יבול שיא
הרפת והחלב
מני גוארד לוויה

מני גודארד הובא למנוחות בבארי  

3 דק' קריאה

שיתוף:

"מלח הארץ, דבש הארץ, איש נדיב, מסור, אוהב אדם ללא גבולות, נלקח מאיתנו וכעת שב אלינו" ספדו לו בקיבוצו בארי 

אלפים הגיעו לחלוק כבוד אחרון למני גודארד שנרצח בטבח 7 באוקטובר וגופתו נחטפה לעזה. גופתו הושבה לאחר 769 ימים. 

חברת קיבוץ בארי, נעם יצחקי ספדה לו: 

"בשבת השחורה של 7 באוקטובר, הלב הרחב ביותר שפעם כאן עצר מלכת. מני גודארד, מלח הארץ, דבש הארץ, איש נדיב, מסור, אוהב אדם ללא גבולות, נלקח מאיתנו וכעת שב אלינו. אחת הדמויות הנדירות שהצמיחו את בארי חוזר לאדמת המקום שכל כך אהב.  

מני נולד בבית החולים דג'אני שבדרום תל אביב, בנם הרביעי של סוניה, ניצולת שואה מפולין ושל יעקב, ותיק השחיינים בארץ שאף השתתף בשתי מכביות וגרף שורה של תארים בינלאומיים, המציל המיתולוגי של בת ים, העיר שבה גדלו מני ואחיו. מיעקב ירש מני את האהבה העמוקה לספורט, לים ולאנשים, אהבה שרק התעצמה והלכה במעלה הדרך. 

 מלך החוף של ימית 

בראשית שנות ה-60 אסון כבד פקד את בני המשפחה. ימיה אחותו של מני נהרגה בתאונת דרכים. ההתמודדות הכואבת עם האובדן הובילה את האחות הבכורה שמואלה לעזוב את הבית ולעבור לקיבוץ בארי. זמן קצר לאחר מכן, כשהוא רק בן 13 צעד מני בְּנְתיבי אחותו והצטרף גם הוא לקיבוץ. בבארי התבלט במהרה כשחקן כדורגל יוצא דופן. הוא השתלב במחלקת הנוער של הקיבוץ ובהמשך גם בקבוצת הבוגרים של הפועל בארי. ב- 1974 כבשה קבוצתו 105 שערים, מתוכם לא פחות מ52 (!) הובקעו על ידי מני, הכמות הגדולה ביותר ששחקן כלשהו הבקיע בעונה אחת.  

בגיל 18, הניח בצד את הכדור והתגייס לסיירת של חיל השריון. לימים אף לחם בקרבות החזית הצפונית של חטיבה 7 במלחמת יום הכיפורים. לאחר השחרור, בנו של המציל האגדי מבת ים הפך בעצמו למלך של החוף – החוף של ימית. שם זכה להכיר מדריכת טיולים צעירה ומרשימה ששירתה ביישוב ושבתה את ליבו. ברגע הראשון שפגש את איילת ידע מני שאיתה הוא יתחתן. וכך קרה.  

 בחרנו בך 

טקס החתונה שלהם נערך בספטמבר 1981. הם היו הזוג האחרון שהתחתן בחוף של ימית לפני הפינוי שנעשה במסגרת הסכם השלום עם מצרים. מימית המשיכו לתל אביב. הוא עבד כמציל בחוף הילטון ובהמשך גם בחוף פלמחים. בשנת 83' נולדה בתם הבכורה מור, וכשהייתה בת שמונה חודשים סגרה המשפחה הצעירה מעגל ומני חזר הביתה, לבארי. בשנת 85' נולד גל שנקרא על שם אהבתו גדולה של מני לים. בשנת 91' נולדה בר שתמיד הייתה הבת של אבא. בשנת 2004 התרחבה המשפחה כשאיילת ומני החליטו לאמץ את גוני. לאחר הפגישה הראשונה עם גוני שאל מני את מור מה דעתה עליו. "הוא חמוד", אמרה מור. ומני חשב כמה רגעים ואמר: "אני כבר אוהב אותו". מני ואיילת התגאו רבות בגוני ובקשר הקרוב שנוצר ביניהם. "אנחנו לא הבאנו אותך לעולם", אמר לו מני, "אבל אנחנו בחרנו בך". 

 מני מהבריכה  

בבארי ייזכר תמיד בתור "מני מהבריכה", המוסד שאותו ניהל במשך שנים ארוכות. כל אדם שנכנס בשערי הבריכה חיפש את מני, את המילה הטובה, את משחק השש בש, את התמיכה ברגעים שהנפש כל כך זקוקה לה. מני היה נחוש להפוך את המקום למפגש תרבותי ולמוקד עליה לרגל. במסגרת החזון הזה יזם את "קפה בריכה".  

כוח העל של מני היה הקשר עם האנשים. מאגרי הנדיבות שלו לא ידעו תנאים ולא ידעו גבולות. הוא סייע לקרוב ולרחוק, בין אם מדובר בבן משפחה, בחייל בודד או בעובר אורח שהגיע במקרה לבריכה. המילה "לא"י נעדרה לעד מהלקסיקון שלו. רשימת חבריו נפרשת על פני דורות ומרחבים עצומים והיא הקאנון של ארץ ישראל היפה. מעמיתיו לנשק בסיירת, דרך ותיקי הכדורגלנים של הפועל באר שבע ועד לוותיקי העמק ואוהדי הפועל. מני קצר פירות רבים בכל תחנה שעבר בה. אך לא היה לו הישג שהתגאה בו יותר מהמשפחה הגדולה שהוא בא ממנה ומהמשפחה האהובה שהקים.  

אהב בליבו העצום את הארץ

הוא היה בעל מסור לאיילת, אח אוהב לשלושת אחיו, אב מושלם לארבעת ילדיו וסב נערץ לששת נכדיו. ולא פחות מכל אלו גם היה בן מסור במיוחד ליעקב אביו.   

מני אהב בכל ליבו העצום את הארץ הזו, את שביליה, שיריה ואנשיה. הוא אהב את בארי על כל חבריו וחברותיו וזכה להערצה כללית בקרב בני דורו והבאים אחריו. בכל בית בבארי ניתן למצוא אדם שרואה במני שותף לדרך וחבר לחיים. בשנים האחרונות איילת והוא התחברו לפרלמנט העמק וארגנו ערבי שירה שמילאו מפה לפה את בית העם של בארי.   

מחוץ לבית הקים בוסתן שהצמיח תפוחים ומנגו ותות אפגני. בטקס מיוחד עם חבריו העניק לבוסתן את השם ערבה, על שם הכיתה האהובה שלו. בוסתן מוריק ופורה כמו האדם שהצמיח אותו, בוסתן שפירותיו עוד ישובו לצמוח. 

בשבת השחורה, ה-7.10.2023, נרצחו מני ואיילת על ידי מחבלים בני עוולה במסגרת התקפת הטרור הנפשעת על יישובי הדרום. עד לרגעים האחרונים שלהם היו מני ואיילת יחד בבית שכה אהבו, בקיבוץ שהיה להם לבית. ארבעה חודשים לאחר האסון, ב-8 בפברואר 2024 הודיע קיבוץ בארי כי גופתו של מני נחטפה ומוחזקת ברצועת עזה. במשך למעלה משנתיים, משפחתו, קהילת בארי וחבריו של מני פעלו בכל דרך כדי להשיבו לקבורה בישראל.  

לאחר 769 ימים ולילות ארוכים עד כאב, נסגר סופסוף המעגל ומני שב ארצה. מני הותיר אחריו ענן עצום של אהבה – המוני שותפים לדרך ומשפחה אוהבת וקרועת לב – ארבעה ילדים ושבעה נכדים, שהצעירה בהם, נגה, נולדה מספר חודשים לאחר הירצחם של סבה וסבתה.  

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

במשק ביידר שבנתיב העשרה ממשיכים לדחוף את הציונות והחקלאות קדימה באופטימיות. המשק הוקם ע"י יענקל'ה יבדל"א ואילנה ז"ל במושב המיתולוגי בסיני ולאחר הפינוי הועבר לחוף אשקלון. משק ביידר בהנהלת מור ביידר-בויום וערן ביידר, הוסב לגידול פירות יער, וכן נפתח מרכז מבקרים במותג "הפטל של עופר", ע"ש הבן הבכור, עופר ביידר ז"ל, שנפטר בטרם עת  *תמונה ראשית: שלושה דורות במשק ביידר, הסבא יענקל'ה, הבן ערן והנכדה מור. אלבום משפחתי  נפתולי החיים הם מסתוריים, גם כאשר
9 דק' קריאה
השותפות מהווה מיזם משותף פורץ דרך בתחום הסמיוכימיקלים והפרומונים – חומרים כימיים המשמשים לתקשורת בין חרקים – פתרון ארוך טווח, ללא שאריות כימיות וללא פגיעה בסביבה  *תמונה ראשית: ד"ר גורנטלה, יו"ר ומנכ"ל ATGC (שני מימין) ומושיק פיש, מנכ"ל לוכסמבורג תעשיות (חמישי מימין) עם בכירי ממשל, בטקס החתימה בהודו ב-5.12.2025 
< 1 דק' קריאה
 נוער מושב נחלה יזם מרוץ לפיד לזכר אוריה יעקב ז״ל  *תמונה ראשית: מנהל מרכז קהילתי יואב בני אקלום, מברך בטקס לזכר של אוריה יעקב ז"ל  ביום שלישי 16.12.25 התקיים במושב נחלה אשר במועצה האזורית יואב מרוץ הלפיד לזכרו של אוריה יעקב ז״ל, שנפל במלחמה
2 דק' קריאה
דורשים מנהיגי החקלאים משר האוצר – "לא ניקח חלק בשיחות שעלולות להתפרש כהענקת לגיטימציה מקצועית לרפורמה, שאינה מקובלת מקצועית ושהשלכותיה טרם נבחנו לעומקן"  הנהגת החקלאים פנתה לשר האוצר, ח״כ בצלאל סמוטריץ, במכתב חריף בו היא מביעה התנגדות נחרצת לקידום רפורמת החלב במסגרת חוק ההסדרים, ומתריעה מפני השלכותיה הקשות על החקלאות, ההתיישבות וביטחון המזון הלאומי.  במכתב נכתב כי: "מדובר בשינוי מבני עמוק, בעל השלכות ארוכות טווח על ענף החלב, על החקלאות הישראלית, על ההתיישבות הכפרית ועל ביטחון המזון הלאומי. מהלך שאינו ראוי ואינו יכול להתבצע ללא הליך מקצועי, סדור, שקוף ומבוסס נתונים."  עוד מדגישים ראשי ההנהגה החקלאית כי: "התרשמותנו מן הדיונים ומהשיח שנוהל עמנו כי עמדות אלו לא זכו להקשבה מהותית, וכי הרפורמה מקודמת ככפייה מבנית, ללא נכונות אמיתית לשיח מקצועי פתוח, ובניגוד לתפיסה המקצועית של הגורמים המוסמכים."  הנהגת החקלאים אף מדגישה כי הרפורמה בענף החלב תפגע בערכים הלאומיים הבסיסיים: "מעבר להשלכות הכלכליות, מדובר במהלך הפוגע בלב ליבה של הציונות המעשית. מראשית דרכה של התנועה הציונית, החקלאות וההתיישבות הכפרית לא נתפסו כעוד ענף כלכלי, אלא כבסיס לקיום הלאומי, לאחיזה בקרקע, לביטחון ולריבונות. הרפת, הלול וגידולי השדה היו ועדיין עוגן אסטרטגי לחיזוק יישובי הספר, לשמירה על גבולות המדינה ולהבטחת נוכחות לאומית יציבה לאורך זמן."  בהנהגת החקלאים מזהירים כי: "הרפורמה המוצעת תביא לפגיעה קשה ברפת הישראלית, לסגירת משקים, בראש ובראשונה ביישובי הגבול והפריפריה ולהפסקת עיבוד של מאות אלפי דונמים של קרקע חקלאית", וכי משמעות הדבר היא "פגיעה ישירה בהתיישבות, צמצום מקומות עבודה בפריפריה, והחלשת יכולתה של מדינת ישראל להחזיק קרקע, ליישב את מרחבי הספר ולהבטיח אספקת מזון בסיסית לאזרחיה בשגרה ובשעת חירום כאחד."  בנוגע לטענות בדבר תחרות והוזלת מחירים מדגישים בהנהגה החקלאית: "במתכונתה הנוכחית, הרפורמה אותה משרד האוצר מקדם אינה צפויה להוביל להוזלת מחירים לצרכן, אלא לחזק את כוחן של המחלבות והיבואנים, תוך פגיעה קשה במקטע הרפתות/הייצור."  ההנהגה מסכמת ואומרת במכתבה כי "יש להוציא את רפורמת החלב ממסגרת חוק ההסדרים ולעצור את התהליך הנוכחי, לטובת פתיחת מהלך מוסדר של הידברות מקצועית, אחראית ושקופה. הנהגת החקלאים לא תיקח חלק בשיחות אשר עלולות להתפרש כהענקת לגיטימציה מקצועית לרפורמה שאינה מקובלת מקצועית, ואשר השלכותיה טרם נבחנו לעומקן."  על המכתב חתומים ראשי ההנהגה החקלאית: מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח, מזכ״ל התנועה הקיבוצית, ליאור שמחה, יו״ר המרכז לשלטון אזורי, שי חג׳ג׳, מזכ״ל התאחדות חקלאי ישראל, אורי דורמן, מזכ״לית הקיבוץ הדתי, שרה עברון, יו״ר הארגונים הכלכליים של הקיבוצים, יעקב בכר, מנכ״ל התאחדות יצרני החלב, דגן יראל ומנכ״ל מועצת החלב, איציק שניידר.  להוציא מחוק ההסדרים  מכתבה של ההנהגה החקלאית לשר האוצר, בדרישה להוציא את הרפורמה בענף החלב מחוק ההסדרים, מצטרף למכתבם
< 1 דק' קריאה
אמרה רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי בכנס לחברי ועדים ממונים, שהרשמת וצוותה המקצועי ערכו השבוע  *תמונה ראשית: עמית יפרח בכנס ועדים ממונים שערכה רשמת האגודות השיתופיות  רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי וצוותה המקצועי קיימו השבוע כנס לחברי הוועדים הממונים.  רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי פתחה את דבריה ואמרה: "מדובר בכנס מקצועי ומשמעותי לחברי הוועדים הממונים שהם חלק מליבת העשייה של משרד הרשמת.   "הוועדים הממונים נושאים באחריות כבדה ובשליחות ציבורית חשובה, והכנס הוא הזדמנות לעצור, ללמוד, לשתף ולהעמיק יחד באתגרים ובדרכי הפעולה שמחזקים ניהול תקין, יציבות ואמון באגודות השיתופיות.  "שמחתי מאוד על ההשתתפות הרחבה ועל השיח הפתוח והמעמיק, בהשתתפות ראשי מועצות אזוריות, מזכ״ל תנועת המושבים, עמית יפרח, נציגי התנועות וגורמי מקצוע ושותפים לדרך."  מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח אמר: "החשיפה והממשק מייצרים קשרים טובים יותר עם הוועדים הממונים ועם המתרחש במרחב הכפרי. יש כיום 13 מושבים עם ועד ממונה מתוך 420 מושבים, מדובר בכאחוז וחצי מכלל המושבים. אנחנו רואים בוועד הממונה ברירת מחדל. אנחנו רוצים שהוועדים יהיו נבחרים וניהול עצמי של האגודות הוא הדבר הנכון. ההגעה לוועד ממונה חייבת להיות כזו שמצדיקה את המצב הקשה אליו נקלעה האגודה.  "למושב יש משימות תכנוניות וקהילתיות שההנהלה צריכה לבצע וניתן לעשות טוב יותר באמצעות שיתוף פעולה עם תנועת המושבים ועם אגפי התנועה. אנחנו מזמינים את הוועד הממונה להזמין אותנו אליו לחיזוק שיתוף הפעולה והסיוע עבור המושב. תנועת המושבים היא מקור הידע המקצועי והניסיון והכשרות עבור המושבים. אני מודה לטלי ארפי, רשמת האגודות וצוותה על כנס מקצועי ומרשים מאוד." 
< 1 דק' קריאה
הוא נשתל בתחילה בין שורות הבננות, "בן חורג" לגאוות העמק, נקלע למשבר בשנות ה-70 והפך להיסטוריה ולהיסטריה כשזן בלתי ידוע התגלה במקרה בקליפורניה והוטס לארץ בצידנית. סודות הזהב הירוק נחשפים  *תמונה ראשית: לא רק
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן