מבחן זני גזר חורף – עמק יזרעאל, נובמבר 2024

זיו מי-טל – תחום ירקות שה"מ; גל נדן – אגרונום ראשי, 'גזר שליט'

*תמונה ראשית: גזר בשדה. צילום: אורן פלס, פיקיוויקי

מבוא

גידול הגזר בישראל הוא גידול משמעותי במחזור גידולי השדה, והיקפו בישראל נאמד בכ-18,000 דונם (לפי נתונים ממועצת הצמחים), הנפרשים מעמק החולה ורמת הגולן, דרך עמק המעיינות, עמק יזרעאל והשרון, ועד הנגב. הגידול מיועד הן לשוק המקומי (לצריכה טרייה ולתעשייה) והן ליצוא.

זריעות הגזר בישראל מתחילות בסוף יוני עד תחילת יולי ומסתיימות בחודש ינואר עד תחילת פברואר. במהלך כל העונה מותאמים הזנים הנזרעים לתקופת הגידול, והמגוון הגנטי של הזנים המצויים כיום בשוק מאפשר למגדלים לספק גזר טרי לשוק ולתעשייה החל מחודש אוקטובר (זריעות יוני/יולי) ועד לחודש יולי, כשבשאר חודשי השנה משווק גזר מקירור. בחודשים ספטמבר-אוקטובר במיוחד, יש בשוק מגוון רחב של זנים, כך שהמגדלים יכולים לבחור באלה המתאימים ביותר לתנאים בשטח ולצורכי השוק; אולם בחודשים יולי-אוגוסט ונובמבר-ינואר יש בעיה בהיצע הזנים, ונדרשים זנים נוספים לפרקי מועדי זריעה אלה. במחקר זה התמקדנו בבחינת זנים שיתאימו למועד הזריעה בנובמבר-ינואר.

שיטות וחומרים

הזריעה התבצעה בתאריך 25/11/2024 בשטחי גד"ש יפעת שבעמק יזרעאל, באדמה בינונית-כבדה. פעולת הזריעה בוצעה במזרעה מסחרית, הזורעת 3 שורות זריעה, 9 שוריות, בעומד של 240 זרעים למטר רץ ערוגה (80 זרעים לשורה). לאחר הזריעה בוצע ריסוס של נמטוקס, כטיפול מונע של נמטודות חופשיות, וריסוס של רייסר, כטיפול מונע של עשבייה. בגמר טיפולים אלה, יושם הפרוטוקול להנבטת הגזר באמצעות קוונוע, ונציין כי טרם הזריעה טופל השטח על פי פרוטוקול הגידול המסחרי של המגדל: ריסוס בסטומפ שהוצנע בתיחוח לקרקע, ופיזור של קומפוסט בכמות של 2 קוב לדונם, ושל דשנים כימיים להשלמת הדישון בזרחן ובאשלגן. בניסוי זה נבחנו 17 זנים מ-7 חברות שונות, כמפורט בטבלה 1 שלהלן.

טבלה 1: שם הזנים והחברות השותפות בניסוי

הניסוי כלל 4 בלוקים, כאשר בכל בלוק הזנים נזרעו ב-4 חזרות, כל חזרה ב-30 מטר רץ של ערוגה (מלבד סונטו וגלדיאטור שנבחנו ב-2 חזרות בלבד); ובסך הכול היו בניסוי 64 חלקות. גידול הגזר נעשה על פי הפרוטוקול של המגדל (גזר שליט וגד"ש יפעת), וכלל השקיה בקוונוע ו-3 יישומים של דישון חנקני – בסך הכול 14 יחידות חנקן במהלך כל הגידול. לטיפול בעשבייה באופן כללי יושם פייטון פעם אחת, וכנגד עלקת ניתנו טיפולים כמומלץ בפרוטוקול 'כוכבית'. קימחון ופסילת הגזר טופלו לפי המקובל בגידול מסחרי. ניתן לומר כי החלקה טופלה ברמה גבוהה, ולא נצפו בעיות משיבוש בעשבייה, מקימחון או מפסילת הגזר.

במהלך העונה בוצעו 6 הערכות שונות:

1. הערכת הצצה – מדידת כמות הצמחים שהציצו בכל חלקה. ההערכה בוצעה על ידי ספירת צמחים למטר של שורת זריעה אחת (3 שוריות), ובכל חלקה נקבע ממוצע ההצצה מספירה של שתי נקודות.
2. רגישות זנים לפייטון – כעבור 99 ימים מהזריעה בוצעה הערכה של רגישות זנים לפייטון. הזנים חולקו לפי רמות הצריבה, בהתאם לרמת הפגיעה בשטח, בסולם 5-1.
3. בחינת הפרגה – בוצעו שני מועדים להערכת ההפרגה: 146 ו-171 ימים מהזריעה. במועד הראשון ההערכה הייתה כללית ונועדה לקבוע אם הזן פורח או לא; במועד המאוחר יותר נספרו הצמחים הפורחים בכל חלקה.
4. דגימות יבול – דגימות היבול בוצעו באופן ידני בקלשון, כאשר מכל חלקה דגמנו 1 מטר רץ של ערוגה (3 שורות זריעה) לאחר 162 ו-198 ימים מהזריעה. הגזרים קונבו באופן ידני, ומכל זן נדגמו 2 חזרות בלבד עקב מחסור בכוח אדם. דגימות שנאספו בכל מועד סווגו על פי גדלים וחולקו לקבוצות גודל: סוג א' (M,L ,XL ,JUMBO ), סוג ב' וסוג ג' שאינו ראוי לשיווק. כל קבוצה נשקלה בנפרד.

תוצאות

באיור 1 ניתן לראות הבדלים בהצצה בין הזנים. מספר הצמחים שהציצו בזנים פורטדו, אבלון, דולפין וגלדיאטור היה הנמוך ביותר, לעומת מספר הצמחים שהציצו בזנים AG17445, אליאנס, קרובה וקרוולו – שהיה הגבוה ביותר. ככלל, נראתה שונות גדולה מבחינת ההצצה בניסוי, ולא ברור אם נבעה מהבדלים באחוזי הנביטה או מאי-אחידות בזריעה. בחינה נוספת נעשתה לגבי רגישות הזנים לקוטל העשבים פייטון (איור 2), ובה נמצא כי מרבית הזנים לא גילו רגישות לתכשיר, ובזנים שהראו רגישות לריסוס יחיד של פייטון ניתן לראות שונות במידת הצריבה: בזן גלדיאטור נצפתה הצריבה הקשה ביותר, ואילו בכל שאר הזנים הצריבה הייתה מועטה. יש לציין כי כלל הזנים התאוששו מהריסוס וכי לא נראתה פגיעה בחיוניות העלווה בהמשך הגידול.

לביצוע הערכה של הפרגת הצמחים (פריחה) נבחרו שני מועדים: המועד הראשון היה כעבור 142 ימים מהזריעה, ובו מוינו הצמחים ל'פורחים' או 'לא פורחים'; והמועד השני היה כעבור 171 ימים מהזריעה, ובו נספרו צמחים פורחים בתוך החלקה, כאשר זן שהוגדר כ'מפריג' (פורח) היה זן שבו נצפתה התופעה באופן משמעותי, בעוד שזנים בחלקות שבהן פרח צמח אחד או שניים, הוגדרו כבעלי צמחים חריגים, שאינם מעידים על תכונות הזן. חלקות שבהן מספר הצמחים הפורחים היה מעל 100, קיבלו את הערך המספרי 100 בגרף, ערך המייצג פריחה מלאה של החלקה. באיור 3 שלעיל מציג את תופעת ההפרגה לאחר 171 ימי גידול, כאשר בזנים אבלון, AG17445, AG11235 הייתה משמעותית. בחלק מהזנים היה ממוצע הפריחה בכל חלקה בין 5-1. נציין כי בזנים אבלון ו-AG17445 נראתה פריחה ניכרת כבר לאחר 142 ימים מהזריעה, ואילו בזנים דולפין, קרוולו ו-AG11235 הייתה פריחה של יותר מצמח אחד. שאר הזנים לא הפריגו כלל, מלבד צמח חריג אחד, לכל היותר. יבול הגזרים חולק לפי מקטעי גודל (טבלה 2), כשכל מקטע נשקל בנפרד. לאחר מכן בוצע ניתוח של הנתונים לפי חלוקה ליבול משווק, עם וללא גודל ג'מבו.

טבלה 2: חלוקה למקטעי גודל

איור 4: משקל יבול משווק (טון לדונם) בחלוקה לפי זנים בשני מועדי אסיף (162 ו-198 ימים מזריעה) – מימין: היבול המשווק, ללא גודל Jambo; משמאל: יבול משווק, כולל Jambo – המשקלים המוצגים בגרף הם ממוצעים מבדיקה של שתי חלקות מכל זן

באיור 4 שלעיל ניתן לראות את השונות בין הזנים ביבול המשווק. חשוב לציין כי במרבית הזנים התקבל יבול משווק הגבוה מ-10 טון/ד'. האסיף שבוצע כעבור 162 ימים מהזריעה מוצג באיור בעמודות הכחולות, והאסיף שבוצע כעבור 198 יום מהזריעה מוצג באיור בעמודות האדומות. ניתן לראות כי מהזן נבידה התקבל היבול הגבוה ביותר, גם כשכוללים את גודל הג'מבו וגם בלעדיו. כיוון שנאספו רק שתי חזרות, לא ניתן לבחון מובהקות ביבול בין הזנים, אך בכל זאת נראה באיור 4 כי כמה זנים הגיעו ליבול הגבוה מ-10 טון/ד'.

מאיור 4 משתמע כי יש הבדל משמעותי בצבירת היבול בין הזנים השונים בשני מועדי האסיף, כשבזנים הבכירים (AG 11235 ו-AG17445) רואים שצבירת היבול בשני מועדי האסיף הייתה נמוכה מאוד (מתחת ל-40 ק"ג לדונם), ואילו בזנים האפילים צבירת היבול הייתה מעל 100 ק"ג/ד'/יום (נבידה, פורטדו, סונטו, סירקנה).

הגדרות הפחת הן על פי המפורט בטבלה 2

מאיור 6 עולה כי אחוזי הפחת במבחן הזנים במועד האסיף הראשון (162 ימי גידול) היו נמוכים יותר מאשר במועד האסיף השני (198 ימי גידול) וכי אחוזי הפחת במבחן מהווים מרכיב משמעותי ביבול הכללי, כשמדובר ביותר מ-10% פחת בסוף הגידול במרבית הזנים. בזן פורטדו נצפו אחוזי פחת גבוהים באופן חריג בשני מועדי האסיף, בעוד שבזן אליאנס נצפו אחוזי הפחת הנמוכים ביותר בשני מועדי האסיף.

דיון

מטרת מחקר זה הייתה לבחון זנים ולמצוא מהם את המתאימים ביותר למגדלים, כך שיוכלו להוות אלטרנטיבה לזן ניירובי שהוא הזן העיקרי בזריעות של אמצע אוקטובר-ינואר. נציין כי הזן ניירובי שימש כזן הביקורת בניסוי. כמו כן, היה בכוונתנו לבחון זנים בכירים שניתן לאסוף אותם כבר לאחר 160 ימי גידול, אולם עקב בעיות לוגיסטיות לא ביצענו אסיף של כל החזרות לבחינת היבול, והנתונים לא נבדקו במודל סטטיסטי כלשהו, ולכן יש להתייחס לתוצאות המבחן במשנה זהירות. למרות זאת, התקבלו מגמות חיוביות בכמה זנים, שהציגו ערכים טובים במגוון מדדים, ואותם נבחן במבחני זנים נוספים בשנים הבאות. כבר בתחילת העונה ראינו שונות גדולה בהצצה של הזנים (איור 1), שנגרמה כנראה בשל שונות רבה בגודל הזרעים ומשום שלא ביצענו כיוון מחדש של המזרעה במעבר בין זן לזן. בנוסף, הבחנו בזנים עם רגישות גבוהה ל- Metribuzin, ומכיוון שהחלקה טופלה לכך במועד המתאים לזן הביקורת (ניירובי), ייתכן שריסוס בשלב מאוחר יותר היה משנה את התוצאות לגבי רגישות הזן. בבחינת ההתאמה לעונת הגידול ראינו זנים שהפריגו באופן משמעותי כבר בשלבים ראשוניים של הגידול (איור 3), ולכן נמצאו כבלתי מתאימים לזריעה במועד שנבדק ומומלץ לבדוק אותם לגבי זריעות המתבצעות בתחילת העונה, בחודשים יוני-ספטמבר. לגבי היבול והמדדים האחרים לשיווק, לא התקבלה תמונה ברורה של הזנים המתאימים לעונה עקב חוסר היכולת לבצע ניתוחים סטטיסטיים, אך נתונים אלו מספיקים לנו כדי לבחור את הזנים המתאימים ביותר לבדיקה נוספת.

מסקנות

מתוצאות הניסוי ניתן לבחור זנים מובילים, שעימם נתקדם לבדיקה מחודשת לצורך הרחבת הזנים הזמינים למגדלי הגזר. כמו כן, נבצע בחינה מחדש של הזנים העיקריים הדורשים בדיקה. זנים שהתאפיינו בניסוי זה באחוזי הצצה נמוכים, בהפרגה חריגה משמעותית, ביבול נמוך מאוד או באחוזי פחת גבוהים מאוד – לא ייבחנו שנה נוספת. לגבי כל שאר הזנים שהשתתפו במבחן – מומלץ לבצע בהם בדיקה מחודשת, כדי לראות את התאמתם למועד הזריעה.

תודות ומימון

• לשולחן מגדלי גזר במועצת הצמחים – על מימון המחקר.
• לגל נדן ולדרור שליט מ'גזר שליט' – על התמיכה בניסוי.
• לגד"ש יפעת.
• לאנשי חברות הזרעים השותפות בניסוי.

האמור לעיל הינו בגדר עצה מקצועית בלבד ואינו מהווה חוות דעת מומחה לצורך הצגה כראיה בהליך משפטי.
על מקבל העצה לנהוג מנהג זהירות, ושימוש או הסתמכות על המידע המופיע לעיל הינו באחריות מקבל העצה בלבד.
אין להעתיק, להפיץ או להשתמש במסמך זה או בחלקים ממנו לצורך הליך משפטי כלשהו, ללא אישור מראש ובכתב של החתומים.