעה דווחה על ידי מגדלים מהצפון ועד הדרום, בשטח הפתוח, בבתי צמיחה ובבתי רשת. אף שאין עדיין זיהוי ודאי של גורמי מחלה ספציפיים, מצא לנכון צוות המחקר וההדרכה להתריע על החמרה בתופעה.

רקע

תופעת חולי נופל בכוסברה (Coriandrum sativum) מהווה כיום בעיה מרכזית בגידול זה בחודשי הקיץ. הצמחים מראים סימני התמוטטות ונבילה ונגרמים נזקים כבדים לגידול. התופעה נצפית בטווח גיאוגרפי רחב – החל ממערב הנגב, דרך אזור השפלה ומישור החוף, ועד עמק יזרעאל. היקף הבעיה הולך וגדל משנה לשנה ופוגע קשות בגידול הכוסברה בישראל. מבידודים מקדימים שנעשו, נראה כי תבדידי פוזריום אוקסיספורום (Fusarium oxysporum sp.) מופיעים בהרבה מהצמחים החולים, אך לעתים בודדו מהצמחים ריזוקטוניה או מיני פוזריום נוספים.

בחודשי הקיץ בשנתיים האחרונות  (2020-2019) נצפו ברחבי הארץ התמוטטויות של חלקות כוסברה רבות. הסימפטומים המרכזיים כללו חולי נופל של נבטים צעירים, הצהבה, כלורוזה והתמוטטות של צמחים צעירים.

בידודים, שנעשו מתוך צמחים חולים ממגוון חלקות באזורי גידול שונים, הצביעו על שני פתוגנים מרכזיים – פוזריום וריזוקטניה, אולם תרומתם לתופעה טרם הובהרה. בניסוי מקדים נאספה קרקע עם היסטוריה חוזרת של בעיה זו, ותופעת החולי הנופל שוחזרה בתא גידול לח, שבו שררו טמפרטורה של 25 מ”צ  ותנאים המדמים את תנאי התפרצות המחלה בשטח. באותה הקרקע, שעברה עיקור קודם לזריעה, לא נצפה חולי נופל כלל, תוצאה המעידה על גורם ביוטי לתופעה.

ההשערה שזרעי כוסברה מיובאים נושאים עמם גם פוזריום, המתבסס בקרקע  ומתפרץ  לאחר  פרק  זמן לא  ברור  –  עדיין  לא  אומתה. בעונה הקודמת בוצעה סריקה של מגוון חומרים ושיטות יישום להתמודדות עם המחלות בתנאי שדה. התוצאות שהתקבלו הראו כי ישנם חומרים בעלי פוטנציאל להדברתן או להקטנת הנזק.

כיום נראה כי התופעה הולכת ומתרחבת, ולכן נדרשות כמה פעולות, כגון: זיהוי ודאי ומיפוי של גורמי המחלה במבט כלל ארצי; חקר דרכי ההפצה; מציאת פתרונות הדברה לצמצום הנזקים. כמו כן, יש צורך באיתור זנים עמידים לתופעה בכדי להביא לפתרון ארוך טווח וידידותי לסביבה. ניסיונות ראשוניים במטרה לתת מענה לבעיה, נערכים בימים אלו. למידע נוסף והכוונה לזיהוי התופעה – מתבקשים המגדלים ואנשי המקצוע לפנות לצוות ההדרכה והמחקר:

צוות ההדרכה: דוד סילברמן: 050-6241638; נטע מור: 050-6241558; לידן פלאח: 052-6014870.

צוות המחקר: ד”ר עומר פרנקל, ד”ר דוד חיימוביץ, ד”ר איתי גונדה, פרופ’ נתיב דודאי. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הנחיות לחודשים ינואר-פברואר 2026 הדפון הוכן על ידי מדריכי ההדרים: יוסי גרינברג, שוקי קנוניץ', דניאל קלוסקי, עמירם לוי שקד, יחזקאל הראש, שחם מגידיש, יעקב הרצנו, נוה הרצנו-גל וניצן רוטמן ראשית, נציין שנותר עדיין חטוף
22 דק' קריאה
*תמונה ראשית: מנדרינות טורקיות. צילום: Esin Tarim עונת המנדרינות הטורקיות הייתה חיובית, ואף קבעה שיא חדש מבחינת ערך היצוא, אומרת אמל אסין קסקין, הבעלים של חברת יצוא הטורקית אסין טארים: "2025 סימנה תקופה משמעותית
2 דק' קריאה
מרכז ההדרים בקורסיקה מאכלס 1,064 מיני וזני הדרים, כולל "זנים שהובאו" מ-42 מדינות ובעיקר מאגן הים התיכון * אוסף זה מנוהל על ידי צוותים מדעיים מ-INRAE ו-CIRAD *תמונה ראשית: הצגת חלק מאוסף Citrus CRBבקורסיקה,
3 דק' קריאה
ההשתתפות לשנת 2026 תעמוד על כ-78 מיליון ₪ * המטרה: חיזוק החקלאות הישראלית וייצור המזון לציבור הישראלי לטובת ביטחון המזון הלאומי משרד החקלאות וביטחון המזון ישתתף במימון פרמיית ביטוח לחקלאים להגנה מפני נזקי טבע
< 1 דק' קריאה
תוכנית חדשה לשנים 2029-2026, מתוכה 600 מיליון ש"ח מתקציבי מנהלת תנופה לצפון; התוכנית כוללת מעטפת מהלכים נרחבת – השקעות הון במשקים חקלאיים, פיתוח תשתיות מים וביוב, מו"פ וחדשנות, חינוך לחקלאות, ושיקום סביבתי שר החקלאות וביטחון המזון
3 דק' קריאה
אור שפירא, ירון לוגסי, ניצן רוטמן רקע ותיאור הבעיה: הזן אור הוא זן המתקשה בחנטה ברוב אזורי הארץ ובעיקר מתקשה בחנטה באזורים בהם יש אירועי חום רבים במהלך חודש מאי. לאורך השנים נמצא שטיפול
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!