מחלבות שטראוס משקיעות ברווחת הפרה

כידוע, נושא רווחת בעלי-חיים הינו בעל חשיבות גדולה במשקים חקלאיים יצרניים. לאורך השנים בוצעו מחקרים, ימי עיון והדרכות על-ידי מגוון גורמים במטרה לקדם את הנושא בשטח. ואכן, ניכר כי הרפתן הישראלי מבין היטב את הקשר בין רווחת הפרה ויצרנותה.

במחלבות שטראוס ראו לנכון להשקיע בנושא זה ולפעול יחד עם הרפתנים לקידומו.

הכתבה הנוכחית מתבססת על המפורסם באתר החברה.

בעולם בו אנחנו חיים, מלא מידע וידע, לצרכני המזון חשוב לדעת מה הסיפור מאחורי גידול המזון, במיוחד בכל הנוגע למוצרי בשר וחלב.

חברת שטראוס מודעת לכך שלצרכנים חשוב לדעת שהחברה נוהגת באחריות ובאופן מוסרי בעת הייצור. כמו כן, הם מכירים בהשפעה המשמעותית שיש לחקלאות על הסביבה, בהיבטים של שימוש בקרקע, שינויי אקלים ומחסור במים, ועל הכלכלות המקומיות. עבודה מול חקלאים מקומיים, לדוגמה, מפחיתה את ההשפעות הסביבתיות של השינוע ומסייעת לשמור על כלכלה מקומית.

עוזרים לפרות שלנו להרגיש בבית

הכל התחיל בשנת 2016, כאשר מופו התהליכים בשרשרת אספקת מוצרי החלב ובניית תכנית לשיפור תנאי הפרות, הקיימות הסביבתית ואיכות החלב. בהמשך, בשנת 2018, פותחה תכנית רחבה יותר, המציעה לחקלאים מסגרת וגמישות גם יחד. כצעד מרכזי, התקיימו שני דיוני שולחן עגול כדי לבקש הדרכה מומחים בישראל, ובהם בעלי רפתות, מומחים מעולם האקדמיה, משרד הבריאות, משרד החקלאות, מועצת החלב והתאחדות מגדלי הבקר בישראל (ICBA) , בעזרתם, פותחה תכנית "זמן הפרה".

התכנית כוללת 20 היבטים של רווחת הפרות ואיכות החלב, והיא מאפשרת לרפתות חלב לבחור אילו נושאים לתעדף, בהתאם לגודל ולקיבולת של כל רפת. תכנית "זמן הפרה" כבר פעילה במרבית 77 הרפתות של החברה בצפון הארץ וביטבתה.

פרויקט נוסף שהחברה מיישמת הינו תכנית 'רפת מקיימת' בערבה.

במשך שנים נעשתה עבודה רבה כדי לשפר את איכות החיים ברפת, ואת חיי היומיום של הפרות.

בשיתוף פעולה עם רפתנים, ווטרינרים ומומחים סביבתיים, גובש מתווה פעולה שמטרתו לשפר משמעותית את החיים ברפת- הן מבחינת רווחת הפרה והן מבחינת קיימות סביבתית.

בשנת 2017 יושמה לראשונה תכנית רפת מקיימת במחלבת יטבתה וגם בקרב הרפתות שעובדות עם החברה. כחלק מהתכנית, הוקמה וועדת היגוי בשיתוף רפתנים, וטרינרים ומומחים סביבתיים, שמיפתה את סוגיות הליבה בחיי הרפת, ובהם התמקדו והתמקצעו. בכל נושא הוגדרו יעדים ברורים שמבטאים את חזון החברה, וכן את השאיפה לחקור, לשפר ולחזק את הקיים- הכל כדי להפוך למחלבה, ולרפת, מקיימת הרבה יותר.

דוגמאות ליישום התכנית ברפתות

גידול עגלות בקבוצות

במשך שנים רפתות ברחבי העולם נהגו להפריד את העגלות הרכות מהקבוצה, ולייצר עבורן סביבה סטרילית בשישים הימים הראשונים לחייהן. היום ידוע שאפשר גם אחרת, ולכן ברפתות המשתייכות לתכנית מגדלים את העגלות בזוגות או בקבוצות של עד 6 עגלות, החל משבועיים לאחר ההמלטה.

במטרה לשמור על בריאותן של העגלות הצעירות ולהימנע מחשיפה לחיידקים, רפתות ברחבי העולם נהגו במשך שנים להפריד אותן מהקבוצה ולבודד אותן, עד שיצאו מכלל סכנה.

וכך היה גם אצלנו, עד לפני שנים ספורות. בשישים הימים הראשונים הן גדלו במלונה פרטית, כאשר עובד היונקיה היה עוקב אחרי ההתפתחות השוטפת שלהן (צריכת מזון ומים, תחלואה). כיום ידוע, שיש משמעות גדולה לזמן בו העגלה פוגשת את העדר. למעשה, ככל שגדלה בקבוצה משלב מוקדם יותר, כך ההתפתחות הקוגניטיבית שלה תהיה גבוהה ומהירה יותר, והפחד שלה מבני אדם – יקטן. ובמילים אחרות, הפרה היא חיה חברתית, וככל שתקדים לפגוש את החברות שלה ברפת, כך ייטב. לכן, במסגרת פרויקט "רפת מקיימת", העגלות עוברות למחייה בזוגות או בקבוצות קטנות לאחר כשבועיים מרגע ההמלטה, זאת מכיוון שהשבועיים הראשונים לחייהן הם קריטיים להתפתחותן ויש בהם סיכון גדול. בשלב זה העגלה נמצאת בסיכון מוגבר לפתח מחלות, ולכן עדיין מקבלת השגחה פרטנית.

ממשק זה הפך ליישומי גם בזכות הטכנולוגיה המתקדמת שנמצאת היום ברפתות, שמאפשרת מעקב שוטף אחר העגלות והפרות, ויכולה לחסוך ולקצר משמעותית את זמן הבידוד בו העגלות הקטנות נמצאות. בנוסף, הורחבה ההשקעה ביונקיות והוחמרו נהלי הטיפול בעגלות, הכל מתוך האמונה הגדולה בדרך שנבחרה, והרצון לשפר את איכות חייהן של הפרות.

צינון הרפת

אנחנו מדינה חמה, ובערבה חם אפילו יותר. ואם לנו, בני האדם, חם מאוד בחודשי הקיץ,
אז הפרות, שייצור החום המטבולי שלהן גבוה בהרבה, עלולות לסבול מאוד ללא צינון נכון.

החום היוקד שבערבה עלול ליצור אצל הפרות סבל אדיר, ללא צינון נכון. ובעוד הבעיה קשה ברוב השנה, היא מחמירה בעונת הקיץ, כשלפרה, שמייצרת כמויות גדולות של חלב, קשה מאוד לצנן את עצמה ולהוריד את חום הגוף, מה שעלול להוביל למצב רפואי של עקת חום.
מצב זה דומה להתייבשות בבני אדם, אך יכול להוות סכנת חיים ממשית לפרות. פרה שנכנסת לעקת חום תאכל פחות, תשתה פחות, תחווה קשיים בנשימה, ועלולה גם לפתח סימפטומים קשים יותר. לכן, אנחנו והרפתות שלנו רואים חשיבות אדירה בצינון הפרה, ומקצים משאבים רבים ללמידה וליישום של הנושא.

מה אנחנו עושים?

רוב הרפתות בארץ מצננות את הפרות. הבעיה היא, שאותו צינון לא תמיד יעיל, וברוב המקרים  גם לא מפוקח. היום, ברוב הרפתות בארץ אין מעקב אמיתי אחר טמפרטורת הפרות לאורך היום. כדי לבנות ממש צינון מיטבי הותקנה טכנולוגיה ברפתות יטבתה, שמאפשרת לבצע הערכה שוטפת של הטמפרטורה ברפת. כך הרפתן יודע בזמן אמת מה קורה ברפת, ובהתאם למידע שהוא מקבל, ובהסתמך על נתוני הטמפרטורה בזמן אמת, הוא מתאים את שעות הצינון לפרות.

איך אנחנו מצננים?

מכיוון שאנחנו מבינים שהחום יוצר אצל הפרות סבל רב, פעלנו מול עשרים ושתיים הרפתות בערבה, והשקענו משאבים רבים בטכנולוגיות צינון חדשות. בין השאר, הרפתנים הצלו את כלל מתחמי השהייה בהם נמצאות הפרות, והם מקלחים אותן עד שמונה פעמים ביום. בנוסף, הותקנו ברפתות הליקופטרים, שהם מאווררי ענק הקבועים בסככה, וכן מאווררים שמטרתם לייצר "ערבול" על ידי לחץ מים שיורד על הפרות במקלחות, ומוריד את הטמפרטורה ברפת כולה.

בזכות תכנית הצינון המפוקחת, ניכר שיפור משמעותי ברווחת הפרות כתוצאה מפעולות אלו, ומפעולות וטכנולוגיות חדשות נוספות שאנחנו מביאים לרפתות באופן שוטף. הפרות רגועות יותר, רובצות יותר וחיוניות יותר, ובעיקר, המהלך שיצאנו אליו מונע הגעה למצבים מסכני חיים, שעלולים להיגרם כתוצאה מהחום הכבד בערבה.

לסיכום, החברה הציבה לעצמה גם יעדים עתידיים בכל הקשור לרווחת הפרה

• אי הפרדת עגלות- מחייה משותפת של הפרה עם העגלה עד שלב הגמילה
• תחליף אנטיביוטיקה Imilac™- שימוש בתכשיר חדשני המיועד לצמצם דרמטית את השימוש באנטיביוטיקה הניתנת לפרה בעת הצורך בזמן היובש.
• פיילוט הכנת מזון ברפתות
• מצלמות אונליין ברפתות- צילום ושידור אונליין של הרפתות באופן שקוף לציבור