יבול שיא
הרפת והחלב
5b606ee0 f640 4cbf b960 9435677e7f3f

מה נשאר לתקווה? 

3 דק' קריאה

שיתוף:

השנה תמה, אך לא קללותיה, אליהן נוספה קללת גירוש עזה 

שלוש בלילה בין שישי לשבת. סדרה של בומים מקפיצה מהמיטות. העונה דומה, וזה גם בוקר שבת. אבל זה שלנו, אפשר לחזור לישון.  

שלנו יכולים לירות בכל שעה, בכל יום, כולל בחג ובשבת. המהדרין יכולים להסתכל אחר כך כמה נהרגו מהפצצות ומרעב ביום אתמול. כל יום יש עשרות. לא כדאי להיות מהדרין, זה עולה בבריאות הנפש.  

אולי תשמחו לשמוע שכבר כמה שבועות אין את הבומים מרעידי הבתים, בומים רבי עוצמה שנועדו להרוס מבנים ותשתיות. כעת יש הפצצות מהאוויר, חדות, מקפיצות בהפתעה, ומרעידות רק קצת. תפקידן להפחיד כדי לגרש מעזה (סורי שלא כתבתי "הנעת אוכלוסייה", אני לא עובדת במכבסה). אני מניחה שהבומים החזקים מתוכננים לאחר כך, אחרי שנזיז מיליון איש למחנה ריכוז ענק.  

גדי אלגזי, היסטוריון שמאלני, מעדכן שספרד וצרפת ביצעו בעבר מהלכים דומים של ריכוז מסות אוכלוסייה. המהלכים האלה עלו באובדן חיים של מאות אלפים. זאת כנראה ההומניטריות שמצפה לעזתים, שכבר עתה ההערכה היא שנפגעו מהם יותר ממאתיים אלף. אם היה באמת רצון טוב להומניטריות, רצון לתת להם מזון, רפואה, תברואה, שלא לדבר על בריאות הנפש, היו מביאים אותם אליהם כשהם בבתיהם.  

ממש כמונו, הספרדים והצרפתים הגדירו כמטרת הפעולה את הפרדת העם מתנועות הגרילה. לא צריך להיות מומחית גדולה כדי להבין שהפרדה כזו מתקיימת אולי בראש מגדיר, ממיין ומסדר, אבל לא במציאות. תנועות ההתנגדות יוצאות מהעם, וככל שמענים אותו – כן גדלים בו יותר צעירים וצעירות שואפי נקם. הכתובת שלהם למימושה בעזה היא בעיקר גיוס לחמאס, שכידוע התעצם בזכות מימון שעבר דרך רוה״מ הישראלי בכבודו ובעצמו.  

לא ישאירו אבן על אבן 

גם עכשיו, כשאני כותבת, נשמע בום, ואחריו זמזום מטוס. ניסיון ההרס על ידינו את עזה בשנתיים האחרונות אומר שסביר שיפרידו בין העזתים לבין בתיהם, ויהרסו את האזור האחרון בעזה שנשאר בנוי. בתרגום לתנ״כית לא ישאירו אבן על אבן, בישראלית מצויה: רצועת עזה תשוטח. ובין כל התוכניות לעתיד הזוהר באופק עזה: ריביירה, נוף לים מהעוטף ווילות מתנחלים צוהלים – מצטופפים שני מיליון עזתים, שאין לאף אחד מושג מה לעשות איתם.  

מצרים מכינה את צבאה מול שערי עזה, מדינות העולם לא רוצות לשתף פעולה עם המהלך ולקבל לשטחן פליטים, מה גם שקליטתם מאיימת על יציבות משטרים גם במערב. הסכמי השלום עם ירדן ומצרים בסכנה ואיתם הסכמי אברהם.  

בשביל זה דורסים, ללא הסכמת רוב העם, את סיכויי הצלת חטופינו המעונים, שעדיין אוחזים תקוות חיים במנהרות. גם לזה, בגלל בריאות הנפש, לא כדאי להיכנס יותר מדי.  

פרשן צבאי, מצד ימין כלשהו, מבשר לנו באושר שהלוחמה בעזה תימשך עשר שנים. מה טוב. אולי אנחנו לא צריכים צעירים. הינה עכשיו מפציצים עוד. הגיוני ויעיל, המטוס הישראלי לא עלה לשמים רק בשביל להטיל פצצה אחת.  

לפי תחקיר "מקור ראשון", הפצצות ההפחדה (שגם הורגות, כן?) מצליחות מעבר למצופה. מה אני אגיד לכם, אם הייתי עם ילדים מעבר לגבול ודאי שהייתי בורחת בניסיון להצילם, אפילו למחנה ריכוז. כבר רבע מיליון ויותר ברחו, מודיע הקריין בסיפוק. 

ואני, מביתי העומד על כנו בעוטף עזה, יכולה לבשר לכם, שפה מערבבים אלי המלחמה את האדמה והשמיים, שאוזניי שומעות מדי יום את התפוצצות השנאה והנקם. השנה תמה, אך לא קללותיה, אליהן נוספה קללת גירוש עזה.  

לפעמים אני מדמיינת בחשש איך אחרי שידחסו אותם הם לא יישאו את הלחץ ויתפרצו עלינו. זה כנראה לא יקרה ככה, אלא בדרך אחרת שגם היא רעה מאוד. 

ומה נשאר לתקווה? להיאחז נואשות בסיכוי אחרון אולי, של שינוי כיוון בעזרת קמצוץ קטן של הלא צפוי, שדווקא בזכות היותו כזה, גם הוא אזרח קבע בעולמנו. 

התפוררה לנו המציאות 

מישהו סובב את השולחן בקצב משלו, ואני יושבת על הספה בקצב משלי, לכתוב טור לראש השנה. מה יש לומר. אין עצמאות, אין סדר ועכשיו כבר אין שנה. התפוררה לנו המציאות.  

בגלל ימים קשים כבר הבנתי את הצורך לחגוג חגים במועדם, לא משנה מה. למה בקטסטרופה הכי גדולה מצווים לחגוג.  

ועכשיו אין מועדים, החגים יתומים. מספר הימים ומניינם אומרים שהגיע המועד, והוא איננו. אין ימים לפניו או מאחוריו שיחזיקו אותו.  

אני רואה הרבה סרטונים ביוטיוב ובפייסבוק על עוגות, איך ממלאים אותן, חותכים ומקשטים, ואני בכלל לא רוצה עוגה, רק מבקשת נורמליות כלשהי שאולי תימצא בדברים הקטנים. אבל כשחותכים את העוגה של חיינו, מתפרצים ממנה הכאוס והספינים וההטרלות, נוזלים כמו נחשים אל הרצפה. ולמרות שכבר אזלו לנו כמה מהן, אנחנו צריכים אלף אלפי נשמות כדי להתמודד עם מה שקרה לנו, קורה ואולי יקרה, כי שד ה-איך יכול להיות- שולט בעולמנו.  

ואני יושבת בבית מתחת למאוורר ומישהו סובב את השולחן ואנחנו לא מדברים, וכבר לילה וכדאי לישון ואין לי יכולת לומר שנה טובה. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

במשק ביידר שבנתיב העשרה ממשיכים לדחוף את הציונות והחקלאות קדימה באופטימיות. המשק הוקם ע"י יענקל'ה יבדל"א ואילנה ז"ל במושב המיתולוגי בסיני ולאחר הפינוי הועבר לחוף אשקלון. משק ביידר בהנהלת מור ביידר-בויום וערן ביידר, הוסב לגידול פירות יער, וכן נפתח מרכז מבקרים במותג "הפטל של עופר", ע"ש הבן הבכור, עופר ביידר ז"ל, שנפטר בטרם עת  *תמונה ראשית: שלושה דורות במשק ביידר, הסבא יענקל'ה, הבן ערן והנכדה מור. אלבום משפחתי  נפתולי החיים הם מסתוריים, גם כאשר
9 דק' קריאה
השותפות מהווה מיזם משותף פורץ דרך בתחום הסמיוכימיקלים והפרומונים – חומרים כימיים המשמשים לתקשורת בין חרקים – פתרון ארוך טווח, ללא שאריות כימיות וללא פגיעה בסביבה  *תמונה ראשית: ד"ר גורנטלה, יו"ר ומנכ"ל ATGC (שני מימין) ומושיק פיש, מנכ"ל לוכסמבורג תעשיות (חמישי מימין) עם בכירי ממשל, בטקס החתימה בהודו ב-5.12.2025 
< 1 דק' קריאה
 נוער מושב נחלה יזם מרוץ לפיד לזכר אוריה יעקב ז״ל  *תמונה ראשית: מנהל מרכז קהילתי יואב בני אקלום, מברך בטקס לזכר של אוריה יעקב ז"ל  ביום שלישי 16.12.25 התקיים במושב נחלה אשר במועצה האזורית יואב מרוץ הלפיד לזכרו של אוריה יעקב ז״ל, שנפל במלחמה
2 דק' קריאה
דורשים מנהיגי החקלאים משר האוצר – "לא ניקח חלק בשיחות שעלולות להתפרש כהענקת לגיטימציה מקצועית לרפורמה, שאינה מקובלת מקצועית ושהשלכותיה טרם נבחנו לעומקן"  הנהגת החקלאים פנתה לשר האוצר, ח״כ בצלאל סמוטריץ, במכתב חריף בו היא מביעה התנגדות נחרצת לקידום רפורמת החלב במסגרת חוק ההסדרים, ומתריעה מפני השלכותיה הקשות על החקלאות, ההתיישבות וביטחון המזון הלאומי.  במכתב נכתב כי: "מדובר בשינוי מבני עמוק, בעל השלכות ארוכות טווח על ענף החלב, על החקלאות הישראלית, על ההתיישבות הכפרית ועל ביטחון המזון הלאומי. מהלך שאינו ראוי ואינו יכול להתבצע ללא הליך מקצועי, סדור, שקוף ומבוסס נתונים."  עוד מדגישים ראשי ההנהגה החקלאית כי: "התרשמותנו מן הדיונים ומהשיח שנוהל עמנו כי עמדות אלו לא זכו להקשבה מהותית, וכי הרפורמה מקודמת ככפייה מבנית, ללא נכונות אמיתית לשיח מקצועי פתוח, ובניגוד לתפיסה המקצועית של הגורמים המוסמכים."  הנהגת החקלאים אף מדגישה כי הרפורמה בענף החלב תפגע בערכים הלאומיים הבסיסיים: "מעבר להשלכות הכלכליות, מדובר במהלך הפוגע בלב ליבה של הציונות המעשית. מראשית דרכה של התנועה הציונית, החקלאות וההתיישבות הכפרית לא נתפסו כעוד ענף כלכלי, אלא כבסיס לקיום הלאומי, לאחיזה בקרקע, לביטחון ולריבונות. הרפת, הלול וגידולי השדה היו ועדיין עוגן אסטרטגי לחיזוק יישובי הספר, לשמירה על גבולות המדינה ולהבטחת נוכחות לאומית יציבה לאורך זמן."  בהנהגת החקלאים מזהירים כי: "הרפורמה המוצעת תביא לפגיעה קשה ברפת הישראלית, לסגירת משקים, בראש ובראשונה ביישובי הגבול והפריפריה ולהפסקת עיבוד של מאות אלפי דונמים של קרקע חקלאית", וכי משמעות הדבר היא "פגיעה ישירה בהתיישבות, צמצום מקומות עבודה בפריפריה, והחלשת יכולתה של מדינת ישראל להחזיק קרקע, ליישב את מרחבי הספר ולהבטיח אספקת מזון בסיסית לאזרחיה בשגרה ובשעת חירום כאחד."  בנוגע לטענות בדבר תחרות והוזלת מחירים מדגישים בהנהגה החקלאית: "במתכונתה הנוכחית, הרפורמה אותה משרד האוצר מקדם אינה צפויה להוביל להוזלת מחירים לצרכן, אלא לחזק את כוחן של המחלבות והיבואנים, תוך פגיעה קשה במקטע הרפתות/הייצור."  ההנהגה מסכמת ואומרת במכתבה כי "יש להוציא את רפורמת החלב ממסגרת חוק ההסדרים ולעצור את התהליך הנוכחי, לטובת פתיחת מהלך מוסדר של הידברות מקצועית, אחראית ושקופה. הנהגת החקלאים לא תיקח חלק בשיחות אשר עלולות להתפרש כהענקת לגיטימציה מקצועית לרפורמה שאינה מקובלת מקצועית, ואשר השלכותיה טרם נבחנו לעומקן."  על המכתב חתומים ראשי ההנהגה החקלאית: מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח, מזכ״ל התנועה הקיבוצית, ליאור שמחה, יו״ר המרכז לשלטון אזורי, שי חג׳ג׳, מזכ״ל התאחדות חקלאי ישראל, אורי דורמן, מזכ״לית הקיבוץ הדתי, שרה עברון, יו״ר הארגונים הכלכליים של הקיבוצים, יעקב בכר, מנכ״ל התאחדות יצרני החלב, דגן יראל ומנכ״ל מועצת החלב, איציק שניידר.  להוציא מחוק ההסדרים  מכתבה של ההנהגה החקלאית לשר האוצר, בדרישה להוציא את הרפורמה בענף החלב מחוק ההסדרים, מצטרף למכתבם
< 1 דק' קריאה
אמרה רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי בכנס לחברי ועדים ממונים, שהרשמת וצוותה המקצועי ערכו השבוע  *תמונה ראשית: עמית יפרח בכנס ועדים ממונים שערכה רשמת האגודות השיתופיות  רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי וצוותה המקצועי קיימו השבוע כנס לחברי הוועדים הממונים.  רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי פתחה את דבריה ואמרה: "מדובר בכנס מקצועי ומשמעותי לחברי הוועדים הממונים שהם חלק מליבת העשייה של משרד הרשמת.   "הוועדים הממונים נושאים באחריות כבדה ובשליחות ציבורית חשובה, והכנס הוא הזדמנות לעצור, ללמוד, לשתף ולהעמיק יחד באתגרים ובדרכי הפעולה שמחזקים ניהול תקין, יציבות ואמון באגודות השיתופיות.  "שמחתי מאוד על ההשתתפות הרחבה ועל השיח הפתוח והמעמיק, בהשתתפות ראשי מועצות אזוריות, מזכ״ל תנועת המושבים, עמית יפרח, נציגי התנועות וגורמי מקצוע ושותפים לדרך."  מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח אמר: "החשיפה והממשק מייצרים קשרים טובים יותר עם הוועדים הממונים ועם המתרחש במרחב הכפרי. יש כיום 13 מושבים עם ועד ממונה מתוך 420 מושבים, מדובר בכאחוז וחצי מכלל המושבים. אנחנו רואים בוועד הממונה ברירת מחדל. אנחנו רוצים שהוועדים יהיו נבחרים וניהול עצמי של האגודות הוא הדבר הנכון. ההגעה לוועד ממונה חייבת להיות כזו שמצדיקה את המצב הקשה אליו נקלעה האגודה.  "למושב יש משימות תכנוניות וקהילתיות שההנהלה צריכה לבצע וניתן לעשות טוב יותר באמצעות שיתוף פעולה עם תנועת המושבים ועם אגפי התנועה. אנחנו מזמינים את הוועד הממונה להזמין אותנו אליו לחיזוק שיתוף הפעולה והסיוע עבור המושב. תנועת המושבים היא מקור הידע המקצועי והניסיון והכשרות עבור המושבים. אני מודה לטלי ארפי, רשמת האגודות וצוותה על כנס מקצועי ומרשים מאוד." 
< 1 דק' קריאה
הוא נשתל בתחילה בין שורות הבננות, "בן חורג" לגאוות העמק, נקלע למשבר בשנות ה-70 והפך להיסטוריה ולהיסטריה כשזן בלתי ידוע התגלה במקרה בקליפורניה והוטס לארץ בצידנית. סודות הזהב הירוק נחשפים  *תמונה ראשית: לא רק
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן