יבול שיא
הרפת והחלב
רפת כפר מנחם

רפת כפר מנחם פורצת מחסום

4 דק' קריאה

שיתוף:

כבוד לרפת כפר מנחם, שמזה כשש שנים, מנוהלת על ידי חבר ערבי-בדואי מהעיר רהט בנגב – אנואר אטייקה. לתפקיד המנהל הגיע בזכות יכולות וכישרון והוא עושה שם עבודה טובה מאוד – באנו לבקר וללמוד

אנואר אטייקה – מנהל הרפת מהעיר רהט בנגב

רפת כפר מנחם יפה ומושקעת, ירוק וצבעוני מסביב ונעים מאוד להיכנס אליה. נראה שהצוות נותן דעתו על נראות הרפת – עצים, שיחים, עציצים ודשאים. שולחן פיקניק במרפסת המשרד ואפשר לשבת בחוץ, לארח, להחליף חוויות וגם להשקיף על מה שקורה במתחם הרפת.

אנואר, ספר איך הגעת לרפת וגם לתפקיד הבכיר של מנהל הרפת – היחידי בארץ שמגיע מהמגזר הערבי (בינתיים)?

יליד רהט בנגב, הבן האמצעי במשפחה של 10 אחים. אבא נאסף עבד כרפתן, במשך כ-40 שנה, ברפת יסודות הסמוכה. אני גדלתי ונשמתי רפת כבר בילדותי. ב-2004 הגעתי לכפר מנחם, דרך אבי בן צבי שהיה מרכז המשק, כ"תאילנדי" פשוט, אחרי שעבדתי ברפת המושב השיתופי יסודות, עם אלעזר המנהל." במשפחה יש עוד מסורת של רפתנות וגם אחיו של אנואר עובד ברפת שובל.
אנואר לא נמצא בקשרים עם תושבים ברהט וגם הביקורים המשפחתיים הם קצרים ותכליתיים – הבית המלא הוא בכפר מנחם.

מנהל רפת כפר מנחם
מנהל רפת כפר מנחם

בהדרגה ובנחישות, למד אנואר את רזי המקצוע היישר מהשטח וב-2010 כבר היה סגנו של שביט לב, מנהל הרפת שהגיע מקיבוץ גת. כל ההכשרות היו בעבודה עצמית ובנחישות אישית.

מזה כשש שנים הוא מנהל את הרפת ומגיע לתוצאות מרשימות מאוד, בכל התחומים המקצועיים והכלכליים.

מרגיש קיבוצניק לכל דבר ועניין

אנואר בן 35, גר בקיבוץ מזה 18 שנה, לפני כעשר שנים הוצע לו להיכנס לחברות בקיבוץ והוא סרב ובימים אלה מתקיימים מגעים דומים בנושא. משתתף בהכנת אירועי החגים בקיבוץ, מארגן את התהלוכה בחג השבועות ומתנהג כחבר לכל דבר.

"מרגיש בן קיבוץ לכל דבר. גדלתי כאן וכל החברים שלי פה, יש לי חברה בת משק וזה המקום הטוב לחיות בו".

סדר היום – 05.30 מגיע לרפת לסיבוב בוקר, מפגש עם החולבים. אחיו יוסף מגיע כבר ב-04.30 לחלוקת אוכל, בשני סבבים במהלך היום.

"עוסק הרבה בתחזוקה של כל המערכות ברפת, כולל כלים וטיפולים. עובד על המחשב והדיווחים, מכירת פרות ומגע עם סוחרים והכל מתנהל באופן עצמאי". 

"מרכז המשק גלעד מינץ  מקיבוץ רבדים הסמוך היה מצוין – טיפח את הרפת, הקשיב לנושאים שהעליתי ויודע מה זו רפת. הוא הביא את אורי פז המרכז הנוכחי".

כיום לא משתתף בקורסים ובימי עיון ארציים, אלא מפגשים עם פרץ שורק, כולל הסיכומים הכלכליים והמקצועיים. חגי זקס, התזונאי מאמבר, מלווה אותו בקניות ובתכנון ההזנה.  

אכן, רפת כפר מנחם פורצת מחסום במינוי מנהל מ"המגזר" והוא עושה עבודה מעולה ומביא לתוצאות מקצועיות וכלכליות ראויות!

מבנה הרפת והביצועים המקצועיים

גודל העדר – 350 פרות למכסה של 3.5 מיליון ליטר. משווקים לטרה ומרוצים מאוד מהליווי ומהיחס. צוות המחלבה נותן שירות מעולה והנהג מיכאל עובד מסור ואיכפתי.

השקענו בסככה מרחבית חדשה והיא ממש מעולה ברווחת בעלי החיים ובכמות העבודה המושקעת בה – לא מתעסקים שם עם זבל. אני מתכנן בנייה של מכון חליבה חדש לגמרי וסככה מרחבית נוספת לפרות. צריך עדיין אישור של משרד הבריאות שנוגע לנושאי הטיפול בשפכים.

הסילו של רפת כפר מנחם
הסילו של רפת כפר מנחם

צוות – ליאת שנולדה בקיבוץ שובל בנגב, היא הסגנית ומנהלת הבריאות ויחד עם אנואר הם הלב של הרפת. כל יתר העובדים הם תאילנדים או סטודנטים, שמגיעים ללמוד בכפר הנוער הלל סילבר ועובדים ברפת.

הזנה – עושה הכול לבד. קניות ממגוון ספקים מוכרים, מכוני תערובת גדולים וגם ספקים מתמחים. עיקר הקניות הן מאמבר – גם חליפה וגם גרעינים לסוגיהם כולל החזרים בסוף השנה. גם בנושא המזונות הגסים הוא קונה ממגוון ספקים. מרכז מזון גדול וסלף של תעשיות לכיש.

שפכים – זורמים ישירות לבריכות אידוי במרחק כ-2.5 ק"מ ושם יש שיקוע ואידוי ובהמשך הם זורמים למאגר גדול ולהשקיית השדות.

קדחת שלושת הימים – היה לנו חודש מטורף, "שמנו מזרונים וישנו ברפת", הפרות רבצו בחלקן, ריר מהפה נזלת, צליעות, 8 פרות מתו מהמחלה והרפת בשלבי יציאה ממנה.

מכירת בקר – עובדים עם סוחרים מכל הארץ ולא עם בני בקר ומשיגים מחירים טובים, אחרי מסחור בין כולם.חליבה – המכון ישן ויש בו תיקונים רבים העובדים הזרים הם החולבים והחליבה נמשכת כשלוש וחצי שעות.

רכיבים גבוהים – שומן כ-4% וחלבון כ-3.5%. סומטיים מעולים וגם הסיכום הכלכלי מפרגן מאוד. הקיבוץ מאוד פעיל אחרי הפרטה וכיום, אחרי שיוך, יש יותר קושי במציאת דירה פנויה.

גלעד מינץ מקיבוץ רבדיםרכז המשק לשעבר של כפר מנחם

אנואר העריך מאוד את העבודה המשותפת שלו עם מרכז המשק שסיים לפני שנה. פניתי לגלעד, לספר על החוויות המשותפות עם אנואר בקידום הרפת..

"כיהנתי כמרכז משק בכפר מנחם במשך כ-7.5 שנים, עד לפני שנה. מנהל הרפת היה שביט לב מקיבוץ גת ואנואר עבד איתו צמוד. אחרי כשנה, יצא מכרז לניהול רפת דרום בקיבוץ גת ושביט "חזר הביתה" ועבר לניהול הרפת המשותפת עם פלמחים.

הבחירה באנואר הייתה טבעית – שביט המליץ עליו מאוד, כמנהל מחליף ובלי מכרז כלשהו, סוכם בהנהלה הכלכלית של הקיבוץ, לבחור באנואר שעבד ברפת מגיל 15 לערך. שביט הבטיח ללוות אותו וגם ממני הוא קיבל גיבוי מלא.

הוצאתי אותו לקורס מנהלי רפתות וההחלטה לבחור בו, הייתה מוצלחת ביותר. אני מחפש מנהל, שלא רק יגיע לעבודה אלא גם יעבוד, ייזום וינהל.

אנואר נכנס לעומק ההוצאות הרבות בתפעול רפת, יודע כל דבר על מה שקורה בענף, בקי מאוד בהתנהלות הרפת, מיומנות מקצועית וגם ידע מעשי בתחזוקה כללית ברפת. הוא מטפל לבד בכלים – סלף, שופל ועוד, קונה חלקים, יש לו כושר מסחר מעולה ויודע לעמוד על המקח, בקניית מזונות לעדר, בעלות של מיליונים רבים לרפת.

לצערנו, אין ברפת עובדים בני הקיבוץ וכל הצוות מורכב מעובדים זרים, ליאת משובל ביונקייה ובבריאות וגם אחיו של אנואר עובד בהזנה.

אנואר גר שנים רבות בקיבוץ ונראה מצוין – כולם מכירים, אוהבים ומעריכים אותו. הוא עוזר לחברים בעת הצורך ואף מתגייס עם השופל למשימות קיבוציות מגוונות. אנחנו נותנים לו גיבוי מלא, עם הנהלה שבחרנו לרפת וכוללת גם את החשב בקיבוץ, פרץ שורק וחגי זקס התזונאי. הרעיון שהצוות יתמוך וילווה, נפגש פעם ברבעון ובסך הכול אנואר קפץ למים ונכנס מצוין לנעליים של שביט. נתתי לו הרבה גיבוי, בעיקר בהשקעות, ולא היה צריך הרבה כי ההנהלה אהבה אותו ויש לו חברה בת קיבוץ.

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן