יבול שיא
הרפת והחלב
1600px Starr 150326 0862 Coriandrum sativum in Hydroponics greenhouse Town Sand Island Midway Atoll 24636407534

מבזק למגדלי כוסברה – התמודדות עם התמוטטות בזריעות קיץ

2 דק' קריאה

שיתוף:

בשנים האחרונות מתקשים יותר ויותר מגדלים לגדל כוסברה בחודשי הקיץ כתוצאה מהתמוטטות לאחר הנביטה. התופעה הפכה נפוצה מאוד בחלקות שבהן גודלה כוסברה בעבר, אך לא רק בהן, והיא אופיינית בייחוד לחודשי הקיץ (יוני עד ספטמבר), אולם מופיעה לעתים מוקדם יותר וממשיכה לתוך הסתיו. התופעה דווחה על ידי מגדלים מהצפון ועד הדרום, בשטח הפתוח, בבתי צמיחה ובבתי רשת. אף שאין עדיין זיהוי ודאי של גורמי מחלה ספציפיים, מצא לנכון צוות המחקר וההדרכה להתריע על החמרה בתופעה.

רקע

תופעת חולי נופל בכוסברה (Coriandrum sativum) מהווה כיום בעיה מרכזית בגידול זה בחודשי הקיץ. הצמחים מראים סימני התמוטטות ונבילה ונגרמים נזקים כבדים לגידול. התופעה נצפית בטווח גיאוגרפי רחב – החל ממערב הנגב, דרך אזור השפלה ומישור החוף, ועד עמק יזרעאל. היקף הבעיה הולך וגדל משנה לשנה ופוגע קשות בגידול הכוסברה בישראל. מבידודים מקדימים שנעשו, נראה כי תבדידי פוזריום אוקסיספורום (Fusarium oxysporum sp.) מופיעים בהרבה מהצמחים החולים, אך לעתים בודדו מהצמחים ריזוקטוניה או מיני פוזריום נוספים.

בחודשי הקיץ בשנתיים האחרונות  (2020-2019) נצפו ברחבי הארץ התמוטטויות של חלקות כוסברה רבות. הסימפטומים המרכזיים כללו חולי נופל של נבטים צעירים, הצהבה, כלורוזה והתמוטטות של צמחים צעירים.

בידודים, שנעשו מתוך צמחים חולים ממגוון חלקות באזורי גידול שונים, הצביעו על שני פתוגנים מרכזיים – פוזריום וריזוקטניה, אולם תרומתם לתופעה טרם הובהרה. בניסוי מקדים נאספה קרקע עם היסטוריה חוזרת של בעיה זו, ותופעת החולי הנופל שוחזרה בתא גידול לח, שבו שררו טמפרטורה של 25 מ”צ  ותנאים המדמים את תנאי התפרצות המחלה בשטח. באותה הקרקע, שעברה עיקור קודם לזריעה, לא נצפה חולי נופל כלל, תוצאה המעידה על גורם ביוטי לתופעה.

ההשערה שזרעי כוסברה מיובאים נושאים עמם גם פוזריום, המתבסס בקרקע  ומתפרץ  לאחר  פרק  זמן לא  ברור  –  עדיין  לא  אומתה. בעונה הקודמת בוצעה סריקה של מגוון חומרים ושיטות יישום להתמודדות עם המחלות בתנאי שדה. התוצאות שהתקבלו הראו כי ישנם חומרים בעלי פוטנציאל להדברתן או להקטנת הנזק.

כיום נראה כי התופעה הולכת ומתרחבת, ולכן נדרשות כמה פעולות, כגון: זיהוי ודאי ומיפוי של גורמי המחלה במבט כלל ארצי; חקר דרכי ההפצה; מציאת פתרונות הדברה לצמצום הנזקים. כמו כן, יש צורך באיתור זנים עמידים לתופעה בכדי להביא לפתרון ארוך טווח וידידותי לסביבה. ניסיונות ראשוניים במטרה לתת מענה לבעיה, נערכים בימים אלו. למידע נוסף והכוונה לזיהוי התופעה – מתבקשים המגדלים ואנשי המקצוע לפנות לצוות ההדרכה והמחקר:

צוות ההדרכה: דוד סילברמן: 050-6241638; נטע מור: 050-6241558; לידן פלאח: 052-6014870.

צוות המחקר: ד”ר עומר פרנקל, ד”ר דוד חיימוביץ, ד”ר איתי גונדה, פרופ’ נתיב דודאי. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אלי אהרון מארגון מגדלי ירקות, יחד עם אברהים מואסי, עומר זיידאן ורסמי דקה, ערכו סיור חקלאי בישובי זמר וקלנסוואה שבמגזר הערבי * רשמים *תמונה ראשית: החקלאי מאהר דקה, חקלאי מצטיין אלי אהרון מארגון מגדלי
3 דק' קריאה
ניצן כהן, מדריך הגנת הצומח, שה"מ, דוא"ל: [email protected];  רוחי רבינוביץ', מדריכת הגנת הצומח, מרכז חקלאי העמק, דוא"ל: [email protected]  תקציר אקרית החלודה של העגבנייה היא מזיק זעיר, שנוכחותו מתגלה בעיקר לאחר שהסב נזק לצמחי העגבנייה.
9 דק' קריאה
את הסיור בערבה הדרומית ליווה דרול ג'לט, שנתן לחברים נתונים בנוגע לגידול הדלעות והבצל באזור מו"פ הערבה הדרומית בתאריך 28/1/2026 התקיים סיור של חברי המזכירות של ארגון מגדלי הירקות בערבה הדרומית וכן, ביום השני
2 דק' קריאה
חוק המים נכנס לתוקף * הורדת תעריפי המים שקידם משרד החקלאות וביטחון המזון במסגרת התיקון לחוק משתלב במדיניות לחיזוק ארבעת אמצעי הייצור: מים, קרקע, כ"א ומו"פ עם כניסתו לתוקף של תיקון חוק המים שאושר
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!