יומיים אחרי יום ההליכה הבינלאומי יזמה נועה דניאלי מכפר קיש, שבגליל התחתון – מרוץ לנשות המושב, בתמיכה ומימון הוועד המקומי. 64 נשים נרשמו והשתתפו במרוץ שכלל שלושה מסלולים של 2, 4 ו-6 ק"מ
ב-30 לאוקטובר, חל השנה יום ההליכה הבינלאומי. נועה דניאלי, ילידת מושב כפר קיש, הגתה ויזמה מרוץ נשים בכפר קיש לנשות המושב. נועה רצה כשלוש פעמים בשבוע ומאד פעילה בחיי המושב. גם במסגרת עבודתה ברשת אורט נועה אחראית על נושא "אורח חיים בריא".
יומיים אחרי יום ההליכה הבינלאומי יזמה נועה אירוע מקומי לנשים בלבד בכפר קיש. נועה התייעצה עם אסף בעלה שהתלהב, סיפרה לחברה והחליטה לעשות מעשה – הודעה על המירוץ בווטסאפ הקבוצתי של המושב, שביום שישי יתקיים מרוץ נשים במושב. ניתנו שתי אופציות, בריצה או הליכה. המחשבה שעלתה בראשה הייתה העצמת נשים. אוקטובר הוא גם חודש שמציין את יום המודעות לסרטן השד. נועה משתפת מספר חברות, יחד הן מגבשות כיצד יערכו אירוע זה. מחליטות שכל הלוגיסטיקה תתבצע ע"י נשים בלבד. כך למשל, הצילום, הליווי הבטיחותי והליווי הרפואי (עזרה ראשונה) – הכל נעשה על ידי נשות המושב.
נועה : "פנינו לוועד המקומי של מושב כפר קיש וביקשנו את התגייסותם לאירוע, התשובה שקיבלנו הייתה 'במידה ותצליחו לגייס חמישים נשים, נעזור לכם'. תוך שעות, נרשמו למרוץ 64 נשים מכל הגילאים, מעט נערות וכל נשות המושב. השתתפו גם נשים שחצו את גיל ה-70. כתבתי בווטסאפ, בואו 'נעשה את זה יחד', פתחתי טופס הרשמה בגוגל ואחת הבנות הכינה פלייאר מוצלח. בטופס ההרשמה, כל נרשמת בחרה עמותה לה החלטנו שנתרום כסף. כל משתתפת שילמה על הזכות וההשתתפות במרוץ 10 ש"ח.
"אחרי שנרשמו יותר מ-50 נשים הועד המקומי התגייס ומימן את האירוע. הכנו ערכה לכל משתתפת שכללה חולצה עם לוגו של האירוע, תיק עם הלוגו, בקבוק מים וחטיף אנרגיה. המשתתפות החליטו שאת הכסף שנאסף יתרמו לעמותה לנפגעות תקיפה מינית. ערב לפני האירוע, הזמנו את כל הנשים לבוא לבית העם ולקבל את הערכות הללו.
"ביום שישי (6.10), חמישה ימים לאחר ההודעה הראשונה בווטסאפ קיימנו את מרוץ הנשים בכפר קיש. המרוץ החל במפגש בהנחיית אחת הנשים במושב, מורה לחינוך גופני, לתרגיליי מתיחות. מייד אחר כך החל המרוץ. הגיעו גם נשים צעירות שמניקות את התינוקות שלהן. היו שלושה מסלולים: 2 ק"מ, 4 ק"מ ו-6 ק"מ. היו בנות שנרשמו למסלול השני ק"מ והמשיכו ל-4 ק"מ ובנות שנרשמו ל-4 ק"מ והמשיכו הלאה. היו שעשו את המסלול בריצה והיו שבחרו בהליכה. נקודת ההתחלה היתה גם נקודת הסיום. עם סיום המרוץ חיכו למשתתפות שולחנות עם מיץ ושקדים.
"הרגיש שזה סחף את כולן, גם בנות שלא עשו ספורט בעבר שמחו על ההזדמנות הזו ורצו להיות שותפות. היו נשים במושב שלא השתתפו ובחרו לתרום. אני ועוד חברה הזנקנו את כולן, לאחר שכולן יצאו, יצאנו גם אנחנו בריצה ורצנו את המסלול שלנו."
נועה: "הגבים אמרו 'תעשו לנו גם אירוע שכזה, אבל בתנאי, רק אחריי שהילדים ילכו לגן'… אין ספק שהיוזמה, המימוש וההתגייסות של כל כך הרבה נשים אירעה גם בשל תקופת הקורונה. הצורך בחברות, הזמן המצוי בשפע וכמובן מזג האויר, שהרי אנו בסתיו. היה זה המרוץ הנשי הראשון בכפר קיש. ברור שאת המרוץ הזה נהפוך למסורת. פעם בשנה, בוודאות, יכול להיות שפעמיים בשנה, בסתיו ובאביב."
