המחלקה לבקר, שה"מ, משרד החקלאות וביטחון המזון
הלל מוביל את המחלקה לבקר בשה"מ משנת 2016 לאחר שהחליף את דר' גבי עדין. הוא מסביר שלדעתו הדבר הכי חזק שתמיד היה בשה"מ הוא היכולת לייצר לעצמך את תחומי העניין והעבודה שלך, לעזור לאנשים ולהנות מזה. מצד שני, קשה להתעלם מהירידה החדה במצבת המדריכים בשה"מ בכלל ובתחום בקר לחלב בפרט.
"כמדריך "פשוט" חוויתי תקופה דומה מבחינת התדלדלות מספר המדריכים, כך שבזמנו לא ייחסתי לזה חשיבות רבה ואף נהנתי מהמרחב והעצמאות, אך כעת זה מאוד מורגש ומעכיר. בשנים האחרונות עזבו שלושה מדריכים, בניגוד לשנים קודמות התקנים לא בוטלו וכבר כ-3 שנים אנחנו מחפשים מדריכים חדשים לקלוט ולא מוצאים. המצב הזה מלמד על כל השוק והענף ונכון לעכשיו מצטיירת תמונה דיי עגומה. עקב מחסור בהיצע אנשי מקצוע, החברות הפרטיות מציעות תנאי העסקה טובים יותר והפער בתנאי ההעסקה גדל מאוד ביחס לעבר. זה טבעו של עולם, כל אחד עושה מה שטוב לו, אנחנו מפרגנים למדריכים שצמחו בשה"מ והחליטו לעבור לחברה מסחרית, אך זה מאוד מתסכל שאנחנו לא מוצאים אנשים אחרים לקלוט".
אבל, הלל מסתכל על חצי הכוס המלאה ומדגיש בגאווה שגם היום עובדים במחלקה מדריכים מצוינים. "יואב שעני– מומחה בתחום ההזנה ומתקדם בעבודת הדוקטורט שלו אצל פרופ' עוזי מועלם. מלבד הדרכה בשטח ועיסוק במחקר יואב ממלא תפקידים רוחביים כגון יו"ר הועדה המדעית של כנס מדעי הבקר וריכוז ועדות מחקרים מספוא והזנה במועצת החלב; דניאל ביקל– מכניסתו לתפקיד ועד היום התפתח באופן יוצא מן הכלל בתחום ההזנה וכאוטוריטה בתחומי המזונות הגסים והמספוא. מבצע הרבה מחקרים ומפתח ידע תוך שיתופי פעולה, רבים מהם מתוך שה"מ עם מדריכי גידולי השדה; דוד בירן– מבצע עבודה מעולה ומקצועית בתחום כלכלת הענף והרפת. לאחר שהצליחו לאחד את קבצי איסוף הנתונים מאזורים שונים בארץ ביססו מסד נתונים רחב מאוד, באמצעותו ניתן לנתח את הנתונים ברזולוציה גבוהה יותר ולספק מענה טוב יותר לרפתנים".
הלל עצמו עדיין מקדיש הרבה מזמנו להדרכה ויצור ידע בשלושה תחומים עיקריים: "מבנים- תחום מאוד מעניין עבורי, בעיקר במגזר המושבי. הרפתנים במשק המשפחתי לא תמיד מצליחים לעבוד עם מהנדסים שמכירים את הענף ואת הדרישות הייחודיות לבניית סככות לבקר לחלב, ואמנם אני לא מהנדס אבל אני מבין רפת, מבין איך לעצב, מה הכיוונים הרצויים, מרחבים, גבהים ושיפועים, אני יודע מה הפרה צריכה ויכול לסייע; צינון- "הבייבי שלי", למרות שמתעסק בו קצת פחות לאחרונה ותחום טיפול בזבל ופתרונות קצה".
כיום ההדרכה מתבצעת פחות לפי אזורים גיאוגרפיים מוגדרים וכל המדריכים מגיעים לכל מקום לפי הצורך.
בעבר המחלקה הובילה בארגון פעילויות הדרכה כגון קורסים. בשנים האחרונות, בעקבות הקורונה ולאחר מכן המלחמה הפעילות פחתה באופן משמעותי, והם מקווים שבשנתיים הבאות יחזרו להציע את הקורסים הוותיקים, הטובים והחשובים של שה"מ לצד קורסים חדשים. התכנית כבר מוכנה!
הייחוד של שה"מ
"קודם כל, יש המון מדריכים פרטיים, מדריכים טובים ואפילו טובים מאוד. עם חלקם אף חלקנו את ספסל הלימודים. לדעתי, יש מקום לכולם וצריך את כולם כיון שלצערי ההדרכה הציבורית מאוד מצטמצמת.
אם נזקק את הייחוד של שה"מ הוא נובע משתי סיבות עיקריות: אובייקטיביות– למדריכי שה"מ יש פריווילגיה להגיע למשק, להבין מה הרפתן צריך ולהתאים פתרון מיטבי עבורו באופן פרטני ללא הכרח למכור מוצר כזה או אחר. מבחינתי, הרגעים המשמחים בעבודה הם שאפשר להיות בשלושה משקים שונים, לשמוע את אותה הבעיה ולייצר שלושה פתרונות שונים, בהתאם לרפתן, לנתוני הרפת וכן הלאה. בסופו של דבר מדובר במכלול של דברים שמשפיעים על הפתרון המוצע. לאובייקטיביות יש משמעות מאוד מאוד גדולה, גם בעיני המודרכים, לכן צריך להקפיד לא לתפוס צד או לגבש אג'נדה נחרצת.
אנחנו יועצים, מי שמקבל את ההחלטה הוא הרפתן ו/או בעל המשק ואנחנו צריכים לפרוס בפניו את האפשרויות העומדות לרשותו. יש לנו יתרון בכך שאנחנו יכולים לדבר עם הרפתן בסימני שאלה ולאו דווקא בסימני קריאה.
הסיבה השנייה היא יצור ידע– מנוף חשוב לצבירת ניסיון ומקצועיות, הופך את העבודה למעניינת יותר. מבחינת תקציבי מחקר אנחנו משופעים באופן יחסי. קרן שה"מ- התפתחה מאוד עם השנים ונותנת מענה מצוין להיקפי המחקרים שאנו מבצעים, זאת יחד עם קרן המחקרים של מועצת החלב".
כנס מדעי הבקר
כנס מדעי הבקר חווה לא מעט טלטלות בשנים האחרונות. בשנים 2020-2021 הכנס לא התקיים בשל מגפת הקורונה ובשנה שעברה בוטל ברגע האחרון בשל פרוץ המלחמה.
השנה הכנס מתוכנן להתקיים בתאריכים 16-18/12/24 בירושלים וההתרגשות רבה.
"קיים שיתוף פעולה מצוין בין כל הגופים המארגנים- משרד החקלאות וביטחון המזון (שה"מ), מועצת החלב שהינה הגוף המארגן בהיבט הכלכלי, התאחדות יצרני החלב ויתר השותפים. השנה הכנס מאורגן בהרבה התרגשות, לצד רגישות. זו לא תקופה רגילה והושקעה מחשבה רבה בתכנון הכנס, ואמנם סיכומים עושים בסוף, אבל כרגע נראה שהכנס צפוי להיות חשוב, הן בהיבט המקצועי והן לענף ולאנשים, מגבש, מרגש ונותן אתנחתא מהיומיום המורכב.
חשוב לי לציין את אדריאנה שוחט מטעם מועצת החלב שמנצחת ביד רמה על ארגון הכנס".
השנה הלל מגשים חלומות ישנים ומוציא לפועל יחד עם שותפים, שני קורסים שנמצאים בראשו כבר 15 שנה. הראשון, מאורגן יחד עם דוד בירן ושני המנחים המקצועיים- ליאור גולן וחן זפט-פייגלין, צפוי להפתח בינואר הקרוב ונקרא "סדנה להעברה בין-דורית של המשק החקלאי", והשני קורס בנושא טיפול בזבל בשיתוף עם דר' עדי בכר מהמכון הווטרינרי ויאיר גולדין, מועצה אזורית בני שמעון.
מה בנוגע לדור המשך בהדרכה, במחקר, ברפתות?
"הפורמט שהיה בעבר- לימודים בפקולטה לחקלאות וברופין היה מצוין ולדעתי יש מקום להחזיר את הלימודים בדומה למה שהיה ברופין, גם אם פעם בשנתיים. הייחוד שהיה ברופין הוא שהמוסד נתן תואר הנדסאי למי שלא מעוניין/לא יכול ללמוד לתואר ראשון בפקולטה. יתרון נוסף הוא שתואר הנדסאי מקנה לך זכות לתמיכה מהמדינה והלימודים לא יקרים כמו קורסים פרטיים. אני סבור שצריך שני דברים על-מנת שזה יקרה. האחד, מוסד אקדמאי שיכול לספק תעודת הנדסאי והשני, פרויקטור/ית שיראה בתכנית "בייבי" שלו וישקיע בזה את כל זמנו ומרצו, תוך שיתוף פעולה עם מוסדות הענף. אני חושב שיהיה לזה ביקוש, עם זאת לא ניתן להתעלם מהירידה במספר העוסקים בחקלאות. בשנת 2000- שנת הרפורמה בענף החלב, יצרו במדינת ישראל כ-1.140 מיליארד ליטר בשנה, על-ידי כ-1200 אתרים במגזר המשפחתי וכ-220 אתרים במגזר השיתופי. כיום, 24 שנה אחרי, מייצרים 1.56 מיליארד ליטר בכ-450 אתרים במגזר המשפחתי ובכ-163 אתרים במגזר השיתופי (הירידה במספר האתרים במגזר הקיבוצי נובעת בעיקרה מאיחוד רפתות, אך יש לציין שבשנה האחרונה נסגרו חמש רפתות קיבוציות). השורה התחתונה היא שיש פחות חקלאים בענף".
לסיכום, שאלתי את הלל לאן ממועדות פניו של ענף החלב?
"שאלה טובה. השאלה היותר חשובה היא לאן מועדות פני החקלאות? המדינה? בזמנו עמותת יסודות עשו עבודה גדולה על ביטחון מזון ואני לקחתי איתי שני דברים שמבחינתי מסכמים את הכל. האחד הוא שכיום לחקלאות בישראל, להבדיל מהחקלאות באירופה, אין אסטרטגיה מדינית-ממשלתית שמתווה לאן החקלאות צריכה להתקדם. לא תמיד המצב היה כך ובעבר הייתה אסטרטגיה והבנת חשיבות החקלאות למדינה. השני, הוא מספר העוסקים בחקלאות, שבאופן טבעי וגם נכון כנראה, הולך ומצטמצם ברוב העולם, בעיקר בעולם המתקדם. בארה"ב ובאירופה פחות עוסקים בחקלאות פחות מ-5%, בישראל פחות מ-1%. למגמה זו יש משמעות מאוד גדולה. בתוך החקלאות הישראלית ענף החלב עדיין מאוד חזק ומגובש, לשמחתנו יש מועצת יצור חזקה ופעילה שמצליחה לאגד סביבה את היצרנים, המחלבות, ההדרכה והממשלה ויש לזה כוח מאוד גדול לצד הקשיים והאתגרים.
מה יהיה?, אני לא יודע…"
הלל מסכם בהתרגשות: "הכנס הקרוב יהיה בסימן הצדעה לרפתנים ולפרות. יש משהו חזק בדבר הזה שנקרא "פרה", "רפתן", "רפת". אחרי השבעה באוקטובר משקים שהייתה בהם רפת המשיכו את החיים, לא עצרו ליום אחד, גם לאחר אירועים כל כך קשים מלהכיל. רפתנים ומתנדבים המשיכו לדאוג לפרות וזה נס אדיר.
אם נלך אחורה, במשקים שקמו לפני קום המדינה, בקיבוצים הוותיקים בעמק יזרעאל, נמצא שהרפת נבנתה בצמוד לחדר-אוכל.
זאת הייתה תפיסת העולם- הרפת/הפרה היא מרכז הקהילה וסביבה החיים נוצרים. יש המון כוח בחיה הזאת ובאנשים שאוהבים אותה ומייצרים חלב. אנשים מדהימים וענף מדהים ובעל-חיים מרתק".
