מלגות מחקר: לפחות פעם אחת בשנה, בעת הענקת מלגות מחקר לדור צעיר של כישרונות סטודנטיאליים, אנו נחשפים למוחות יצירתיים של מי שעתידים להיות בשנים הבאות אלו שיעצבו את המחקר החקלאי המתקדם של ישראל.
על בימת האולם המרכזי בבנק הגנים החקלאי ניצבו שמונת הזוכים במלגות, שבעה בנים ובת אחת וקיבלו לידיהם את תעודות ההערכה. מזכיר אגודת נאמני המחקר החקלאי ושוחריו ד״ר שאול מנור הבלתי נלאה, שמשקיע שנה אחר שנה מאמצים כבירים בארגון אירוע ההצטיינות המסורתי, גילה לנוכחים כי ההיקף הכספי הכולל של מלגות מחקר השנה מסתכם ב-109 אלף שקלים ועוד 40 אלף שקלים לרכישת ציוד שישמש את חוקרי העתיד.
הכספים לא ניתנו השנה לזוכים בטקס עצמו אלא הועברו הישר לחשבון הבנק של חוקרי העתיד. ד״ר מנור סיפר בתחילת האירוע כי השנה הוגשו 35 בקשות למלגות והם נדונו בוועדה האקדמית בראשות פרופסור מרים (ויני) אלטשטיין. עשר מהבקשות אושרו.
מי שראה במלגות המחקר בבחינת עידוד חשוב לדור העתיד היה היושב ראש של אגודת נאמני ושוחרי המחקר ד״ר חיים צבן ז״ל.
אריאל שגיא שהציג עצמו כתלמידו של ד״ר צבן ציין כי חיים צבן היה מעמודי התווך של המחקר החקלאי ומורה דרך מן המעלה הראשונה. “חיים העניק לנו תחושה של עשייה. שיקף מהות עם חיבור לעבר, להווה ולעתיד. כתלמיד של חיים למדתי לראות אופק רחוק ולגבש חזון. אני חש הכרת תודה גדולה לחיים צבן״.
יושב ראש אגודת נאמני ושוחרי המחקר החקלאי דהיום פרופסור אורי מינגלגרין קבע כי אין דרך יעילה יותר לקידום המחקר החקלאי אלא בהענקת מלגות לסטודנטים.
ראש מינהל המחקר החקלאי פרופסור אורי פיינרמן קבע בראשית דברי ברכתו כי “אנו חוגגים מצוינות. הסוד העיקרי של ההצלחה של החקלאות הוא בהון האנושי המשובח״ ובפנייתו לזוכים שישבו באולם הוסיף: “כל הכבוד לכם. תהיו גאים במלגות״.
בהמשך גילה פרופסור פיינרמן כי 150 משלחות של אורחים זרים מבקרים בשנה במרכז וולקני במטרה ללמוד ולהעשיר ידע ממה שיש בישראל. “כנראה שיש לנו מה להציע לעולם הגדול. האתגר בפני המחקר החקלאי אדיר״.
אל הבמה הוזמן פרופסור אמריטוס אלישע גוטויין שנשא דברים תחת הכותרת “מטיפוח גנטי בצאן למחקר ביו-רפואי״. יושבת ראש הועדה האקדמית שדנה ומאשרת את מלגות המחקר פרופסור מרים אלטשטיין ציינה כי זה אירוע מסורתי שמשתרע על פני 30 שנה וכי לזוכים מוענקים מלגות מחקר מ- 4000 שקלים ועד 20 אלף שקלים לסטודנט. היא גילתה לנוכחים כי השנה החמירה הוועדה בהענקת המלגות וכי ממוצעי הציונים של הסטודנטים היו גבוהים מבעבר. המחקרים עסקו בטכנולוגיה של מזון, שיפור ענפי חקלאות מן החי, מיכון וחקלאות מדייקת. מ-35 הבקשות לתשע קרנות נבחרו 21 לשיפוט – לתארים ראשון ושני ופוסט-דוקטורנטים.
ומכאן נעבור לשלב הענקת המלגות לסטודנטים המצטיינים.
שחר ירושלמי בן 30 מתגורר בישוב בן שמן, נשוי. סכום המלגה 10,000 שקלים. הכספים מקרן על שמו של חיים גבתי ז״ל שהיה יושב ראש ראשון של אגודת נאמני המחקר החקלאי, מנכ״ל משרד החקלאות ושר החקלאות. היה לולן במשקו בקיבוץ.
המחקר של שחר ירושלמי – “אבחון וזיהוי של פטריות פתוגניות הפוגעות בקנאביס רפואי״.
מלגה מהקרן על שם נעמי ויהורם גורודיסקי ז״ל הוענקה לשני סטודנטים:
בוריס ולטמן בן 35, עלה לישראל בן 10. המלגה על סכום של 50 אלף שקלים, כאשר 30 אלף שקלים מזה הם מענק אישי ו-20 אלף שקלים יועברו כתרומה למימון ציוד הדרוש למחקר של מקבל המלגה.
המחקר של בוריס – “פיתוח שיטות לגילוי וניטור גורמי מחלה בפקעות תפוחי אדמה באמצעות ביו-סנסורים בעלי רגישות גבוהה״.
מלגה נוספת על סך של 50 אלף שקלים הוענקה גם לעמרי קטר בן 35 ממזכרת בתיה. המחקר של עומרי הוא – “צמצום פחתים ותכולת אקרילאמיד בתפוחי אדמה באמצעות בקרה גנטית של תהליכי המתקה״.
ברק דרור בן 30 מתגורר במודיעין. המלגה על סכום של 5000 שקלים היא מהקרן על שם ד״ר אבי גרינשטיין בנושא “יישום שיטות ואמצעים להדברת פגעים בגידולים חקלאיים תוך מזעור הפגיעה בסביבה ובטבע״.
יהודה יזרעאלי בן 29 מתגורר בחיפה והמלגה היא על סכום של 4000 שקלים בתחום האנטומולוגיה (תורת החרקים). המחקר עוסק ב״איפיון של פרוקי רגליים מועילים לחקלאות לצורך שיפור מאפייני אויבים טבעיים המשמשים בהדברה ביולוגית״. המלגה היא מהקרן על שמם של פרופסור אליהו סבירסקי ז״ל ורעייתו רחל.
אורי אייזנבך בן 31 מתגורר בכפר פינס. סכום המלגה 10,000 שקלים והמחקר שלו הוא בתחום מחקרים המותאמים לאזור ההר – “זיהוי הגורמים להבדלים ברמת רגישות זני שקד לצרעת השקד ככלי לייעול השבחת זנים עמידים וממשק ההדברה. המלגה היא מהקרן על שם יעקב ושרה הוכמן ז״ל.
שחר וקסלר בן 33 מפרדס חנה. סכום המלגה 10,000 שקלים והמחקר עוסק ב״חישה מרחוק היפרספקטרלית בתחום האופטי והתרמי ברזולוציה ספקטרלית עתית ומרחבית גבוהה למעקב אחר מחסור באשלגן בצמחי ירקות״. המלגה היא מהקרן על שם שולמית ורב-אלוף חיים לסקוב ז״ל, ראש המטה הכללי הרביעי של צה״ל.
תואר ראשון בת 19
סטודנטית אחת ויחידה זכתה השנה במלגת מחקר בסכום כולל של 10,000 שקלים. זו יוליה שניידר בת 35 תושבת נתניה, נשואה לאלכסנדר (סשה), יבואן קפה, ואם לשני בנים: ליאם בן 6 וניל בן3 .
יוליה נולדה באוקראינה. למדה ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בר-אילן. מדוע בחרה בתחום החקלאות? “כמו בית רוסי טוב עושים מה שאבא אומר״ ו״אני מאמינה שהצמחים יעזרו להאכיל את המיליארדים שיזדקקו למזון״. המחקר שלה עוסק ב״פיתוח עמידות לנגיף CGGMMV במלפפון באמצעות עריכה גנומית CRISPR/CAS9. הכספים הם מהקרן על שמו של פרופסור גד לובנשטיין ז״ל שהיה מגדולי התורמים למלגות בתחום החקלאות.
יוליה ציינה בפנינו כי היא בחנה פיתוח עמידות לווירוס קטלני שמועבר במהירות רבה מנגיעה בצמח חולה לחממה של צמחים בריאים. לדבריה אין מקורות עמידות טבעיים בצמחי בר ולכן היה צריך להתערב מבחוץ כדי להקנות עמידות.
התואר הראשון הוענק ליוליה בהיותה בת 19 ומשנת 2018 היא נושאת תואר דוקטור בהיותה בת 34. המלגה ניתנה לה בעת שעשתה את הפוסט דוקטורט שלה. היא עדיין אינה יודעת היכן תעבוד שכן אחד מילדיה סובל מסכרת נעורים ודורש טיפול מתאים.
בשם הזוכים ב- מלגות מחקר בירך ברק דרור וכך אמר: “מדינת ישראל והעולם כולו מתמודדים עם אתגרים רבים כדי להבטיח את עתידנו ואת עתיד ילדינו. לאור זאת קיימת חשיבות אדירה למלגות שמעניקות הקרנות השונות הנוגעות בתחומים הבוערים ביותר – חקלאות מקיימת, סביבה, מים, הדברה ביולוגית ופיטופתולוגיה, אחסון תוצרת חקלאית ועוד. בבסיס המחקר ובעבודה היומיומית הנעשית כמובן בהכוונה וייעוץ מעמיקים של החוקרים והחוקרות, עומדים (ועומדות) אנחנו, סטודנטים צעירים, חלקנו בעלי משפחות, המתקיימים אך ורק ממלגת הקיום הצנועה הניתנת לנו. חמישה ימים בשבוע, יום ולילה, לפעמים גם בסופי שבוע ובחגים, אנחנו מגיעים למעבדה ולשדה לוודא שהטמפרטורה בתא הגדילה נכונה, לגדל את החיידקים לקראת הניסוי, למדוד את השפעת הטיפול שיישמנו ולכתוב פסקה נוספת למאמר בעיתון מדעי מוביל. כל זאת מסיבה אחת ברורה -חדוות המחקר, הגילוי, היצירה והאמונה שהעבודה הקשה שלנו תורמת ומקדמת את החקלאי הישראלי שמתמודד עם אתגרים וקשיים לא פשוטים.
התרומה הנדיבה של מעניקי המלגות דוחפת אותנו הלאה ומעלה ומסייעת לנו לתחזק ולשמר את חדוות המחקר הזו, חיה ובועטת, ובמקביל היא מסייעת לשמר את זכר יקירכם בקרבנו, הדור הצעיר של המחקר בארץ.
שמחתי והתרגשתי לקרוא על ד״ר אבי גרינשטיין ז״ל, שעל שמו המלגה שאותה אני מקבל היום, שהיה מחלוצי ומפתחי שיטת החיטוי הסולרי ועסק רבות בחינוך למדע בקרב בני נוער וכך שאר מקבלי ומקבלות המלגות השונות.
בתור חובב כדורסל אמריקני יש פתגם רלוונטי ביותר שנזכרתי בו בעת כתיבת השורות האלה – “הדברים הטובים ביותר מתקבלים בקרב אנשים שעושים את הטוב ביותר מהדברים שקיבלו״ (ג׳ון וודן, מאמן כדורסל אמריקני). אני מבטיח לכם שיום יום נעשה את הטוב ביותר מהמלגה שקיבלנו מכם. תודה!
