יבול שיא
הרפת והחלב
1600px Starr 150326 0862 Coriandrum sativum in Hydroponics greenhouse Town Sand Island Midway Atoll 24636407534

מבזק למגדלי כוסברה – התמודדות עם התמוטטות בזריעות קיץ

2 דק' קריאה

שיתוף:

בשנים האחרונות מתקשים יותר ויותר מגדלים לגדל כוסברה בחודשי הקיץ כתוצאה מהתמוטטות לאחר הנביטה. התופעה הפכה נפוצה מאוד בחלקות שבהן גודלה כוסברה בעבר, אך לא רק בהן, והיא אופיינית בייחוד לחודשי הקיץ (יוני עד ספטמבר), אולם מופיעה לעתים מוקדם יותר וממשיכה לתוך הסתיו. התופעה דווחה על ידי מגדלים מהצפון ועד הדרום, בשטח הפתוח, בבתי צמיחה ובבתי רשת. אף שאין עדיין זיהוי ודאי של גורמי מחלה ספציפיים, מצא לנכון צוות המחקר וההדרכה להתריע על החמרה בתופעה.

רקע

תופעת חולי נופל בכוסברה (Coriandrum sativum) מהווה כיום בעיה מרכזית בגידול זה בחודשי הקיץ. הצמחים מראים סימני התמוטטות ונבילה ונגרמים נזקים כבדים לגידול. התופעה נצפית בטווח גיאוגרפי רחב – החל ממערב הנגב, דרך אזור השפלה ומישור החוף, ועד עמק יזרעאל. היקף הבעיה הולך וגדל משנה לשנה ופוגע קשות בגידול הכוסברה בישראל. מבידודים מקדימים שנעשו, נראה כי תבדידי פוזריום אוקסיספורום (Fusarium oxysporum sp.) מופיעים בהרבה מהצמחים החולים, אך לעתים בודדו מהצמחים ריזוקטוניה או מיני פוזריום נוספים.

בחודשי הקיץ בשנתיים האחרונות  (2020-2019) נצפו ברחבי הארץ התמוטטויות של חלקות כוסברה רבות. הסימפטומים המרכזיים כללו חולי נופל של נבטים צעירים, הצהבה, כלורוזה והתמוטטות של צמחים צעירים.

בידודים, שנעשו מתוך צמחים חולים ממגוון חלקות באזורי גידול שונים, הצביעו על שני פתוגנים מרכזיים – פוזריום וריזוקטניה, אולם תרומתם לתופעה טרם הובהרה. בניסוי מקדים נאספה קרקע עם היסטוריה חוזרת של בעיה זו, ותופעת החולי הנופל שוחזרה בתא גידול לח, שבו שררו טמפרטורה של 25 מ”צ  ותנאים המדמים את תנאי התפרצות המחלה בשטח. באותה הקרקע, שעברה עיקור קודם לזריעה, לא נצפה חולי נופל כלל, תוצאה המעידה על גורם ביוטי לתופעה.

ההשערה שזרעי כוסברה מיובאים נושאים עמם גם פוזריום, המתבסס בקרקע  ומתפרץ  לאחר  פרק  זמן לא  ברור  –  עדיין  לא  אומתה. בעונה הקודמת בוצעה סריקה של מגוון חומרים ושיטות יישום להתמודדות עם המחלות בתנאי שדה. התוצאות שהתקבלו הראו כי ישנם חומרים בעלי פוטנציאל להדברתן או להקטנת הנזק.

כיום נראה כי התופעה הולכת ומתרחבת, ולכן נדרשות כמה פעולות, כגון: זיהוי ודאי ומיפוי של גורמי המחלה במבט כלל ארצי; חקר דרכי ההפצה; מציאת פתרונות הדברה לצמצום הנזקים. כמו כן, יש צורך באיתור זנים עמידים לתופעה בכדי להביא לפתרון ארוך טווח וידידותי לסביבה. ניסיונות ראשוניים במטרה לתת מענה לבעיה, נערכים בימים אלו. למידע נוסף והכוונה לזיהוי התופעה – מתבקשים המגדלים ואנשי המקצוע לפנות לצוות ההדרכה והמחקר:

צוות ההדרכה: דוד סילברמן: 050-6241638; נטע מור: 050-6241558; לידן פלאח: 052-6014870.

צוות המחקר: ד”ר עומר פרנקל, ד”ר דוד חיימוביץ, ד”ר איתי גונדה, פרופ’ נתיב דודאי. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

במושב יבול שבחבל תקומה, התקיים היום (יום ה' 21/8) במעמד שר החקלאות וביטחון המזון, ח"כ אבי דיכטר וראש המועצה האזורית אשכול, מיכל עוזיהו* *משרד החקלאות וביטחון המזון, בשיתוף מנהלת תקומה, פדרציית מונטריאול וארגון "קדמה" משיקים מיזם
3 דק' קריאה
מו"פ ערבה תיכונה וצפונית- תמר עמי מדואל ז"ל הלך מאיתנו. עמי היה חבר בגרעין המייסדים של מושב עין תמר והגיע לכיכר סדום ב 1982. עמי, בעל אצבעות ירקות, הקים משק חקלאי לתפארת. עם הקמת מו"פ
< 1 דק' קריאה
ב18.8.25, נפגשנו, פקחים, מדריכים, אנשי חברות, חוקרים, למפגש של 'המעגל' – פורום הגנת הצומח בנגב *תמונה ראשית: פחמון‭ ‬בקלחי‭ ‬תירס‭ ‬מתוק, '‬זן‭ ‬רויאלטי‭'‬ שני אישגור-גרינברג וליאור גבר שולחן עגול – דיווחים מהשטח: תירס מתוק ומספוא זחלים
< 1 דק' קריאה
למרות המחלות של העץ, נזקי המלחמה המתמשכים, ומזג אוויר שלא עושה חסד עם הפרי, מגדלי האגס אופטימיים ומצפים ליבול מוגבר בשנה הבאה, ויש גם זן ישראלי חדש שעושה חיל בארץ ובעולם- ״זה אגס ישראלי
6 דק' קריאה
והבטחת מגוריו של הבן הגר בנחלה אחת השאלות הגדולות עימם מתמודדים בעלי הנחלות  וילדיהם: כיצד יבטיח הבן המבקש לבנות את ביתו בנחלה את זכותו לרשת את המשק החקלאי כ"בן ממשיך", או לפחות לקבל זכות
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן