נחמיה מצוינים ממושב הודיה מספר לעמרם קליין על השתלשלות חיו ואיך הצליח לשלב בין חקלאות לחיים כלוחם אש במערך הכבאות וההצלה * סיפור חיים
נחמיה, יו"ר עמותת רֶשֶֶף, איגוד הגמלאים של מערך הכבאות וההצלה, נתחיל מההתחלה.
"נולדתי ב-1942 בטהרן להוריי סלימה ואליהו חלילזדה. כל המשפחה, כולל שבעה בנים ושתי בנות, עלתה ארצה ב-1949 למחנה שער העלייה מדרום לחיפה. עוד במטוס, אבי, שהיה איש משכיל ודיבר עברית רהוטה, חלם חלום שבו נגלה לו פרדס ומעליו שלט: "מצוינים". הוא החליט שזה יהיה שם המשפחה בישראל. כל משפחות מצוינים בארץ קשורות למשפחה שלנו.
"לאחר מכן, שהתה המשפחה במעברת יכיני שממזרח לאשקלון וב-1951 עברנו למושב הודיה. כל מתיישב קיבל סוס, שתי פרות וחלקה בת 30 דונם, מהם 10 דונם בהשקיה שבה גידלנו מלפפונים, עגבניות, סלק, קישואים ועוד. ב-20 דונם האחרים גידלנו חיטה ושעורה. ב-1956, עברתי ללימודים בכפר נוער בן-שמן. ב-1959, בהיותי בן 17 בלבד, התגייסתי לצה"ל. הייתי חייל במח' המרגמות בפלוגה המסייעת של גדוד 13 בגולני. סיימתי בהצלחה גם קורס מ"כים וקורס סמלים.
"השתחררתי בדרגת סמל בפברואר 1963. חזרתי למשק והתחלתי לעבוד בחקלאות. כידוע, חקלאות זו עבודה קשה ולא תמיד רווחית. תמיד יש צורך במקור הכנסה נוסף. עבדתי באופן חלקי כנהג של דחפורי D9 שפעלו באזור. ב-1966 נודע לי כי בשירות הכבאות אשקלון מחפשים עובדים. נפגשתי עם המפקד מרדכי ירושלמי ז"ל והוא קיבל אותי לעבודה. עשיתי היכרות עם תחום מקצועי מרתק: כל יום יש אירוע אחר, פעם דליקה במפעל תעשיה, פעם דליקה בשדה קוצים ולפעמים גם חילוץ נפגעים מרכב בתאונת דרכים. במקביל, הצלחתי בין תורנות אחת לשנייה בתחנה לעבוד במשק שלנו. בין 1970 ל-1980 ניהלנו אני ואחיי חממה גדולה לגידולי ציפורן. ב-1970 נשאתי לאישה את אירית ובהמשך נולדו לנו שש בנות ובן אחד והיום אשתי ואני מבורכים גם ב-17 נכדים ונכדות ,שיהיו בריאים."
אילו שינויים עברו על התחנה אחרי מלחמת ששת הימים?
"אחרי כיבוש רצועת עזה במלחמת ששת הימים, גויסתי למילואים לסיירת 'אמץ' שפעלה במסגרת הממשל הצבאי. הייתי אחראי על תחנות הכיבוי הערביות ברצועה. בתחנת הכיבוי עזה שירתו כ-10 לוחמי אש, בתחנת חאן יונס שירתו 3 לוחמי אש ובתחנת רפיח שירת רק לוחם אש אחד. כולם עברו אצלנו בתחנת אשקלון קורסים בכבאות בסיסית."
מתי עברת קורס קצינים?
"ב-1977 סיימתי קורס קציני כיבוי שנערך בתחום מכון וולקני בבית דגן והתחלתי להקדיש את רוב זמני ומרצי למקצוע זה. השתתפתי בכיבוי הרבה דליקות גדולות וקטנות. זכורה לי בעיקר דליקה אחת גדולה שפרצה בבתי הזיקוק באשדוד, למיטב זכרוני, ב-2.11.1997. מיכל גדול של מאה שמונים טון סולר התפוצץ שם ופרצה דליקה גדולה. בכיבוי הדליקה תחת פיקודו של מפקד התחנה אשקלון טפסר/מ' ישראל לאחו ז"ל, השתתפו כ-100 כבאים שהגיעו ב-30 מכוניות כיבוי מאשקלון, חולון, גבעתיים, רחובות ועוד. בהמשך התקדמתי מבחינה מקצועית ושימשתי ראש המדור להדרכה ולחומרים מסוכנים בדרגת רַשֶֶָף."
מתי יצאת לגמלאות?
"בפברואר 2003 יצאתי לגמלאות והצטרפתי לעמותת הגמלאים רֶשֶֶף שהוקמה ב-1998. בעמותה היו רק כ-20 חברים אבל ב-2004 התמנה טפסר אהרון (ארול) אשל ז"ל ליו"ר העמותה ואז הצלחנו לצרף אליה כ-200 לוחמי אש בגמלאות. ב-2008 התמנה טפסר רחמים תשרה ליו"ר העמותה ואני התמניתי לסגנו. מספר החברים בעמותה הלך וגדל. לאחר שרחמים תשרה נפטר ב-2015, התמניתי ליו"ר העמותה."
כיצד מתנהלת העמותה ביום-יום?
"יש לנו כ-700 גמלאים שיש לדאוג לרווחתם. מזכירות העמותה מתכנסת בדרך כלל בימי שלישי בחדר שהוקצה לנו בבניין נציבות הכבאות וההצלה בראשון לציון. בישיבה משתתפים חברי המזכירות המצומצמת והם טפסר (בדימ') אהרון אהרוני (סגן היו"ר), רַשֶֶָף יצחק (איז'ו) פרץ (גזבר), שניהם גמלאי שירות הכבאות של תל אביב, רַשֶֶָף בדימ' מוריס ארמה (מזכיר, אשדוד) ורַשֶֶָף בדימ' אלברט וענונו,(יו"ר ועדת התרבות, קריית שמונה) …
"בדרך כלל מתארחים בישיבות עוד לוחמי אש גמלאים שבאים מיישובים שונים מעלים רעיונות, מחליפים אינפורמציה, קצת רכילות וקצת צ'אפחות… אנחנו דואגים לחברים שנפלו למשכב ושולחים חברים לבקר אותם. אנו שולחים גם נציגים ללוויות של חברים שנפטרו וגם שלחנו נציגים להלוויות של לוחמי אש שנהרגו במלחמת "חרבות ברזל" והם רס"מ גיל תעסה מתחנת שדרות, חבר מושב נתיב העשרה, סמל יבגני גלקסי מתחנת נתיבות, סגן טפסר שלומי צבאן, מפקד תחנת קריית גת, רס"מ אריק יהודה מרציאנו מתחנת אשקלון ורס"ר רועי משה מתחנת באר שבע. יהי זכרם ברוך.
"עמותת רֶשֶֶף מטפלת בעת הצורך בענייני תשלום הגמלאות. אם חבר מגיש תלונה, אנו פונים למינהלת הגמלאות במשרד האוצר כדי לפתור את הבעיה. קרו מקרים כאשר חבר נפטר, ותשלום הגמלאות נפסק משום מה. במקרה כזה אנו פונים למינהלת הגמלאות כדי שתשלומי הגמלה ימשיכו להגיע לאלמנת הנפטר."
האם הנציבות מסייעת לכם בצורה זו או אחרת?
"הנציבות מסייעת לנו באופן אדיב ביותר. הם מממנים לנו כל שנה את נשף חנוכה שכולל ארוחה וגם הופעת אמן. החברים מוזמנים חינם (בנות הזוג משלמות עבור הכרטיס). הנציב רב טפסר אייל כספי מגיע לנשף ומברך את הנוכחים בחג אורים שמח. כמו כן, מסייעת הנציבות במימון נופשונים כמו הנופשון באילת שיצאנו אליו לאחרונה, כ-60 זוגות, ב-10.3.24 למשך חמשה ימים ועוד ועוד. אשת הקשר בנציבות היא תמר איטם שמסייעת לנו רבות."
נחמיה, ניהול עמותת רֶשֶֶף כרוך בהשקעה של הרבה זמן, מרץ, ולפעמים, הרבה כאב ראש, מהיכן יש לך את הסבלנות לכך?
"יכול להיות שזה קשור בחיים שלי במושב. מושב, כידוע, הוא קהילה פעילה. יש לנו ועד מקומי, מזכירות ובית תרבות. הנוער פעיל בתנועת הנוער של תנועת המושבים.(מאז 2019 פועלת במושב תנועת הנוער החדשה ,כך מסרו לי נציגי הדור הצעיר במשפחה)אני בעצמי כיהנתי כיו"ר הוועד בין 1970 ל-1974. יש במושב כ-94 נחלות.לכל נחלה יש בעיות משלה. באותה תקופה הוקמו חממות רבות ולולים ברוב הנחלות. עיסוק בענייני ציבור, כנראה, זורם אצלי בדם ואני מאד נהנה לעבוד ולמלא את תפקידי כיו"ר עמותת רֶשֶֶף. אני מקווה שהחברים ימשיכו לתת בי אמון ואוכל להמשיך בתפקידי."
