הפסטיבל היהודי לתרבות עכשווית מבית קבוצת התיאטרון הירושלמי חוגג חמש שנים לקיומו – והשנה בשל מגיפת הקורונה – חגיגה מקוונת של מופעים לכל המשפחה, כאשר הסלוגן של הפסטיבל השנה הוא: "תומכים באמנים ובתרבות יותר מתמיד!" קצת לפני התחלת המופעים, שוחחנו עם שלוש נשים ממושבים באזור ירושלים, הפועלות בתיאטרון ועושות הכול למען היצירה
בזמן שעתיד התיאטראות לוטה בערפל, כמו שאר מוסדות התרבות והמופעים בארצנו, ישנן שלוש נשים שפועלות יום ולילה כדי להנגיש הצגות, מופעים ושאר אלמנטים תרבותיים עבור מי שתרבות עבורו היא דבר שאין לוותר עליו. מאחורי הפסטיבל היהודי לתרבות עכשווית, שהשנה יציע מופעים באופן מקוון, עומדות מושבניקיות שהפכו לחלק אינטגרלי בקבוצת התיאטרון. בשיחה עם אלה שנמצאות מאחורי הקלעים, דיברנו על מגורים במושב, תרבות בזמן קורונה ועל ההצגות שיחזירו את הקולטורה לנוף הישראלי.
"לאומניות הבמה יש חשיבות קריטית!"
גבריאלה לב, מייסדת ומנהלת אמנותית של התיאטרון, מספרת על נדודיה בעולם עד להתיישבותה במושב בר גיורא שבהרי ירושלים: "נולדתי בפריז, צרפת, את שנותיי הראשונות ביליתי באוסטרליה וכעת אני גרה במושב בר גיורא. מושב בר גיורא התברך כאחד המיקומים הגיאוגרפיים היפים של המדינה. הנוף מרהיב והבית שלנו יושב בקצה המושב, כך שכל יום אני הולכת בגבעות ולעתים קרובות פוגשת צבאים, שועלים וציפורים.
"אהבתי העמוקה לתיאטרון התחילה בצעירותי, כאשר בגיל שש נרפאתי מהגמגום שלקיתי בו באמצעות דקלום בעל פה של כתבי שייקספיר. כעת אני מבינה עוד יותר את החשיבות של אומנויות הבמה. בתקופה הזאת – תקופה של פחד, חוסר ודאות ובידוד – לאומניות הבמה יש חשיבות קריטית! הן נותנות נחמה, מעוררות בנו סקרנות ומאפשרות הבנה מעמיקה יותר של החיים בצורה הנחוצה כל כך בזמנים של מאבק.
"הפסטיבל הקרב מאוד מיוחד עם הרבה הכנות. זהו הפסטיבל הדיגיטלי הראשון שלנו והמחשבה והעבודה שהשקיעו ביצירת סדרת הופעות הייתה רבה. כל ההופעות מרגשות, מציגות רעיונות חדשים והן חדשניות בדרכים מאוד מיוחדות. אני לא רוצה לחשוף יותר מדי כדי לא לקלקל – אבל אני מזמינה את כולם להצטרף אלינו!
"הקונספט שהנחה אותנו בפסטיבל הוא לעשות כמה שיותר, להציג כמה שיותר אמנים, שכולם רעבים לעבודה. יש לנו תקציב מוגבל אבל יש לנו הרבה רצון טוב, אנרגיה וכישרון. השנה הפסטיבל מלא בצבעים, צלילים וסיפורים שייגעו בכולם. יש לנו צוות יוצא דופן, שהם בעלי תושייה ומוכשרים מאוד ואני יכולה לומר בכנות שהכול יעבוד להפליא. כמובן שלכל סיטואציה יש אתגרים משלה, אך בסך הכל הכנו פסטיבל יוצא מן הכלל לכולם!"
כיצד אתם פועלים לגרום לדברים לקרות למרות הקורונה?
לב: "אנו פועלים מתוך רצון לאפשר לאומנים, יוצרים, שחקנים ומוזיקאים ישראלים להמשיך ליצור ולהופיע. למרות המגבלות, המשכנו בעשיה, יצרנו ופעלנו – ערכנו חזרות בזום ובמפגשים אישיים – שימחנו קהלים מגוונים במסגרות שונות, בעיקר קשישים וקיימנו הופעות רחוב לכל המשפחה."
תיאטרון בסלון
"מתוך דאגה ליוצרים הישראליים," מוסיפה גבריאלה, "בחרנו השנה ליצור פסטיבל שהוא כולו כחול-לבן. עשרות יוצרים ואמנים ישראליים יופיעו על הבמה: ממחזות זמר – לילדים, והופעות למבוגרים: מחול מזרחי, שירת לדינו, פלמנקו וכליזמר יהודי, היפ-הופ וחאפלה שכונתית.
האתגר בבניית תכנית הפסטיבל השנה היה לבחור מופעים שיצליחו להעביר את חווית הצפייה האמנותית, דרך מסך הטלוויזיה בסלון הבית שיהפוך לאולם מופעים קטן, מבלי שהשחקנים יפגשו את הקהל וישמעו את הצחוק ואת מחיאות הכפיים. אני מזמינה את הקהל הרחב בישראל ומעבר לים להצטרף אלינו ולתמוך באמני הפסטיבל במחירים השווים לכל נפש ובטוחה שכל אחד ימצא בו עניין ההנאה מובטחת."
לאור המצב הנוכחי ומשבר הקורונה, איך לדעתך יראה עתיד התיאטרון?
לב: "תיאטרון תמיד יהיה חשוב. זהו טקס קדום שהתקיים בתהפוכות אנושיות רבות. אולי נופיע יותר בחוץ, אולי לקהלים קטנים יותר, אך הקשר החי בין אמן לקהל לעולם לא ימות. זה נחוץ לחברה כמו שמשחק נחוץ לילד. חשוב לזכור שהחברה מוגדרת על ידי תרבותה, על ידי כתביה, על ידי המוסיקה שלה על ידי אומנויותיה."
איך הקהל שלכם מקבל את ההצגות המקוונות?
לב: "כולנו יחד במצב זה ואנשים מבינים ומעריכים את המאמצים שלנו. יש רצון אמיתי בציבור להפגין תמיכה באומנים וזה נוגע בי מאוד."
איך ממשיכים מכאן?
לב: "ממשיכים קדימה ולא מוותרים."
"יש למה לצפות"
אסנת גיספאן, תושבת הר אדר, היא מנכ"לית קבוצת התיאטרון הירושלמי. בתחומי אחריותה: עבודה בשיתוף פעולה עם המנהלת האמנותית גבריאלה לב, יוזמות חדשות, קשרי עבודה עם גורמים תומכים, ארגונים ומוסדות, שחקנים ויוצרים, עבודה בגיוס כספים, ניהול התקציב והכספים, שיווק ומכירות יחסי ציבור ופרסום, קשר עם הועד המנהל, ועדת ביקורת.
אסנת נשואה לזהר, היא אמא של רון (28), ירדן (25), ואורי (14). אסנת גרה בהר אדר, ומספרת על המקום: "זהו ישוב קהילתי מקסים ופסטורלי הממוקם בהרי ירושלים. אני בעיקר נהנית מנופים עוצרי נשימה ומרחבים. בישוב תרבות טובה שמגיעה אליו, חיי קהילה תוססים, בר קהילתי ואנשים טובים."
גבריאלה לב: "אהבתי העמוקה לתיאטרון התחילה בצעירותי, כאשר בגיל שש נרפאתי מהגמגום שלקיתי בו באמצעות דקלום בעל פה של כתבי שייקספיר. כעת אני מבינה עוד יותר את החשיבות של אומנויות הבמה. בתקופה הזאת – תקופה של פחד, חוסר ודאות ובידוד – לאומניות הבמה יש חשיבות קריטית! הן נותנות נחמה, מעוררות בנו סקרנות ומאפשרות הבנה מעמיקה יותר של החיים בצורה הנחוצה כל כך בזמנים של מאבק"
"לפני חמש שנים יזמתי את הפסטיבל היהודי לתרבות עכשווית. הפסטיבל החל בשנת 2016 כפסטיבל בינלאומי. בשונה משנים קודמות ויותר מתמיד, השנה אני גאה להביא אל הקהל תוכן מקומי, כחול-לבן, עם מיטב האומנים והיוצרים בתחומי המחול המוזיקה והתיאטרון.
"שלא כמו בשגרה, השחקנים לא ירגישו את הקהל ולא ישמעו את הצחוק המתגלגל באולם – והקהל לא ירגיש את השחקן קרוב אליו, אלא יצפה בעודו יושב על הכורסא בבית עם כוסית יין ופופקורן בהצגות הילדים. אנחנו מתרגשים, השחקנים מתרגשים ובטוחים שהקהל ייהנה גם מהבית. יש למה לצפות!"
כיצד מתבצעות חזרות בימים כאלו?
גיספאן: "במהלך תקופת הקורונה קיימנו הצגות בבתי אבות ובדיורים מוגנים – אנחנו רואים בכך שליחות, משום שגם הקשישים וגם אנחנו נהנים ומתענגים מ'הביחד' הזה. פתחנו ערוץ שקראנו לו 'במה חדשה', בו הצגות ומופעים שלנו היו זמינים בדף הפייסבוק של התיאטרון ובערוץ היוטיוב. ערכנו אירועים ספרותיים מרתקים. באחד מהם חיים באר אירח בביתו את רבקה מרים.
"בימי הקורונה החזרות התקיימו בסטודיו ובאולמות התיאטרון שלנו בבית מזיא לתיאטרון, לפי קפסולות, אבל בהחלט נעשו חזרות גם בזום, ויש לעבודה ולחזרות בזום גם תוצאה. במסגרת הפסטיבל קראנו לה: 'חלונות 2020' עם ארבעה סיפורים שהפכו להצגות קצרות, המשולבות בקטעים מוזיקליים שמתייחסים לתקופה."
איך יראה עתיד התיאטרון לאור המצב הנוכחי ומשבר הקורונה?
גיספאן: "היינו בתקופה ממש מוצלחת כשהחל משבר הקורונה. בדיוק יצאנו עם הפקה חדשה ומצליחה שנקראת 'רגע רגע', מופע תיאטרלי-מוזיקלי משירי סשה ארגוב, אותו הגה וביים שחף ברגר. אבל בשל משבר קורונה, כל המופעים שנקבעו עד אוגוסט 2020 – בוטלו.
"תיאטרון לא יכול להתקיים בלי קהל, לכן הכול תלוי בהתנהגות הקהל. אני צופה שייקח זמן עד שהקהל ישוב לאולמות התיאטרון, ואני בטוחה שנמשיך לאפשר את הצפייה אונליין מהבית. זה יאפשר לנו להגיע לקהל מרוחק פיזית ואפילו לקהלים מעבר לים. כבר היום אנחנו משקיעים בטכנולוגיות חדשות לשידור הופעות אונליין, ומנסים בדרכים חדשות להגיע לקהלים חדשים. ההפקות הקרובות יהיו הצגות מזוודה קלות לניוד עם 2-3 שחקנים, הצגות שאני מקווה יהיו כלכליות – ויוכלו להתקיים בסלון, בחצר במקום העבודה ובבית.
אסנת גיספאן: "בשנים קודמות הפסטיבל נראה חגיגי יותר. עם יותר אמנים ויוצרים ישראלים ובינלאומיים. כל הבניין נצבע בצבעי הפסטיבל. על קירות הבניין הייתה הקרנה של וידאו-ארט, תפאורה ענקית לבשה את חללי הבניין וקהל רב גדש את אולמות התיאטרון במופעים. השנה הקהל יחסר לנו אבל ההתרגשות קיימת. הצוותים הטכניים והאמנותיים משלימים את ההכנות ובעיקר עושים חזרות אחרונות"
"התיאטרון ימשיך להתקיים ויגיע לקהלים – כי אי אפשר בלעדיו. אבל כנראה יראה אחרת. עם זאת, אני דואגת לשחקנים וליוצרים אנשי המפתח שלנו. רובם עצמאיים ויש חוסר ודאות גדול לגביהם. הלוואי ונוכל לספק להם מספיק עבודה בשביל לחיות."
איך לדעתך צריכה להתנהל שגרה תרבות בזמן קורונה?
גיספאן: "אנשים מקצועיים התוו מתווה שאנחנו פועלים לפיו. קהל מצומצם של עשרה אנשים בתוך אולם או מופעים ל-20 אנשים בחצרות בתים. האמנים יוצרים ואנחנו מחדשים מופעים המותאמים למצב הנוכחי וממציאים את עצמנו מחדש."
ספרי על הכנות לפסטיבל בשנה שעברה לעומת השנה? מה דומה מה חסר?
גיספאן: "בשנים קודמות הפסטיבל נראה חגיגי יותר. עם יותר אמנים ויוצרים ישראלים ובינלאומיים. כל הבניין נצבע בצבעי הפסטיבל. על קירות הבניין הייתה הקרנה של וידאו-ארט, תפאורה ענקית לבשה את חללי הבניין וקהל רב גדש את אולמות התיאטרון במופעים. השנה הקהל יחסר לנו אבל ההתרגשות קיימת. הצוותים הטכניים והאמנותיים משלימים את ההכנות ובעיקר עושים חזרות אחרונות.
"מאחר והמופעים מקוונים אנחנו מאפשרים לקהל לצפות במופעים בזמנם החופשי ל-48 שעות הצגות מבוגרים. הצגות ילדים תהיינה פתוחות לקהל הרוכשים במשך כל ימי החנוכה! יש מופעים נהדרים שממש שווה לראות, כמו מחזות זמר לילדים וכל המשפחה: 'דו רה מווו' ו'עלילות פרדיננד פדהצור'. יתקיימו מופעי מוזיקה: מתרבות החאפלה והשכונה הירושלמית דרך שירת לדינו ועד לשיריו של ליאונרד כהן. בנוסף יתקיימו מופעי מחול מרהיבים: מופע פלמנקו בשילוב מוזיקת כליזמרים חיה ומחול מזרחי אמנותי – 'אנא טומיה'. ובתיאטרון: 'האדמו"ר האחרון', 'מניה-אגדה בחייה', 'מלח הארץ' – הצגות נהדרות ומומלצות כולן!"
מה היה הקונספט שהנחה אתכן השנה בפסטיבל?
גיספאן: "הסלוגן של הפסטיבל השנה הוא 'תומכים באמנים ובתרבות יותר מתמיד!'. האומנים צריכים את הקהל וגם להרוויח את פת לחמם. ביקשנו לספק עבודה לכמה שיותר אמנים ישראלים, אנשי במה וטכני, צלמים, ועוד, אך יחד עם זאת, הבחירות האמנותיות היו מותאמות למופעים שיכולים לעניין את הקהל, כשהם משודרים באונליין. המופעים מגוונים, לכן אני בטוחה שכל אחד יוכל למצוא לפחות מופע אחד שהוא ייהנה ממנו.
"ישנם אלמנטים שהיה צריך להתחשב בהם, כמו למשל נבחרו מופעים שיכולים לעבור מסך, זה מדיום אחר ממופעים בלייב על הבמה מול קהל. השקענו בטכנולוגיות חדשות לשידור הופעות אונליין ובצלמים מעולים שמצלמים את המופעים בשלוש מצלמות."
איך הקהל שלכם מקבל את ההצגות המקוונות?
גיספאן: "מצוין, אנשים רוכשים כרטיסים, תומכים באומנים וביוצרים ומתעניינים במופעים. מאחר והמשתתפים על הבמה לא יוכלו לשמוע את מחיאות הכפיים של הקהל: אנחנו מצפים למילה טובה, לפידבקים במייל, בדף הפייסבוק או בכל אמצעי אחר – זה ישמח את כולנו מאוד!"
איך ממשיכים מכאן?
גיספאן: "מקווים לבריאות טובה וממשיכים במיזמים חדשים וביצירה חדשה!"
"אהבתי את העיסוק עם תרבות"
חגית חיקה ממושב אורה שבהרי ירושלים, אחראית משרד ואדמיניסטרציה בקבוצת התיאטרון הירושלמי, מספרת על הגעתה לקבוצת התיאטרון והחיבור שלה עם תרבות וניהול אדמיניסטרטיבי. אבל רגע לפני שהיא מספרת על התיאטרון, חגית מתארת את החיים במושב: "מיקומו הגיאוגרפי של המושב נותן תחושה של מספיק קרוב ובו בעת מספיק רחוק מהעיר. תחושת המרחב, הקרבה לטבע והאוכלוסייה: גורמים להרגשת שייכות ומעורבות.
"אל עולם התיאטרון הגעתי במסגרת חיפוש עבודה," מספרת חגית, "ודרך חברים הגעתי לקבוצת התיאטרון הירושלמי. הגעתי לקבוצה ואהבתי את העיסוק עם תרבות. כמו כן, נוצר חיבור מהיר לקבוצה ולתחושה של משפחה. למרות שעיסוקי בעיקר בצד האדמיניסטרטיבי, חשובה לי מאוד התקשורת עם כל היוצרים."
כיצד מתבצעות חזרות להצגות ומופעים בימים כאלו?
חיקה: "אני מניחה שבסופו של דבר ימצאו פתרונות שונים ויצירתיים, כמו חללים גדולים יותר כדי שיהיה מרחק בין הקהל. הופעות אינטימיות, במידת האפשר בחללים פתוחים."
מה דעתך על חברה ללא תרבות או חברה ללא תיאטרון?
חיקה: "תרבות הינה חלק בסיסי מקיומה של חברה, לכן אני בטוחה שתמצא דרך יצירתית להופיע."
אז מה צפוי לנו בפסטיבל ?
חיקה: "עשרות אמנים, יוצרים ומוסיקאים ייקחו חלק השנה בחגיגה מקוונת של הפסטיבל היהודי לתרבות עכשווית, מבית היוצר של קבוצת התיאטרון הירושלמי. בפסטיבל, שיתקיים זו השנה החמישית בין ה-6 עד ה-10 בדצמבר 2020, לראשונה באופן מקוון, הצופים ייהנו ממארג של מופעים איכותיים ממגוון אומנויות הבמה: מוזיקה, תיאטרון, מחול, ביניהם הופעות בכורה ומופעים מיוחדים לילדים ולמבוגרים.
"המופעים הבולטים ביותר לדעתי הם פרויקט 'חלונות 2020' בבכורה – ארבע הצגות קצרות ושתי הפוגות מוזיקליות ייחודיות; 'האדמ"ור האחרון' – בכורה להצגה המבוססת על סיפור חייו של האדמ"ור מיאבלונה; 'אנא-טומיה' – תיאטרון מחול מזרחי ייחודי; 'השושנה הפורחת' – שירת לדינו; 'תחושת בטן' – מופע פלמנקו רב תחומי; 'מניה אגדה בחייה' – סיפור חייה של מניה שוחט ועוד.
"לילדים ולכל המשפחה מופע בכורה של המחזמר 'דו רה מוו', 'עלילות פרדיננד פדהצור' ועוד. את הפסטיבל ינעל מופע בכורה מסקרן של דימה XR – מסיבת היפ-הופ המושפעת מהטראפ הסובייטי בן זמננו, תרבות החפלה והשכונה הירושלמית ועוד. השנה לראשונה יתקיימו מפגשים עם היוצרים לאחר המופעים. כאמור, המופעים יהיו פתוחים לצפיה ל-48 שעות. הצגות ילדים תהיינה פתוחות לצפיה במהלך כל ימי הפסטיבל וחופשת חנוכה."
הפסטיבל היהודי לתרבות עכשווית – לאתר
