הרהורים ותהיות על ההקרבה ההורית ועד כמה אפשרי ללכת איתה? וגם מה המחיר שמשלם בן במושב, שהוריו מקריבים למען אחיו או אחותו?
מה המחיר שמשלם בן במושב: בוודאי נתקלתם בסיפור שמככב בכותרות העיתונות על האם והבת, ציפי ובר רפאלי. הדעות חלוקות בפרשה הזו לכאן ולכאן – המסנגרים אומרים שהעבירה היא בכלל עניין של מיסוי והייתה צריכה להיפתר רק בתשלום קנס. המקטרגים טוענים על כך שדווקא בגלל שהן מפורסמות, "סלביות", הן צריכות לשלם על המחיר הכבד. יש המדברים על הפן הייצוגי של הדוגמנית הישראלית ברחבי העולם, ויש עוד עשרות דעות וכיוונים לכאן ולכאן.
אותי פחות מעניינת ההילה התקשורתית של כל הסיפור הזה, וכהרגלי בחנתי אותו בעין אישית־משפחתית ותהיתי בנוגע לנושא, שמתקיים כמעט בכל בית ובית ברחבי העולם – על הורות, על מידת ההקרבה (אם אכן היתה כאן הקרבה) ועל המחיר שלכאורה משלמים בני משפחה נוספים.
גילוי נאות ולמען הסר ספק, אני לא בקיאה בפרטי סיפורן של הבנות לבית רפאלי מבפנים (בטח ובטח לא מקורבת), וכמו רבים אחרים אני ניזונה מדיווחי התקשורת ואין בתהיות שלי קביעות חד משמעיות, אלא הן בגדר תהיות ושאלות בלבד.
בלי כל קשר למשפחת רפאלי, עניין ההורות המגוננת עולה שוב ושוב בחדר הגישור שלי ומתנהל בדיונים של סכסוכי משפחות, מה שהביא אותי לחשוב על ההקרבה ההורית ועד כמה אפשרי ללכת איתה? וגם מה המחיר שמשלם בן שהוריו מקריבים למען אחיו או אחותו?
מאחורי ההקרבה
"האגדה" מספרת (ובמקרה שלנו התקשורת), שאימא רפאלי, שבעצמה הייתה יפיפייה בצעירותה, רצתה מאז ומעולם להיות דוגמנית, אבל לכאורה מסיבות כאלה או אחרות, לא הצליחה להפוך את החלום למציאות. אז היא המתינה דור ובר נולדה – יפה כמו נסיכה מהאגדות ובבנייה של שנים ובעבודה מפרכת הצליחה לגרום לזה לקרות ובענק.
ידעתי שאלה מדברת על המחיר שאינו נמדד במטבעות. מחיר כבד, שהיא ואיתן משלמים, רק בגלל הצורך של הוריהם לגונן על האח הצעיר. חזרתי והדגשתי באוזניה את הזכות העצמאית של הוריה להוריש את רכושם, כפי שעולה בדעתם ואין להם כל מחויבות לחלוקה שוויונית, או לכזו המביאה בחשבון את מתנות העבר. תשובה לא הייתה לי לתת לה, רק הבנה ואמפתיה
האם היה מחיר שהאחים של בר, דור, ניל ואון נאלצו לשלם בעקבות הנחישות של אימם? לא ברור ואין לדעת. ומבלי להכיר את פרטי ההסדר מול הפרקליטות – עוד שאלה – האם היה כאן סיפור הקרבה הורי שתפס תאוצה וזה מה שקורה כעת, כשציפי נכנסת לתקופת מאסר? האם עכשיו נעצרו החיים של ציפי רפאלי בשם ההקרבה?
המחיר שמשלמים האחים
ונחזור אלינו למושבים: דולב הוא הבן הצעיר במשפחת נחום, שמתגוררת במושב במרכז הארץ, והוא בבת עיניהם של הוריו. למשרד שלי הם הגיעו בהרכב משפחתי מלא בעניין חלוקת המשק בין שלושת ילדיהם. מהשלבים הראשונים של השיחה הבחנתי בציניות של אלה, הבת האמצעית, שדקרה כל משפט שיצא מפיו של דולב או של אחד מהוריה במחט דקה. איתן הבכור מיעט לדבר, אבל עיניו הבריקו בכל פעם שאחותו שלחה לאוויר משפט עוקצני.
מהשקט שלו הבנתי שהוא תומך בכל מילה שיוצאת מפיה, ומפיסות העוקצנות של אלה, הבנתי שדולב היה בעבר בעל מפעל לרכיבים אלקטרוניים ובעל נכסים, עד שפשט את הרגל. כעת הוא גרוש וחזר להתגורר ביחידה קטנה בשטח הנחלה של הוריו. המידע הזה בלבל אותי מעט בהתחלה, כיוון שלא הבנתי מדוע לאור מצבו הרעוע של דולב, ממשיכה אחותו לעקוץ אותו בשיטתיות. העניין התבהר לי בהמשך.
זה קרה מיד לאחר שביקשתי מההורים שיציגו בפניי את פירוט הנכסים שיש בכוונתם לחלק. האב הגיש לי רשימה שהכין מבעוד מועד והוסיף הערת אגב, שבעבר היו ברשותם עוד 5 מיליון שקלים, אך הם אינם כבר. הרמתי את ראשי מהדף ומבלי שביקשתי תשובה על כך, זינקה לספק אותה עבורי הבת הלוחמת, ואמרה בהדגשה: "בואו נדייק, היו שם 7 מיליון."
השקט של הוריה הבהיר לי שהמידע שמסרה לי אלה מדויק יותר, והיא המשיכה: "תביני, את ה-5 הראשונים הם השקיעו בהקמת המפעל של דולב. למרות ההבטחות להשקעה בטוחה, אופס זה התפוצץ להם בפרצוף ובעצם לכולנו. המפעל לא הניב שקל, ומהר מאוד החלה ההידרדרות. אבל אבא ואימא סירבו לראות את זה וכשהמפעל כבר היה עמוק בתוך התהום, הם בכל זאת חשבו שאפשר וכדאי להציל את דולב, והשקיעו בו עוד 2 מיליון שקלים, שגם הם הלכו לפח."
אלה סיכמה את הסיפור במוסר השכל משלה, והציעה שלאור אירועי העבר יחולק המשק רק בינה ובין איתן, מכיוון שהם לא זכו לכל הטוב שזכה בו אחיהם דולב. היא קראה לזה "אפליה מתקנת" ודרשה שהוריה יכירו במעשה ההקרבה המוגזם שלהם, וכך לפחות היום יוכלו לתקן את המעוות. אבל הם לא ראו במעשה שלהם הקרבה וביטלו את דבריה. "המפעל הזה היה יכול להיות מכרה של זהב. אם דולב לא היה עושה את זה, אני הייתי עושה את זה. זה היה החלום שלי מאז ומתמיד," סיכם אביה בכעס.
את השקט בחדר אפשר היה לחתוך בסכין באותם רגעים, אך במיומנות מקצועית, הצלחתי למשוך את השיחה חזרה לעניין שלשמו התכנסנו. לפני שנפרדנו, ביקשה אלה לשוחח איתי ביחידות, והצעתי שתתקשר אליי למחרת.
תג מחיר ההקרבה
היא התנצלה על המרירות שיצאה מפיה במפגש, והסבירה: "תביני אפרת, אני לא טיפוס מריר. זה רק בגלל היחס של הוריי לאחי דולב. ההקרבה שלהם עבורו, שמתקיימת עד כדי עיוורון, מכעיסה אותי כל כך. אני לא מבינה איך הם לא רואים אותנו."
ידעתי שאלה מדברת על המחיר שאינו נמדד במטבעות. מחיר כבד, שהיא ואיתן משלמים, רק בגלל הצורך של הוריהם לגונן על האח הצעיר. חזרתי והדגשתי באוזניה את הזכות העצמאית של הוריה להוריש את רכושם, כפי שעולה בדעתם ואין להם כל מחויבות לחלוקה שוויונית, או לכזו המביאה בחשבון את מתנות העבר. תשובה לא הייתה לי לתת לה, רק הבנה ואמפתיה.
בסופו של דבר באותה המשפחה בחרו ההורים לחלק את המשק, שהיה עיקר רכושם (מאחר וחסכונות לא נותרו) בין שלושת הילדים, כולל דולב ולא להוציא את דולב מהמשוואה. זו הייתה בחירת ההורים וזו זכותם המלאה כבעלי הנכס. מה שחשוב היה מבחינה גישורית שהיכולת של אלה להביע את מורת רוחה עוד בימי חיי ההורים התממשה, כמו גם היכולת של אביה להסביר לה שהוא בעצם ניסה להגשים את חלומו ע"י ההשקעה בעסק של בנו.
אחרי השיחה המשכתי להרהר בעניין הזכות הנפלאה להיות הורה למספר ילדים, והזכרתי לעצמי שהיא מגלמת בתוכה את החובה לחלוק אותה במידה הוגנת בין הילדים, פחות או יותר כמובן. אבל יותר מזה חשבתי על החובה המתבקשת, והיא למתוח קווים אדומים בעניין של מידת ההקרבה ההורית.
האחים של בר רפאלי משלמים כיום מחיר כבד על כך שאימם הורחקה מהם אל מאחורי סורג ובריח, רק מכיוון שהיא בחרה להקריב את עצמה לאחותם, מבלי לדבר כמובן על המחיר הכבד שמשלמת ציפי רפאלי עצמה על הוויתור על החירות וכל מה שנובע מזה. מה דעתכם? שהרי הורים הם ישויות בפני עצמם, ולא כדאי לתת לזה להתאדות בשם ההקרבה. ומעבר לזה, צריך תמיד לזכור שהקרבה עבור ילד אחד, יוצרת גרעון עצום אצל ילד שני. אז מה אתם אומרים? הייתם נכנסים לכלא כדי שמי מילדיכם יישאר חופשי? מאחלת לכולנו שאף פעם לא תעמוד בפנינו דילמה כה מורכבת.
מה המחיר שמשלם בן במושב: תמונת שער| צילום נדיה אמירה
