מניעת מחלות ומזיקים בגידול תבלינים : תבלינים טריים הינו שוק יצוא חשוב מאוד במדינת ישראל המאויים על-ידי מזיקי הסגר כדוגמת כנימת עש הטבק, זבוב המנהרות ותריפס. בין השנים 2013 ל- 2018 מספר התפיסות של מזיקי הסגר במשלוחי ייצוא לאירופה מישראל הגיע ל-397. כלומר, ממוצע של 70 תפיסות לשנה, כאשר בשנת 2018 מדינת ישראל מוקמה ראשונה במספר התפיסות. עיקר הפסילות (62%) נבעו מנגיעות בתבלינים, ובזיל מוקם ראשון עם 37% מכלל התפיסות ו- 59% מהתפיסות בתבלינים. מגמה זו נמשכה גם ב- 2019 ולמעשה מעמידה בסכנה את היצוא התקין של תבלינים טריים מישראל. המשמעות הרחבה וארוכת הטווח היא, שבמידה וחסם זה לא ייפתר קיימת סכנה ממשית להמשך קיומו של ענף התבלינים הטריים בישראל.
לחסם זה מתווספות הדרישות המחמירות בשוק האירופי להפחתת שאריות תכשירי הדברה הדרושים להתמודדות עם מזיקים ועם מחלות. זהו למעשה מעגל קסמים, שכן הפחתת מינוני תכשירי הדברה ו/או הוצאת אחרים יעילים משימוש עקב רגולציה, מצמצם את יכולת ההתמודדות השוטפת של המגדל הישראלי עם מזיקי ההסגר. בד-בבד, שימוש חוזר בתכשירים המותרים מקטין את רגישות המזיקים וגורמי המחלה לחומרים הפעילים ומפחית מיכולת המגדל למנוע לחלוטין את הופעתם בתוצרת.
מו"פ עמק המעיינות מצוי בתהליך פיתוח פתרון לבעיית המזיקים תוך אימוץ טכנולוגיית חממה חצי-סגורה (semi closed) והתאמתה למבנים פשוטים. בקיץ 2019 הוסבה מנהרה עבירה למבנה אקטיבי אטום עם לחץ חיובי גבוה בחלל המבנה. המנהרה מחולקת לשלושה חדרים נפרדים. החדר הראשון הוא מסנן המורכב מרשת 75 מש כפולה דרכו נשאב אויר על-ידי מדחסים המוצבים בחדר תפעולי. שני חדרים אלו מופרדים על-ידי מסך פוליאתילן מחדר / חלל הגידול (איורים 1-2). האויר המסונן מוזרם על-ידי המדחסים בצינורות פוליאתילן מחוררים הפרוסים לאורכו של חדר הגידול (איור 3). זרימת האויר המסונן דרך הנוף יוצרת סחרור אויר המונע התפתחות מחלות עלווה ויוצר לחץ חיובי במבנה המונע חדירת חרקים לתוכו.
בניסוי היתכנות, שנערך בעונת גידול סתיו-חורף (נובמבר 2019 – מרץ 2020) נבחן גידול בזיל מהזן פרי במנהרת הלחץ החיובי והושווה לגידולו במנהרה עבירה פסיבית (ללא לחץ חיובי). בכל תקופת הניסוי לא רוסס הבזיל בתכשירי הדברה נגד חרקים, מחלות או עשבים. ניטור מחלות וחרקים במנהרת הביקורת הדגים נוכחות רמות גבוהות של חרקים וקריסתו של הבזיל מכשותית, בעוד במנהרת הלחץ החיובי לא נצפו חרקים ולא התפתחה כשותית (איורים 4-5). יתרה מכך, בין שתי המנהרות נמדדו הבדלי יבול מובהקים סטטיסטית עם 500 גרם למטר רבוע וקציר בודד עקב כשותית במנהרת הביקורת לעומת 1.8-2.3 ק"ג למטר רבוע בשלושה קצירים עוקבים במנהרת הלחץ החיובי.
המחקר המוצג כאן הינו מחקר היתכנות ודורש המשך פיתוח המערכת תוך התמקדות בסוג הגידול ליצירת פרוטוקול אגרוטכני ייעודי לפני הפיכתו לממשק גידול מסחרי. מחקר זה, בו גודל בזיל למשך חמישה חודשים ללא יישום תכשירי הדברה, ללא התפתחות כשותית ונוכחות חרקים מהווה פריצת דרך אגרו-טכנית ומדגים את הפוטנציאל הטמון במנהרת הלחץ החיובי כאמצעי פשוט לגידול תבלינים טריים בממשק ידידותי לסביבה ונטול תכשירי הדברה.
הצגה סכמטית של מנהרה עבירה בלחץ חיובי לגידול תבלינים. המערכת בנויה מחדר מסנן שהינו מפתח מוקף רשת 75 מש ומחובר לחדר תפעול בו מוצבים מדחסי אויר. שני חדרים אלו מופרדים פיסית מחלל הגידול והאויר מוזרם לתוך צינורות פוליאתילן מחוררים. יציאת אויר ממבנה הגידול מתבצעת דרך חלון הממוקם מעל דלת הכניסה למנהרה.
מבט חיצוני של מנהרת לחץ חיובי: (ימין) חדר המסנן וחדר התפעול בו ממוקמים המדחסים; (שמאל) חדר המסנן וחדר התפעול מופרדים מחלל הגידול בעזרת מסך פוליאתילן כך שנשמר באחרון לחץ אויר גבוה מהסביבה החיצונית.
מבט לחדר / חלל הגידול של מנהרת לחץ חיובי. חדר הגידול מופרד מחדר התפעול וחדר הסינון על-ידי מסך פוליאתילן. ניתן להיכנס לחדר התפעול בדלת גישה מחדר הגידול בלבד. הדלת ומסך הפוליאתילן אטומים ומתפקדים כשסתום אל-חזור. האויר המסונן מוזרם בצינורות פוליאתילן מחוררים דרך נוף הצמחים. דחיסת האויר מייצרת לחץ חיובי המונע כניסת חרקים למבנה, וסחרורו דרך הנוף מונעת התפתחות מחלות עלווה. יריעת הפלסטיק הפרושה על הקרקע מיועדת למניעת עשבים. המערכת בכללותה מייצרת גידול בסניטציה גבוהה.
מלכודות ועלים מייצגים המדגימים את עומס החרקים שנצפה במנהרת הביקורת (ימין) ובמנהרת הלחץ (שמאל)
עורכי המחקר
נדב ניצן, חזי גורן, ציון דקו- מרכז מחקר, פיתוח והדרכה חקלאית, מו"פ עמק המעיינות
אורי אדלר – רכז חקלאות אורגנית ארצית, מועצת הצמחים
דוד סילברמן – ממ"ר תבלינים ארצי, שירות ההדרכה והמקצוע, משרד החקלאות
