יבול שיא
הרפת והחלב
הטווסים על גג בית בניר בנים צילום איריס לוי

מישהו רוצה טווסים? 

< 1 דק' קריאה

שיתוף:

במושב ניר בנים מתמודדים עם מעל 30-40 טווסים שהתרבו במקום, הורסים את הגינות, מטרידים את מנוחת התושבים בלילה והתושבים לא רואים את הסוף 

במושב ניר בנים שבמועצה האזורית באר טוביה מתמודדים מול מה שחלק מהתושבים מכנים כמטרד סביבתי: מעל ל-30 עד 40 טווסים, שעם השנים התרבו ומביאים מידי שנה גוזלים וחלק מהתושבים מיואשים. 

איריס לוי, תושבת ניר בנים, מספרת: "היום יש לנו מעל 30-40 טווסים, כמה להקות שהורסות את הגינות במושב, לי אישית אכלו טור של שיחי תות שדה. מלבד זאת, עם הצרחות שלהם לא מאפשרות לתושבים רבים לישון בלילה. זוהי בדיוק תקופת הייחום וכל המושב מלא בהם. לא נעים להגיד אבל גם הלשלשת שלהם היא מטרד רציני ומזהם." 

ניסיתם למצוא לזה פתרון? 

"ניסינו בכמה מישורים למצוא פיתרון כדי להיפטר מהם. הצענו לדלל אותם אבל יש במושב מצד חלק מהתושבים שלא מוכנים שירו בהם. כל זוג טווסים מביא כ-5-6 גוזלים ויש כבר כמה גוזלים שראינו במושב. באוסטרליה פשוט תפשו את הזכרים ועיקרו אותם, אבל לארץ כנראה עוד לא הגיע הרעיון הזה.  

"מעבר לכך, הצענו לספארי ול'מדבריום', שזה גן חיות בבאר שבע לקחת טווסים לחיקם, אבל סירבו להצעה. בקיצור, אין קופצים על הטווסים. לטווסים בניר בנים אין בעלים רשמיים. פעם היו כאן שלוש נקבות, שכנראה מישהו הביא והכל היה בסדר, עד ששכן רחמן הביא להם מיוזמתו זכר, מאז הם לא מפסיקים להתרבות וכל השאר היסטוריה." 

למי מהקוראים שיש לו רעיון או פתרון מעשי, מוזמן לפנות לאי-מייל: [email protected] 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ביום שני 22.12 התקיימה השקה של זן עגבנות חדש מבית זרעים טכנולוגיות  TO_589 ,הזן הוצג בחממה מטופלת להפליא של משק רפי גרוסי במושב מלילותוהראה ביצועים מרשימים במיוחד מבחינת בריאות הצמח,צבע ,גודל ועומס הפרי. העגבניה 
< 1 דק' קריאה
המרחב הכפרי בישראל והמגזר המושבי בפרט, מתאפיינים בדינמיות רבה ובשינויים תכופים ברמה המדינית, המקומית, התכנונית והסוציאלית. כל אלה יוצרים מצבים של חוסר ודאות עבור בעלי נכסים במגזר הזה. חוסר הודאות במרחב הכפרי בכלל, ובמושבים
2 דק' קריאה
יו"ר הוועדה ח"כ חוה אתי עטייה (הליכוד) אמרה, התאחדות חקלאי ישראל פנו לוועדה בבקשה לבחון הארכת תוקף אשרת השהייה של עובדים זרים ותיקים בחקלאות, בשנתיים נוספות מעבר למגבלה של 63 חודשים. לדבריה, עובדים זרים שעבדו
3 דק' קריאה
דניאל בן סימון, כרמית סופר-ארד – שה"מ, משרד החקלאות; שחר סמרה – השירותים להגנת הצומח ולביקורת, משרד החקלאות; דנה מנט, צבי מנדל – המכון להגנת הצומח, המחלקה למחלות צמחים וחקר עשבים, מנהל המחקר החקלאי,
10 דק' קריאה
רקע קומפוסט הוא מקור חיוני לשיפור מבנה הקרקע, להגברת זמינות חומרי הזנה ולחיזוק הפעילות הביולוגית בקרקע. עם זאת, איכותו משתנה מאוד בהתאם למקור החומר האורגני', תהליך הייצור והבקרה. בישראל קיימות הנחיות ותקנים שונים לקומפוסט,
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן