הרי ירושלים הוא אזור יפיפה, טובל בחורש ירוק ומלא חיות בר המתקיימות ממעיינות כמו עין שריג. אך בשנים האחרונות איומי הבנייה ההולכים וגוברים וגורמים נזק עצום לחיות הבר ולאקולוגיה העדינה. אם לא די בכך, כעת התעורר גם האיום החקלאי, כאשר רבים מן השטחים הטבעיים היפים ביותר נכללים בתוך משבצות חקלאיות של מושבים. לאחרונה הציב מושב אורה גדרות גבוהות סביב כרמים ומעין עין שריג: מה שגורם לסכנת מוות מיותר של חיות בר ולחסימת דרכן למעין, בו הן מרוות את צימאונן. החברה להגנת הטבע: מדובר בפגיעה חמורה במסדרון אקולוגי. מנגד, במושב אורה מעוניינים להגן על הגפנים והענבים מפני חזירי בר, תנים, דורבנים, הגורמים נזקים רבים
הקמת גדרות סביב שטחים של מושב אורה שבמועצה האזורית מטה יהודה עתידה לגרום לנזק עצום, מוות וחסימת מעבר למעין עין שריג ממנו מתקיימות חיות ובינהם צבי ארץ ישראלי, וגם אלפי מטיילים בכל ימות השנה. כך טוענים פעילים בארגונים ירוקים וחברתיים המוחים נגד הגידור (מצילים את הרי ירושלים), בעוד שבמושב אורה טוענים כי מדובר בפרנסתם של חקלאים.
פגיעה בבע"ח ובבני אדם
לטענת פעילי הסביבה, בשל המיקום של הגידור בצוואר בקבוק של מסדרון אקולוגי ארצי – נוצרה מלכודת מוות לצבאים הנמצאים בסכנת הכחדה עולמית, ולפגיעה בחיות בר רבות נוספות – מה שיוביל לנזקים חמורים ובעתיד הקרוב יפגע גם בבני האדם.
מאיה סטאר, העוסקת במחקר של פיזיולוגיה של עצי יער באוניברסיטת בן גוריון ומכון ויצמן, פעילה במאבק להצלת השטחים הפתוחים בהרי ירושלים. סטאר מספרת כיצד תוכניות הבנייה מובילות להחלשת הטבע, שבעתיד תביא גם להרס ההתיישבות.
מצילים את הרי ירושלים
מאיה מתארת כיצד חיות הבר: צבאים, תנים, שועלים, דורבנים,הצבי ארץ ישראלי ועוד וגם אנחנו והילדים שלנו יהיו בסכנה בשל פעולות כמו גידור ובנייה במרחבים ירוקים: "תכנית 'מצילים את הרי ירושלים' היא התארגנות שרצה כבר שנה וחצי בה פעילים בעיקר חבר'ה צעירים, סטודנטים ונוער, שאוהבים את ירושלים, רוצים לחיות בה ומבקשים פיתוח בר קיימא, שלא על חשבון השטחים הפתוחים.
"אנו עוסקים בהתנגדות לתוכניות בניה על חשבון הרי ירושלים כמו 'רכס לבן א', 'רכס לבן ב', 'סובב הדסה' וכולי, אך מאז הגידור סביב הכרמים באורה, אנו פתאום מוצאים את עצמינו מתעסקים בהתנגדות לפיתוח חקלאי.
"זה מאד מצער כי אין לנו אג'נדה נגד חקלאות; מנגד, אנחנו רוצים לשמור על מעט הטבע שנותר, על המסדרון האקולוגי הצר והמעיינות הזורמים – ללא גדרות וזיהומים.
"לגדרות הגבוהות המקיפות את השטחים החקלאיים יש השפעות חמורות על הסביבה. כרגע אזור המעיין מוקף לגמרי על ידי אינסוף גדרות, כמו מכלאה, והמקום כבר לא מושך עבור מטיילים."
"באמת שצריך ללכת לשם כדי להבין מה הסדר גודל של הנזק. מעבר לזה, מדובר בצוואר בקבוק אקולוגי חשוב מאד לסביבה – גם לבעלי חיים וגם לבני אדם – וכעת הוא הרוס, מה שמוביל למוות של בעלי חיים ונזקים סביבתיים חמורים."
מושב אורה מעוניין לפתח את השטחים בחקלאים שלו, איך הוא יכול לעשות את זה מבלי לגדר את השטח החקלאות?
"מושב אורה רשאי כמובן לעבד את שטחי החקלאות שלו, אבל כאשר מדובר בצוואר בקבוק אקולוגי ובמקום בילוי כה מרכזי, אנו מבקשים שלא לגדר את השטח בצורה שפוגעת במטיילים, בבעלי חיים, בצורה שלוכדת צבאים ותנים – חלקם עלולים למצוא את עצמם גם משופדים על הגדר בניסיונות לברוח."
"'צוואר בקבוק' הינו כשל במסדרון האקולוגי שהפך צר מידי לשימוש של בעלי חיים רבים. יש את מי שאומר 'אוקיי, שהחיות ילמדו לעבור בין הגדרות', אבל פה צריך להבין שחיות לא יודעות לעבור מסביב או לעבור בתוך מבוך הזה – הן ניצודות בתוכו ומנסות לקפוץ מעל הגדר, כך הן מוצאות את מותן בייסורים וגם לאלפי המטיילים החוויה נהרסה."
מה היה אופי הפעילות שלכם במושב אורה?
"הגענו לשטח ביום שלישי האחרון וקיימנו הפגנה קטנה. למחרת, אנשים ממושב אורה ונציגים של הועד המקומי הסכימו להיפגש איתנו, פגשו אותנו בשטח והראו נכונות להגיע לפשרה."
"לצערנו, כדי שהאקולוגיה תמשיך להתקיים צריך להוריד את כל הגדרות. אנחנו מבקשים מאלו המתגוררים בסמוך ושולטים על המקומות הכי יפים, על המעיינות והטבע, לא לקחת אותם כמובנים מאליהם, כי מה שקרה שם ליד עין שריג זה אסון! בשישי בבוקר ניתן לראות כמויות גדולות של אנשים המגיעים מן הערים הצפופות לטייל במקום – עומדים מאוכזבים ולא מוצאים את הדרך למעיין."
"זה נכון, המושב יכול לעשות מה שהוא רוצה, החוק לצידם, אבל לדעתנו הצדק לא לצידם. המקום משמש מטיילים ובעלי חיים שמגיעים לרחוץ ולשתות כבר מאות ואלפי שנים. אם עושים חקלאות אז בצורה מתחשבת ובת קיימא. כיום ישנם פיילוטים לגדל גפנים בלי גדרות – והלוואי וחקלאים ירגישו בטחון לעשות את זה. מעבר לזה, קיימים המון סוגי גידולים שלא דורשים גדרות בכלל. הדוגמא הכי טובה היא גידול זיתים; לא דורש גדר, לא דשן ולא ריסוס, זיתים נותנים שמן מדהים באזור שלנו בארץ."
איך מטה יהודה מתייחסים לגידור השטחים החקלאים?
"יש הרגשה שמטה יהודה מעודדים הקמת כרמים בכל מקום ובכל סיטואציה. אנחנו, מצילים את הרי ירושלים, אמנם שותפים במאבק נגד תוכניות בנייה הרסניות, אבל בנושא הזה אנחנו 'לא רואים עין בעין'.
"יש שתי סוגיות מהותיות לא פתורות. האחת היא שאנשים חושבים שחקלאות זה טבע אבל זה לא נכון. לבוא לשטח ולגדר אותו זה לגמרי לפגוע בטבע. להוריד צמחיה טבעית ולשתול עליה את אותו גידול אלף פעם – זה לא אקולוגי.
"הסוגייה השנייה היא שאנשים לא מבינים שלא מדובר כאן במרחבים אינסופיים של ירוק, אין כאן שפע, רובנו חיים במגדלים ובבניינים בערים גדולות ורועשות (וזה רק עומד להחריף) והחלק שנגיש וקרוב לירושלים הינו בעל ערך אדיר לאיכות החיים שלנו. מסיבות אלו בלבד, יש לשמור על השטחים הפתוחים הטבעיים בחרדת קודש."
איזה חיות צריכות את מעיין עין שריג?
"יש יונקים מדהימים כמו צבאים, תנים, שועלים, דורבנים, גיריות, עופות דורסים, ממש הכול מהכול. זה אזור מדהים, האזור הירוק היחיד במרכז הארץ."
"אין לנו יותר מזה. אני מפחדת שנצטרך לנסוע בקרוב לצפון כדי לראות קצת ירוק ואחר כך נצטרך לטוס לחו"ל כדי לראות קצת ירוק. מלבד זאת, עשרות צבאים נלכדים בגדרות ויש לי לא מעט תמונות של צבאים משופדים על גדרות. הם נרדפים על ידי תנים והם קופצים על גדרות ומשופדים על גדרות, הם מתים מהגידור."
איך השינויים לרעה והנזקים בשטחים הירוקים ישפיעו על בני אדם?
"במעבדה בה אני עובדת אנו עוסקים בין היתר בתנאים המשתנים בעקבות משבר האקלים. אנחנו יודעים שעוד 20-30 שנה ירושלים תהיה חמה כמו באר שבע ובאר שבע תהיה חמה כמו אילת."
"זאת אומרת שאם כבר היום הצמחייה שלנו מאד מוגבלת במים ויש מחסור אדיר בעצים וטבע ירוק – אז זה הולך להיות גרוע יותר. כמו הקורונה בקרב בני האדם, אנו עדים לתמותת עצים, מסיבות שלא היו בעבר בעקבות הרעת התנאים."
"השטחים הפתוחים שלנו סובלים ויסבלו מאד בשנים הבאות, אך השטחים האלה הם גם תעודת הביטוח שלנו מול משבר האקלים העולמי. אנחנו חיים במזגנים ולא יוצאים מהבית, אבל העצים הם אלו המספקים לנו אוויר נקי, הצללה של הקרקע מסננת את הרעלים ומנקה את המים – כל הדברים הטובים בחיים שהטבע שמעניק לנו – בהם בדיוק אנחנו פוגעים."
"בחורפים האחרונים באזור המרכז יש הצפות מטורפות. מדוע? אירועי הגשם הקיצוניים הם סממן ברור של משבר האקלים, והמצב חריף עוד יותר משום שסללנו ובנינו על השטחים הפתוחים שהיו פעם מצע החלחול. הכול הפך בטון ואספלט, ואנו עדים לפגיעה בחיי אדם ולא רק בבעלי חיים ובטבע. אם נסתכל שניה למערב אירופה המוצפת כולה, התמונות מחרידות! כולנו חייבים להפנים בהקדם האפשרי שהרס של השטחים הפתוחים שלנו יעלה לנו ולילדים שלנו ביוקר.
לדוגמא: לפני 30 שנה היו 80,000 צבאים בישראל והיום יש רק 4,000. בתוך 30 שנה הכחדנו כמעט לגמרי את הצבאים. אוכלי עשב מפחיתים שרפות ביערות וזאת נקודה למחשבה בהגנה על צבאים ודאגה לחיות הבר. הנוף הירוק שלנו תלוי בשלומם של בעלי החיים האלה. הצבאים זאת רק נקודה אחת, אך יש בעלי חיים שחשובים באותה מידה."
אז מה עושים לטובת החקלאות ולטובת החיות?
"אפשר לבחור בחקלאות שלא דורשת השקיה, דשנים, גידור והמון עבודה. אפשר לגדל בצורה בת קיימא, שהרווחים שלה נמוכים יותר אבל היא תומכת בעתיד שלנו. או פשוט לתת לטבע להיות… עץ אלון עומד 400 שנה ולא צריך לעשות בשבילו כלום והוא נותן כל כך הרבה, גם עץ זית.
"תראי, לפני 60 שנה אנשי המושבים באזור מטה יהודה הגיעו לשטחים הרוסים שהייתה בהן רעיית יתר. בעבודה רבה ובתנאים קשים, התושבים עצמם הם אלו שנטעו ושיקמו את היערות של הרי ירושלים ויצרו גן עדן.
"לצערי, כיום יש הרגשה שמבחינתם אם זה לא נמכר בכסף אז אפשר להרוס את זה. אבל אסור להרוס את זה עכשיו, צריך להבין שלדורות הבאים זה יהיה שווה פי עשר לבריאותם ולאיכות חייהם בישראל הצפופה והמדברית."
המושב מנסה להגיע להסכמות
מהחברה להגנת הטבע נשלח לגורמים רלוונטיים מכתב עם דרישה להורדת גדרות שנבנו ללא היתר באזור מעין עין שריג: "לאחרונה גודרו שטחי משבצת חקלאית של מושב אורה, שלא עובדו עשרות שנים (אם בכלל), מסביב למעין עין שריג.
מדובר על גידור באזור טבעי, ערכי מאד ועשיר במיני צמחים וחיות בר אזור עין שריג נמצא בצוואר בקבוק אקולוגי שהינו חלק מהמסדרון האקולוגי הארצי. צוואר בקבוק הינו שטח בתוך מסדרון אקולוגי אשר מגביל מעבר של מינים ועלול לייצר קיטוע ברצף המסדרון, בשל מאפיינים כגון: גודל שטח, צורת שטח מוארכת, שימושי קרקע ופעילות בתוך צוואר הבקבוק או בסמוך לו.
"לצוואר בקבוק ישנה חשיבות אקולוגית מהמעלה הראשונה, מאחר ואם הוא נסתם, כל תנועת בעלי החיים ושל הצבי ארץ ישראלי באזור נחסמת – ולכך יש משמעויות קשות מבחינת המערכת האקולוגית והמרחב. צוואר בקבוק אקולוגי הוא למעשה מצב של כשל חלקי במסדרון האקולוגי הארצי.
"לכן, הקמת תשתיות בתוך צוואר בקבוק אקולוגי עלולה להגביל עד כדי לקטוע לחלוטין את המעבר הפיזי של חיות הבר ואת מעבר הגנים בין אוכלוסיות חיות הבר – דבר שהינו חשוב מאוד לשרידות אוכלוסיות ומינים של חיות בר."
הצבי הארץ ישראלי
"באזור מתקיימת אוכלוסייה של הצבי הארץ ישראלי, מין בסכנת הכחדה ארצית ועולמית, לצד חיות בר רבות נוספות, חלקן גם נמצאות בסכנת הכחדה (הצבוע המפוספס, למשל). גידור בצוואר הבקבוק מהווה קיטוע בין אוכלוסיות הצבאים במרחב, מה שעלול לפגוע משמעותית במין זה ולהכחיד אותו מהמרחב.
"בנוסף, גידור, מכל סוג שהוא, מהווה מלכודת מוות לצבאים. הדבר תועד בארץ בשנים האחרונות ובפרט, תועדו 5 מקרים כאלו, רק בחצי שנה האחרונה, בהרי ירושלים ובמרחב לכיש. זאת ועוד, חסימת הגישה למעיין, מקור המים השופע, מהווה פגיעה חמורה בחיות הבר הנסמכות על מקור מים זה. מבירור שעשינו עולה כי גם עבודות החישוף בוצעו שלא כדין, ללא אישור של רשות הטבע והגנים וללא קבלת היתרי פגיעה בערכי טבע מוגנים.
"יתרה מזאת, למיטב ידיעתנו העבודות בוצעו ללא היתר בניה ובניגוד לחוק. הגדרות שהוקמו בעין שריג גבוהות יותר ולכן נדרש היתר בניה להקמתן. בנוסף, להיעדר החוקיות ולפגיעה האקולוגית החמורה, הגדרות חסמו לחלוטין שביל טיול מסומן 'סובב הדסה' למעבר מטיילים ורוכבי אופניים."
מעיין עין שריג הינו אחד המעיינות השופעים ביותר ברכס לבן
"כמו כן, הגדרות מקיפות את מעין עין שריג ומשאירות שטח צר בלבד למטיילים ולנופשים הרבים שבאים לטבול במעין. הגדרות חוסמות את הגישה הנגישה אל המעיין כך שלאנשים בעלי מוגבלויות וקשיים גופניים קשה עד בלתי אפשרי להגיע למעיין."
"מעיין עין שריג הינו אחד המעיינות השופעים ביותר ברכס לבן. עיבוד חקלאי בסמוך למעיין משמעותו דרדור איכות המים עקב דישון ריסוסים וכו' ועם הזמן, פגיעה משמעותית בספיקת המעיין עד לסכנת התייבשותו אשר נובעת באופן ישיר משינוי פני הקרקע והזרימה בתת הקרקע. לפיכך נדרש לעצור את עבודות הפיתוח המתקיימות בשטח ולהוריד את הגדרות בשטח צוואר הבקבוק לאלתר."
מעבר בצוואר הבקבוק האקולוגי
מהמועצה האזורית מטה יהודה נמסר בתגובה: "זו קרקע פרטית של האגודה של ישוב אורה, ולכן יש לפנות לתגובה אליהם. אין פה נגיעה למועצה."
מהוועד המקומי של מושב אורה נמסר בתגובה: "מושב אורה נטע כרם יין על קרקע חקלאית שנמצאת במשבצת המושב מימים ימימה. פרנסת החקלאים מן הסתם בנויה על גידול בעלי חיים וחקלאות על כל גווניה. כרם ענבים חביב מאד על חזירי בר, תנים, דורבנים, הגורמים נזקים רבים לגידולים ולפרנסת החקלאי.
"לכן גודר השטח כחוק בגדר בגובה המותר בחוק ואף הושארו רצועות ומעברים לבני אדם המאפשרים גישה חופשית למעיין עין שריג. המושב מנסה להגיע להסכמות עם כל הגורמים ומשתף פעולה על מנת לבחון את כל האפשרויות לפתרון הנושא."
מוטי דרובלס, יו"ר וועד המושב, מסר כי: "לא ניתן לוותר על החקלאות כדי שמטיילים יוכלו לטבול במעיין. אנחנו מציעים לחיות אחד לצד השני, כאשר למטיילים תהיה גישה למעיין בדרכים מסוימות ומגודרות, בכדי שלא יחבלו בכרם.
"לגבי השמירה על חיות הבר – אנחנו מציעים לפתוח מעבר בצוואר הבקבוק האקולוגי שאמור לתת פתרון – צריכים רק לרצות ואז הכל מסתדר. בכוח זה לא ילך."
"יש זכות לחקלאות במדינת ישראל והציבור אוהב ענבים מתוצרת כחול לבן – הענבים של טורקיה לא טעימים. די לפגיעה בחקלאים."
מצילים את הרי ירושלים | תמונה ראשית, צבי ארץ ישראלי | minozig
