רפת קיבוץ כיסופים, חלבלבן, תקום מחדש ובמהרה גם בעזרת סיוע נדיב של תנובה
בטקס מרגש עד מאוד, הונחה אבן הפינה לשיקום רפת חלבלבן בקיבוץ כיסופים, על שם ראובן הייניק ז"ל, מנהל הרפת שנרצח במכון החליבה, על ידי החמאס באוקטובר האחרון.
הרפת אשר תקום מחדש במהלך 2024, תשוקם בין היתר, באמצעות תמיכה של קרן הרפתנים שהקימה תנובה, לשיקום רפתות העוטף שנפגעו במלחמה. היקף הקרן כולה כ-15 מיליון שקל.
בשנה הקרובה, ייבנה מכון חליבה חדש, ישוקמו הסככות, הפרות והעגלות יחזרו והרפת תיכנס לשגרת עבודה מוכרת ואף מועצמת.
תהיה פתיחה מחודשת של הרפת היפהפייה – מחורבן לתקומה
כולם היו נרגשים
127 יום מתחילת המלחמה, צה"ל עדיין לוחם בכל הרצועה עם מיקוד בחאן יונס, 134 חטופים עדיין בשבי והרבה חללים מכל הקשת הישראלית. באוהל שהוקם ליד מכון החליבה ההרוס בכיסופים, התכנסו כ-100 חברים שהגיעו לטקס הנחת אבן הפינה לרפת המחודשת – משפחת הייניק, חברי קיבוץ כיסופים, ראש מועצה אזורית אשכול, גדי ירקוני, דירקטוריון והנהלת תנובה, רפתנים מיישובי העוטף והזמרת ירדנה ארזי אשר הייתה הזמרת האהובה על ראובן הייניק, נולדה בקיבוץ כברי ודיברה בטקס על החיבור שלה להתיישבות העובדת, ולאזור העוטף בפרט ולסיום, ירדנה שרה את השיר 'שהשמש תעבור עליי'.
דורית הייניק, אשתו של ראובן ז"ל
"ראובן היקר נפל במקום שהכי אהב, ברפת שהייתה מפעל חייו. חששנו לחייו אך לצערנו הוא שילם בחייו על המסירות שלו לרפת ולפרות", כך אמרה דורית הייניק אשתו של ראובן ז"ל, מנהל הרפת שנרצח ברפת ב-9.10 על ידי החמאס. ראובן ניהל את רפת כיסופים ב-15 השנים האחרונות, הגיע לרפת במיוחד מביתו באשקלון, יחד עם אמנון מרכז המשק, ביום השלישי למלחמה, כדי לטפל בפרות שלא אכלו ולא נחלבו מספר ימים, ושם נרצח על ידי חוליית מחבלים שארבה במכון החליבה. בקרב עקוב מדם הצליחו כוחות צה"ל לטהר את המקום ומכון החליבה נהרס כליל בקרב.
קיבוץ כיסופים, השוכן כק"מ מהגבול עם עזה, ספג מהלומה קשה ב-7 באוקטובר, כאשר 12 מחברי הקיבוץ ו-6 עובדי חקלאות מתאילנד נרצחו, חבר הקיבוץ שלמה מנצור בן ה-85 נחטף ועדיין נמצא בשבי (החטוף המבוגר ביותר).
רפתות העוטף מהוות כ-5% מכלל תוצרת החלב של מדינת ישראל, כאשר רפת כיסופים מנתה כ-770 פרות ועגלות, וייצרה עבור תנובה כ-4 מיליון ליטר חלב גולמי בשנה. מרגע שקיבוץ כיסופים קיבל החלטה לשוב וליישב את הקיבוץ ואף להקים מחדש את הרפת, תנובה החליטה לסייע בשיקום הרפת ובהקמת מכון החליבה, כחלק מקרן הרפתנים שהקימה לשיקום רפתות העוטף שנפגעו במלחמה, בהיקף כולל של כ-15 מיליון שקל.
חיים גבריאלי, יו"ר דירקטוריון תנובה – אמר בטקס: "קרן הרפתנים של תנובה נועדה לשיקום מהיר של רפתות העוטף. יוזמה של עמית בן יצחק וענת גרוס ואחד העקרונות המרכזיים שהגדרנו לעצמנו, הוא אישור מהיר של המענקים. היום, כ-3 חודשים מאז הקמת הקרן, כבר הספקנו לסייע ביותר מ-5 מיליון שקל, מתוך הקרן לשיקום הרפתות בקיבוצים: נחל עוז, עין השלושה, עלומים, ניר יצחק, מושב יכיני, וכמובן כיסופים.
אני כל הזמן חושב על שמיל בלברמן, רכז ההתארגנות מקיבוץ ניר יצחק – הוא אמר לי שאנחנו רק מדברים ותמיד אמרתי לו, שכעת אנחנו בשגרה, אבל במלחמה נעשה הכול שכל הרפתות יחזרו לפעל ובמהרה"
אמנון זרקא, מנהל משק כיסופים – "לאחר חורבנה של הרפת הזו, שהייתה מפעל חייו של ראובן ז"ל, החלטנו לשקם אותה ולבנות אתר לתפארת. מכון החליבה החדש אשר יופעל בעוד 9 חודשים, יאפשר למשק כיסופים לייצר חלב בכמות גדולה בהרבה מזו שיוצרה, עד חודש אוקטובר 2023."
אמנון הבטיח שהרפת תהיה לדוגמה עם לב פועם וחזק, הטקס הוא לזכרו של ראובן, שחי ונשם את הרפת בכל יום.
הוא הודה לכל העושים במלאכה, לצוות העובדים, למלווים – פרטוש ושוקה, למועצת החלב, להתאחדות, לראש המועצה והרבה חיבוקים לתנובה ולמנהליה.
גברי ברגיל, יו"ר קיבוץ כיסופים – "כמו כל קיבוצי ויישובי העוטף, אנו מעבירים מכאן מסר ברור לרחוק ולקרוב. כיסופים הייתה וכיסופים תהיה, קיבוץ גדול, חזק, פורח ומלא חיים. אם החקלאות היא נשמת אפו של הרעיון הקיבוצי, הרי הרפת היא הלב הפועם של הקיבוץ. ביום הנורא ההוא, שבו איבדנו את ראובן הייניק ז"ל והרפת נהרסה, נדרנו נדר, הרפת תקום מחדש והיא תהיה הרפת הגדולה והטובה במשק החלב בארץ. אנו חייבים זאת לראובן אמרנו לעצמנו, אנו חייבים זאת לעצמנו."
גדי ירקוני, ראש מועצה אזורית אשכול: "חברי כיסופים, אתם מוכיחים לכולם – אפשר לרצוח אותנו, אפשר לפגוע בנו, אבל אי אפשר לגרש אותנו מהארץ הזו. עם כל הקשיים, יחד נביא פרנסה לכולם. אני מאמין כי נכפיל את מספר התושבים בעוטף ונהפוך את האזור לנפלא ופורח. הרפתנים הם הלוחמים, נשארים לחלוב, להגמיע ולהיות כל יום במתחם הרפת. בזכותם היישוב משתקם ובמהירות".
קרן תנובה
את הקרן יזם עמית בן יצחק יו"ר תאגיד גרנות, שחבר בהנהלת תנובה, יחד עם ענת גרוס המנכ"לית – הם העלו את הנושא בדירקטוריון תנובה, "לאור החשיבות הגדולה של החזרת השגרה לקיבוצי העוטף. אין כמו רפת שוקקת ופועלת, כדרך לחזור לשגרה של קיבוץ פעיל ומשתקם".
ההנהלה התגייסה מיד וכך הוקצו 15 מ' ₪ שמתוכם כבר הוצאו מעל ל-5 מ'
תנובה בהחלט נרתמה וראויה להערכה גדולה – בשטח התגייסו ענת גרוס מנכ"לית החלב בתנובה ואפרי רייקין מנהל קשרי יצרנים. הם היו ועדיין, פתוחים וקשובים לעזרה מקיפה ומהירה לכל רפתות העוטף, בלי עיכובים ובלי מגבלות.
אחרי הטקס באוהל, יצאנו ליציקת הבטון לאבן הפינה למכון המחודש. ברקע הריסות המבנה שחוסל לגמרי היה מרגש לראות את המשפחה, אנשי תנובה ואורחים, יוצקים את היסודות לעתיד יותר אופטימי ונותן תקווה.
איחולים חמים מכולנו לשיקום רפת כיסופים, כמו-גם, לכל הרפתות בעוטף, לחזרה מהירה לשגרה.
וגם תודה חמה לכל המתגייסים לסייע ובראשם, חברת תנובה שעשתה את זה בגדול.
מחדשים את רפת כיסופים – שוקה עלימה מתגייס בכל הכוח
אחרי הטקס המרגש באוהל האורחים והנחת אבן הפינה ליד המכון ההרוס, יצאתי להסתובב ברחבי הרפת, לראות איך נראית רפת מפונה, שגם מתארגנת לעתיד, עם רפת יותר גדולה ומבטיחה הכנסה כלכלית לקיבוץ המתחדש של אחרי המלחמה
שוקה עלימה מספר
ברגע שהמכון נהרס על ידי צה"ל, שהרג גם את המחבלים שרצחו את ראובן ז"ל, הפרות נשארו בלי כתובת ובלי עזרה. כל היישוב פונה וטילים נפלו כל הזמן. הפרות לא קיבלו אוכל ולא נחלבו.
אחרי 10 ימים, 300 הפרות בעדר הוצאו לשחיטה, כי הן היו רזות וחולות והיה כאב גדול להעמיס אותן למשאיות. העגלות הוצאו לפנסיון ב-3 אתרים במושבים ולהם מגיעה תודה חמה.
יצרנו קשר עם אפרי בתנובה והכנו מחדש את רפת העגלות במהירות ולפני כ-3 שבועות החזרנו לרפת את 200 העגלות, שאותן נזריע אצלנו והן ימליטו לאחר שמכון החליבה יהיה מוכן לקליטה.
היה מרגש עד דמעות לראות את העגלות יורדות מהמשאיות לרפת בכיסופים וזה סימל את החזרה לשפיות ולשגרה. נשבענו שנעשה הכול להחזיר את הרפת וכך התחלנו בלילה אחד לקבל את כולן.
יש עוד 100 מבכירות בהיריון בפנסיון במושב אחר ושם מטפלים בהם עד ההמלטה והחליבה, ונסיים את ההתארגנות לקליטתן.
מי עובד ברפת כיום?
שי חבר כיסופים, שלא עבד ברפת בעבר, נותן כיום את הנשמה באתר וזכיתי שיהיה לצידי. בשוטף אני מלווה את הרפת ויש לנו את נדב בורג ברפת גלגל, שלצערנו, החליטו לסגור את הרפת ואנחנו במגעים אחרונים לרכוש את כל העדר של גלגל ולהעביר אותו בשלמותו לכיסופים. אני אעזור לו ומנהל במקביל את הרפת באתר ויחד עם שמעון פרטוש וד"ר יואל זרון, אנחנו פועלים להקים את המכון מחדש ומניחים שבתוך שנה, הוא יהיה מוכן לקלוט את הפרות מגלגל.
פרטוש מוביל את נושא הבנייה ואבנר הורביץ הוא המתכנן. מדהים שאין לנו שום עזרה מוסדית, למעט תנובה שהתגייסה לסייע ועושה הכול להרים אותנו ועל כך אנחנו מודים לה מאוד.
יחד נביא את הרפת לתפארת הנגב המערבי.
בפעם האחרונה שפגשתי אותך, היית מנהל ברפת של קבוצת שילר – היכן התגלגלת מאז?
כמו שאמרת, ריכזתי את הרפת בשילר ובהמשך, הצטרפתי לאלון קמה ז"ל בעבודות בקזחסטן, ברומניה, בארה"ב ובעוד מדינות.
לפני כ-20 שנה בתום מלחמת לבנון בצפון, החלטנו במשפחה – עם אישה ו-5 ילדים לעלות צפונה ושם נקלטתי לרכז את רפת כפר גלעדי וגרנו במשגב עם, ממש צמוד לגבול. הייתה תקופה נהדרת ואחרי 3 שנים חזרנו לשילר ועכשיו, גייסו אותי דרומה ואנחנו מתכננים לרדת ולהתגורר בקיבוץ כיסופים, קרוב לרפת. הילדים כבר גדולים ומחוץ לבית.
אנחנו ניתן את הנשמה שהעסק יצליח ורוצה להאמין שהחזרה של הרפת תהיה מקור פרנסה ובימים אלה, מקבלים מכסה מוגדלת, שנצטרך לבנות עוד סככה.
מתכננים מכון קרוסלה ונקווה לעמוד במשימה, אחרי קבלת עוד תקציבים מתקומה וממס רכוש. המשימה היא להרים את השאלטר בתחילת 2025 – אמן לו יהי!
נאחל כולנו הרבה הצלחה ל"רפת ראובן" בכיסופים, שתיבנה במהרה ותהווה בסיס כלכלי איתן לתושבי הקיבוץ.
