מאיר צור בראיון מקיף לראש השנה: המושב כמו כל דבר משתנה עם הזמן

אומר מאיר צור, שמכהן למעלה משתי קדנציות בתפקיד מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות חקלאי ישראל ואינו מתכוון ללכת לקדנציה נוספת  "הכוונה שלי היא להעביר את השרביט לעמית יפרח," מגלה צור בראיון בלעדי ל"קו למושב" וכי הוא מעוניין להתמקד עוד שנים רבות בחקלאות כיו"ר התאחדות חקלאי ישראל  צור שזוכה להערכה גדולה במהלך הקדנציות שלו מהמושבים ומהחקלאים, מדבר לראשונה על הפיצול שאירע בתנועת בני המושבים, על ההתחברות עם משה כחלון, על יחסיו עם שלום שמחון ובני גנץ, מה דעתו על הנהלת משרד החקלאות, המושב בעתיד – ועוד שאלות קשות שמעניינות את כולנו

השנה האחרונה שחלפה על מאיר צור, מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות חקלאי ישראל, הייתה שנה קשה, או מה שצור מכנה כ"שנה מורכבת". המשבר התקציבי בתנועת המושבים כתוצאה מהפיצול בתנועת בני המושבים, האתגרים שעמדו בפני ההתיישבות והחקלאות. ועם זאת הצליח להילחם ולהביא להישגים לחקלאים ולמושבים ונחשב לאהוד מאוד בקרב המושבניקים והחקלאים.

השנה החולפת הייתה מלווה באתגרים משמעותיים לתנועת המושבים, להתיישבות ולחקלאות. איך אתה מסכם אותה?

"מאיר צור: השנה האחרונה הייתה מורכבת בכל הסוגיות של המרחב הכפרי. מנושא הקרקעות שנתקלנו באכיפה אגרסיבית ביותר של המדינה כנגד בעלי הנחלות, דרך מורכבות בענפי החקלאות שבראשם יבוא, שברובו מגיע עם מכס אבל פוגע בחקלאים וקשיים גדולים מאוד בהחזקת העובדים הזרים ועד שערי מטבע שכמעט ולא מאפשרים לייצא תוצרת חקלאית לחו"ל. יחד עם זאת, חייבים לראות ולהתגאות בפיתוח שיש במושבים חברתי, קהילתי, תעסוקתי, יפה לראות כמה פל"ח מוקמים במושבים לצד החקלאות ואני בטוח שנבנה כאן המושב החדש שהוא חברה וקהילה משמעותיים, חקלאות ופל"ח מידתי. אני מקווה שהממשלה החדשה שתוקם תהיה ממשלה שתציב את ההתיישבות בראש סדר העדיפויות הלאומית, תקדם את ערכי ההתיישבות ותעזור לפיתוחה."

שבוע שעבר היינו עדים לעימות האלים שאירע במושב שדה עוזיה. מה אתה חושב על מה שקרה שם?

"מאי צור: ברור שההרגשה היא הרגשה קשה מאוד. מהרגע בו הגעתי לתנועה היה ברור שצריך להגיע להסדרה של המבנים והקרקעות. אנחנו פועלים כדי להגיע להסדרה כזאת בכל הארץ. הגענו גם להמון הישגים בתחום הסדרת הקרקעות, מהסכם החכירה לדורות של 49 שנים כפול 4 ועד הסדרת חלקת המגורים (2.5 דונם), עם אפשרות לתעסוקה ועוד הישגים.
עם זאת, צריך להגיד ביושר שיש פעילויות בנחלות שאינן ניתנות להסדרה והן בגדר חריגות קיצוניות, איתן לצערי הרב לא נוכל להתמודד ולא נוכל להגיע להבנה מול המנהל. מה שכן, אנחנו שומעים יותר ויותר קולות של אנשים בעלי השפעה שמודים שתיקון 116 היה טעות ושיש לשנות אותו. אנחנו פועלים בכל האמצעים  ובשיתוף פעולה עם ארגוני החקלאים ומרכז המועצות האזוריות כדי להביא לביטולו ואני מקווה שנצליח. זו הזדמנות לקרוא לכל בעלי הנחלות להסדיר את הנחלות ואת המבנים, אנחנו כאן בתנועה עומדים לראשותכם ונעזור ככל שנידרש."

תראה, הסכם החלב החדש היה אירוע קשה מאוד, אני חייב להגיד שגם עבורי, הייתה קבוצה של רפתנים שחברה ויצאה באופן אישי נגדי. תראה, כאיש ציבור אני לא יכול לבוא ולהגיד נעלבתי, זה לא סגנון אבל בעניין הזה אני אומר לך שגם נעלבתי וגם אני מרגיש שהתנהגו כלפי בצורה שהיא מתחת לכל ביקורת, שקרית"

מה לגבי המבנים שהיו פעם לול, רפת והיום עומדים ללא שימוש. אנשים אומרים למה שלא תעזרו בנו לפתרון משבר הדיור, נשפץ את המבנים האלה למגורים ונשכיר אותם…

"מאיר צור: תנועת המושבים הגישה הצעה 'לצו שעה' למדינה שכוללת הסבת מבנים למגורים ומבנים יבילים כמו שהיה בתקופתו של אריאל שרון, אך לצערנו המדינה לא קיבלה את הצעתנו. בימים אלו אנו עובדים על הצעה נוספת, בתקווה שנצליח להגיע להסכמות עם המדינה והמועצות האזוריות, שמצד אחד יאפשר הסבה של מבנים למגורים ומצד שני נעזור למדינה בטיפול במשבר הדיור."

באשר לבני המושבים, אתה מרגיש נבגד בסיפור הזה?

"מאיר צור: הסיפור הוא לא אני ומה אני מרגיש, הסיפור הוא עקרוני ומהותי ועוסק בעתיד וערכי תנועת הנוער. אתחיל מזה שבמשך עשרות שנים, גם בתנועה, גם בהנהלת התנועה וגם בהנהלת בני המושבים – היה רצון להיפרד מהנוער הלומד והעובד. זו הייתה השאיפה שהלכה וגברה עם השנים."

למה בעצם?

"מאיר צור: בשל שני צירים מרכזיים: הציר הכלכלי והציר האידאולוגי, שעם השנים הלכו והתרחבו. דבר נוסף שאי אפשר להתעלם ממנו – אנשים רוצים זהות! הנוער במושבים ובקיבוצים רוצה זהות של עצמו, רצו תנועת נוער של עצמם – זה גם טבעי, הם לא רצו להיות משויכים למישהו, רצו להיות עצמאיים.

"אנחנו התחלנו בהסכמה מוחלטת מהלך של היפרדות מהנוער העובד והלומד. היה ברור שהמהלך יהיה קשה ובאיזשהו שלב קיבלנו החלטה שאנחנו חוזרים לנוער העובד והלומד. ההחלטה לחזור לנוער העובד הייתה של הנהלת תנועת המושבים שאני חלק ממנה, אבל הנוער וראשי המועצות האזוריות חשבו אחרת. אגב, לי היה ברור מראש שזה יקרה כי לזכותם של המושבניקים, ראשי המועצות, בני הנוער וגם ההורים ייאמר – שהם אמרו את זה כבר קודם, 'אם תחזרו לנוער העובד והלומד – לא נחזור איתכם'."

במידה והייתם ממשיכים את ההיפרדות, הייתם מצליחים להפעיל ללא מימון את פעילויות בני המושבים כסדרם?

"מאיר צור: לנו ולכולם היה ברור שכאן צריך גיוס משמעותי של כולם לטובת העניין. כשהתחלנו את המהלך כולם היו בעד אבל ישבו בשקט ולא עזרו. כשנקלענו למשבר כספי הם באו והיה ברור שכולם – ראשי המועצות, התנועה וההורים צריכים להירתם לנושא. אני חושב שזה היה אפשרי להמשיך בפעילויות, אבל ההנהלה החליטה לחזור, זאת ההחלטה כרגע ואנחנו הולכים עם ההחלטה.

"מאיר צור: אני מקווה שיום אחד תימצא הדרך לראות איך בונים פה נוסחה שכולם יודעים לחיות איתה. מזכירות התנועה נתנה לשלום שמחון לטפל בכל מה שקשור לבני המושבים. שמחון הוא הבן אדם הכי מוכשר שאני מכיר במדינת ישראל למציאת פתרונות יצירתיים, לא פתרונות שכולם חושבים עליהם. תמיד הייתה לשלום היכולת לחשוב את הדבר שאף אחד לא חשב עליו. לצערי, דווקא בעניין הזה הוא הולך דווקא באופן הקונבנציונאלי ביותר, מנסים להחזיר לתנועה מושב, מושב… אני פחות אוהב את זה. אני חושב ששלום יצטרך להפעיל פה את החושים הטובים והמיוחדים שלו, כדי למצוא את הנוסחה המתאימה ולא בדרך של להביא מושב מתוך אזור ועל ידי כך גם להפריד בין בני הנוער."

אתה ושלום שמחון עדיין חברים או שרבתם?

"מאיר צור: שלום שמחון ואני חברים מאוד טובים. זו חברות שנמשכת כבר 40 שנה, ומבוססת על ערכים משותפים ורצון אמיתי לקדם את ההתיישבות והחקלאות הישראלית. החברות הזאת חזקה יותר מוויכוח כזה או אחר ובוא אגיד לך כך: אנחנו יודעים לנהל את הוויכוחים שלנו, יש לפעמים אי הסכמות, לריב? אנחנו לא נריב לעולם."

מה קרה ביחסים שלך עם פסח האוספטר, ראש הנוער העובד והלומד? הייתם חברים טובים ואתם בריב גדול מאוד. מה קרה שם בדיוק?

"מאיר צור: פסח ואני היינו חברים, הוא עשה מעשים שלא יעשו וכיום אנחנו לא חברים. קודם כל ברמה האישית, יש דרך ראויה להתמודד גם כשאתה מתווכח עם מישהו וגם כשתנועת המושבים קיבלה החלטה להיפרד, שזאת הייתה החלטה לגיטימית לחלוטין. "פסח הפעיל כלפי כוחות מטורפים שכלל אינם קשורים לתנועת נוער – הסתדרות, משרדי יח"צ, ח"כים, פעולות מטורפות נגדי באופן אישי, נגד שירי מנהלת לשעבר בבני המושבים, טינופת בתקשורת ודברים שאי אפשר לדמיין כי בסופו של דבר מדובר בתנועת נוער.

"מאיר צור: תנועת נוער זה, אצלי לפחות – משהו תמים, משהו ערכי, משהו שמתאים לאנשים שבאים בשליחות, אתה בא לשנה-שנתיים, שלוש מקסימום חמש ואתה הולך. גם המנהלים לא באים לתנועת נוער לעשרות שנים – הוא כן ובמשך כל התקופה הזאת הוא בנה שם מנגנון מטורף, שלא מתאים לתנועת נוער.
"אני מניח שהוא יקרא את הראיון, אז זו הזדמנות להגיד לו שהגיע הזמן להניח לנוער, הזמן ללכת, שייתן לתנועה הערכית הזאת להביא אנשים צעירים שייקחו את התנועה ויטפלו בה. פסח תרם במשך שנים ארוכות, אי אפשר להגיד שהוא לא תרם, אני גם לא מוחק את התקופה של החברות ביננו, הייתה ביננו חברות אמת, הוא עשה גם דברים מאוד יפים והוא עשה כלפי גם דברים נוראיים. הקיצוניות הזאת בין הדברים היפים והדברים הרעים נובעת מכך שאתה המון שנים בתנועה הזאת ואתה כבר בטוח שזה שלך, שאתה כבר לא שליח של התנועה אלא התנועה היא שליחה שלך."

אוקיי. אז חוץ ממה שאירע עם בני המושבים והמשבר בתקציב, היו לכם גם הרבה הישגים וגם היה לך "רומן פוליטי" עם משה כחלון?

"מאיר צור: לפני ההצעה ממשה כחלון היו הצעות אחרות שהגיעו ממפלגות אחרות במערכת הפוליטית, מיושבי הראש של מפלגת העבודה ולכולן סירבתי, לא היה לי עניין להיכנס לפוליטיקה הארצית. אבל אז הגיע משה כחלון והציע לי לבוא ולהיות שר החקלאות.
"מאיר צור: כחלון עשה הרבה דברים טובים לחקלאות ולהתיישבות. לצד זה הוא גם פגע בנו בכמה נקודות, אבל אי אפשר לשכוח את הדברים הטובים והמשמעותיים שעשה, כמו ביטול מס המעסיקים, כמו הורדת מחיר המים לחקלאים. היום 85% מהחקלאים משלמים 80 אג' פחות לקוב מים בגלל מהלך משותף שעשינו להורדת מחיר המים. האוצר הביא 600 מיליון שקל לטובת ההסדרה הזאת, סכום גדול כדי לייצר את השוויון בין האזורים ולטפל במי שנפגע. חשוב לציין שיש אזור אחד בו עדיין לא הוסדר מחיר המים, אזור עמק המעיינות. שם יש לנו עוד הרבה עבודה ואנחנו רתומים ומחויבים. כחלון היה זה שנשכב על הגדר, אחרי שכולם כבר החליטו וביטל את ההפקדות לעובדים הזרים (500 ש"ח) ברגע האחרון – הוא עזר לנו בזה ובעוד דברים. גם בנושא המכס, מהרגע שהסברנו לכחלון את החשיבות של המכס – הוא הפסיק להוריד את המכסים על יבוא פירות וירקות.

"מאיר צור: אני אומר לך שאם בקשה כזאת תגיע עוד מאה פעם ולא משנה מי שר האוצר ולא משנה מי זה מזכ"ל תנועת המושבים ושר האוצר יגיד לו 'בוא תהיה שר חקלאות' , לא אומרים להצעה כזאת לא. המרחב הכפרי, החקלאות וההתיישבות חייב את הקשר הישיר עם השלטון המרכזי, חובה עלינו להיות שם בנקודות ההכרעה וכאשר מציעים לך דבר כזה אתה לא יכול להגיד לא."

"אם נצליח באמת להחזיר את השפיות בעלויות העובדים נוכל לגדל כאן גידולים ולהתמודד מול היבוא. אם לא נצליח תהיה פה סכנה גדולה מאוד לחקלאות. היום עובד זר  שעובד שעות נוספות, מגיע למעל 10 אלפים שקל, זה כמעט בלתי אפשרי להרוויח. הממשלה והצרכן רוצים ובצדק מחירים סבירים אבל אי אפשר לעשות את זה עם עובדים ששכרם 10 אלפים שקל"

בקרב חקלאים רבים יש אנטגוניזם כלפי הנהלת משרד החקלאות ושר החקלאות. מה היא עמדתך בנושא?

"מאיר צור: בין הארגונים החקלאים למשרד החקלאות יש מתח תמידי לאורך השנים, בשל עניינים מהותיים ואינטרסים שונים. במקרה של השר אורי אריאל חשוב להגיד שברוב מוחלט של המקרים ראינו את הדברים עין בעין והוא עמד לצידנו בהרבה רגעים קריטיים ולמרות הרעשי רקע מסביב, חשוב להגיד שאורי אריאל היה שר טוב. לגבי מנכ"ל המשרד, שלמה בן אליהו, יש ויכוחים שהיו מבוססים על כך שתפישת העולם של בן אליהו שונה משלנו. הוא מאמין במשק פתוח תמורת תמיכה ישירה לחקלאים ופתיחת המכסים ואני מתנגד לפתיחת מכסים, אלה היו חלק מהוויכוחים הגדולים שלנו.
התפישה שלו אומרת: 'ניתן ליבואנים לייבא חופשי ונתמוך בחקלאים בדרכים אחרות', פעולות שנעשו במדינות אירופה ועוד. לצערי, יש מוצרים היום שהמכס בישראל עליהם קטן מאוד ולא משמעותי. בפירות וירקות למשל, כשמביאים עגבניות מתורכיה או סבראס מסיציליה ומשלמים 90 אג' או שקל למכס, זה זניח כשאפשר להביא תוצרת זולה מאוד ובאיכות הרבה פחות טובה ובטוחה.

"מאיר צור: אגב, אנחנו משלמים את אותו המכס כשאנחנו מייצאים תוצרת לחו"ל. מה כן יש? שמדינת ישראל לא עושה מספיק בפיקוח על התוצרת הנכנסת, בבדיקות קשיחות בשערי הנמל, כדי להקשות יותר על היבואנים במטרה לשמור על המגדלים שלנו. חייבות להיות בדיקות משמעותיות הרבה יותר. תנסה לייצא תוצרת ליפן או הודו ותבין באיזו בדיקות ועיכובים מדובר. לדעתי, ביבוא תוצרת חקלאית צריך לעשות רביזיה מחדש. ישנן שתי סכנות גדולות לחקלאות שלנו – היבוא שהוא סכנה נוראית והעובדים הזרים, אלה שני הדברים שמייאשים את החקלאי, בעיות היבוא והבעיות בהעסקת עו"ז בישראל."

הזכרת את בעיית העובדים הזרים ובעיקר את העלויות המטורפות.

"מאיר צור: אי אפשר יותר לסבול את כל הצדקנות המטורפת שאגב בישראל מתרחשת בהרבה מאוד דברים, צדקנות שבסוף מרסקת את החברה פה. רוצים להיות חברה צדקנית גם כשלא עומד שום דבר אמיתי מאחורי זה. העובד שמרוויח בתאילנד 600-700 ש"ח לחודש מתבלבל כשהוא בא הנה ומקבל את השכר שלנו, משהו לא הגיוני בדבר הזה. לא רק שהוא לא הופך לעובד טוב יותר בשל השכר הגבוה, ההיפך, הוא מאבד את הראש מהשכר הגבוה.

"מאיר צור: צריך לשנות את זה ב-180 מעלות ויש לנו דרך לשנות. מאז ומתמיד באו הנה לישראל אנשים לעבוד עם ויזה של תייר והיו מקבלים כ-3,000 שקל בחודש. אפשר להביא עובדים ממדינות בהן האנשים זקוקים לכסף ולעשות זאת כך שכל תהליך ההגעה שלהם יהיה זול מאוד. זה אפשרי, זו רק החלטה.

"מאיר צור: אנחנו התחלנו לעשות פיילוט כזה מול משרד הפנים, רצינו להביא בורמזים. משרד הפנים אמר לנו תביאו אפריקאים. הבאנו כמה עשרות אפריקאים ונוצרו בעיות מפה עד הודעה חדשה. הם באו וישר קפצו עליהם עורכי דין שלנו, שפחדו שזה יצליח וייקחו להם את הפרנסה ויקלקלו את הסיפור. הוציאו את זה לתקשורת בצורה שקרית ותקעו את הדבר הזה. אם נצליח באמת להחזיר את השפיות בעלויות העובדים נוכל לגדל כאן גידולים ולהתמודד מול היבוא. אם לא נצליח תהיה פה סכנה גדולה מאוד לחקלאות. היום עובד זר שעובד שעות נוספות, מקבל שכר של מעל 10 אלפים שקל, זה כמעט בלתי אפשרי להרוויח. הממשלה והצרכן רוצים ובצדק מחירים סבירים אבל אי אפשר לעשות את זה עם עובדים ששכרם 10 אלפים שקל."

במדינת ישראל משלמים הכי הרבה עבור עובדים זרים בחקלאות: יותר מהשכר שמרוויחים המקסיקנים בארה"ב, המרוקאים בספרד, הפליטים הסורים בתורכיה וכך הלאה…

"מאיר צור: זה נכון, מדינת ישראל משלמת את השכר הכי גבוה בעולם תמורת עובדים זרים בחקלאות, יותר ממה שהאמריקאים והאירופאים משלמים ובטח במדינות שאנו מתחרים בהן, כמו תורכיה, מצרים, ירדן והפלשתינאים. בנושא הזה המדינה חייבת להירתם ולשנות את התפישה הצדקנית הזאת שלא מובילה אותנו לשום מקום."

אתה גם יו"ר התאחדות חקלאי ישראל, היית רוצה לדבר על העבודה עם אבשלום וילן?

"מאיר צור: התאחדות החקלאים היא הגוף המייצג של כל התנועות והארגונים והיא פועלת בכל הגזרות כדי להבטיח ולשמור על האנטרסים של החקלאות הישראלים וחקלאי ישראל. יש לו מעט מהלכים שהובלנו שפורסמו וגם מאחורי הקלעים שסייעו בשנים האחרונות לעשרות אלפי חקלאים בארץ. עשינו את זה יחד, בשיתוף פעולה מוחלט, רק בדרך הזאת ניתן להביא לשינויים.
"אבשלום וילן, הוא איש יוצא מן הכלל, עם המון ניסיון וידע  הוא מכיר את השלטון טוב עוד יותר מהשרים ומראשי הוועדות שדנים בנושאים ובסוגיות עצמן ואנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא ובכוונתי להמשיך את שיתוף הפעולה לעוד שנים רבות."

יש טענות ששי חג'ג', יו"ר מרכז המועצות האזוריות, מנסה להעביר את נושא החקלאות וההתיישבות למרכז המועצות האזוריות על חשבון התאחדות חקלאי ישראל. מה דעתך?

"מאיר צור: שי חג'ג הוא גם שותף וגם חבר, הוא איש שאני מאוד מאוד מעריך והוא עושה דברים טובים לחקלאות ולהתיישבות. החקלאות בישראל היא נושא שמתפרש על תחומים רבים שלכל ארגון יש את ההתמחות שלו לטפל בהם: נושא הקרקעות, נושא המים, הטיפול בעובדים הזרים, העבודה מול הממשלה והכנסת, חיזוק ההתיישבות והדור השני ועוד. יש ארגונים שמטפלים בנושאים הללו וחלוקת העבודה ברורה, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא כאשר הגוף המתכלל הוא התאחדות חקלאי ישראל."

דבר נוסף שהיה השנה – הסכם החלב. היה לנו את מתווה לוקר שהסתיים, נקבע מתווה חדש, מה שגרם להקמה ומאבק של קבוצת רפתנים ועד כמה שאני זוכר גם נגדך, כמי שחתום על ההסכם.

"מאיר צור: תראה, הסכם החלב החדש היה אירוע קשה מאוד, אני חייב להגיד שגם עבורי באופן אישי. כאיש ציבור אני לא יכול לבוא ולהגיד נעלבתי, זה לא סגנון. אבל בעניין הזה אני אומר לך שנעלבתי וגם מרגיש שהתנהגו כלפי אישית בצורה שהיא מתחת לכל ביקורת, שקרית ורעה. אמרו שקרים וחזרו עליהם 200 פעם וזה עדיין לא הפך את הדברים לנכונים. כל זה ע"י קבוצה של רפתנים שחברה ויצאה באופן אישי נגדי, והופעלה ע"י גורמים פוליטיים ובעלי אינטרס.

"מאיר צור: והדבר הכי עצוב בכל הסאגה הזו – אני די בטוח שהרפתנים בקבוצה הזאת שהתנפלה עלי לא התעמקו בהסכם ומבינים מעט מאוד בצד המקצועי בו. ובוודאי שלא הביאו פתרונות חלופיים, הם עד עכשיו לא יודעים על מה הם נלחמו. ובגללם לדעתי, ציבור הרפתנים כולו הפסיד. "השקעתי ביחד עם צוות נחוש ורציני ימים כלילות על ההסכם הזה, הטלתי את כל כובד משקלי הציבורי והאישי במו"מ, ובסוף הצלחנו לשפר את ההסכם פעמיים בצורה משמעותית, כשלמול עיננו בעיקר הרפתות המושביות הקטנות והבינוניות. עם זה אף אחד לא יכול להתווכח.

"מאיר צור: הבאנו את ההסכם הכי טוב שניתן היה להגיע אליו במסגרת המגבלות. תראה כמה זה מורכב, בוא, קודם כל אציג לך קצת היסטוריה ואת הנתונים כמו שהם – מי שעשה את הסכם החלב הם משרדי הממשלה, אוצר מול חקלאות, מול התאחדות מגדלי בקר שהייתה במו"מ ובדיונים. אנחנו לא היינו שותפים למו"מ הזה.

"מאיר צור: כשקיבלנו את ההסכם – חשכו עיננו. הם בנו הסכם שבשורה התחתונה נתן מענקים רק לרפתות ענק, הרפתות בקיבוצים או שותפויות של כמה רפתנים במושבים. לרפתות הקטנות ולאחרים אין מענקים. זה היה הסכם שמחר בבוקר אם המכסה לא שווה כסף לא נותנים לרפתן אגורה. אין פיצוי על פרישה, אין מענקים. החלוקה בהסכם המקורי שתקציבו 450 מיליון ש"ח הייתה 50%-50% בין המושבים לקיבוצים. אין תמיכה ישירה בהפרדה – בין מי שיש לו רפת גדולה ומי שיש לו רפת קטנה. בקיצור, הסכם לא טוב.

"בא מאיר צור, אחרי שההסכם הזה כבר חתום בין האוצר למשרד החקלאות – שם את כל כובד משקלו ועצרתי את ההסכם הזה לאחר שהצלחתי לשכנע את שני השרים, את אורי אריאל ומשה כחלון. הם הסכימו לעצור ואמרו: 'בואו נראה איך משפרים את ההסכם'.

"מאיר צור: ואני לוקח צוות אסטרטגי של מושבניקים, שהתחיל לעבוד כבר שנתיים קודם, שמנסים לראות מה כן אפשר – במסגרת האפשרויות הריאליות, לא במסגרת הפנטזיה. איך פועלים בין מה שאתה רוצה לבין מה שאפשר מבחינת הממשלה. כי צריך לקחת בחשבון כמה דברים – אחד: מחירי מוצרי החלב בישראל היו גבוהים בעשרות אחוזים מהמחירים באירופה – לא בתורכיה, יותר גבוהים מהמחירים בגרמניה, הולנד, פולין ורומניה. שתיים: ראש ממשלה שמסתכל על ענף החלב בישראל, מתפלץ ואומר: 'לא יכול להיות שאתם תהיו כמו רוסיה לפני 100 שנה, שיש פה תכנון ויש מכסות – אני רוצה שוק חופשי ואתם תפתחו את השוק'. שלוש: שר אוצר שרוצה להוריד את יוקר המחיה. אלה היו נקודות המוצא שמולן התמודדנו ברמה הכללית.

"מאיר צור: ואנחנו מתחילים לנהל משא ומתן, פה יושבים איתי בחדר באינספור ישיבות ובסוף רואים מה האפשרויות שאפשר להגיע אליהם. למשל באו אנשים ואמרו: 'נעלה את מחיר המטרה', אלה הם דברים לא ריאליים. קל מאוד לומר זאת כי כולם היו בעד אבל בשורה התחתונה אי אפשר היה להעביר דבר כזה.

"מאיר צור: הלכנו ותיקנו את ההסכם לכך, שמתוך 450 מלש"ח, המושבים מקבלים 350 מלש"ח, למרות שהרפתנים במושבים הם רק שליש מהענף. הצלחנו להביא תמיכה ישירה לרפתות עד 700 אלף ליטר, שם נכנסות כל הרפתות הקטנות של המושבים, תמיכה שממזערת מאוד את הפגיעה. הצלחנו להביא למצב שבו ניתנו לרפתן ארבע שנים לקבל החלטה אם הוא רוצה להמשיך או לא. ובמקרה שהרפתן החליט לא להמשיך, המדינה מחויבת לקנות ממנו את המכסה  במחיר השוק של  2.60 ₪ לליטר חלב.

"מאיר צור: ישבו הכלכלנים ואספו את כל ההורדות שממילא היו צריכות להיות בשנה הקרובה לרפתנים ואמרו נכניס אותן להסכם, שהרי ממילא יהיה תיקון מחיר. זה היה טוב למי שהכין את ההסכם וגם למי שרצה להראות שהוא מוריד את המחיר. זה קצת מזכיר את המסוק עם פצועי הדמה שהיו בתקרית לפני כחודש באביבים. האוצר רצה להראות שהוא מוריד את המחיר ואנחנו כאילו שילמנו ולא נפגענו. עמוס, הפער בין אם יהיה הסכם או לא יהיה הסכם, בהנחה ששאר הגורמים לא משתנים, למשל מחירי הגרעינים וכו', הוא ממוצע של 3.5 אג' לליטר בממוצע על כל תקופת ההסכם. עכשיו, אני לא מזלזל, זה הרבה כסף וזה לא פשוט. למרות ששנת 2018 הייתה השנה הכי טובה לענף החלב בישראל מאז ומתמיד. זה ענף גדל, ענף מצוין וחשוב מאוד לחקלאות וחשוב שנשמור עליו לעתיד. וזאת היתה המטרה של כולנו. "רוב הצוות שעבד איתי הבין שזה הסכם, שאמנם הוא פחות טוב ממה שהיה עד עכשיו אבל זה הסכם שיאפשר לשמר את הענף ואת השיטה שבה הוא עובד.

"מאיר צור: הבאנו את השינויים לשרים, קיבלנו את השינויים שביקשנו, אביתר לקח את ההסכם להתאחדות מגדלי בקר שאישרה את ההסכם ואני חתמתי עליו. עכשיו, ע"פ חוק אני בכלל לא מחויב לחתום על ההסכם. ענף החלב זה הענף היחיד שיש לו ע"פ חוק ארגון יציג שזה התאחדות מגדלי הבקר והם הצד לחתימת ההסכם. בא בן אליהו ואמר לי: 'שמע, את כל השינויים פה אתה עשית, השרים אריאל וכחלון הסכימו לשינוים ואם אתה רוצה שזה יהיה תחתום גם אתה, זה גם נותן לנו את הגושפנקא שאתם חלק מההסכם הזה' ואני חתמתי.

"מאיר צור: מאותו הרגע שחתמתי קמה קבוצת רפתנים קטנה, שלהערכתי מתוכה רק מעט מאוד אנשים באמת עברו וקראו את ההסכם מתחילתו עד סופו. הבעיה עם הקבוצה הזאת שהם התחברו לכמה גורמים בעלי אינטרס. זה בדיוק היה לפני בחירות, התקשורת הכלכלית מאוד אהבה לתקוף את כחלון, זה בא להם בדיוק בזמן והם תקפו אותו ואותי ללא הרף. דובי אמיתי שילם להם ולא בתמימות. אנשי הנוער העובד והלומד שהיה לנו אז ויכוח איתם התחברו איתם ולצערי הרב, מי שאיכזב אותי בעיקר זה אנשים במשרד החקלאות, הסמנכ"לים, צביקה כהן ואורי צוק בר, שהתחברו לקו הזעקה, לא בגלל שהם חשבו שזה נכון או לא נכון, אלא רק בגלל שזו הייתה הפוליטיקה שלהם נגד השר והמנכ"ל – אז על הדרך גם הם קפצו על הסירה. למרות שהם היו שותפים להסכם לפני התיקונים, שהיה גרוע בהרבה למושבים ולרפתות הקטנות.

"היום ההסכם הזה כבר פאסה, אין ממשלה, הכנסת התפזרה וביום שהתפזרה הכנסת, ההסכם הזה כבר לא קיים ולא משנה מי יהיה שר האוצר או שר החקלאות, ממילא ירצו הסכם חדש. יותר מזה, להערכתי יהיה קשה מאוד להגיע הסכם אחר וטוב יותר מזה שהגענו אליו, הסכם שבעיקר שומר על המנגנון, כל מי שיהיה, לא משנה מי, לא ירצה לשמור על מנגנון המכסות – ירצו שוק פתוח ולעניות דעתי זה יהיה הקרב הגדול שלנו.

"מאיר צור: לסיכום, הבעיה הכי קשה של הענף היא שהעבודה ברפת קטנה זו עבודה מאוד מאוד קשה. והדור הצעיר ברובו לא ימשיך ברפת קטנה שאין בה משמרות ואתה צריך לעבוד בה כל היום וכל הלילה, להיות משועבד… אתה חולב שלוש פעמים ביום, כל חליבה היא כמה שעות, תחלק את זה ליום אז יוצא לך שפחות או יותר כל היום אתה ברפת – הצעירים פחות אוהבים את זה, זו בעיה קשה מאוד. לכן כשיש רפת גדולה ויש שותפויות, אתה יכול לעשות משמרות ולחלק את זה אחרת. אני לא נכנס לזה, נעשה הכל כדי לשמר את הרפת במשק המשפחתי אבל צריך להיות גם ריאליים ולראות במה צריך להשקיע – באיכות הסביבה, בהתייעלות ובעוד אלף ואחד דברים, כאשר המדינה תעשה כל מאמץ תמיד להוריד את המחירים. זה לא יהיה פשוט ונצטרך לעבוד קשה מאוד כדי לשמר את הרפת המשפחתית.

"מאיר צור: אמרתי שמנהיג לא אמור להיעלב, אני רק רוצה להוסיף דבר אחד: לא היה לרפתנים במושבים מנהיג תנועה שהגן עליהם כמוני, שגם הפלה אותם לטובה מול כל הענפים האחרים, השיג להם הישגים כמוני. למשל, בהתאחדות מגדלי בקר הם היו מיעוט קבוע וחסר השפעה – שינינו להם את זה, עשינו שהם יהיו שם שווים עם יכולת וטו ואת הסכם החלב אישרו כל נציגי המושבים שהם בחרו להתאחדות מגדלי הבקר. אני מקווה שהרפתנים ימצאו להם הנהגה טובה ראויה. אני מקווה שנגיע בעתיד להסכם טוב ונשמור על ענף החלב. כי יש על מה, ולראיה, כשהגעתי לתנועה, מכסה מושבית הייתה 420 אלף ליטר והיום היא 750 אלף ליטר."

איך אתה רואה את המושב בעתיד, 30 שנה מהיום?

"מאיר צור: תראה, המושב כמו כל המדינה וכמו כל דבר משתנה עם הזמן. ורוב הדברים מתפתחים וגם המושב בסך הכל מתפתח מאוד. המושבים היום בתקופה הכי טובה שהם היו אי פעם. פעמים רבות כאשר אני אומר את זה, אז מתבלבלים בין המושבים לבין החקלאות. "חברתית, המושבים הם במקום הכי טוב, מבחינה קהילתית הם במצב הכי טוב.

"מאיר צור: החקלאות במושב – יש מה לשפר אבל גם החקלאות משתנה. המושב יהיה עם מעט חקלאים שיעשו יותר חקלאות – החקלאות עם כל המשברים שהיא עוברת היא הולכת וגדלה. אז או שחקלאים פרטיים יגדלו את השטחים, או שאני למשל מעדיף שהמושב יהיה שותף בגידול של החקלאות, שיגדלו את זה בתוך האגודה או בתוך כמה אגודות, או אם המושב לא יודע לבד – אז יעשה את זה בשותפות עם עוד כמה שותפים אסטרטגיים. ואנחנו רואים שזה חוזר – אגודות רבות במושבים שותלות פרדסים ביחד ומטעים ביחד – עושים המון ביחד וזה חוזר להיות.

"מאיר צור: יהיו גם המון משפחות שישמרו על המשק המשפחתי, שגם הוא יתאים את עצמו, בוודאי שלא יהיה 30 דונם – הוא יהיה 100 דונם ויותר ועם דברים מאוד ייחודיים. זאת אומרת מי שירצה להישאר משפחתי יהיה חייב להגיע לאיזושהי ייחודיות, או בגידול, או בשיווק, או בזנים, מה שלא יהיה אבל לגדל גידול קונבנציונאלי של פרדס 35 דונם – חבל על הזמן, יהיה קשה מאוד להתפרנס מזה בשנים הבאות.

"מאיר צור: המושב בעתיד יהיה עם פל"ח – פעילות לא חקלאית מאוד משמעותית אבל מידתית, כזאת שמתאימה לישוב כפרי, למושב – לא יהיו מפעלים ענקיים בין בתי המגורים, לא דברים מרעישים או מזהמים וכדומה. ואני מאוד מקווה שהמושב יישאר מאוד קהילתי, שהערבות ההדדית האישית – החברות- תישמר, זה בעיני הערך העליון של מהות המושב."

הקמת את "מבט מושבים", החברה הכלכלית של תנועת המושבים. החברה מרוויחה כסף?

"מאיר צור: הקמנו את חברת 'מבט מושבים', היא גם מרוויחה כסף אבל זה לא העיקר –בעיקר הקמנו את 'מבט מושבים' כדי שתייצר את הפעילות, רציתי לייצר כאן מוצר ציבורי כדי שנעבוד פה במחירים סבירים והוגנים.
"הקמת 'מבט מושבים' בהחלט הוכיחה את עצמה. היום החברה עוסקת גם בעובדים זרים והורידה את המחירים לאפס, החברה לא לוקחת מהחקלאים כסף בעבור הטיפול של העובדים הזרים. החברה עוסקת בתכנון המושבים, בהכנת התב"ע. החברה עוסקת באנרגיה סולארית – אנחנו בונים מתקנים סולאריים במיזמים ענקיים. אנחנו עוסקים עם החקלאי בנושא הנחלה הפרטני, בייעוץ והסדרה, אנחנו גם מקדמים את ההסדרות במושבים.

"מאיר צור: בכלל זאת גאווה גדולה לראות היום את הפעילות העניפה של תנועת המושבים בכל הפרמטרים – מאגף חברה וקהילה, שהפעלנו אותו אחרי עשרות שנים בקדנציה שלי והוא עובד בצורה נהדרת – החל מקורסים, ביקורים, השתלמויות. דרך ענף הקרקעות ששם אין ספק שאנחנו הסמן הימני ואנחנו מובילים עם כל הבעייתיות שיש בנושא, שאנחנו מובילים את כל המאבקים.
יותר מהכל אני חושב שלקחנו את התנועה ושמנו אותה במרכז העשיה של המרחב הכפרי. "בסוף, אנשים רבים מדברים ואומרים תנועת המושבים, זה נראה משהו ענק שכזה, תנועת המושבים זה דבר ענק בתפישה וענק בעשיה, יש כאן שלושה מנהלי אגפים עם ראש תנועה וכמה אנשים שתומכים בפעילויות הזאת, ציר מרכזי משמעותי שפועל קודם כל מנקודת המוצא של הערכים, הכל דרך פעילות אינסופית."

לסיום, ברמה האישית, מה הן תכניותיך לעתיד?

"מאיר צור: ברמה האישית, אני מאמין שאתה מגיע לתנועת המושבים לפרק זמן מוגבל, זה לא צריך להיות יותר משתי קדנציות. אני כבר כמעט תשע שנים מזכ"ל התנועה, שנה יותר משתי קדנציות. בעוד שנתיים תתקיים ועידת תנועת המושבים ואני לא אתמודד על תפקיד המזכ"ל. בתנועה, הכוונה שלי היא להעביר את השרביט לעמית יפרח – הוא יהיה ראש התנועה הבא – אני מאמין בו, אני אוהב אותו, אני אוהב את היכולות שלו ואת השותפות איתו. דבר שני, אני גם חושב שאנחנו גם באמת בסופו של דבר עומדים בפני אתגרים גדולים מאוד בחקלאות ואני מתכוון להקדיש את זמני יותר לחקלאות ויחד עם אבו וההתאחדות להוביל את הנושאים והפעילויות החשובות שיש עוד לעשות בחקלאות. אני מתכוון להיות יותר פעיל בחקלאות.

"מאיר צור: לסיכום אני מאחל לעם ישראל שאחרי שתי מערכות בחירות מאוד קשות שהיו לו עם אמירות וסיסמאות שבאמת מוגזמות אחד כנגד השני, מגזר כנגד מגזר, אני מאחל לעם ישראל, קודם כל – כל אחד לעצמו, שיחשוב רגע אחד לפני שהוא אומר, לפני שהוא מקניט את השני דווקא על המשותף, על החשיבות שבאחדות, היכן היינו עד לא מזמן ועל כמה רצינו להגיע לאן שהגענו כעם וכמה אנו יכולים להפסיד אם חס וחלילה אם נריב אחד עם השני. קודם כל נהיה מאוחדים כולנו – אני מאחל לכולם שנחיה ביחד בשלום, שתהיה פה שמחה.

"למושבניקים אני מאחל כל טוב, שנדע לבנות את עצמנו לשנים הבאות, שנדע בתוך המושבים אחווה ואהבה במשפחה, בריאות לכולם ושיהיה רק טוב לכולנו."