באירוע שחוגג את חייה ודמותה נחנך בעין שמר גן יפני להנצחתה של בת הקיבוץ בר תומר שנרצחה בנובה
*תמונה ראשית: נילי תומר בפינת ההנצחה בגן היפני. "נמשיך את דרכה וניתן את כל הטוב שהיא רצתה להעניק לעולם"
פכפוך מים זורמים בינות מדשאות תחת גשרון, דק רחב לתרגולי גוף ונפש וספסל בצל עץ עליו אפשר לשבת ופשוט לנשום. גן יפני בלב קיבוץ עין שמר, כך בחרה משפחתה של בר תומר (1998-2023), שנרצחה במסיבת הנובה, להנציח ולהנכיח את זכרה בדרך שתהלום את דמותה.
"היה לנו ברור שלממד הרוחני העמוק בו ניחנה בר יהיה מקום מרכזי בכל פעולה שנעשה לזכרה", מתארת אימה נילי את ההחלטה להנכיח את זכרה של בר בהקמת גן יפני. הנכנסים לגן עוברים בשער טורי, המסמל את המעבר מהחוץ אל הפנים; דשא יפני שתול בצורת יין ויאנג (המסמלים את אחדות הניגודים) שרווחו ברישומיה של בר במחברות עליהן רשמה משפטי השראה; סלע הנצחה ועליו דמותה של בר, מי הנחל המסמלים טוהר והתחדשות ופסל ברזל בדמותה של בר בתנוחת יוגה כפי שצולמה באחד מטיוליה הרבים.
"בר אהבה את הקיבוץ, אהבה אנשים, רצתה לעזור ולטפל בהם. רצינו מקום שינכיח אותה, שיהיה מיוחד כמוה ובעל אספקטים רוחניים של התבוננות, יופי ואסתטיקה, כפי שנכחו בחייה" מספרת אימה נילי שביקשה להנכיח את דמותה של ביתה בגן ייחודי המאפשר שהייה, תרגול של יוגה, מדיטציה וכל פעילות רוחנית לחיזוק השלווה, ההארה וההתבוננות.
קיבוץ עין שמר נרתם לפרויקט המיוחד שהוקם בדשא הגדול שבין חדר האוכל למכבסה, המשפחה יצאה בקמפיין גיוס המונים ומועצת מנשה תרמה אף היא. ביום חמישי (23.10.25) נחנך בטקס מרגש בר Garden.
מיצתה את החיים עד תום
בר, דור רביעי למייסדי עין שמר, בת זקונים לנילי ולאייל, אחות לאביב ומורן, נולדה וגדלה בעין שמר. כסטודנטית לתואר ראשון בפסיכולוגיה וניהול באוניברסיטת בר אילן, התגוררה בר בת ה-25 בתל אביב, ובמקביל ללימודיה עבדה במשרה מלאה במלון בנוה צדק.
"בכל מקום עבודה אליו הגיעה מיד התאהבו בה כולם" מספרת נילי. "תוך כדי כך למדה NLP, והתעמקה בתורות מזרחיות וצמיחה רוחנית. גם כשלמדה ועבדה במשרה מלאה, לא ויתרה על יוגה, פילטיס ובילויים. היא מיצתה את החיים עד תום".
בלב כבר ידעתי שהגרוע מכל אירע
בליל 6 באוקטובר נסעה בר לפסטיבל הנובה ברעים עם חברותיה נעם ורותם.
"בשבת בשמונה בבוקר היא התקשרה אלינו. אמרה שיורים עליהן ושהן מסתתרות. בן זוגי, אייל, התחיל לדאוג. 'מה אתה דואג?' שאלתי אותו, בשלב הזה עוד לא הצלחתי להבין את גודל האירוע, שלחתי הודעה למורות לספרות במחשבה על איך להתארגן מול התלמידים. החיבור של בר, שתמיד הייתה כל כך מלאת חיים, עם מוות – בכלל לא נתפס בעיני.
בשעה 9:05 נותק הקשר עם בר. הודעות ששלחו הוריה לא נענו ושניהם התחילו לדאוג. "הגיעו ידיעות שהן ניצלו ונמצאות במושב פטיש. נשמנו לרווחה.
יותר מאוחר התקבלו רשימות הניצולים והשם שלה לא נמצא.
עוד באותו אחר צוהריים ירדנו דרומה לחפש אותה".
"מהמחסום בנתיבות לא ניתן היה להמשיך דרומה לאזור שהיה כולו עדיין במלחמה עצימה לכן נסענו לסורוקה לבדוק אם היא הגיעה לשם.
לאחר מספר שעות נסענו לתחנת המשטרה בחדרה לדווח עליה כנעדרת ולתת דגימת דנ"א. בלב כבר ידעתי שהגרוע מכל אירע, אבל לא העזתי לומר זאת בקול".
"ביום שישי באחת בלילה כשנקשו על דלת ביתנו כבר הייתי מוכנה" מספרת נילי על קבלת הבשורה המרה. את הפרטים על שאירע קיבלו מאוחר יותר מניצולה. בר התחבאה באמבולנס עם 17 צעירים שנמלטו מהמסיבה. המחבלים ירו על האמבולנס, זרקו עליו רימונים והבעירו אותו בירי אר.פי.ג'י.
הטוב שרצתה לתת לעולם
הקמת הגן היפני "בר Garden" (אדריכלית הגן היא ג'ולי לוי פלד, אילן בר גנן), כמו גם הטקס המרגש לחניכותו היא דרכם של נילי, אייל ובני המשפחה להתמודד עם הטרגדיה הנוראה. "החיים של בר נגדעו באיבם אך אנו נמשיך את דרכה וניתן את כל הטוב שהיא רצתה להעניק לעולם".
ואכן על טקס חניכת הגן היפני שרתה רוחה של בר- מתחם של תרגול יוגה לצד פינת יצירה של פרפרים. מוזיקה, צחוק ילדים ואפילו אלכוהול וסושי לרבים שבאו לחגוג עם המשפחה את חייה ואת דמותה הקורנת של בר, שניחנה בכישרון ציור ונסעה ברחבי הארץ והעולם לפסטיבלי מוזיקה, בר שעסקה בתרגול גוף ונפש, צמיחה רוחנית ומיינדפולנס.
"בר הייתה כוכבת קורנת ואנרגטית בחייה ונותרה כוכבת גם בלכתה מן העולם בכ"ב בתשרי תשפ"ד, בשבת – שמחת תורה, בפסטיבל הסופר נובה הקוסמי, קרס כוכבה לתוך עצמו. לכל אוהביה הרבים נשאר חור שחור עצום בגודלו ותחושת הכאב וההחמצה, על חיים מלאי הבטחה שנגדעו באיבם, בלתי ניתנת לתיאור".
