יבול שיא
הרפת והחלב
מתנדבים צעירים מרחבי העולם בקיבוץ עין גב צילום קיבוץ עין גב

משב רוח של חו"ל 

2 דק' קריאה

שיתוף:

עין גב ממשיך במפעל ההתנדבות וקולט צעירים וצעירות מרחבי העולם שרוצים להבין מה זה קיבוץ ולעבוד בחקלאות 

"השבוע קבלנו עדכון מעודד מריקה קייזר רכזת המתנדבים בעין גב על מצב המתנדבים שהקיץ זוכה לפריחה מחודשת ומזכיר אצלנו את הימים היפים" כותב אריאל צור מעין גב. בתום שנתיים של מגפת קורונה, שהתאפיינו בסגרים, הגבלות תנועה ואי-ודאות רבה בארץ ובעולם, בקיבוץ עין-גב מבשרים על פריחה מחודשת בקליטת מתנדבים צעירים המגיעים מרחבי העולם.  

בקיבוץ יש כיום 20 מתנדבים מקצתם מארצות גרמניה, שבדיה, אנגליה, קנדה, דרום אפריקה, יפן, וקבוצה בולטת מארצות דרום אמריקה: גואטמלה, קולומביה, אקוואדור.   

"זה בכלל לא מובן מאליו" ממשיך אריאל. "מספר הקיבוצים הקולטים היום מתנדבים הצטמצם מאד עקב תהליכי ההפרטה והוא נע סביב ה-20. עין גב הוא קיבוץ היעד היחידי בעמק הירדן ולשמחתנו בתק"צ הוא מהשלישייה הבולטת, הן בכמות הקליטה, ולא פחות חשוב, בכמות הביקוש מצדם".  

מוסד המתנדבים בקיבוצים הצטמצם מאד בשנות ה-90 והאלפיים, בעיקר עקב תהליכי הפרטה שעברו על המרבית הקיבוצים אך לא רק. ריקה קייזר, שבעצמה הגיעה לעין גב כמתנדבת, יודעת לספר כי גם אם מספרם הצטמצם, מוסד המתנדבים המשיך להתקיים לאורך השנים בעין גב, ואפילו בתקופת הקורונה היו מעט מתנדבים "עם הבדיקות הנדרשות, הבידודים, וכל מה שהמצב הצריך". מגורי המתנדבים, שפעם השתרעו על שטח גדול, הועברו למיקום אחר בקיבוץ, ולמרות שעין גב קיבוץ מופרט, המוסד ההתנדבות חי וקיים. 

המתנדבים משולבים בעבודה בענפי המשק השונים: במכבסה, בגיל הרך, בחדר האוכל, בנוי, בכפר הנופש וברפת. "רבים מהם מבקשים לעבוד בחקלאות, במדגה, בלול ובמטעים. לפעמים לאחר שבוע עבודה בחום הכבד, הם מבינים שזה פחות בשבילם" אומרת קייזר. הענפים מחויבים ביום עבודה מלא ומשלמים גם על ארוחה למתנדב. בנוסף זוכים המתנדבים לאש"ל, למועדון בו הם יכולים גם לבשל, לטיול אחת לחודש ברחבי הארץ ולחוויית חיי קיבוץ השוכן לחוף הכנרת. 

איך מצליח בעין גב מוסד ההתנדבות שחוסל מזמן ברוב הקיבוצים? 

"הקיבוץ מעוניין במתנדבים. בני משק רבים, לפני ואחרי צבא, בוחרים שלא לעבוד בענפי המשק, ויש צורך באיוש המשרות האלו. יש משרות כמו בגיל הרך או ברפת שאנחנו מבקשים התחייבות לחצי שנה ויש הרבה מתנדבים שנשארים מעבר למה שתכננו לתקופות של תשעה חודשים ושנה. בזמנו חשבנו שעם ההפרטה וללא חדר אוכל (שמגיש רק ארוחת צוהריים) יהיה קשה, בעיקר סביב נושא הארוחות, אבל כנראה שהמיקום שלנו ליד הכנרת הוא אטרקטיבי. מתקיימת היברידיות בין הקיבוץ של פעם לקיבוץ המופרט" מסבירה קייזר. "על אף שעברנו הפרטה כבר לפני עשר שנים, יש דברים שחושב לנו כקיבוץ לשמר, החגים נחגגים כמו פעם, חיילים לא משלמים עבור המגורים ודברים נוספים, שלא בהכרח שרדו בקיבוצים אחרים. יש אצלנו סוגי עבודות שמתאימות למתנדבים וגם עבורם יש מגוון והם מרגישים סוג של שייכות".  

מה מביא אותם אליכם? 

"בעיקר סקרנות מה זה קיבוץ, מה זה ישראל, מה שונה ממה שמוצג בתקשורת. מקום אקזוטי, רחוק מהבית, והם מבקשים לעבוד בחקלאות. יש ביקוש גדול ולא תמיד יש מקום פנוי". 

מה שכן השתנה בעקבות הקורונה הוא שהראיונות עם המועמדים להתנדב נעשים בזום "כך שהם שומעים ישירות מריקה על עין גב, שלא יקבלו הפתעה חמה של 40 מעלות", כותב אריאל ומוסיף "מעבר לתרומתם הכלכלית של המתנדבים למשק ולא פחות חשוב- הם ממשיכים להוות משב רוח עולמי רענן לשכבת הצעירים בקיבוץ". 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הוא נשתל בתחילה בין שורות הבננות, "בן חורג" לגאוות העמק, נקלע למשבר בשנות ה-70 והפך להיסטוריה ולהיסטריה כשזן בלתי ידוע התגלה במקרה בקליפורניה והוטס לארץ בצידנית. סודות הזהב הירוק נחשפים  *תמונה ראשית: לא רק
3 דק' קריאה
בקיבוץ מחניים מתרחש פלא אמיתי שעשוי להיות מודל לחברה ישראלית בריאה, מכילה ואמפתית. "בית יחד" מספק מגורים ותעסוקה לאנשים עם צרכים מיוחדים בגילאי 62-21. ״החברים כאן יודעים להוקיר תודה מהמקום הכי אמיתי, אין בהם רוע, אין
< 1 דק' קריאה
תערוכת הצילום "אלבום צפון" מגיעה למוזיאון בית "השומר" בכפר גלעדי. תמונותיהם של 88 צלמים וצלמות, בהם לא מעט קיבוצניקים, יוצרות פסיפס של חיים תחת איום בקיבוצי הצפון  *תמונה ראשית:  תל חי, 1928. צילום: זולטן קלוגר  מטח של ירי כבוד בבית
4 דק' קריאה
המועצה האזורית גליל עליון נפגעה מאוד במלחמה: 9,500 תושבים פונו מביתם, 1,000 מבנים נפגעו, 162 אלף דונם נשרפו, אבל עכשיו היא חוזרת לצמוח. ראש המועצה אסף לנגלבן: ״מרבית הקיבוצים חזרו, וכיום אין דירה ריקה״. מזכ״ל התנועה הקיבוצית ליאור שמחה: ״במקום לחזק את הגבולות, המדינה שוב משקיעה בחדרה עד גדרה. נאבקים על הציונות״  מועצה אזורית גליל עליון ממוקמת על גבולות סוריה ולבנון ונפגעה מאוד במלחמה. כ-9,500 תושבים מ-14 קיבוצים פונו במהלך המלחמה. כמעט 1,000 מבנים נפגעו ו-162 אלף דונם נשרפו. במועצה 721 לוחמים בכיתות כוננות שנותרו להילחם על יישובי הגבול בזמן המלחמה.  ראש המועצה, אסף לנגלבן, מציין את שיתוף הפעולה ההדוק המתקיים בין המועצה והתנועה. ״הובלנו יחד קמפיין לצירוף משפחות לקיבוצי המועצה״, אומר לנגלבן, ״מרבית הקיבוצים חזרו מאז תחילת המלחמה ליישובים וכיום אין דירה ריקה. יחד עם זאת, סטודנטים רבים לא חזרו למעונות כי עדיין חוששים״.  לנגלבן אומר שיש עומס מתמשך ושחיקה אחרי שנתיים של מלחמה בקרב אנשי חינוך וצוותי החירום, והמועצה עסוקה בחידוש הכוחות. המועצה מחזיקה מערך חינוכי לשבע רשויות מקומיות.  ״האתגר הגדול הוא קליטה ליישובים״, אומר ראש המועצה, ״ישנו הקושי שבני האדם יוצרים – בדמות מציאות ביטחונית והיעדר תקצוב וישנו הקושי שהטבע יוצר – בכל הארץ עברו המשקעים את הממוצע השנתי חוץ מבגליל המזרחי, כך שמתמודדים עם מציאות של בצורת.  הייתי רוצה שנקדם מאוד את תנועת הנוער לחינוך בני הנוער והתרבות שלנו״.  ליאור שמחה, מזכ״ל התנועה הקיבוצית: ״אני נרגש להיות פה, כי השנתיים האחרונות היו קשות ומאתגרות, אבל אחרי הבחירות האזור זכה לצוות מועצה מעולה.  ״הגליל העליון הוא סמל, ואחרי 7 באוקטובר הפך לסמל עוד יותר משמעותי. הארי חזר לשאוג. מנרה הפכה סמל לעמידה ציונית על קו הגבול.  ״צו העשה של התנועה הקיבוצית והגליל העליון הוא להמשיך לחזק את הגבולות והפריפריה הישראלית. חוק ההסדרים והתקציב הקרובים עושים ההיפך, ואנחנו נאבקים בזה. לא צריך לחזק שוב את גדרה עד חדרה, צריך לשנות את דפוס החשיבה הזה. תודה רבה לאסף ראש המועצה, לזוהר סגנית ראש המועצה ולעובדי המועצה שמחזיקים את עמוד האש הזה שלפני מדינת ישראל״.  שיתופי פעולה  ראשי האגפים בתנועה ומנהלי תכניות הציגו את שיתופי הפעולה בין התנועה והמועצה האזורית:  אנשי המועצה והתנועה התחלקו לקבוצות עבודה סביב נושאים כמו כלכלה, חינוך, התיישבות וקהילה. 
< 1 דק' קריאה
מנס פך השמן הידוע דרך נס פח הזבל הפחות ידוע ועד נס הסופגניות, העיקר שנמשיך לחגוג   למרבית חגי ישראל יש מאפיינים, שחלקם נעשו לתיוגים, תיוג לכל חג, תיוגים שבהם החגים מוכרים.  כך למשל, פסח נחשב חג החרות, ועל כן הוא מאופיין
3 דק' קריאה
מפגש הוקרה נערך בבית הנשיא לקיבוצים שאירחו קיבוצים במהלך המלחמה. "את הפרק הנפלא הזה  של סולידריות וערבות הדדית יספרו מדור לדור", אמר הנשיא הרצוג, "רגע ישראלי שאין שני לו". בכאב ובדמעות, לצד חיוכים וחברויות שנוצרו, סיפרו נציגי הקיבוצים, המארחים והמתארחים, על חווית המפגש הדרמטי ביניהם בשעות הגורליות ובימים שאחרי. "ה-7 באוקטובר שבר לנו את האמון בהכול", אמרה  שחר באום מכפר עזה, "מעשים כמו אלו החזירו לנו את האמונה באדם״  "בחדר נאספו ביחד עומק השבר וגדול התקווה, רוחב הנטישה ועוצמת לקיחת האחריות". את הדברים אמרה אורלי רם,

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן