איך פריצת דרך טכנולוגית המתבססת על עבודת מחקר, הופכת את גידול האבוקדו למדויק ורווחי יותר
*תמונה ראשית: ד”ר ליאור רובינוביץ
פריצת דרך של ממש בענף האבוקדו הישראלי עשויה לשנות את כללי המשחק עבור השתלנים והמגדלים. שיטת ייצור חדשנית של כנות אבוקדו בתרביות רקמה, שפותחה במשותף על ידי ד”ר ליאור רובינוביץ ממכון מיגל- מו”פ צפון וחברת Bestree מבטיחה שיפור דרמטי באיכות השתילים, ניקיון מגורמי מחלה ואחידות גנטית. טכנולוגיה זו עשויה גם לקצר ולהוזיל את תהליך ייצור השתילים.
עד היום, רוב עצי האבוקדו בישראל מורכבים על כנות המגודלות מזרעים. תהליך זה ארוך, תלוי בעונתיות ובעיקר לא מבטיח אחידות גנטית, היות והריבוי המיני אינו שומר על תכונות הכנה במלואן. כתוצאה מכך, המטע מתאפיין בשונות גדולה בין העצים, מה שמשפיע על היבול, עמידות העץ למחלות ועלויות הגידול. בנוסף, שיטה זו אינה מונעת העברת גורמי מחלה מדור לדור. קיימת שיטת ריבוי נוספת, בה ניתן לרבות את כנות האבוקדו ע”י ריבוי וגטטיבי באמצעות שיטת ההרכבה הכפולה- אומנם בשיטה זו מתקבלות כנות וגטטיביות זהות גנטית זו לזו, והשימוש בהן מאפשר קבלת אחידות גבוהה בין העצים במטע, אך התהליך מסובך, אורך זמן רב וכרוך בהשקעת משאבים רבים.
עבודת חלוץ ופיתוח פורץ דרך
עבודה רבה נעשתה כבר בשנות ה-70 על ידי ד”ר אברהם בן-יעקב ז”ל, שפעל לברור ולמצוא כנות מובחרות ולבחון צירופים שונים של כנה ורוכב. מגדלים רבים לקחו חלק בניסוי הענק הזה, שהתפרס על פני מטעים מסחריים בכל הארץ, ונמשך שנים רבות. ישראל תמיד הייתה חלוצה בתחום האבוקדו, מהעבודה החלוצית של בן-יעקב ועד לפתרון התעשייתי שBestree מביאים היום. החברה רואה את עצמה ממשיכה את המסורת הזו.
היה לי הכבוד בתחילת דרכי באבוקדו, להיות חלק מעבודה זו. נטיעת השתילים במטע הייתה מסובכת ודרשה הקפדה על סדר שנקבע מראש על ידי בן-יעקב, לפי מפת משבצות, כאשר הניסוי נערך בבלוקים באקראי, ולכל צירוף של כנה ורוכב נקבע צבע מסוים. גם כאשר הייתה תמותה לאחר הנטיעה, הייתי חייב לשתול מילואים מאותם צירופים בדיוק שהיו במיקומים הקודמים.
עם הכניסה לניבה, הצבתי על מיכל הקטיף משקל שקיבלתי ממכון החליבה הישן ברפת. כל קוטף שקל את תרמיל הקטיף לפני שרוקן אותו למיכל, ורשם את כמות הפרי שקטף לעץ שהיה מסומן במספר. מאוחר יותר עברנו לרישום “רק” של מספר התרמילים לכל עץ. בערבים ישבתי לסכם את היבול לכל עץ ולרשום אותו במשבצת המתאימה במפת החלקה. זו הייתה עבודה רבה, אך לאחר שנים, הייתה ברכה גדולה לעבודה זו, שהתבטאה בעלייה ניכרת ביבולי האבוקדו בארץ. עלייה זו יש לזקוף לזכותו של ד”ר אברהם בן-יעקב, שעד היום יש לו שם עולמי בתחום.
עתה, עם פיתוח שיטת ריבוי הכנות בתרביות רקמה, נראה שהתועלת בעבודתו הרבה של בן-יעקב תהיה גדולה עוד יותר. שיטת הריבוי החדשה מייתרת את הצורך בזרעים, שכן היא מבוססת על ריבוי וגטטיבי של תאים מצמח אם מובחר בתנאי מעבדה סטריליים. תהליך זה יוצר מספר רב של שתילים זהים גנטית, המבטיחים מטע אחיד ורווחי יותר.
כדי להבין את השיטה לעומק, שוחחתי עם ד”ר ליאור רובינוביץ’, מפתח השיטה ממכון המחקר מיגל- מו”פ צפון, ועם גיא הרצל, מנכ”ל חברת Bestree.
מסע מטורף מהרעיון למימוש
“אני חוקר אבוקדו כבר עשר שנים”, מספר ד”ר רובינוביץ’, “כמה שנים אחרי שהתחלתי, שאלתי את עצמי למה אין תרביות רקמה באבוקדו בהיקפים מסחריים”. הוא מספר כי פנה למנכ”ל קרן יק”א דאז, זאב מילר, עם הרעיון, שהוגדר על ידו כ” Game Changer -עולמי”. הסיבה לכך היא שהמחסור בשתילים נבע תמיד מהכנה, אותה מרבים עד היום בשיטות מסורתיות שיש להן חסרונות רבים: כנות שמקורן בזרעים מביאות לשונות גנטית רבה, יקרות, ותלויות בזמינות הזרעים.
“הדוקטורט והפוסט-דוקטורט שלי עסקו בתרביות רקמה”, מספר רובינוביץ’, “הבנתי שתרביות רקמה יכולות לפתור את שתי הבעיות: גם לייצר כנות אחידות גנטית באופן מלא, וגם לעשות זאת ללא תלות בעונתיות ובזמינות הזרעים. בנוסף, הכנות סטריליות ומפחיתות את תמותת השתילים במטע, שיכולה להגיע גם ל-10%-15%”.
רובינוביץ’ מספר כי קיבל מימון התחלתי מקרן יק”א, עם יעד מאתגר שתוך שנה אחת להביא שתיל מושרש ראשון. “ממש בשבועיים האחרונים לפני הדדליין, קיבלנו את ההשרשה הראשונה בתרבית, וזה היה ה-proof of concept שהראה שזה אפשרי”.
מהמעבדה למיליוני שתילים
אחרי שלוש שנים נוספות של פיתוח במסגרת חברה שהקימה מיגל בשם “אגרוקלצ’ר”, מיגל בחרה למסחר את הטכנולוגיה, והיא עברה לידי חברת Bestree שהוקמה במיוחד לשם כך בשיתוף פעולה בין הקיבוצים אלרום ובית זרע. ד”ר רובינוביץ’ הפך להיות יועץ בחברה, והם ביצעו קפיצת דרך משמעותית. “מעשרות שתילים שייצרנו בהתחלה, היום כבר מייצרים אלפים, והפנים קדימה לעשרות ומאות אלפים” הוא מספר.
צוואר הבקבוק הטכנולוגי בתהליך הוא דווקא שלב ההשרשה, שכן אבוקדו הוא צמח קשה השרשה, בניגוד לצמחים רבים אחרים. פריצת הדרך הישראלית בנושא היא עולמית, וכבר ישנן מכירות משמעותיות גם בארץ וגם בחו”ל.
החזון לעתיד של החברה אינו מסתכם באבוקדו בלבד. “ Bestree נועדה להפוך למובילה העולמית בריבוי כנות עצים קשי-השרשה, תוך חיבור בין מחקר אקדמי פורץ דרך ויכולות ייצור תעשייתיות בקנה מידה עולמי”, אומר ד”ר רובינוביץ’. בנוסף, צוות הפיתוח שוקד על טכנולוגיה של מיקרוגרפטינג – הראשונים בעולם הצפויים להפוך פתרון מסחרי יציב בקנה מידה, המאפשרת הרכבה של הכנה והרוכב כבר בתנאי המעבדה, מה שיקל על תהליך הייצור וייצוא השתילים המוכנים למטע.
החברה שמאחורי המהפכה
כדי להבין את הצד המסחרי של פריצת הדרך, שוחחתי עם גיא הרצל, מנכ”ל Bestree שהוקמה בשנת 2022 בשותפות בין הקיבוצים אלרום ובית זרע. הרצל, שהיה בעבר אגרונום ראשי בחברת “מהדרין” וחברת ”Treetoscope”, נכנס לתפקיד לפני כחודשיים. הוא מסביר כי בעולם קיימת בעיה חמורה של מחסור בכנות אמינות, מה שמוביל להפסדים גדולים למגדלים: “בקולומביה למשל, החקלאים נאלצים להחליף 10%-12% מהמטעים שלהם כי הם השתמשו בשתילים לא איכותיים, שגודלו מזרעים פרימיטיביים מהשוק”.
“הטכנולוגיה שלנו לא רק מייצרת שתילים אחידים, אלא גם מונעת מוטציות”, אומר הרצל, ומסביר שזהו יתרון עצום, בעיקר כשמדובר בגידול כמו אבוקדו, שנותן יבול במשך שלושים-ארבעים שנה. המטרה של Bestree היא לא רק לספק לשוק שתילים איכותיים, אלא לבנות גשר בין המדע הישראלי לבין המגדלים הגדולים בעולם. זו אחריות גדולה וגם הזדמנות לייצר אימפקט עולמי אמיתי.
הוא מדגיש כי החברה כבר בונה שותפויות אסטרטגיות עם משתלות בינלאומיות הגדולות בעולם ושהם רואים במשתלות הישראליות המובילות אור וחסקלברג, שותפות אמיתיות לדרך. הם מספקים להן שתילים נקיים ממחלות ומזיקים, משהו שמגדיר הרצל כ ”Game Changer” צעד שמשנה את כללי המשחק עבור המשתלות והחקלאים כאחד .
החזון של Bestree הוא להפוך לחברה בינלאומית שמובילה את תחום ריבוי הכנות הקשות לריבוי, לא רק באבוקדו אלא גם במטעי מנגו ופיסטוק. גודל השוק העולמי (TAM) לשתילים קשי השרשה מוערך ביותר ממיליארד דולר בשנה, ו־Bestree מתכננת לייצר כבר בשנים הקרובות מאות אלפי שתילים מדי שנה. החברה היא כיום השחקן המתקדם ביותר בעולם בתחום, והיחידה שכבר מוכיחה ייצור מסחרי יציב ואיכותי, ברמה גבוהה יותר מכל שיטה מסורתית קיימת.
