יבול שיא
הרפת והחלב
צילום מסך 2026 04 14 204955

עוצמה שקטה: מכפר הנשיא ל"יד ושם"

2 דק' קריאה

שיתוף:

שירו של המשורר עודד פלד מכפר הנשיא "אמא אני אתך בבלגן בלזן", מתוך ספרו "מכתבים לברגן בלזן", מוצב במרחב הנצחה של "יד ושם" בירושלים

*תמונה ראשית: עודד פלד. שירתו נטועה בנופי עמק החולה ובחיי הקיבוץ, אך בה בעת חובקת עולם | צילום: פרטי 

עודד פלד, חבר קיבוץ כפר הנשיא, הוא משורר שחייו ויצירתו שזורים זה בזה. שירתו נטועה בנופי עמק החולה ובחיי הקיבוץ, אך בה בעת חובקת עולם. היא משלבת עברית יומיומית עם הדהודים מן התנ״ך, המיסטיקה היהודית והשירה המודרנית, ונעה בין זיכרון אישי להיסטוריה קולקטיבית.

שירו "אמא אני אתך בבלגן בלזן", מתוך ספרו "מכתבים לברגן בלזן", מוצב כיום במיזם רשמי של יד ושם בירושלים. השילוט, הנושא את הכותרת "מתוך מכתבים לברגן בלזן", משולב במרחב ההנצחה לצד פסל ואבנים, כחלק מתפיסה המבקשת להעניק למילה הכתובה נוכחות חומרית בזיכרון הציבורי.

זהו מיזם שבו השירה אינה מלווה את ההנצחה אלא עומדת במרכזה. המילה הכתובה יוצאת מבין דפי הספר והופכת לחלק מן המרחב הפיזי והציבורי של הזיכרון. הבחירה בשירו של פלד מדגישה את כוחה של שירה לומר את הבלתי ניתן לאמירה בפשטות, בכנות וללא פאתוס.

השורה "אמא אני אתך בבלגן בלזן" מהדהדת במרחב יד ושם בעוצמה שקטה. היא פונה ישירות אל הרגש האנושי הבסיסי ביותר – הקשר בין אם לילד ברגע של אובדן מוחלט. בהצבתה במקום זה, הופכת השורה לאבן זיכרון בפני עצמה.

צילום מסך 2026 04 14 204931
המיזם של יד ושם. משקף הכרה מוסדית בכוחה של השירה להיות כלי זיכרון ומצפון מוסרי. צילום: באדיבות "יד ושם" 

המילה הופכת לחומר

המיזם של יד ושם משקף הכרה מוסדית בכוחה של השירה להיות כלי זיכרון ומצפון מוסרי. הצבת שירתו של פלד במרחב זה ממחישה כיצד מילה יכולה להפוך לחומר, וכיצד שפה נושאת זיכרון ציבורי.

עבור קיבוץ כפר הנשיא, עבור התנועה הקיבוצית ועבור עולם הספרות העברית, זהו רגע משמעותי. יוצר שפעל לאורך שנים בענווה ובשקט מוצא את קולו בלב המרחב שבו מעוצב הזיכרון הקולקטיבי של החברה הישראלית.

לצד ההוקרה שזכה לה לאחרונה, המיזם ביד ושם מוסיף נדבך של הכרה ממלכתית שקטה אך עמוקה. שירתו של עודד פלד כבר מצאה את מקומה בלבבות הקוראים, כעת היא מוצאת את מקומה גם בלב מרחב הזיכרון הלאומי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מיכאל (מיכאו) לוטנברג שורד אושוויץ, הגיע ליד מרדכי בסוף 1945, כמה חודשים לאחר העלייה על הקרקע ומילא תפקיד מרכזי בהגנה על הקיבוץ במלחמת השחרור. איך הצליח לשרוד? למה לא שיתף בסיפורו כל השנים? עדות
7 דק' קריאה
סיפורנו מתחיל בנגן כינור מתוסכל שהפך למורה לזמרה, ומסתיים בזמר חובב מתוסכל שהפך לסבא מומחה לשירי ערש לאחרונה התחלתי לשיר. עבור מי שהכיר אותי בילדות, בבית הספר היסודי, בבית הספר התיכון ובתנועת הצופים, זוהי
4 דק' קריאה
הלכה לעולמה אפרת שלם מבית השיטה, כתבת "זמן קיבוץ" *תמונה ראשית: אפרת שלם. הייתה מעורבת ביוזמת המפגשים עם קיבוץ כפר עזה לאורך "הסבבים"  אפרת שלם נולדה בבית השיטה בחורף 1944 לטלילה ולשלם מזרחי, אחות בכורה
2 דק' קריאה
"מאותו בוקר שבו יצאנו מהחלון של הממ״ד אין לנו באמת בית". איתי שאבי מבארי, על היום הנורא ההוא ועל הימים שבאו אחריו ועל השאלה "האם תחזרו?", שנותרה עדיין ללא תשובה *תמונה ראשית: איתי שאבי. צילום פרטי
3 דק' קריאה
הילד ששום דבר לא בא לו בקלות, התגייס לשריון והיה לקצין שביקש לפקד על החיילים המאתגרים. 7 באוקטובר תפס אותו בטיול בדרום אמריקה. הוא עצר הכול והמציא סיפור כדי לעלות על מטוס, להגיע ארצה
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!