33 חטופות וחטופים צפויים להשתחרר בשלב הראשון של העסקה שיצאה לדרכה השבוע. מדינה שלמה עצרה את נשימתה עד להגעת שלוש החטופות הראשונות. בכפר עזה פרצו בקריאות שמחה אך לא שוכחים את החטופים שעדיין שם
*תמונה ראשית: שמחה גדולה בקהילת כפר עזה. תמונות אמילי דמארי ודורון שטיינברכר מוסרות בשמחה. צילום: באדיבות קהילת כפר עזה
מדינה שלמה עצרה נשימתה בתחילת השבוע, עוקבת בדריכות אחרי כל רגע בשחרור שלוש הנשים החטופות המשתחררות משבי חמאס אחרי 471 ימים. מנסים לזהותן ברכב כשהמוני מחבלי חמאס ברובים שלופים מקיפים אותן, צופים בהן עוברות לידי אנשי הצלב האדום, משחררים אנחת שמחה לבשורה שהן כבר בידי כוחות הביטחון שלנו, מזילים דמעה לחיבוק שלהן עם המשפחות. אחרי יותר משנה של מלחמה, של מאבק למען שחרור החטופים, מגיע לנו תמונת ניצחון כזו.
33 חטופות וחטופים עתידים להשתחרר בשלב הראשון של העסקה שיצאה לדרכה השבוע. ילדים, נשים וגברים שנחטפו מקיבוצי הנגב המערבי באותה שבת ארורה של 7 באוקטובר 23, הנמקים בשבי מעל שנה ושלושה חודשים, פצועים וחולים וחטופים שכבר אינם בין החיים.
בשבועות הקרובים נעצור שוב ושוב את הנשימה, בתקווה שלא תהיה הפרה כזו או אחרת של ההסכם או עיכוב מורט עצבים, בתקווה לחזרתם הביתה של החטופות והחטופים הכלולים בעסקה ועם כוונה לשחרור החטופים כולם.
שבו לביתן
שלוש חטופות ראשונות שוחררו ביום ראשון – אמילי דמארי ודורון שטיינברכר שנחטפו מכפר עזה ורומי גונן שנחטפה ממסיבת הנובה. את הבשורה על שחרורן של אמילי ודורון קיבלו בקהילת כפר עזה בהתרגשות עצומה. בהתארגנות ספונטנית של חברי הקהילה השוהים במלון בשפיים הורדו תמונותיהן של אמילי ודורון שהשתלשלו מתקרת הלובי לצד תמונות החברים שעדיין בשבי חמאס, לקול מחיאות כפיים וצהלות "ברוכה הבאה" בהורדת כל תמונה.
בחדר האוכל שמחו החברים להסיר את תמונותיהן של דורון ואמילי מהכיסאות הצהובים שהוסבו לשולחן העומד קבע בציפייה לחזרתם של חברי הקהילה החטופים – קית' סיגל, הכלול גם הוא ברשימת החטופים העתידים להשתחרר בשלב הראשון של העסקה, והתאומים גל וזיו ברמן שאינם ברשימת ה-33. "תם ולא נשלם" אמרה אחת מחברות הקהילה,
בכפר עזה ביקשו לציין "אנחנו לא שוכחים לרגע כי גם בשעה זו קית', גלי וזיוי נמצאים עדיין במרתפי החמאס. נמשיך וניאבק עד שגם הם יחזרו הביתה, יחד עם כלל החטופים. עבורנו אין משמעות לשלבים בעסקה – מדינת ישראל חייבת להשיב את כולם הביתה ומהר".
"אין פרוטוקולים לקהילה איך להתמודד במציאות כזו"
בטבח בקיבוץ ניר עוז נרצחו לפחות 40 מתושבי הקיבוץ, עשרות נחטפו לעזה. 37 מהחטופים חזרו בעסקה הקודמת, שבע גופות הוחזרו, חלקם נחטפו בחיים ונרצחו שם. 29 חטופים עדיין נמצאים בשבי חמאס, תשעה מהם כבר אינם בין החיים. בין החטופים הצפויים להשתחרר בשלב הראשון בעסקה הנוכחית נמצאים שירי וירדן ביבס וילדיהם הפעוטים אריאל וכפיר, כמו גם גדי מוזס, עופר קלדרון שנחטף עם ילדיו שחזרו בעסקה הקודמת, איציק אלגרט, ארבל יהוד, עודד ליפשיץ, יאיר הורן, שגיא דקל חן, אוהד יהלומי ואלכסנדר (סשה) טרופנוב.
מאיה ארגוב (נחשונים) מנהלת קהילת ניר עוז מספרת על קהילה שמחכה בהתרגשות, פחד וחשש: "ברשימה של 33 החטופים שישוחררו בשלב הראשון יש 13 שנחטפו מניר עוז. הקהילה מחכה בדאגה ומחזיקה בהבנה שזו תהיה תקופה שאנחנו מאוד מקווים שכולם יגיעו במהלכה וגם נערכים להתמודד עם בשורות מרות".
קהילת ניר עוז שעברה למקום משכנה הזמני בקרית גת מקיימת מידי שבוע עצרת בקריאה לשחרור החטופים. החל משבוע זה תהיה בכל יום גם משמרת מחאה שקטה תחת הכותרת "ניר עוז מחכה לכולם".
עם המעבר לבתי הדירות בקרית גת בינואר 2024, סימנה הקהילה דירות עבור אותם חברי קהילה חטופים, דירות המחכות לקליטתם.
"אנחנו מבינים שתהיה תקופה של רכבת הרים רגשית מורכבת ונערכים לקראת חזרת החטופים. נעשית היערכות של החינוך החברתי והחינוך הפורמלי לתת כלים למדריכים לעבודה עם הילדים לתקופה המורכבת הזו. צוות מנהלים משמעותי בכל תחומי החיים – תרבות, גיל שלישי, חינוך וצוותי טיפול מנסים להיערך ככל שאנחנו יכולים לדמיין עם אילו סיטואציות נתמודד. בכל יום נערך מפגש קהילתי מלווה באנשי חוסן, כדי לעזור בהתמודדות עם הלחץ והחרדה. אין פרוטוקולים לקהילה איך להתמודד במציאות כזו".
קהילת ניר עוז קוראת לציבור להמשיך להיאבק לשחרור החטופים כולם. "זה מחזק אותנו כקהילה. באותה נשימה אנחנו מבקשים לכבד את הפרטיות של הקהילה ברגעים מורכבים וקשים אלה, כדי לשמור על הכבוד של האנשים בעת הזו".
"אם ההסכם היה קורה בזמן"
לצד ההמתנה המתוחה והתקווה שיקיריהם יחזרו חיים, לא ניתן להימנע מלעסוק בשאלה האם ניתן היה להוציא לפועל עסקה כבר במאי 2024, ולמנוע מוות של חטופים בשבי.
בקיבוץ בארי בירכו על חתימת העסקה להחזרת החטופים לצד ההתרגשות והמתח לקראת חזרתם הצפויה של אוהד בן עמי, אלי שרעבי וטל שוהם, הנכללים בין 33 החטופים שישוחררו בשלב הראשון של העסקה, ובהמשך להשבת גופותיהם של החטופים שנרצחו מני גודארד, דרור אור, עפרה קידר, סהר ברוך, אילן וייס ויוסי שרעבי.
בעצרת שהתקיימה בשבת נשאה דברים אופיר שרעבי, בת 15, מקיבוץ בארי, שאביה יוסי שרעבי נחטף ונרצח בשבי ודודה, אלי שרעבי, צפוי לחזור במסגרת השלב הראשון בעסקה:
"אבא שלי, יוסי שרעבי, נחטף מול העיניים שלי. הוא נרצח אחרי ששרד כמעט מאה ימים בתנאים נוראיים בשבי. דוד שלי, אלי שרעבי, נחטף גם הוא מבארי.
אשתו, דודה שלי ליאן ובנות הדודות שלי יהל ונויה – נרצחו בביתם. בן דוד שלי עידן וחברתו עדן נרצחו גם הם, במסיבת הנובה.
אני בת 15, כמות האובדנים שיש בתוכי לא מתאימה לגיל שלי. איבדתי אנשים שאני כל כך אוהבת. איבדתי בית. איבדתי אמון בעולם.
אם ההסכם הזה היה קורה בזמן, אבא שלי היה חוזר אלינו ומחבק אותנו. אבל הוא קורה מאוחר כל כך. הדרך היחידה שבה אוכל לסגור את המעגל הזה היא שיחזירו את אבא ונוכל לשבת ליד הקבר שלו, לבכות יחד. עד אז אני תקועה. בת 15 שיושבת בכיתה אבל המחשבות בעזה.
אני מתרגשת מאוד לקראת אלי שאמור להשתחרר בשלב הראשון של ההסכם, וגם חוששת מאוד כי אנחנו לא יודעים מה מצבו. אני מייחלת שיחזור בחיים, שנוכל לתת לו חיבוק שלא נגמר. שלא נחווה עוד אובדן, כבר איבדנו כל כך הרבה".
"חיים הנחנקים היום במחשכים קודמים לסיוטי המחר"
נעמה צורף ממשמרות שהוריה נרצחו בפיגוע תומכת בעסקה להחזרת חטופים על אף המחיר הכבד שבשחרור מחבלים
על רקע קולות הנשמעים על מחירה הכבד של העסקה לשחרור חטופים, ועל שחרורם של אלפי מחבלים, ביניהם כאלה עם "דם על הידיים", שהורשעו בהריגת אזרחים ישראלים חפים מפשע, כתבה נעמה צורף מקיבוץ משמרות את הפוסט הבא:
"לו היו המפתחות בידי
הייתי ניגשת בצעדים כבדים
מול עיניהם האפלות של רוצחי הורי
אוחזת במפתח בידיים רועדות וגאות
במו ידי פותחת את סורגי כלאם
משחררת אותם – אחד אחד
כשברכי כושלות וגבי זקוף
נושאת את זכות ההצלה כמו כתר
כי אל מול נשימות ספורות באפלה
כל חשש היפותטי עתידי מחוויר
וחיים הנחנקים היום במחשכים
קודמים לסיוטי המחר
לא הייתי מהססת רגע
לא מחפשת תירוצים של אתמול
הייתי יורקת על צלם האנוש שאיבדו
ופותחת את השערים ברעד
הלב יתכווץ מכאב
על חיות האדם שישתחררו
על חיים שנגדעו וספק עוד יגדעו
אך באותה נשימה ירקוד הלב חיים
על נשמות נגאלות מן התופת.
בוודאות.
ואמלא בענווה ובגאון את הזכות הקדושה
להיות שליחה לפדיון נפש
בעוד שבחדרי השררה המרופדים
סופרים קולות במקום נשימות חנוקות
ומתוך הכאב אני נושאת תפילה
חרישית וזועקת
שיחושו גם הם את גודל השעה".
הוריה של נעמה רפי והלנה (אילנה) הלוי נרצחו בדרכם לביתם שבקדומים בו התגוררו כ-17 שנה. הזוג היה בדרכו חזרה מחגיגות יום ההולדת של נכדם. בדרכם עצרו בטרמפיאדה והעלו לרכבם שני טרמפיסטים, ישראלית תושבת המרכז והמחבל המתאבד שהיה מחופש ליהודי חרדי. לאחר מספר דקות פוצץ עצמו המחבל המתאבד, כל יושבי הרכב נרצחו.
שני מחבלים נשפטו והורשעו בארבעה מאסרי עולם. הם היו מיועדים להשתחרר בעסקת שליט, אך לא שוחררו. גם בעסקה הנוכחית לא ישוחררו. "לשמחתי, וגם לצערי בו זמנית", אמרה נעמה. "רוצה להרגיש על בשרי את תרומתי למאבק לחזרת החטופים".
