יבול שיא
הרפת והחלב
pexels pixabay 70746

מחלה חדשה בתות שדה Neopestalotiopsis

3 דק' קריאה

שיתוף:

מוחמד יוסף אבו טועמה – תחום ירקות, אגף ענפי הצומח, שה"מ

לידן פלאח-בלוק – תחום הגנת הצומח, אגף ענפי השירות, שה"מ

ד"ר סטנלי פרימן – מכון וולקני

מבוא

מחלת ה-Neopestalotiopsis נתגלתה לראשונה בישראל במהלך גידול תות שדה בעונת 2023. מחלה זו מייצרת נבגים על העלים וגורמת לכתמי עלים. בחלוף הזמן מתפתחים כתמי עלים חמורים, והפטרייה עלולה לחדור לכתר ולמערכת השורשים. בעקבות נגיעות במחלה נובלים הצמחים, ובתנאי מזג אוויר מתאימים מתפתח ריקבון פירות. הפטרייה יכולה לשרוד על חומר ריבוי ובשאריות צמחים בקרקע, וכך לתקוף את מערכת השורשים ואת הכתר  במשתלות ובשדה המניב.

נזקי המחלה

בתחילה גורמת המחלה לנבילת צמחים, ובהמשך – לתמותת צמחים ולפחיתה ביבול. 

תנאי התפתחות המחלה

יש קשר הדוק בין מחלה זו לתנאי רטיבות או לחות גבוהה בחלקה. ה-Neopestalotiopsis נצפתה בעיקר בחלקות  גידול תות שדה תלוי בשתי שכבות. כאמור, תנאי הלחות מיטיבים עם המחלה ומעצימים את התפתחותה.

סימני המחלה בצמחים

תמונות 1 ו 2
תמונות 1 ו-2: תסמיני המחלה מתבטאים בראשיתה בהתייבשות עלים קלה, בנבגים ובכתמים על העלים. צילום: מוחמד יוסף אבו טועמה
תמונה 3
תמונה 3: נבילה ותמותת צמח. צילום: מוחמד אבו טועמה
צילום מסך 2025 12 10 002447
תמונה 4: כתם על הפרי המתפתח לריקבון. צילום: מוחמד אבו טועמה  

דרכי ההתמודדות

להלן האפשרויות היעילות ביותר שנמצאו עד כה להתמודדות עם מחלה זו: 

  1. שימוש בשתילים הנקיים מהמחלה.
  2. הימנעות משתילת הזנים הרגישים ביותר למחלה, כמו מתן (242) ורוקי ((295. נציין כי טרם נמצאו זנים עמידים זמינים. 
  3. הימנעות מביצוע פעולות בחלקה כאשר הצמחים רטובים, כמו קטיף והורדת עלים.
  4. הסרה והשמדה של צמחים סימפטומטיים (כולל כתרים ושורשים) במהלך התפתחות המשתלה והשדה המניב, לשם הפחתת התפשטות המחלה.
  5. סדר העבודה במשק: עדיף לעבוד בחלקות נגועות רק לאחר סיום העבודה בחלקות הבריאות. בעת יציאה משדות נגועים יש לבצע חיטוי ידיים, נעליים, בגדים וציוד עבודה.
  6. יש לשלב קוטלי פטריות יעילים בתוכנית ריסוס 'אגרסיבית' לאחר השלמת הקטיף בשדה המניב או בתום העבודה במשתלה.
  7. יש לוודא שהשדות נוקו היטב בסוף העונה משאריות הגידול הקודם. מומלץ לבצע מחזור זרעים בשילוב גידולים אחרים, כדי להפחית את הישרדות גורמי המחלה בחלקה ואת מעברם לעונות הבאות.  
  8. מומלץ לבצע חיטוי קרקע/מצע במתאם סודיום לפני מחזור הגידול העוקב, לשם הפחתת רמת הנגיעות בפתוגן. 

הטיפולים האפשריים בחלקות נגועות:

  1. סילוק והשמדת צמחים נגועים מהחלקה.
  2. הגמעת התכשיר סוויץ' במינון 150 סמ"ק לדונם. נדרשים כמה טיפולים עוקבים בהפרש של שלושה שבועות בין טיפול לטיפול.
  3. ריסוס התכשיר בראבו שיינתן בכמה טיפולים בהפרש של שבועיים בין טיפול לטיפול. יש לזכור כי התכשיר בראבו מותר לשימוש רק במשתלה.

בכמה חלקות נגועות, שטופלו כמתבקש בעונה זו, נראה שיפור בבריאות השתילים אשר החלו לפתח עלים חדשים ולפרוח.

תמונה 5
תמונה 5: מימין: התפתחות עלים חדשים בצמח שהיה חולה וטופל; במרכז ומשמאל: התפתחות פריחה חדשה בצמחים שהיו נגועים במחלה וטופלו כנדרש. צילום: מוחמד אבו טועמה

האמור לעיל הינו בגדר עצה מקצועית בלבד ואינו מהווה חוות דעת מומחה לצורך הצגה כראיה בהליך משפטי.  על מקבל העצה לנהוג מנהג זהירות, ושימוש או הסתמכות על המידע המופיע לעיל הינו באחריות מקבל העצה בלבד. אין להעתיק, להפיץ או להשתמש במסמך זה או בחלקים ממנו לצורך הליך משפטי כלשהו, ללא אישור מראש ובכתב של החתומים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ביום שני 22.12 התקיימה השקה של זן עגבנות חדש מבית זרעים טכנולוגיות  TO_589 ,הזן הוצג בחממה מטופלת להפליא של משק רפי גרוסי במושב מלילותוהראה ביצועים מרשימים במיוחד מבחינת בריאות הצמח,צבע ,גודל ועומס הפרי. העגבניה 
< 1 דק' קריאה
המרחב הכפרי בישראל והמגזר המושבי בפרט, מתאפיינים בדינמיות רבה ובשינויים תכופים ברמה המדינית, המקומית, התכנונית והסוציאלית. כל אלה יוצרים מצבים של חוסר ודאות עבור בעלי נכסים במגזר הזה. חוסר הודאות במרחב הכפרי בכלל, ובמושבים
2 דק' קריאה
יו"ר הוועדה ח"כ חוה אתי עטייה (הליכוד) אמרה, התאחדות חקלאי ישראל פנו לוועדה בבקשה לבחון הארכת תוקף אשרת השהייה של עובדים זרים ותיקים בחקלאות, בשנתיים נוספות מעבר למגבלה של 63 חודשים. לדבריה, עובדים זרים שעבדו
3 דק' קריאה
דניאל בן סימון, כרמית סופר-ארד – שה"מ, משרד החקלאות; שחר סמרה – השירותים להגנת הצומח ולביקורת, משרד החקלאות; דנה מנט, צבי מנדל – המכון להגנת הצומח, המחלקה למחלות צמחים וחקר עשבים, מנהל המחקר החקלאי,
10 דק' קריאה
רקע קומפוסט הוא מקור חיוני לשיפור מבנה הקרקע, להגברת זמינות חומרי הזנה ולחיזוק הפעילות הביולוגית בקרקע. עם זאת, איכותו משתנה מאוד בהתאם למקור החומר האורגני', תהליך הייצור והבקרה. בישראל קיימות הנחיות ותקנים שונים לקומפוסט,
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן