ד"ר שלומי לוי, אחראי תחום מיקופלסמה, צוות בריאות העטין, החקלאית
בשלושת החודשים האחרונים בודד חיידק בשם מיקופלסמה בוביס מעטיני פרות בשש רפתות שונות ברחבי הארץ. מדובר בארבע רפתות קיבוציות ושתי רפתות מושביות. שלוש מהרפתות בצפון הארץ, אחת במרכז ושתיים בדרום הארץ. מספר הפרות בכל אחד מהאירועים עד כה נע בין פרה בודדת לבין 12 פרות. הפרות הנגועות יצאו מהרפת ובדיקות של יתר הפרות ממשיכות להתבצע על מנת לזהות פרות נגועות נוספות.
מיקופלסמה בוביס הינו חיידק קטן, חסר דופן. החיידק נפוץ בכל העולם. הוא עמיד לתנאי הסביבה ויכול לשרוד חודשים רבים בסביבה. החיידק אמנם לא נחשב זואונוטי (מדבק עבור בני-אדם), אבל יש מספר דיווחים בעולם על אנשים שנדבקו בו, רובם מדוכאי מערכת חיסון. ההתפרצות הראשונה של מיקופלסמה בוביס בצורה של דלקות עטין תוארה בארץ כבר בשנת 1964.
מיקופלסמה בוביס יודע לפגוע באיברים רבים בגוף הפרה ולגרום לדלקות עטין, ריאות, מפרקים, עיניים, אוזניים, ובמקרים נדירים אף דלקת בשריר הלב ובמוח. במידה והחיידק מדביק איבר מסוים, הוא יודע לעבור דרך זרם הדם ולהגיע לאיברים נוספים בגוף הפרה.
החיידק יכול לעבור בין בעלי חיים בדרכים רבות ועיקר החשש להדבקה בדלקות עטין במכון החליבה, הינו דרך אשכול החליבה, מגבות הנייר או כפפות החולבים. על כן חשוב לחטא את אשכול החליבה לאחר כל חליבה של פרות עם דלקות עטין, לדאוג להשתמש במגבת נייר נקייה לכל פרה, להימנע ממגע של מגבות נייר נקיות עם מלוכלכות ובנוסף חשוב להחליף כפפות לאחר כל התעסקות בפרות עם דלקות עטין. דרכי הדבקה נוספות הן באמצעות אירוסול המופרש מפה/אף בעל חיים חולה בדלקת ריאות, הגמעת יונקים בחלב או קולוסטרום נגוע שלא עבר פיסטור, הזרעה בזירמה נגועה, העברה ורטיקלית מאמא לעובר ברחם, והדבקה מהסביבה שם החיידק שורד חודשים רבים. לבסוף תתכן גם העברה מכנית באמצעות כלי רכב, משאיות חלוקת מזון, משאית פינוי הפגרים, סוחרים, מגפיים, חלוקי עבודה וכל ציוד שעובר מרפת לרפת.
הנזק הכלכלי כולל תחלואה ותמותה של בעלי חיים, פגיעה בתנובת החלב ובאיכות חלב במקרי דלקת עטין, פגיעה בקצב גידול בעלי חיים צעירים, פגיעה ברווחת בעל החיים, הוצאות על טיפולים ותרופות, הוצאה מהעדר ועלויות של בדיקות של כל העדר במקרה של אבחון חיובי.
מיקופלסמה בוביס הינו חיידק עמיד מאוד לאנטיביוטיקה ולכן לרוב אין טיפול יעיל. בנוסף אין חיסון יעיל, כך שיכולת הבקרה שלנו מוגבלת מאוד ועל כן בכל מקרה של בידוד מעטין נגוע ההמלצה היא להוציא את הפרה מהעדר בהקדם האפשרי על מנת למנוע הדבקה של פרות נוספות.
ישנם מאמרים רבים ממקומות שונים בעולם אשר בדקו גורמי סיכון ברמת העדר. הגורם המשמעותי ביותר שמופיע בכל המחקרים הוא אי שמירה על עדר סגור. הכנסת בעלי חיים נגועים לעדר נאיבי יכולה להוביל להתפרצות מיקופלסמה והדבקה בעלי חיים רבים. הכנסת בעלי חיים כולל פרות חלב עם נגיעות תוך עטינית, עגלות צעירות לגידול עם דלקות ריאות, עגלים לפיטום או אף עגלי ייבוא שגדלים צמוד לרפת החלב. הזנת עגלות בחלב נפסד או קולוסטרום לא מפוסטר ונגוע תביא להדבקת יונקים במידה ויש לנו מיקופלסמה ברפת ותתבטא לרוב בדלקות מפרקים או דלקות אוזניים. נוסף על כך, היעדר קבוצת פרות חולות נפרדת משאר הקבוצות אשר נחלבת אחרונה בתנאים מחמירים. הנכון הוא, שכל פרה עם דלקת עטין תידגם ותעבור לקבוצת חולות נפרדת עד לאישור שאין לה חיידק מדבק ובמקרה המדובר מיקופלסמה. כמובן שאם פרה ממנה בודד מיקופלסמה תישאר בעדר היא תדביק פרות אחרות. קירבה עד כדי מגע בין עגלות גידול בעיקר בגיל הקריטי לדלקות ריאות מגמילה ועד חצי שנה, לפרות חולבות או יבשות תעלה סיכוי להדבקה באירוסול או מגע אף באף במקרה ויש דלקות ריאות על רקע מיקופלסמה. החיידק יגיע לריאות ומשם לזרם הדם ואז לעטין או למפרקים. פרה כזאת שתעבור אירוע המלווה בעקה, כדוגמת המלטה, יכולה להפוך מנשאית לקלינית. מצב נשאות יכול להמשך חודשים. מחקרים בארצות הברית מראים כי עדרים גדולים מ-500 ראש נמצאים בסיכון גבוה יותר לבידוד מיקופלסמה בוביס ממיכל החלב. לא נמצא קשר דומה בחיידקים מדבקים אחרים. סטרס גם הוא מהווה גורם סיכון ומשפיע בשתי צורות – פרה שחווה סטרס סובלת מדיכוי חיסוני ולכן סיכוייה להדבק עולים. בנוסף פרה שכבר נדבקה וחווה סטרס תפריש כמויות גדולות יותר של החיידק ותעלה את הסיכון להדבקת פרות אחרות.
מה המצב בארץ? מ-2007 ועד היום בכל שנה יש לנו לפחות אירוע אחד של בידוד מיקופלסמה בוביס מהעטין ברפת חדשה בה לא בודד בעבר מיקופלסמה. בנוסף מ-2007 ועד היום כמעט בכל שנה יש משקים חוזרים בהם בודד בעבר מיקופלסמה מהעטין, כלל הפרות הנגועות זוהו והוצאו מהרפת וכעבור מספר שנים בודד שוב החיידק מעטין של פרה אחת או יותר. פרק הזמן הרציף של בידודי מיקופלסמה מהעטין לצד העובדה שבכל שנה מצטרפים משקים חדשים לרשימה שבהם לא אובחן החיידק בעבר, מעידים על כך שהחיידק פה והוא נפוץ ויודע להפיץ את עצמו ולהתפשט למקומות חדשים ועל כן נדרשת ערנות הרפתנים והרופאים הווטרינרים לסימנים קליניים אופייניים וכן לפרוטוקול דיגום חלב מסודר על מנת לזהות נגיעות תוך עטינית בהקדם ולמנוע התפשטות בעדר.
פרוטוקול הדיגום המומלץ
- דיגום כל פרה עם דלקת עטין קלינית
- דיגום כל פרה עם ספירת תאים סומטיים גבוהה מ-300,000 לאחר ביצוע CMT וזיהוי הרבעים הנגועים
- דיגום מהמיכל לגורמי מחלה פעם בחודש בעת ביצוע ביקורת החלב, לזיהוי מיקופלסמה בוביס, סטאפ. אאוראוס וסטרפ. אגלקטיה – חיידקים מדבקים שאנחנו לא רוצים ברפת.
- דיגום חומרי חיטוי פעם בחודש לריכוז וחומציות לוידוא שהחומר תקין
עבודה לפי פרוטוקול דיגום שכזה תמנע פספוסים ותאפשר זיהוי אירוע מיקופלסמה בעטין עוד בתחילתו, מה שיביא להוצאה של מעט פרות מהעדר. ראוי לציין, כי אחד מהמשקים הנגועים בחודשים האחרונים זיהה שיש נגיעות במיקופלסמה דרך בדיקת גורמי מחלה אקראית ממיכל החלב בעת בדיקת מכון החליבה. מדובר במשק שלא שלח כלל דגימות מדלקות עטין בשנה האחרונה. עד עתה זוהו בבדיקות פרטניות 12 פרות נגועות שהוצאו מהרפת כך שהנזק הוא גדול מאוד. העדר עדיין לא הוכרז כנקי,כך שיתכן כי ימצאו עוד פרות נגועות בעתיד הקרוב.
בשנה האחרונה נראית עלייה בכמות אירועי מיקופלסמה בעטין ובכמות הפרות החיוביות בארץ. בין הסיבות האפשריות לעלייה זו אפשר לציין את מדיניות התשלום על חלב בשנה האחרונה שגרמה לרפתנים רבים לחרוג מהמכסה גם בחורף ובעצם להחזיק יותר פרות, כולל פרות עם בעיות בריאות עטין שהעלו את הסיכון להדבקה של פרות אחרות. בנוסף, כתוצאה מכך הצפיפות עלתה ויחד איתה גם סטרס שמהווה אחד מגורמי הסיכון.
בגרף מספר 1 אנחנו רואים משנת 2019 עלייה בכמות ההתפרצויות השנתית ובנוסף עלייה בכמות הפרות המעורבות בכל התפרצות. בשנת 2023 הייתה ירידה בכמות הפרות הנגועות אך ב-2024 שוב עלייה כאשר יש לפחות 2 משקים בהם ההתפרצות עדיין פעילה ועוד לא נמצאו כלל הפרות הנגועות, כך שכמות הפרות עוד צפויה לעלות. אני קורא לכלל הרפתנים להגביר עירנות, לשמור על בטיחות ביולוגית ולשלוח דגימות בצורה סדירה מדלקות עטין קליניות ותת קליניות וכן ממיכל החלב על מנת לעלות על אירועי מיקופלסמה עוד בתחילתם ולצמצם את הנזק הכרוך בכל אירוע שכזה.
*הנתונים לגרף נלקחו מהמעבדה הארצית לבריאות העטין
