הכניסה לכפר יהושע מכיוון רמת ישי מבטיחה מאוד – כיכר מעוצבת ביד אמן, שלושה פסלי פרות לכל הכיוונים, שדות ירוקים עם מבני רפת וחממות וברקע מהדהד בגובהו, גם מכון תערובות כפר יהושע חי ותוסס. בין הסגרים יצאתי לביקור מקצועי וחברי במכון התערובת, שנמצא בתקופת פריחה והתפתחות, עם הבטחה שיתאפשר לי גם לטפס בסולם, למרומי המכון ולהנות מהנוף הכפרי שמתחת
כפר יהושע מושב ותיק במרכז עמק יזרעאל, הרבה חקלאות שבסיסה ענף הרפת וגם מכון תערובות כפר יהושע, שאמור לשרת את בעלי החיים במושב, באזור וכיום גם במרחבים רחוקים יותר.
אומרים שכפר יהושע התפצל מנהלל ב-1934, כי רצו בע"ח לחלב והגיעו לאזור שתחנת הרכבת הייתה במרכזו. עסקו ברפתות חלב ובשר וגם בנו מכון תערובת ששירת את המתיישבים שנים רבות.
בתחילת שנות ה-70 הקימו מכון תערובת חדש עם מכבשים – מכון לתפארת ויעיל מאוד. כיום זהו אחד המכונים היעילים ביותר, בתפוקה לעובד.
פגשתי במשרד המכון את שייקה דרורי, מנהל המכון ואת חיים דיין ודודו שפיר, אנשי השיווק והשטח, אל מול מגדלי הבקר והצאן
יציבות בניהול המכון
מכון התערובת החליף מנהלים בכל שנתיים וזה יצר חוסר יציבות, שפגם גם בביצועים במקצועיים והכלכליים. שייקה דרורי, סיים את תפקידו כמנכ"ל מועצת החלב, בשתי קדנציות, וקיבל פנייה לנהל את המכון.
מזה חמש שנים, מנהל שייקה את הפעילות המרתקת במכון התערובת ונראה שהוא נהנה מכל רגע.
בשיתוף ההנהלה, קיבלו החלטה אסטרטגית חשובה – לצאת מענף הלול, עם התנודתיות הגדולה שלו, ולהתמקד בבקר ובצאן, לחלב ולבשר ולאחרונה גם ענף הסוסים.
שייקה גייס את חיים דיין, שגר בגולן וכיהן בעבר כמנכ"ל אמב"ל (בקר לבשר), והוא איש השיווק היצירתי של המכון, עם הרבה עבודה ופריצות דרך שיווקיות.
לנושא הבקר הם צרפו גם את דודו שפיר וביחד עם צוות המכון, הם פועלים במרץ לשמר את הלקוחות ולהוסיף עליהם עוד ועוד.
בסך הכול 14 עובדים שמהם 8 בייצור התערובות ו-4 עובדים בשיווק ובמנהלות.
במבחן התוצאה של המכון – גידול שנתי מתמיד ובחמש השנים האחרונות צמיחה של 85% – עובדים כל הזמן על איכות. התמקדנו בבקר ובצאן וכמעט שילשנו את עצמנו, מאמצים טכנולוגיות תקשורת לתגובות מהירות.
רכבנו על התהליך של מעבר להזנה עצמית במקום מרכזי מזון ומספקים למגדלים חליפות בהרכבים שונים. מודעים למקום ולגודל שלנו – קטנים יחסית למכונים הגדולים של הארגונים הקיבוציים המוכרים…
מי עוסק בקניית חו"ג ודיאלוג עם הספקים?
שייקה: אני קונה וזה משפיע על הכול – מחירים ורווחיות, עושה את הקניות בעזרת עוד שני חברים וגם נעזר בעדי פנחס מחברת קומודקס. אני מחליט מתי וכמה, קונה מכל היבואנים, מחיר ושירות, עושים הגנות על הדולר ועל מחירי הגרעינים והכוספאות.
כל מיכל יכול לקלוט כ-1,000 טון ויש לנו הרבה כאלה, מאז שסגרנו את הפעילות לעופות, ונעזרים גם בתאי האחסון במרכז המזון של הכפר 2,500 טון חומרים.
כיצד נראה סדר היום בעבודה המורכבת של מכון תערובת?
מתחילים בשעה 22.00 עם שני עובדים בייצור, ב-05.00 מוציאים תערובת בבלאורים, בשקים, במשאיות וגם בעגלות של החברים.
בשעה 10.00 לערך, נרגעים ואז חוזרים לייצר רכיבים. ככלל, עובדים בשתי משמרות וזה נותן גמישות לגדול למשמרת נוספת, אם צריך. חשוב לשמור על זמן פנוי, כדי להיות גמישים ולתת תשובה מהירה, למי שפונה ורוצה חליפה באתרעה קצרה יחסית. אחרי כל מנה צריך 20 דקות לניקוי. היתרון שלנו שיודעים לעבוד עם הקטנים והבינוניים.
כפר יהושע לא שולחת עובדים למכון והעובדים מגיעים מהסביבה – מגדל העמק, בית זרזיר, קיבוצים שכנים.
איך הייתה ההתחלה שלך במושב ותיק בעמק?
כשהגעתי לפני 5 שנים, ראיתי כמה בעיות בסיסיות שחייבו טיפול מהיר ויסודי
- איחוד תפקידים – מנהל המכון היה בקונפליקט מתמיד עם מרכז המשק של הכפר וכיום, אני מרכז את שתי הפונקציות.
- תאגוד המכון – המכון נוהל על ידי הנהלת הכפר, כי הוא שייך לאגודה. אימצנו את התהליך שעבר על הקיבוצים – התאגוד. בנינו אגודה חדשה בבעלות מלאה של חברי הכפר.
יש דירקטוריון, שבו 4 חברים חיצוניים וגם 3 מהכפר. התחלנו לנהל בצורה מקצועית וכלכלית והתוצאות לא אחרו להגיע. לא מקבלים החלטות באסיפת הכפר אלא בדירקטוריון, יש חשבון בנק אחד ומצליחים גם להפריש סכומים להשקעות נחוצות במכון.
אני מנהל את הכפר וגם את המכון וזה תורם להסתכלות רחבה וכוללת, על כל מה שקשור לכפר ומוצאים את הערך המוסף בכל מקום.
זהו המפעל העיקרי של חברי הכפר ואנחנו שוקדים על יצירת הכנסות נוספות – 300 דונם כרם, סולארי על הגגות ועל מאגרי מים, שמגלגל הכנסות של כמה עשרות מיליונים, לפני החזר ההלוואות. מספקים מים שפירים לחברים עם 3 מאגרים גדולים, השכרות רבות של מבנים ועסקים.
המאזן השנתי מתקרב לכ-200 מיליון ש"ח וכפר יהושע נחשב כיום, לאחד המושבים הגדולים בהכנסות המשותפות.
המכון שייך ל-90 שותפים בעלי נחלות ומזה שלוש שנים, כל משפחה מקבלת בונוס של כ-4,000 ש"ח לחודש ובסוף השנה משלימים על פי התוצאות.
משקיעים כ-2.5 מיליון ש"ח בכל שנה וגם בתחומים נוספים.
שאלה רגישה – האם כל המגדלים בכפר עובדים עם המכון?
רובם המכריע, כ-25, אכן עובדים ונהנים, אבל כמו בכל מקום, יש שניים שנעלבו ממישהו לפני שנים רבות ושומרים על מרחק עד היום… רוב המשתמשים מגיעים עם טרקטור ועגלה מערבלת ויש גם עם משאית, חלקם מקבלים בליל מלא ממרכז מזון חיצוני, כי הממ"ז של הכפר נסגר בגלל כדאיות כלכלית.
מעניין לשמוע גם את אנשי השיווק המסורים שמרגישים מחויבות גדולה ומלאה להגדלת המכירות של המכון
דודו שפיר – מושב ארבל
איש מקצוע ותיק בענף החלב – גוייס למכון ב-10.18 לאחר שעבר כמה תחנות מעניינות בענף. ניהל את רפתות בית השיטה, דגניה, נחשולים וכפר הנוער מאיר שפיה, כ-12 שנה בחברת דה-לוואל ומשם למכון התערובת.
דודו מפרט את השיטה והחזון של המכון: ברפת עושים חליפה ואילו במכון מבשלים תערובת, שיש בה גם הרבה עבודה. כולם מקבלים אותם תנאים ובשקיפות מלאה. תהליך הייצור, מחירים – כולם באותם תנאים ואחוזי רווח. חשוב להסתכל על הלקוח בעיניים ביושר והתמחור אינו קשור ליכולת המיקוח. יישרנו קו והרבה לקוחות פונים אלינו..
הרפתות הרובוטיות, ויש 17 כאלה, ירדו למינימום תערובת ברובוט ולמדו להכניס פרות לרובוט, עם הרבה פחות תערובות ואנחנו בקשר צמוד איתם.
אני מתמקד ברפת החלב ובחליפות לממז"ים מושביים. פותחים קו חדש לתערובות קשות להשגה – יבשות, הכנה לממליטות ואחרי המלטה, ברפת המושבית זה יעבור בשקים, מכינים תערובות ניסיוניות לגידול יונקים. בסה"כ, פעילים יותר בענף הרפת ובמחירים אטרקטיביים.
היתרון הגדול שלנו הוא במתן השירות. זהו העיקרון הבסיסי שמנחה את כולנו כחזון של המכון. לדוגמה – בשבוע שעבר, רפתן מהתענכים, היו לו צרות עם יונקים על הבוקר והרופא הוזמן לטפל. בתוך 3 שעות קיבל מהמכון תערובת רפואית מיוחדת לטיפול בעניין.
חיים דיין – מושב אניעם ברמת הגולן
גוייס על ידי שייקה ונמצא במכון כחמש שנים. מתמקד בבקר לבשר ובצאן ויש מגדלים שעובדים עם שתי השלוחות. קונים תערובת בשקים, או ישירות למיכלים.
לאחרונה נפתח גם שוק בעזה, כמה אלפי טון בחודש, בכל תחומי בעלי החיים. הדברים החשובים ביותר הם שירות, זמינות המכון ללקוח, מידע מקצועי רחב וממוקד.
הקמנו רשימת תפוצה בווטסאפ ובפייסבוק ואנחנו מעבירים להם את המידע לקבלת החלטות – יבוא בקר וצאן חודשי ובהשוואה, מחירונים מעודכנים של בקר וצאן, כתבות בנושאי מדיניות בשר, חוקים ותקנות ועוד.
כולנו באים מהשטח, מגדלים אמיתיים, חולקים ערכים משותפים, מדברים בגובה העיניים. אני מאוד נהנה לתת להם את הדברים הנוספים, מגדלים מתקשרים לשאול ולהתעניין ולהתייעץ וזה נותן ללקוח ולנו הרבה. יש אמון ואנחנו מכוונים אותם לאנשי המקצוע.
עושים סקר לקוחות ואנחנו מקבלים ציון גבוה ובמיוחד על השירות. כל התהליכים הביאו שאיכות התערובת מחלחלת ללקוחות רבים, מבחן התוצאה מעולה ומקבלים הרבה טלפונים מלקוחות. הם מודדים אותנו בתוצאה הסופית, יש אחריות מלאה ללקוח וגם הערכה גדולה לכל אחד.
אני נמצא הרבה בשטח וזה יוצר קשר טוב עם הלקוח.
שוק חדש שמתפתח – עם מגדלים ברצועת עזה, יוצרים יחסי אמון חמים וההזמנות בהיקף של מיליונים בחודש. בתערובות אנחנו יותר יקרים מאחרים, אבל משקיעים באיכות טובה, ליווי מקצועי ושירות מעולה.
הסברים בשפה הערבית – יש לנו לקוחות רבים מהמגזר הערבי, נותנים את ההסברים גם בערבית, למי שלא קוראים עברית וכך גם מחירון עם חישובים.
אנחנו מובילים את השינוי הירוק בצאן, המכון הראשון שנכנס לנושא ולדברי אנשי פיברו, אנחנו אף הראשונים בעולם.
זה מהפך שהיה גם בלול ואותו הוביל חברנו מריו טינסקי ז"ל.
לאחרונה הכנסנו תוספים חדשים לתערובות צאן וללא תוספת עלות
- אומניג'ן כתוסף לתערובת – בשיתוף עם חברת פיברו הכנסנו תוסף חדש לתערובת, מבלי לחייב את הלקוח. זהו תוסף ירוק שגורם לטלה לעבור את העקה בקלות רבה יותר וכך הוא גדל טוב יותר, אוכל ומשמין יותר.
בעולם, התוסף בעיקר ברפת החלב ושם רואים את התוצאות והוכח שהוא עוזר אנחנו הראשונים בעולם לתת את התוסף, ללא עלות, כדרך קבע זה בא בפרמיקס.
מקבלים תגובות חיוביות מהמגדלים – ירידה בתרופות, בתמותה, מצמצם עקה, תורם לעלייה במשקל יומי ויש אומרים שגם צבע הטבחה בהיר יותר - מגניפיי של פיברו – עד לפני חצי שנה, הנוקד הוסיף אווטק – תרופה טובה, זולה ופרופילקטית לטלאים. לפני חצי שנה התרופה נאסרה בשימוש ולכן חיפשנו תחליף כנגד קוקסידיה ובטלאים זה יותר חמור מהבקר.
וכך מורידים את האנטיביוטיקה וזה המשך למגמה הירוקה של המכון. - סוסים – התחברנו לתזונאית סוסים – ד"ר שירלי פרבר, פיתחנו איתה פורמולה מיוחדת לתערובת לסוסים שכוללת 30% אספסת, תערובת דלת עמילן שנקראת אלפא ומתחרה בייבוא מזון סוסים מאיטליה.
התחלנו בפברואר ובהדרגה שינינו את ההרכב, עקבנו במשקי מודל והלקוחות היו מאוד מרוצים – זה עבד יפה כי זה מתאים לסוס ולפעילות שלו בישראל. בכופתיות יש אספסת וגם שאר המרכיבים התערובת מאוד איכותית וכיום היא הכי נחשבת בשוק…
איך אתה מחלק את הזמן בין מכון תערובות כפר יהושע לבין הכפר?
אני מתחיל את היום במכון התערובת, נפגש עם העובדים והסוחרים ומכאן אני עובר למשרד הכפר – בקרוב נחנוך משרד אחד משותף.
שני התפקידים משלימים, כיף לי וטוב לי בעבודה כאן – גדלים בכל שנה ויש לנו צוות מקסים. האווירה משפחתית – הם מקבלים 100% ונותנים את כל הלב והנשמה. גם בכפר עצמו, הכול זורם ויש אווירה טובה וקואפרטיבית – הכול בשקיפות גדולה לכלל החברים.
משתפים בכל דבר, יש הנהלה פעילה של 11 חברים, מראים דוחות מה-BI ובהדרגה רוכשים את האמון של החברים ובמיוחד של המבוגרים.
התחלנו לעבוד עם קואופ' עמק חפר, במקביל לנתיבי נהלל לחומרי גלם. החלפתי 50% מהצוות והוותיקים הם עובדי הייצור במקצועניים והמסורים.
רוב הזמן מוקדש לניהול מכון תערובות כפר יהושע והמשך בהובלת הכפר – לפתח יזמויות כלכליות חדשות לשנים הבאות, בתחום החקלאי והסולארי – על המים ועל הגגות.
