יבול שיא
הרפת והחלב
הטווסים על גג בית בניר בנים צילום איריס לוי

מישהו רוצה טווסים? 

< 1 דק' קריאה

שיתוף:

במושב ניר בנים מתמודדים עם מעל 30-40 טווסים שהתרבו במקום, הורסים את הגינות, מטרידים את מנוחת התושבים בלילה והתושבים לא רואים את הסוף 

במושב ניר בנים שבמועצה האזורית באר טוביה מתמודדים מול מה שחלק מהתושבים מכנים כמטרד סביבתי: מעל ל-30 עד 40 טווסים, שעם השנים התרבו ומביאים מידי שנה גוזלים וחלק מהתושבים מיואשים. 

איריס לוי, תושבת ניר בנים, מספרת: "היום יש לנו מעל 30-40 טווסים, כמה להקות שהורסות את הגינות במושב, לי אישית אכלו טור של שיחי תות שדה. מלבד זאת, עם הצרחות שלהם לא מאפשרות לתושבים רבים לישון בלילה. זוהי בדיוק תקופת הייחום וכל המושב מלא בהם. לא נעים להגיד אבל גם הלשלשת שלהם היא מטרד רציני ומזהם." 

ניסיתם למצוא לזה פתרון? 

"ניסינו בכמה מישורים למצוא פיתרון כדי להיפטר מהם. הצענו לדלל אותם אבל יש במושב מצד חלק מהתושבים שלא מוכנים שירו בהם. כל זוג טווסים מביא כ-5-6 גוזלים ויש כבר כמה גוזלים שראינו במושב. באוסטרליה פשוט תפשו את הזכרים ועיקרו אותם, אבל לארץ כנראה עוד לא הגיע הרעיון הזה.  

"מעבר לכך, הצענו לספארי ול'מדבריום', שזה גן חיות בבאר שבע לקחת טווסים לחיקם, אבל סירבו להצעה. בקיצור, אין קופצים על הטווסים. לטווסים בניר בנים אין בעלים רשמיים. פעם היו כאן שלוש נקבות, שכנראה מישהו הביא והכל היה בסדר, עד ששכן רחמן הביא להם מיוזמתו זכר, מאז הם לא מפסיקים להתרבות וכל השאר היסטוריה." 

למי מהקוראים שיש לו רעיון או פתרון מעשי, מוזמן לפנות לאי-מייל: [email protected] 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן