למעלה מ-45 שנות פעילות ענפה, היותו נדבך משמעותי כחלק מאקו-סיסטם שלם וחזון ציוני הניצב כנר לרגליו. כל אלו ועוד הופכים את מכון מיגל לדוגמה ומופת לחקלאות מיטיבה. סיפורו של מכון מחקר מעורר השראה
*תמונה ראשית: הדגמת מתקן אגרו-וולטאי בפיתוח מיגל יחד עם חברת דוראל
על רקע הפסקת האש המתהווה ועונת האביב המתקרבת, אזור הצפון שהתמודד עם מציאות מלחמתית מורכבת מזה למעלה משנה, מנסה לחזור אט אט לשגרה.
לצד התושבים שחוזרים בחלקם ליישובים ולקיבוצים, אחד מהנדבכים המרכזיים שהינם חלק אינטגרלי מאותה חזרה מיוחלת לשפיות, מקורם בענף החקלאות הנחשב לאחד ממרכזי הכובד המשמעותיים במרחב כולו.
בהקשר זה ראוי לציין את מכון המחקר היישומי מיגל, מאבני היסוד של הגליל העליון מזה למעלה מ-45 שנים. המכון שנוסד אי שם ב-1979 על ידי החברה לפיתוח הגליל ונמצא בבעלות שורה של קיבוצים באזור, חרת על דגלו מאז הקמתו לשמש כפלטפורמה לצמיחה אזורית, המתמחה בתחומי החקלאות, אגרו-טכנולוגיה, מדעי הסביבה, מדעי המחשב, התזונה והביו-טכנולוגיה.
עבור מי שאינו בקיא בפרטים, המכון פועל משני מוקדים – בפארק התעשייה תל-חי וכולל שיתופי פעולה הדוקים עם המכללה האקדמית תל-חי (שבקרוב תהפוך לאוניברסיטה מן המניין על פי החלטת המל"ג) וכן בקריית שמונה. סך הכל מועסקים בין כתליו כ-300 עובדים, מתוכם למעלה מ-95 מדענים בעלי תואר דוקטור (PhD) ו-75 חוקרים בעלי תארים מתקדמים. רובם ככולם תושבי הגליל והסביבה.
המכון מציג פעילות מגוונת המחולקת לפי נושאים, לרבות מדעי הצמח, תזונה וחומרי טבע, קרקע ומים ועד לנושאי חדשנות וביו-טכנולוגיה. שתי יחידות נוספות בעלות קשר מיידי לשטח הן מו"פ צפון ומו"פ חקלאי הפועלות בשיתוף משרד החקלאות וקק"ל, וכן יחידת חדשנות (Post Harvest) שתפקידה לשפר את איכות הטיפול ולהאריך את חיי המדף של הירקות והפירות לאחר הקטיף.
יתרה מכך, במהלך השנים המכון צמח וקיבל הכרה ממשרד המדע במסגרת תכנית המו"פים הארצית לאור הגדרתו כ-'מגה מו"פ'. המשמעות: היותו מכון מחקר אזורי בעל מסה קריטית של עשייה, הכוללת פעילות ענפה מחקר ענפה, כזו שהופכת אותו הלכה למעשה למכון המחקר החקלאי הגדול בישראל.
"המכון אינו קופא על השמרים ונמצא בעשייה מתמדת, במיוחד בעשור האחרון", מכריז אורי בן הרצל, סמנכ"ל פיתוח עסקי במיגל בראיון מיוחד עבור "יבול שיא". לדבריו: "אנחנו עוסקים בחדשנות כערך עליון. למעשה, מדי שנה מתפתחים במסגרת המכון בין 3-5 סטארט-אפים בתחומים מגוונים, לרבות מזון חקלאות וסביבה. זה מתכתב עם הרבה מאוד שיתופי פעולה שאנחנו מקיימים עם חברות בתעשייה כחלק מאקו-סיסטם שלם, במטרה לתת מענה איכותי לכאבים שמגיעים מן השטח ומעסיקים את החקלאות. עבורנו זוהי גאווה גדולה להוביל שורה של מיזמים ופרויקטים להם השלכה ישירה על אזרחים רבים".
המטרה: "להקפיץ את החקלאות הישראלית שנות דור קדימה"
חרף האתגרים הכבירים הניצבים בפני המכון, מציג בן הרצל חזון חד וברור שבבסיסו תקומת הצפון בכלל והגליל בפרט, תוך החייאה מחודשת של החקלאות המקומית למען עתיד אופטימי על טהרת שגשוג וצמיחה.
"מיגל מאז ומתמיד ביסס את מעמדו כשחקן מאוד מרכזי בהיבטים של הסתכלות רחבה כיצד יראה הגליל העליון, בדגש על יכולת השפעה ויצירת פלטפורמות צמיחה משמעותיות", הוא מספר, כולל התייחסות להתמודדות השוטפת לאורך כל תקופת המלחמה.
"במשך למעלה משנה נאלצנו להתפנות, כמו רבים אחרים בגליל. צוות החוקרים והעובדים שלנו התפזרו להרבה מקומות ברחבי הארץ. חלק לא מבוטל גויס למילואים, בעוד שההנהלה נדרשה לעסוק רבות בניסיון לשמר איזושהי רציפות תפקודית, כולל חיפוש אחר מוסדות חלופיים, כך שהחוקרים יוכלו להמשיך בפעילות, בין אם באוניברסיטאות ומוסדות אקדמיים, מכוני מחקר או בתי חולים. אלטרנטיבה נוספת כללה הקמה של מרכז מעבדות זמני עבור חוקרי המכון באזור התעשייה צ.ח.ר בסמוך לראש פינה. אמנם גם האזור הזה היה מטווח לאורך תקופה ממושכת, אך הוא איפשר בכל זאת פעילות סדירה כחלק משגרת החירום".
ובכל זאת, איך ממשיכים לתפקד תוך כדי מטחי טילים, כטב"מים וחוסר ודאות?
"במבט לאחור אני יכול להעיד שהפגנו הרבה חוסן. לראיה, הצלחנו להגיע עד לכדי 80 אחוז תפקוד, הישג מרשים לאור המציאות הביטחונית איתה התמודדנו. האתגר המרכזי כעת יהיה לפעול במטרה לחזור לשגרה מלאה, שכן חלק מהעובדים העתיקו את חייהם למרכז הארץ או לאזורים אחרים. להחזיר אותם לצפון זהו אירוע מורכב שדורש הרבה מאוד משאבים. אחרי שאמרתי את זה, ובשם צוות המכון, המשימה שלנו היא לקחת את המשבר הגדול שפקד אותנו ולראות בו כהזדמנות וכמוקד לצמיחה".
מה הכוונה?
"המטרה היא להקפיץ את החקלאות המקומית כמה שנות דור קדימה. דווקא הנזקים שנגרמו כאן הם במובן מסוים הזדמנות לחדש תהליכים שאת פירותיהם נוכל לקצור בעתיד הרחוק יותר. אם אלו למשל מטעים שנפגעו, בעיקר באזור ההר, כדוגמת זנים של תפוחים או אגסים שנשתלו לפני 50 שנה ויותר, שלא הוחלפו מאז, כולל שימוש בפרקטיקות גידול חדישות ושימוש באמצעי טכנולוגיה מתקדמים. בצורה שכזו, המטעים שיינטעו היום יהיו המטעים שבעוד 15 שנה כולנו נהנה מהם. כולנו תקווה כי השקט ישמר, כך שתינתן האפשרות לייצב את החקלאות בגליל ולהצעיד אותה אל עבר עתיד טוב יותר".
כיצד יראה הגליל העליון ב-2030?
"אומר זאת כך. זכינו לפעול בתוך אזור מדהים. מלבד היופי הטבעי והנוף שעם ישראל כל כך אוהב לבקר בו, הגליל הוא אזור מרתק מבחינה אקולוגית – החל מנדידות הציפורים אליו מאסיה ואפריקה בתקופת החורף, היותו אבן שואבת למגוון ביולוגי רחב, דרך מגוון הקרקעות והגידולים המאפיין אותו. אין עוד הרבה מקומות בעולם בהם אפשר לראות מטעי בננה בגובה מינוס 200 מטר מתחת לפני הים באזור הכנרת, ולהגיע תוך נסיעה של 45 דקות עד למטעי דובדבנים ברמת הגולן בגובה רב. מבחינה חקלאית, האזור כאן טומן בחובו הזדמנויות חסרות תקדים ברמה עולמית. תפקידנו הוא לאפשר את התהוות החקלאות כאן ככר פורה להמשך פיתוח ומחקר בכל הרבדים".
לקראת הכנס השנתי לחקלאות העתיד SunnySide שיתקיים ב-2 באפריל במלון גליליון, במסגרתו לוקח המכון חסות ראשית, משתף בן הרצל ביחס לחשיבותו עבור צוות המכון. "אנו גאים לקחת חלק באופן מסורתי בכנס, על אחת כמה וכמה השנה, לאור התקופה המאתגרת שעברה על הענף. מיגל תמשיך להוות מוקד אזורי לפיתוח מדעי השזור בחיי הקהילה, במטרה להנגיש מידע לציבור הרחב ולמשוך צעירים מהמרחב כולו לתחום. אנו רואים חשיבות גדולה בתמצות חזון המכון, לתוך אירוע דגל המאגד לתוכו את החוקרים, החקלאים והאזרחים החיים במרחב, כמו גם הרגולטור – משרדי הממשלה והרשויות המקומיות, יחד עם המגזר העסקי. על כולנו מוטלת האחריות לחבור יחד כדי להגשים את החזון הציוני ולקדם חקלאות מיטיבה בגליל. זוהי משימת חיינו".
