מבחן זני תות שדה במצע מנותק, בתעלות תלויות

חוקרת ראשית: עירית דורי

שותפים: שבתאי כהן (מו"פ דרום), מוחמד אבו טועמה (שה"מ), ניר דאי (מנהל המחקר החקלאי).  

*תמונה ראשית: גידול תות שדה בתעלות תלויות

תקציר

גידול תות שדה בתעלות תלויות פותח בישראל בחוות הבשור.עומד הצמחים בשיטה זו כפול משיטת הגידול המקובלת בקרקע, חיי המדף טובים יותר, הנגיעות במחלות ושכיחות הריסוסים מופחתים. בשיטה זו מקבלים הבכרה של היבול הנובעת משימוש בשתילי גוש ומנפח מצע קטן אשר גורמים להקדמה בהנבה.מחלת הקימחון גורמת לנזק ליבול המשווק בתחילת העונה כשמחיר הפרי גבוה. הפתרון הטוב ביותר הוא שימוש בזנים סבילים למחלה אשר יפחיתו את השימוש בחומרי הדברה.מטרת המחקר הינה איתור זנים  בכירים ואיכותיים בעלי יבול ואיכות פרי גבוהים שיתאימו לגידול בשיטת התות התלוי, יתוספו לזנים המסחריים המצויים כיום ויגדילו את רווחיות הענף ואת איכות המוצר. הניסוי נשתל ב-23/9/24 ובמסגרתו נבחנו 10 זנים וב-2 זנים נבחנו טיפולים במווסת הצמיחה ריגליס. בעונה זו בלטו הזנים: 2163, לביא ומתן עם יבול בכיר גבוה וסבילות לקימחון  והזנים 905 ו- 963 עם רמות TSS גבוהות. טיפולים בריגליס הפחיתו את כמות השלוחות והעלו משמעותית את היבול הבכיר עד סוף דצמבר.

רקע קצר ותיאור הבעיה

גידול תות שדה (Fragaria x ananassa) ממשפחת הוורדיים (Rosaceae) מתרחב בשנים האחרונות עקב הגידול באוכלוסייה ועלייה ברמה הסוציואקונומית. בישראל מגדלים כ-3,800 דונם בקרקע חמרה חולית, בעיקר במנהרות נמוכות באזור השרון ו-600 דונם בבתי צמיחה בקרקע באזור המרכז. בנגב מגדלים כ-150 דונם במצע מנותק בחממות "תות תלוי" ועוד כ- 150 דונם בשאר אזורי הארץ (תמונה 1). התוצרת ברובה מיועדת לצריכה בשוק המקומי ובהעדר תחרות מיבוא (משנת 2007 פסק השיווק מעזה), בד"כ היא פודה מחיר גבוה.  השוק המקומי מאופיין במחירים גבוהים בחודשים נובמבר-דצמבר ובמחירים נמוכים, כדי חמישית, בחודשים אפריל-מאי. בסוף שנות התשעים פותחה בחוות הבשור שיטת גידול במצעים מנותקים המבוססת על מרזבים קטני מידה, כ-10 ס"מ רוחב, המכילים מצעי קוקוס או מצע אורגני אחר (דורי. וחובריה 2015). מרזבים אלו תלויים על אגדי החממה בגובה נוח לקטיף, השתילה מתבצעת באופן אופקי המנצל את המבנה המיוחד של תות השדה, עלי הצמח עולים כלפי מעלה ואילו הפרי עקב משקלו נמשך כלפי מטה וכך נוצרים שני אזורים כמעט נפרדים, עלים ופירות ( עבדאל ראזק ע. וחובריו 2004).

תלויות

כיוון שהפרי תלוי באוויר, אין לו מגע עם הקרקע, קל לקטוף אותו ונשמרת היגיינה מקסימאלית של הפירות. עקב כך יש פחות רקבונות פרי כמו בוטריטיס, פחות פחת במיון הפרי ושימוש מופחת בריסוסים נגד מחלות אלו. בשיטת גידול זו מקבלים הבכרה של היבול הנובעת משימוש בשתילי גוש ומנפח מצע קטן אשר גורמים להקדמה בהנבה. השימוש בשיטת התות התלוי מאפשר ניצול אופטימאלי של חלל החממה ע"י ניצול שלושת ממדי המבנה בניגוד לגידול בקרקע. עומד צמחים בשיטת גידול זו כפול משיטת הגידול המקובלת בקרקע המאפשר קבלת יבול בכיר רב בעל משמעות כלכלית רבה. היבול הכללי המשווק בעונת הגידול הינו כפול משיטת הגידול בקרקע ומגיע ברב הזנים למעל 10 טון לדונם. מעבר ליבול הכללי יש חשיבות רבה למועד ההנבה. המגדלים מחפשים זנים בכירים שיניבו יבול גבוה בתחילת העונה כשהמחירים גבוהים.

מחלת הקימחון בתות שדה מופיעה בעיקר בסתיו וגורמת לנזק משמעותי ליבול המשווק בתחילת העונה (אמסלם ל. 2005) כאשר מחיר הפרי גבוה. הזן תמיר, שהיה הזן העיקרי בגידול בתות התלוי, רגיש למחלה. אין ספק שהפתרון הטוב ביותר לטווח הארוך הוא שימוש בזנים סבילים למחלה אשר יפחיתו באופן משמעותי את השימוש בחומרי הדברה.

ההורמון הצמחי ג'יברלין המווסת תהליכי גדילה והתפתחות רבים בצמח מעורב במעבר בין השלב  הווגטטיבי לשלב הפריחה הרפרודוקטיבי. במחקר שעסק בהבנת ההשפעה של ג'יברלין על צמחי תות-שדה, נמצא שטיפול במעכב ג'יברלין prohexadione-calcium עיכב יצירת שלוחות ובמקביל הוביל ליצירת כתרים משניים בצמח (Hytonen et al. 2009). יצירה זו של כתרים צדדים נוספים ומניעת הופעת שלוחות נגרמה ע"י עיכוב סינתזת ותכולת הג'יברלין האנדוגני. יישום של מעכב סינטזת ג'יברלין "רגליס" יכול להפחית משמעותית את כמות השלוחות בצמח בתחילת הגידול ולהגדיל את היבול הבכיר. תנאי הגידול בתות התלוי שונים באופן משמעותי מתנאי הגידול בקרקע ולכן גם הזנים המתאימים לגידול בשיטה זו שונים.

מטרות המחקר

איתור זנים בכירים וסבילים למחלת הקימחון, בעלי יבול ואיכות פרי גבוהים אשר יתאימו לגידול בשיטת  התות התלוי, יתווספו לזנים המסחריים המצויים כיום ויגדילו את רווחיות הענף ואת איכות המוצר המשווק.

הזנים הרצויים לגידול בשיטת התות התלוי צריכים להיות בעלי מספר רב של תכונות: סבילות למחלות ומזיקים, בכירות, חיי מדף טובים, רמות סוכר גבוהות ,(TSS) גודל, צורה וצבע מתאימים. מבחר הזנים העומד לרשות מגדלי תות השדה הוא מצומצם ביותר, כאשר בגידול במצעים מנותקים בחממות הבעיה אף חמורה יותר. בשנים האחרונות טופחו זני תות שדה חדשים אשר נדרשת בחינת התאמתם לשיטת גידול זו.

מהלך המחקר ושיטות העבודה (תכנון לעומת ביצוע)

שתילי אם שגדלו אצל אורי פטקין במושב ישע, הושרשו אצלו ונשתלו ב-23/9/24 בבית צמיחה  במו"פ אשר כוסה ברשת עם השתילה ובסוף אוקטובר חופה בפלסטיק. הזן 963 נשתל כשבועיים מאוחר יותר ב-6/10/24. הגידול נערך במרזבי גידול בנפח של 10 ליטר למטר רץ במצע קוקוס, 11 שתילים למטר רץ, מרחק בין מרזבים 64 ס"מ. במסגרת הניסוי נבחנים 10 זנים מ-3 מקורות טיפוח (טבלה 1). בנוסף לכך בזנים דורינה ולביא נבחנים טיפולים בריגליס להקדמת הניבה. בכל אחד מהזנים נבחנים 2 מינונים של החומר: 100 ח"מ ו-200 ח"מ. הריסוס בריגליס ניתן עד נגירה על השלוחות במשתלה ב-13/8/24.

הניסוי נערך ב-4 חזרות (פיזור באקראי) ובמסגרתו נערך מעקב אחר מהלך הפריחה, כמות השלוחות, יבול ואיכות הפרי, רגישות הזנים למחלת הקימחון ובדיקות TSS. דבורי בומבוס הוכנסו לחממה עם תחילת הפריחה לצורך האבקה. בתחילת נובמבר (6/11/24) התחיל הקטיף שהתקיים פעמיים בשבוע בימים ראשון ורביעי. גודל חלקת קטיף 4 מ' רץ (44 צמחים).  הקטיף מבוצע עד סוף אפריל. בכל קטיף הפרי ממוין לקטגוריות הבאות: פרי איכותי, פרי מעוות, פרי סדוק, פרי נגוע בקימחון, פרי רקוב, פרי קטן (פחות מ-8 גרם). בכל קטגוריה נבדקים מספר ומשקל הפירות. מחושב יבול מצטבר של פרי איכותי לאורך העונה בכל הזנים, משקל פרי ממוצע לאורך העונה של הזנים השונים ואחוז הפרי בכל אחת מהקטגוריות מסה"כ הפרי שנקטף בכל זן.

תוצאות

ניסוי זנים:

מועד הפריחה

הפריחה החלה בשבוע השני של אוקטובר, כ-3 שבועות לאחר השתילה. הזנים דניאל, דורינה, מתן, 2163, 1971 ו-6059 החלו לפרוח ראשונים והזן 905 החל לפרוח אחרון, בשבוע הרביעי של אוקטובר.

מספר שלוחות

הורדת השלוחות בתחילת העונה בחודשים אוקטובר ונובמבר כאשר הימים ארוכים יחסית גוזלת הרבה ימי עבודה. כמות השלוחות נבחנה ב-3 מועדים. הבדיקה הראשונה נערכה ב- 16/10/24 ולאחריה נערכו עוד 2 בדיקות ב-28/10/24 וב-7/11/24. ב-2 במועדים הראשונים של הבדיקה שנערכו באוקטובר כמות השלוחות ברוב הזנים הייתה גדולה יחסית, כי הימים היו ארוכים (תות שדה הוא צמח יום קצר) והצמחים היו יותר ווגטטיבים ואילו במועד הבדיקה ה-3 שנערך בנובמבר חלה ירידה משמעותית בכמות השלוחות ברוב הזנים (איור 1). בבדיקה של ממוצע השלוחות ב-3 מועדי הבדיקה ניתן לראות בברור הבדלים גדולים ומובהקים בין הזנים במספר השלוחות שהם מייצרים (טבלה 2). הזנים 1971, 6059, 963 ודניאל ייצרו בממוצע את מספר השלוחות הקטן ביותר (4.6-8.9 שלוחות למטר רץ ערוגה) ואילו הזנים 905 ו-6067 ייצרו בממוצע את מספר השלוחות הגדול ביותר (14.9-15.3 שלוחות למטר רץ ערוגה).

יבול איכותי בכיר

הזן 2163 הניב עד סוף דצמבר יבול איכותי גבוה באופן מובהק משאר הזנים (1.863 טון לדונם) (טבלה 3). הזנים מתן, 1971, 6059 ולביא גם הניבו יבול בכיר טוב (1.266-1491 טון לדונם) ואילו הזנים 905, 963 ודורינה הניבו את היבול האיכותי הנמוך ביותר (0.384-0.613 טון לדונם).

יבול איכותי סופי

הזנים 6059 ו-6067 הניבו את היבול האיכותי הסופי (עד סוף אפריל) הגבוה ביותר (14.5-16.8 טון לדונם) (טבלה 3). הזנים דניאל ו-963 הניבו את היבול האיכותי הסופי הנמוך ביותר (8-8.9 טון לדונם). ששת הזנים הנותרים הניבו גם יבול גבוה יחסית (11.2-14 טון לדונם).

משקל פרי ממוצע

הזנים לביא ו-2163 היו בעל משקל פרי ממוצע הגבוה ביותר (24.9-26.4 גרם) ואילו הזנים 963 ודניאל היו בעלי משקל פרי ממוצע הנמוך ביותר (16.3-17.3 גרם) (טבלה 3). גם הזנים 6059 ודורינה היו בעלי פרי גדול באופן יחסי (24.5-24.9 גרם). ברוב הזנים ניתן לראות שבחודש הראשון של הקטיף (נובמבר) משקל הפרי נמוך יחסית (13-26 גרם). אחר כך בחודשים דצמבר, ינואר ופברואר גודל הפרי עולה באופן משמעותי (20-47 גרם) ובחודשים מרץ ואפריל שוב יש ירידה בגודל הפרי הממוצע (15-25 גרם)(איור 3). יוצאי דופן מבחינה זו היו הזן דניאל ששמר על משקל פרי די יציב לאורך כל חודשי הקטיף (15-21 גרם) והזן 963 שהיה בתחילת הקטיף בעל פירות מאד קטנים (5 גרם) אך מאמצע דצמבר ועד סיום הקטיף משקל הפרי עלה משמעותית (15-25גרם).

התפלגות איכות היבול

ניכרו הבדלים גדולים בין הזנים באחוז הפרי האיכותי (86-96.6%) (טבלה 4). בזנים מתן, לביא ו-2163 אחוז הפרי האיכותי היה הגבוה ביותר (94.3-96.6%) ושונה באופן מובהק משאר הזנים. ובזן 963 אחוז הפרי האיכותי היה הנמוך ביותר (86%), אך לא שונה באופן מובהק מהזנים דניאל ודורינה (86.7-88.2%). אחוז הפרי הקטן היה נמוך ברב הזנים (0.5-3.3%). בזנים לביא ומתן אחוז הפרי הקטן היה הנמוך ביותר (0.5-1.1%) ובזן 963 אחוז הפרי הקטן היה הגבוה ביותר (6.9%) ושונה באופן מובהק  מהזנים האחרים. אחוז פרי בררה היה מזערי בכל הזנים (0-0.1%). ברב הזנים לא היה כלל פרי בררה (פרי רקוב) וב-3 זנים היה אחוז נמוך מאד. ניכרו הבדלים גדולים מאד בין הזנים באחוז הפרי הנגוע בקימחון (0.4-9.2%). בזנים מתן, לביא ו-2163 אחוז פרי נגוע בקימחון היה הנמוך ביותר (0.4-1.9%) ובזן דורינה אחוז הפרי הנגוע בקימחון היה הגבוה ביותר (9.2%) והיה שונה באופן מובהק מהזנים האחרים. אחוז הפרי המעוות בכל הזנים היה נמוך יחסית (1-2.8%), אך ניכרו הבדלים מובהקים בין הזנים השונים. הזנים מתן ו-905, היו בעלי האחוז הגבוה ביותר של פרי מעוות (2.3-2.8%) והזנים 6067 ו-1971 היו בעלי האחוז הנמוך ביותר של פרי מעוות (1%). ניכרו הבדלים בין הזנים באחוז הפרי עם סידוקים (0.1-2.8%). בזן דניאל היה האחוז הגבוה ביותר של פרי סדוק (2.8%) שנבדל באופן מובהק מהזנים האחרים ואילו בזנים 905 ו-2163 היה האחוז הנמוך ביותר של פרי סדוק (0.1-0.2%).

אותיות שונות לכל מדד מציינות הבדל סטטיסטי מובהק ברמת מובהקות של 0.05 על פי מבחן שונויות Each pair student’s t

רמות TSS (BRIX) בפרי

סה"כ נערכו בניסוי 6 בדיקות TSS מחודש נובמבר עד אפריל פעם בחודש (איור 4). ניתן לראות הבדלים גדולים ברמות ה-BRIX בין 6 מועדי הבדיקה. בבדיקה שנערכה בנובמבר רמות ה-BRIX היו נמוכות יחסית (6.6-8.2). לעומת זאת בחודש דצמבר רמות ה-BRIX ברב הזנים היו ממש גבוהות (8.3-10.5). גם בחודש ינואר ברב הזנים היו רמות ה-BRIX גבוהות (8.2-10.2) חוץ מהזנים 6059 ומתן (7.4). בפברואר חלה ירידה משמעותית ברמות ה-BRIX בכל הזנים (5.6-8.3). במרץ שוב עלו רמות ה-BRIX (7.0-9.6) ובאפריל הן שוב ירדו ברב הזנים (5.6-8.7). ניכרו הבדלים גדולים בין הזנים בממוצע רמות ה-BRIX של ששת מועדי הבדיקה (טבלה 4). הזן 963 הצטיין ברמות הגבוהות ביותר (9.6) ונבדל מבחינה סטטיסטית מהזנים האחרים. גם הזנים 905 ודורינה היו עם רמות BRIX גבוהות (8.8-9.4-1). הזנים 6059 ומתן היו בעלי ממוצע רמות BRIX הנמוכות ביותר (7.5)

אותיות שונות מציינות הבדל סטטיסטי מובהק ברמת מובהקות של 0.05 על פי מבחן שונויות Each pair student’s t

הנתונים מוצגים כממוצעים ± שגיאת תקן

ניסוי ריגליס

מספר שלוחות:

בשני הזנים ובשלושת מועדי הדיגום, טיפולי הריגליס הפחיתו באופן משמעותי ומובהק את כמות השלוחות בהשוואה לביקורת (טבלה 3). בממוצע של שלושת מועדי הדיגום כמות השלוחות למטר רץ ערוגה בביקורת בשני הזנים הייתה גבוהה (12.8-12.9) באופן מובהק בהשוואה לטיפולי הריגליס (2.6-4.4). בין שני המינונים של הריגליס לא ניכרו הבדלים מובהקים.

יבול כללי בכיר (משקל פרי לפני מיון)

טיפולי הריגליס בשני הזנים שיפרו באופן מובהק את היבול הכללי בהשוואה לביקורת ובשני הזנים לא ניכרו הבדלים מובהקים בין שני טיפולי הריגליס (טבלה 7). בזן דורינה טיפולי הריגליס העלו את היבול הכללי ב-19-23% ובזן לביא 38-48%.

יבול איכותי בכיר

בזן דורינה לא ניכרו הבדלים מובהקים ביבול האיכותי עד סוף דצמבר בין טיפולי הריגליס לביקורת. לעומת זאת, בזן לביא טיפולי הריגליס שיפרו באופן משמעותי ומובהק את היבול האיכותי עד סוף דצמבר בשני הטיפולים (טבלה 7). בזן לביא טיפול ריגליס 100 הוסיף 31% ליבול וטיפול ריגליס 200 שיפר את היבול ב-50%. נתוני היבול המצטבר בשבועות הראשונים של הקטיף מראים שטיפולי הריגליס בשני הזנים גרמו לתוספת משמעותית ביבול (תרשים 5). בזן לביא בחודש הראשון של הקטיף ניתן לראות הכפלה של היבול האיכותי.

יבול איכותי סופי

בזן דורינה טיפולי הריגליס פגעו באופן מובהק ביבול האיכותי הסופי (10.7-10.8 טון לדונם) בהשוואה לביקורת (12.5 טון לדונם) ואילו בזן לביא לא ניכרו הבדלים מובהקים ביבול האיכותי הסופי בין טיפולי הריגליס לביקורת (13.4-14.3 טון לדונם).

אחוז פרי איכותי

בזן דורינה טיפולי הריגליס פגעו באופן מובהק באחוז הפרי האיכותי (84.9-85.8%) בהשוואה לביקורת (88.2%) ואילו בזן לביא לא ניכרו הבדלים מובהקים באחוז הפרי האיכותי בין טיפולי הריגליס לביקורת (96.2-96.6%) (טבלה 7). בזן לביא אחוז הפרי האיכותי היה גבוה באופן מובהק בהשוואה לזן דורינה.

משקל פרי ממוצע

בזן דורינה טיפולי הריגליס גרמו לירידה מובהקת במשקל הפרי הממוצע (23.1-23.4 גרם) בהשוואה לביקורת (24.5 גרם) (טבלה 7). בזן לביא משקל הפרי הממוצע היה גבוה באופן מובהק בהשוואה לזן דורינה.

דיון

גידול תות שדה בתעלות תלויות אכן גורם להבכרה משמעותית ביבול בהשוואה לגידול בקרקע. קטיף הפירות התחיל בתחילת נובמבר (6 שבועות לאחר השתילה) והסתיים בסוף אפריל סה"כ כשישה חודשי קטיף. דו"ח זה מסכם את היבול ב-2 ניסויים: ניסוי הזנים וניסוי ריגליס.

ניסוי זנים

היבול הבכיר בעונת 2024 היה יוצא דופן מכמה בחינות: פרי גדול יחסית גם בתחילת העונה, יבול כללי גבוה ב-6 מהזנים (1.621-2.323 טון לדונם) אך יבול איכותי נמוך (0.613-1.491 טון לדונם) ואחוז פרי איכותי נמוך  ב-7 מתוך 10 הזנים שנבחנו (34-70%). הסיבה העיקרית ליבול האיכותי הנמוך בעונה זו היא נגיעות גבוהה בקימחון בפרי בחודשים נובמבר ודצמבר. היבול הסופי היה גבוה מאד (11.2-16.8 טון לדונם) ב-8 מתוך 10 הזנים שנבחנו.    

מחלת הקימחון בתות שדה מופיעה בעיקר בסתיו וגורמת לנזק משמעותי ליבול המשווק בתחילת העונה כאשר מחיר הפרי גבוה. הקימחון מתבטא באופן חמור יותר בתות התלוי מפני שהוא מקדים בהשוואה לתות השרוע, אז שוררים תנאים טובים להתפתחות והפצה של הנבגים. ניכרים הבדלים גדולים מאד בין הזנים ברגישותם למחלת הקימחון. בעונה זו היו תנאים טובים להתפתחות המחלה עד סוף דצמבר ולכן בזנים שפחות סבילים הייתה נגיעות גבוהה בקימחון. הזנים דורינה ודניאל שהצטיינו בעונות הקודמות עם יבול איכותי גבוה (2.4-2.7 טון לדונם) הניבו בעונה זו יבול איכותי נמוך (0.613-0.908 טון לדונם) בחודשים נובמבר ודצמבר בהם מחירי הפרי גבוהים, בגלל נגיעות גבוהה בקימחון בפרי. לכן חשוב לבחון זנים בולטים במשך כמה עונות. אין ספק שהפתרון הטוב ביותר לטווח הארוך הוא שימוש בזנים סבילים למחלה אשר יפחיתו באופן משמעותי את השימוש בחומרי הדברה. ניכרים הבדלים גדולים בין הזנים בסבילות למחלת הקימחון. הזנים מתן, לביא ו-2163 סבילים מאד למחלה (0.4-1.9% קימחון). הזן דורינה רגיש מאד למחלה (9.2%) ושאר הזנים היו בעלי רגישות בינונית (5.9-7.8%). ככלל זנים שרגישים לקימחון לא מתאימים לגידול בשיטת התות התלוי.

בעונה זו בדומה לעונה הקודמת, משקל הפרי הממוצע בתחילת העונה עד אמצע דצמבר היה גבוה יחסית 15-33 גרם בהשוואה ל-2 העונות שקדמו להן, בהן משקל הפרי בתקופה המקבילה היה 10-20 גרם. 

מעבר ליבול הכללי יש חשיבות רבה למועד ההנבה. המגדלים מחפשים זנים בכירים שיניבו יבול גבוה בתחילת העונה (בחודשים נובמבר ודצמבר) כאשר המחירים גבוהים. בעונה זו בולטים  הזנים: 2163 עם יבול בכיר גבוה עד סוף דצמבר (1.9 טון לדונם). גם הזנים מתן, 1971, 6059 ו-לביא הניבו יבול בכיר טוב יחסית (1.3-1.5 טון לדונם). הזנים 905, 963 ודורינה הניבו את היבול האיכותי הנמוך ביותר בתקופה זו (0.4-0.6 טון לדונם).

בחודשים נובמבר דצמבר מעבר לבעיית הקימחון איכות הפרי ברב הזנים הייתה טובה, ניכרו הבדלים גדולים מאד בין הזנים באיכות הפרי. אחוז הפרי האיכותי בחלק מהזנים היה גבוה ובחלקם בינוני ונמוך ונע בין 35-92%. הזנים מתן, לביא ו-2163 הצטיינו באחוז פרי איכותי גבוה יחסית (85-92%). הסיבה העיקרית לפסילת הפרי ב-7 מתוך 10 הזנים הייתה קימחון (26-62%). איכות הפרי ביבול הסופי הייתה בסה"כ טובה (86-96.6%) מהפרי היה איכותי. גם כאן הזנים מתן, לביא ו-2163 הצטיינו באחוז פרי איכותי גבוה (94.3-96.6%). בכל  הזנים היה אחוז נמוך יחסית של עיוותים, סידוקים ובררה. אחוז הפרי הקטן היה נמוך ברב הזנים חוץ מהזן 963 בו 6.9% מהפרי היה קטן.

לרמת TSS בפרי יש חשיבות רבה בבחירת הזנים הרצויים. בעונה הנוכחית רמות ה-TSS ברוב הזנים בחודשים דצמבר (8.3-10.5) וינואר (7.4-10.2) היו גבוהות מאד בהשוואה לתוצאות שהיו בשנים קודמות בתקופה המקבילה. בחודשים פברואר מרץ בהם עומס הפרי גבוה הייתה כצפוי ירידה ברמות TSS בפרי בכל הזנים. ניכרים הבדלים גדולים בין הזנים ברמות ה-TSS. הזנים 905 ו-963 היו בעלי רמות TSS הגבוהות ביותר (8.5-9.2) והזנים 6059, 6067, 2163 ומתן היו בעל רמות TSS נמוכות בהשוואה לזנים האחרים (7.0-7.3).

הזנים הרצויים לגידול בשיטת התות התלוי צריכים להיות בעלי מספר רב של תכונות: סבילות למחלות (בעיקר קימחון) ומזיקים, בכירות, חיי מדף טובים, רמות סוכר גבוהות ,(TSS)  גודל, צורה וצבע מתאימים. קשה מאד למצוא את כל התכונות האלו בזן אחד.

בשנים האחרונות נעשה שינוי משמעותי בהרכב הזנים אצל מגדלי תות השדה. הפסיקו  לגדל את הזן תמיר שהיה הזן המרכזי בגידול עד לפני מספר שנים. נכנס לגידול מסחרי הזן רוקי שהיה בכיר יחסית ובעל סבילות גבוהה לקימחון. בשתי עונות האחרונות היבול הבכיר והיבול הכללי היו נמוכים וגם היו בעיות של צבע בפרי, שנבעו כפי הנראה מטמפרטורות גבוהות ששררו בסתיו ובחורף. בעונה שעברה ירד חלקו של הזן רוקי בשטחי הגידול ונכנסו לגידול מסחרי הזנים: מתן, לביא, דניאל ודורינה. בעונה זו בולטים הזנים: 2163 עם יבול בכיר גבוה מאד 1.9 טון לדונם, אחוז גבוה של פרי איכותי, סבילות גבוהה לקימחון ומשקל פרי גבוה, אך TSS נמוך. הזן לביא עם יבול בכיר גבוה, אחוז גבוה של פרי איכותי, משקל פרי גבוה, סבילות גבוהה לקימחון ורמות TSS גבוהות. הזן מתן עם יבול בכיר גבוה, אחוז גבוה של פרי איכותי וסבילות גבוהה לקימחון, אך TSS נמוך. הזן 1971 עם יבול בכיר גבוה, משקל פרי גבוה ורמות TSS סבירות, והזנים 905 ו-963 עם רמות TSS גבוהות מאד.

ניסוי ריגליס

הורדת השלוחות בתחילת העונה בחודשים אוקטובר ונובמבר כאשר הימים ארוכים יחסית גוזלת הרבה ימי עבודה. בשני הזנים טיפולי הריגליס הפחיתו באופן משמעותי ומובהק את כמות השלוחות בהשוואה לביקורת וגרמו לחסכון משמעותי בימי עבודה. טיפולי הריגליס בשני הזנים שיפרו באופן מובהק את היבול הכללי בהשוואה לביקורת. בזן דורינה טיפולי הריגליס העלו את היבול הכללי ב-19-23% ובזן לביא 38-48%.

בזן דורינה לא ניכרו הבדלים מובהקים ביבול האיכותי עד סוף דצמבר בין טיפולי הריגליס לביקורת בגלל שאחוז הפרי האיכותי היה נמוך. לעומת זאת, בזן לביא טיפולי הריגליס שיפרו באופן משמעותי ומובהק את היבול האיכותי עד סוף דצמבר בשני הטיפולים. בזן לביא טיפול ריגליס 100 הוסיף 31% ליבול וטיפול ריגליס 200 שיפר את היבול ב-50%. נתוני היבול המצטבר בשבועות הראשונים של הקטיף מראים שטיפולי הריגליס בשני הזנים גרמו לתוספת משמעותית ביבול. בזן לביא בחודש הראשון של הקטיף ניתן לראות הכפלה של היבול האיכותי. בזן דורינה טיפולי הריגליס פגעו ביבול הסופי, באחוז הפרי האיכותי ובמשקל הפרי הממוצע.      

לסיכום: טיפולי הריגליס גרמו לתוספת משמעותית ליבול הבכיר וגם חסכו ימי עבודה רבים בהורדה של שלוחות. בהמשך כדאי לבחון את השפעת הריגליס בזנים נוספים.

ספרות 

אמסלם ל. הדברת מחלת הקימחון בתות שדה הנגרמת ע"י הפטרייה SPHAEROTHECA ACULARIS. גן שדה ומשק, 4: 34-38, 2005.

דורי ע. כהן ש. פטקין א. מבחן זני תות שדה במצעים מנותקים מוגבהים.2015

עבד אל-ראזק ע. גידול תות שדה, בהוצאת משרד החקלאות ופיתוח הכפר2004 .