תמיר הירשברג מקיבוץ נחשולים מנסה לקדם גם בימים סוערים אלה חיים של דו קיום עם תושבי פוריידיס וג'סר א-זרקא. "אני מנסה שהטוב יחלחל לכל האזור. שואף לייצר שקט ושפע ושיתופי פעולה במרחב. אני מאמין שזה אפשרי
צעירים ערביים מהכפר פוריידיס שעל כביש 4 ומהכפר ג'סר א-זרקא הסמוך לכביש 2, זרקו במהלך המהומות האחרונות אבנים לעבר מכוניות שנסעו בכביש.
המשטרה סגרה את צומת פוריידיס עם רדת החשכה למשך ארבעה-חמישה ימים. איך כל זה משפיע על השכנים שגרים מצדו השני של הכביש?
תמיר הירשברג בן וחבר קיבוץ נחשולים
תמיר הירשברג (50), נשוי ואב לשתיים, בן וחבר קיבוץ נחשולים, הקיבוץ השוכן מול הכפר פוריידיס, מספר שכשהצומת היה סגור, אי אפשר היה לצאת ולהיכנס לקיבוץ וחברי הקיבוץ גם העדיפו להישאר בבתים ולא להסתובב בחוץ אחרי שהחשיך.
"זה לא נוח, צריך לחזור הביתה מוקדם. הילדים שואלים שאלות ומביעים חששות. ביום שלמחרת המהומה עברנו בצומת וראינו צמיגים שרופים, עצים שנשרפו, אבנים על הכביש."
"גם אני חששתי בימים האלה. לא הייתה פה היערכות יתר של צח"י (צוות חירום יישובי), סך הכל בתוך הקיבוץ תחושת הביטחון לא נפגעה, אבל זה עדיין שם – בצומת מעבר לכביש."
מחפש שיהיה טוב לכולם
הירשברג הקים שני מיזמים, האחד "שביל נחשולים" לתיירות מקומית והשני "שוק המעיין" שממוקם באזור התעשייה של קיבוץ מעיין צבי.
הוא מסביר: "שוק המעיין הוא קהילת מסחר של אנשים, שאופים, כובשים, מייצרים יין. זה מיזם של חוף הכרמל. כיוון שהשוק פועל באזור תעשייה ויש שם גם מוסכים רבים ובעלי עסק ערבים, אחת המטרות ששמנו לעצמנו, מעבר לכך שהמקום יהפוך למקום של מסחר, אמנות ותרבות, לאפיין אותו כאזור תעשייה ערבי-יהודי. בלי להניף דגל גדול, פשוט לעשות תרבות מקומית ולהזמין את השכנים שלנו לעשייה משותפת."
מרוץ השלום ויריד הילדים
דווקא בימים סוערים אלה עומל הירשברג על הפקת שני אירועים שישלבו תושבים ערבים ויהודים: "מרוץ השלום" ו"יריד הילדים". "על 'מרוץ השלום' "חשבתי כבר מזמן ואני בקשר עם חברות ספורט שמפיקות אירועים מעין אלה. באזור שלנו יש אוכלוסייה מקדמת בריאות, ספורט ואקולוגיה. יש פה גם גאוגרפיה מעניינת בגלל הרשויות של פוריידיס וג'סר"
"בפרט עכשיו המרוץ לשלום הוא אקטואלי, וזו הזמנה גם לאוכלוסייה הערבית השכנה שלנו להשתתף. דווקא עכשיו יש פה הזדמנות".
האירוע השני, "יריד הילדים", הוא הפנינג נוער יוצר שיתקיים באחד ביולי, בתחילת החופש הגדול. הילדים יהיו היזמים, בעלי הדוכנים, יוצרי המוזיקה והאמנות.
"הכוונה לייצר במוסכים אירועים כמו יוגה, ריקוד חופשי, מוזיקה ועוד." לקראת היריד יש בכוונת הירשברג ליצור קשר עם מנהלי בתי ספר מכל האזור, מהכפרים הערבים, מהפנימיות ובתי הספר האזוריים של הקיבוצים והמושבים: "אירוע שיש בו רב-גוניות ונועד לקדם יצירה משותפת, עשייה ושיח."
חשוב לך לשמור על העשייה המשותפת ועל הדו-קיום. רק לפני מספר ימים זרקו פה אבנים והבעירו צמיגים. יש כאלה שאומרים שלא יכנסו יותר לפוריידיס ולא יקנו מהם אחרי האירועים שהיו פה.
"אצלי עוד צרובים אירועי אוקטובר 2000. היו מהומות בארץ וזה היה פצע משמעותי ופגע אנושות במגזר הערבי. אני מאמין שלחלק מהאנשים ייקח חודש ולחלק ייקח שנה, בסוף יחזרו להיכנס ולקנות. מצב של חרמות הוא מצב מסוכן."
"זה הזמן לקיים אירועים משותפים, לזהות גורמים מתונים. אם אנחנו נתכנס לעצמנו נחזק גורמים בדלניים קיצוניים. מבחינה אישית, אני יכול להרוויח מחרם על פריידיס, כי יקנו אצלי יותר, אבל אני לא רוצה להרוויח על חשבון חברים שלי."
"אני אמשיך לבקר ולהיות בקשר עם חברים בפריידיס. לא רוצה שהשכנים שלי יתייבשו ויכנסו למצוקה. מצוקה לא מולידה דברים טובים. היא מייצרת כעסים, אלימות." מעבר לכך, מסביר הירשברג, האירועים שהיו פגעו בתיירות המקומית: "כשאנשים חוששים לעבור בכביש 4 הנזק הוא ישירות עלי. זה פוגע במוזיאונים, במדריכי הטיולים, בברים, במסעדות".
יש אנשים שאמרו שאחרי גל האלימות הנוכחי הייתה אצלם התפכחות מהמגזר הערבי
"לא מפתיע אותי ולא מפחיד אותי ולא מבין מה ההתפכחות. יש את ערביי 48, וערביי טנטורה ויהיו גורמים שתמיד ילבו את העוינות. גם אצלנו יש כאלה. הקושי הגדול הוא להחזיק את המתח הזה ולנסות להגיע לגורמים מתונים. אם תהיה הקצנה תהיה פה מלחמת אזרחים. קיצונים וגורמים עוינים לא ייעלמו, השאלה היא מה יגבר על מה".
זה נראה שהיוזמה לפעילות משותפת מגיעה בעיקר מצד א'
"אני בקשר עם ג'סר ופריידיס ברמת מסחר וחינוך. יש את ג'וחא גסטהאוס והביץ' האב בג'סר ויש רצון לשיתופי פעולה. אולי אנחנו רוצים יותר, זה לא אומר שצריך להתייאש. יכול להיות שזה נובע מתסכול או משאלות לאומיות של המגזר הערבי. מיזמים כמו שלי נחשבים של 'שמאלנים' או של 'הזויים' ויש סביב אקלים לאומני ברמה הלאומית."
"זה אקלים שקשה לעבוד בו, אולי הם מרגישים מודרים או מותקפים. יש אווירה של קרב. האחריות שלנו לא לוותר, להמשיך לחפש שותפים, מנהלי בית ספר, עמותות."הירשברג מעיד שחבריו בכפר השכן, בעיקר סוחרים שאתם הוא נמצא בקשר, רוצים שיהיה שקט, רוצים לעבוד."
"לפעמים 20 חבר'ה צעירים שזרקו אבנים בצומת והתפרעו, הם אלה שיכתיבו להם מעכשיו חצי שנה של התנהלות. "אני גר ביישוב כפרי במקום הכי יפה בארץ. אני מנסה שהטוב יחלחל לכל האזור."
"לייצר שקט ושפע ושיתופי פעולה במרחב. אני מאמין שזה אפשרי. יש לנו בסיס איתן של כל אשכול הרשויות. יש אנשים טובים, יזמים, יש בסיס לייצר מודל, זו זכות שיש את פריידיס וג'סר מעבר לגדר."
"זו מצווה שלי לייצר גורמים מתונים במרחב, לשלב יחד עמותות, חינוך, תעשייה, מסחר משותף. זה מצב חירום. דווקא עכשיו ברמה המידית צריך לעשות דברים. זה בנפשנו ברמה החינוכית, תרבותית. אני מחפש שיהיה טוב לכולם, גם ברמה האישית, רוצה שהילדה שלי תכנס לפריידיס איתי. גם ברמה הלאומית, חייבים לחיות בדו קיום – אני מחפש שיהיה טוב לכולם.
