מדינה שלמה נמצאת בבלאגן של כנסת מתפזרת, ממשלת מעבר עם סמכויות מקוצצות, בחירות חוזרות לכנסת, הסכם חלב כתוב אך לא הושלם והרבה אי ודאות אצל כולם. צוות מועצת החלב בראשות מיכל קראוס, מנכ”לית המועצה, יורד להסברה בכל האזורים ומעדכן על מצב המורכב הענף וגם על הקורה במועצה. לפניכם תקציר של השיחה ב- מפגש עם צוות מועצת החלב עם מיכל ולירון תמיר, כלכלן המועצה
אחרי כמה שנים של צמיחה נתנו השנה בלימה חדה ואפילו כואבת – מה תמונת המצב של הייצור כיום?
מפגש עם צוות מועצת החלב: תוכנית הייצור השנתית דיברה על היקף ייצור של 1,500 מיליוני ש”ח. אנחנו מעריכים כיום, שכמות החלב שתיוצר תגיע לכ- 1,495מ’ וזה עוד לפני שאנחנו יודעים על הקיץ והשפעותיו. ב-2018 ייצרנו 1,550 ונוצרו עודפים שבצד הצורך בפינויים היקר, גם חייבו להוריד את היקף הייצור, כדי להקטין את פינוי העודפים. יש פער של כ-100 מיליון ליטר בין הצריכה לפי חלבון לזו לפי שומן. כדי לספק שומן, נדרש ייצור של 1,550 מ’ אבל במונחי חלבון רק 1,450 מ’ ולכן התכנון ב-2019 מתבסס על ייצור של הממוצע – לא נספק את כל השומן, אבל נצטרך לפנות 5,000טון אבקה בשווי של 60 מ’ ש”ח.
היקף הייצור מבטא קיטון של כ-55 מ’ ל’ וזה כמובן, מביא להקטנת מספר הפרות בעדר. מכסת החלב האפקטיבית היא 1,520, כי יש יצרנים חדשים בתהליך שקיבלו זכאות להקמת רפת ועדיין לא הקימו, בערך של כ- 48מ’ ל’.
על פי חוק, פנינו וביקשנו משר החקלאות, הפחתת מכסות ב-60 מ’ ל’ וזה לא צלח וכך נשארנו עם מכסה גבוהה ועודפים מעיקים.
מדיניות החלב העודף מרסנת והרפתנים ממושמעים ועובדים על פי הכדאיות הכלכלית. רואים ירידה של כ-2,300 פרות בממוצע במגזר השיתופי.
מחירים עולמיים – המגמה של השנים האחרונות היא ירידה מתמשכת במחיר אבקת החלב וכיום הגיעו לתחתית של כ-2,000 דולר לטון. מחירי החמאה בעולם גבוהים מאוד בגלל מחסור בשומן, שנוצר כתוצאה משינוי הרגלי הצריכה, לכיוון של יותר שומן מן החי ופחות שומן צמחי. וכך יש מחסור בשומן ועודף בחלבון. והעלויות בהתאם.
נתוני שיווק – 4 חודשים ראשונים של השנה –היה גידול של 1.1%. אומנם גידול, אך פחות מהגידול באוכלוסייה (קרוב ל-1.8%). הנתון הבולט הוא המשך הגידול בגבינות הצהובות, על אף כמויות הייבוא שנשארו דומות לאשתקד.
כיצד משפיעות ההתפתחויות בייצור ובשיווק על תקציב המועצה וגם על ההשלכות ליצרנים ולמחלבות?
עודפי החלב, בגין הירידה בשיווק וגם בהשארת היקף המכסה, ללא קיצוץ, חייבו התייחסות עמוקה לנושא תקציב מועצת החלב.
מהתקציב הנוכחי שאושר, יש מחסור של כ-24 מיליון ש”ח, בגין פינוי עודפי האבקה ופיצוי בגין העברת חלב מהחורף לקיץ.
אם לא היינו עושים פעולה, היינו מגיעים לגרעון של 3 מ’ ש”ח, כי היקף הקרנות הצבורות במועצה היה 21 מ’ ש”ח ואין מאיפה להשלים וכך נאלצנו לבצע פעולות מתקנות.
טבלה 1. פתרונות להקטנת תקציב במועצה שאושרו על ידי מועצת המנהלים
1. הגבלת סכום לעלות שפיכות חלב – 2 מ’ ₪
2. הגבלת סכום לעלות הובלת חלב פה וטלפיים – 1.5 מ’ ₪
3. הגבלת סכום בגין תמיכה בייצוא – 1 מ’ ₪
4. הגבלת סכום מהמועצה עבור העברת חלב מחורף לקיץ – 4.5מ’ ₪
5. שינוי בביטוח עלויות כילוי פגרים 4 מ’ ₪ על המועצה, יתרת תשלום ע”י היצרנים.
6. עלות בדיקות מעבדה – הכנסת בדיקות נוספות לתשלום עבור חומרים.
7. צמצום פעילות מועצת החלב
8. הקטנת תקציב מחקרים – 1.2 מ’ ש”ח
9. הקטנת תקציב בריאות והסברה הקטנה ב- 3.5מ’ ₪
הגבלנו סכומים בפעילויות שונות, הורדנו מפעילויות של מחלבות והרפתנים וגם של המועצה. קיצצנו בהיקף הפעילויות של מחלקות במועצה, בעיקר בתחום של קידום החלב ומוצריו והעובדים מנסים לתמרן עם תקציב מוגבל.
מחקרים קוצצו ב-25%.
עובדים פרשו ולא נכנסו אחרים במקומם וכך צומצמה מצבת העובדים במועצה – במעט כסף מנסים להוציא את המקסימום. המטלות מתחלקות על פחות אנשים. הסעיף שעורר את מירב התגובות היה העברת ביטוח פינוי הפגרים ברפת שבוצע בקנ”ט. אבל לא הייתה ברירה והרפתנים הבינו את חשיבות הביטוח לפינוי. לביטוח הצטרפו כבר כ- 95%ממכסת החלב. לשאלתך, זה אכן לא נכנס לחשבון מחיר המטרה השוטף והוא יילקח בחשבון בסקר ההוצאות שיוצא לדרך בימים אלה ויוחל בתחילת 2021.
כיום אין חלב עודף, הקופה ריקה ואין מאיפה לממן עודפים.
לנוכח ההתפתחויות השנה, איך לדעתכם, תראה מדיניות המכסות לשנה הבאה?
חשוב להבהיר שמדיניות המכסות היא בסמכותו של שר החקלאות ובהמלצת מועצת החלב. כפי שזה נראה כעת, יש מצב שלקראת 2020 המועצה תמליץ על מכסה אפקטיבית של 1,460 מיליוני ליטר במונחי חלבון ונאפשר רצועות חלב עודף, שהן גם הבסיס לגבייה לפינוי עודפים.
בחמאה ימשיך להיות מחסור מייצור מקומי והשלמה בייבוא.
בהסכם החלב שנחתם ונמצא בהקפאה, סוכם על הורדת מכסים מדורגת על יבוא – כמה מוצרי חלב מיובאים כיום והיקפם מכלל הייצור בישראל?
לירון תמיר מפרט: בשנת 2018 יובאו לישראל כ-10,000 טון גבינות, 2,200 טון חמאה ו-8,400 טון אבקות חלב. סך הייבוא שקול לכ-170 מיליון ליטרים, שהם כ-10% משוק החלב. אם מביאים בחשבון גם את יבוא חלבוני החלב המרוכזים (קזאינים), תערובות על בסיס אבקות ושמנים מחלב ואבקות מי גבינה, הרי שניתן לומר כי הייבוא מהווה במונחי כמות, כ-15% משוק החלב. חלבוני חלב מרוכזים אינם מיוצרים בישראל – אין וגם לא היה עליהם מכס.
המכסים על יבוא מוצרי חלב לישראל הם גבוהים ואפקטיביים והרוב המכריע של הייבוא מגיע בפטור ממכס, במסגרת מכסות שחלקן, ישראל מחויבת אליהן בהסכמי סחר (הסכמים בילטראליים עם ארה”ב, הקהילה האירופית ועוד) וחלקן, מכסות וולונטריות שנפתחו כחלק ממדיניות הממשלה להגדיל את התחרות ולהוריד את יוקר המחייה (לדוגמה: במכסות לייבוא גבינות שעליהן הוסכם במתווה לוקר)
מה הם המוצרים הרגישים יותר לייבוא ומשקלם בסך הייצור שלנו?
הסחר העולמי במוצרי חלב מתנהל בעיקר במוצרים “היבשים” – גבינות קשות, אבקות חלב וחמאה, במוצרים אלו הסחירות גדולה. הסחר במוצרים “טריים” כגון חלב שתייה ויוגורט אינו גבוה וזאת בשל חסמים טבעיים: עלויות הובלה, חיי מדף, טעם ייחודי וכד’.
הייצור המקומי של גבינות קשות בישראל עומד על כ-40 אלף טון השקולים ל-400 מיליון ליטרים. בנוסף, מייצרים בישראל כ-10 טון אבקות חלב וכמות דומה של חמאה (שולחנית ותעשייתית). כלומר, היקף שוק החלב החשוף לייבוא וזקוק להגנות מכסיות עומד על כ- 500מיליון ליטרים כשליש מהענף.
כיצד תשפיע על הענף הורדת המכסים על מוצרי חלב סחירים?
הורדת מכסים תפגע בענף מספר היבטים:
צמצום הייצור המקומי והתכווצות הענף.
המוצרים הסחירים הם המוצרים בעלי חיי מדף גבוהים ולכן יש להם תפקיד חשוב בוויסות הבין-עונתי, יבוא מוצרים אלו יצמצם את יכולות הוויסות בענף.
הגדלת היקפי הייבוא באופן משמעותי, תאתגר את המשך קיום ענף המתוכנן שבו יש למתכנן המרכזי שליטה על המקורות. הורדת מכסים תקשה על התכנון ותחייב, בשלב מסוים, הוצאת החלב המיועד לייצור המוצרים הסחירים (גבינות קשות, אבקות חלב וחמאה) ממסגרת התכנון הרגיל.
מהיכן יגיעו התקציבים למועצה, בעידן של הקטנת ייצור בגין יותר יבוא וגם התחזקות התנועות נגד החלב?
מועצת החלב פעלה ונתנה שירותים לענף, גם כאשר היקף הייצור היה נמוך יותר – בשנת 2010 היקף הייצור עמד על 1.25 מיליארד ליטרים ומספר הרפתות גדול יותר מאשר היום. היקף הייצור המקומי גם אם ירד, הרי שהוא לא יגיע לרמות ייצור אלו. חלק מהירידה בביקושים למוצרים הסחירים יקוזז מעלייה בביקושים למוצרים טריים, שתעלה בשיעור דומה לגידול.
מה ההמלצות שלך להתגוננות הענף מפני יבוא פוגעני?
הדרכים שבהן מדינות מתגוננות בפני יבוא ושומרות על הייצור המקומי הן:
1. מכסים – אני לא רואה בעתיד הקרוב, ירידה מוחלטת של המכסים.
2. תמיכות בייצור המקומי (תשלומים ישירים ותמיכות עקיפות), הסדרים עתידיים יצטרכו לבחון ברצינות חלופה זו.
3. חסמים לא מכסים כגון: סטנדרטים, סימני מקור, כשרות, נאמנות לתוצרת המקומית (“בשבילי רק חלב ישראלי”).
4. שיפור התחרותיות של הייצור המקומי, הן ע”י התייעלות והורדת עלויות ייצור ועיבוד והן ע”י שיפור איכות המוצר.
הגידול בהיצע החלב במדינות המפותחות, יבוא בעיקר מייצור חלב בממשק אינטנסיבי, שבו היתרונות לשטחי מרעה אינם כה גדולים. ענף החלב בישראל שהגיע להישגים מרשימים בתנובות, אימוץ טכנולוגיה מתקדמת, כלי ניהול מודרניים ויישום חדשנות, יכול וצריך להיות מהיעילים בעולם.
מדברים על ביטול התכנון וגם על סגירת המועצה – באם אכן, יוחלט על ביטול התכנון בענף, מה ההמלצות שלך לתכנון חליפי?
התכנון אינו יעד אלא כלי המבטיח אספקה סדירה, במחירים סבירים, באיכות גבוהה ובבטיחות מרבית חלב ומוצריו, תוך שמירה על רמת פרנסה הוגנת לכל העוסקים בענף. התכנון עדיין רלוונטי להבטיח יעדים אלו ולכן אנו ננסה ככל יכולתנו לשכנע את קובעי המדיניות, כי יש לשמר את התכנון. ביטול התכנון יפגע בראש ובראשונה, במגדלים אך מאידך לא יביאלירידת מחירים ממנה ייהנה הצרכן.
אם בכל זאת, יוחלט (חס וחלילה ) על ביטול התכנון, אזי יש לוודא שזה יעשה בהדרגתיות ולאורך זמן ושלמגדלים יובטחו כלים חליפיים (תמיכות כאלו ואחרות). ללא תכנון מרכזי ע”י הרגולטור (האמירה כי תמיד יהיה תכנון בענף, או ע”י המדינה או ע”י המחלבות, היא אמירה ריקה. כאשר מדברים על ענף מתוכנן, מדברים על ענף שבו הרגולטור שולט על הכמויות והמחירים ולא כוחות השוק). כוח השוק של המשווקים יתחזק ויש לפתח כלים לאזן את המשוואה – הן באירופה והן בארה”ב, לקואופרטיבים יש משקל גדול בשוק החלב וזהו אחד המודלים לאיזון הנדרש.
משק החלב – “התייעלות” יכולה לעלות לנו ביוקר
ביטול התכנון במשק החלב עלול להביא לקריסת רפתות ולגרום לעליית מחירים
מיכל קראוס 01/04/2019, פורסם בגלובס
בשנים האחרונות התאהבו כלכלנים וחוקרים שמתנגדים לתכנון בענפי החקלאות במילה אחת קצרה: “קרטל”. במאמרו של תום זיו אשר פורסם לאחרונה מעל דפי עיתון זה(“הפתרון להורדת מחירי החלב: שבירת הקרטל”, 12.3.2019) מופיעה המילה הזאת לא פחות מ-6 פעמים!האם לפנינו מקרה של קבוצת אנשים, אשר מנסה לייצר תהודה למציאות כלכלית שאינה באמת קיימת, באמצעות הפרחת סיסמאות ומילים אשר בינן לבין המציאות אין כל קשר? מכיוון שהיריעה פה קצרה, ומאמרו של זיו רצוף באי-דיוקים, אתמקד בחשיבות השמירה על ענף החלב כענף מתוכנן.
ראשית, מחיר החלב הגולמי (מחיר המטרה) אינו נקבע על-ידי “קרטל” במשרד מסתורי אפוף עשן, אלא על-ידי פקידות מקצועית בכירה של משרדי האוצר החקלאות. יתרה מכך, בהתאם לרפורמות ושינויים שבוצעו בשנים האחרונות, ענף החלב הישראלי מתייעל ב-2% בכל שנה, התייעלות המגולגלת לכיסו של הצרכן הישראלי.
אבל הדברים אינם מסתכמים רק באותה התייעלות. על אף המחסור בקרקע, מקורות המים המועטים ותנאי האקלים המדבריים, מצליחה כיום ישראל להוביל בעולם בתפוקה חקלאית לדונם, בתפוקת החלב, בניצול מים מושבים לחקלאות ועוד. בנוסף, פריסת הרפתות בישראל, כפי שמאפשר משטר מתוכנן, מבטיחה אספקה שוטפת של תוצרת איכותית לכל חלקי הארץ בכל ימות השנה, ובעיקר עוגן מרכזי של תעסוקה לאלפי משפחות בעשרות נקודות יישוב מרוחקות.
כל אלה לא מפריעים לחסידי השוק החופשי, המתנגדים בתוקף למשק מתוכנן שכולל חלוקת מכסות, לזעוק ולכתוב כי יש לאפשר יבוא חופשי וללא הגבלה של מוצרים מן החי, תוך ביטול התכנון בענפי החקלאות השונים.
מעבר לעובדה הפשוטה שמכסי מגן, שמסייעים לתעשייה המקומית להתבסס ולצמוח, הם דבר מקובל בכל מדינות ה־OECD , הרי שהביטול במדינות אירופה השונות, כפי שבוצע לפני מספר שנים, הביא לקריסה מוחלטת של רפתות רבות, ורפתנים רבים יצאו מהענף ונותרו אובדי עצות לגבי פרנסתם העתידית.
ומה לגבי המחיר לאחר הביטול?
עבודות כלכליות הראו כי אין קשר בין ביטול התכנון להורדת מחירי המוצרים. בצרפת, אחת מיצרניות החלב הגדולות באירופה, מחירי המוצרים נותרו ללא שינוי ואף עלו.
אבל באמת שאין צורך להרחיק עד צרפת, כאשר אנחנו עוסקים בסוגיית הייבוא. רק בימים אלה אנו עדים למציאות אליה מייחלים אותם חסידים הדוגלים ב”הצפת” השוק במוצרים מחו”ל. מכסות לייבוא חמאה פטורות ממכס עמדו על המדף, אך היבואנים בתחום לא ששו להשתמש בהן, עקב שיקולים כלכליים.
יתרה מכך, גם אם בכל זאת נציף את המרכולים שלנו במוצרי חלב מיובאים, הרי שמיקומה הגאוגרפי של ישראל עלול להותיר אותנו חסרי אונים בסיטואציות ביטחוניות מורכבות, כמו למשל מבצע “צוק איתן”, שבו עשרות חברות תעופה זרות הפסיקו את טיסותיהן לישראל בעקבות ירי הרקטות למרכז הארץ.
לפני הפרחת סיסמאות, אני מציעה למתנגדי התכנון להתחיל ולהכיר את הענף דרך סיור ברפתות, שרובן הגדול נמצאות בפריפריה של ישראל, מהערבה בדרום ועד לרמת הגולן והגליל. הם ימצאו שם רפתנים מצוינים, שנאבקים על פרנסתם ולמרות זאת גאים בעבודתם.
במקום מיחזור טענות ישנות בדבר חוסר יעילותם של ענפי החקלאות וקריאה לרפורמות מיותרות, שרק יובילו לפגיעה נוספת ברפתנים ובציבור הצרכנים – הגיע זמן לחשב מסלול מחדש או ליתר דיוק, להישאר באותו מסלול המבטיח תכנון, בקרה ושליטה, במיוחד במדינה מבודדת, שנמצאת במזרח התיכון ולא ביבשת אירופה נטולת הגבולות.
תודה על מפגש עם צוות מועצת החלב
