בזמן שמכונות תעשייתיות ענקיות טווות שטיחים, רוקמות דוגמאות, ומייצרות ברבע דקה את מה שאמור להיות מיוצר בהקפדה ובתשומת לב – יש את מי שעושה את המלאכה כמו פעם, באופן הרבה יותר ידידותי לסביבה והרבה יותר אישי * אלמוג סורין שוחחה עם אומנים מושבניקים שעוסקים במלאכות קדומות
במושבים בישראל יש עשרות אומנים שעוסקים במלאכות קדומות. מדובר במלאכות כמו רקמה, טוויה, עבודה בעץ ללא כלים חשמליים, ואפילו פיסול בגלעיני אבוקדו! וזוהי רק רשימה חלקית.
מדובר במושבניקים יוצרים בעלי ידי זהב שנמשכו כמו קסם אל המלאכות העתיקות – ויש את מי שבוחר גם לשמר אותה ולהנחיל אותה למי שרוצה לגעת במשהו חדש שנוצר זה עתה, אבל בטכניקה ישנה נושנה שהוכיחה את עצמה לאורך מאות ולעתים גם אלפי שנים.
הכירו את האומנים שאוהבים את מה שהם עושים
רקמה: הילי דוד
הילי דוד, ממושב גבעת יערים, בעלת סטודיו לאומנות הרקמה במושב. הילי יוצרת וגם מלמדת את אומנות הרקמה. בנעוריה למדה בן דוד בתיכון עין כרם שבמועצה האזורית מטה יהודה וסיימה לימודי תקשורת חזותית במכללת מוסררה.
"מלאכת היד בה התמקצעתי היא מלאכת הרקמה, זו מלאכת יד קדומה ומדהימה שנוצרת על משטח קיים, על ידי החדרת החוטים לתוכו בסגנונות שונים באמצעות מחט למטרת עיצוב, יופי וקישוט," היא מסבירה.
מבחינתה של הילי, הבחירה ברקמה הייתה ברירה טבעית: "הגעתי לרקמה במקרה ומאז אני לא מפסיקה לרקום. רקמה היא מלאכת יד נפלאה המשלבת מסורת רבת שנים עם חומריות עתיקה מהעבר.
"דרך הבחירה בעיסוק זה הכרתי מקרוב מאות סיפורים מרתקים של נשים שרקמו בעבר ורוקמות היום. נחשפתי אל אומנות זו לפני ארבע שנים, בלימודי תקשורת חזותית במכללת מוסררה בירושלים, שם יצרתי באמצעות טכניקות רקמה מספר פרויקטים, שהשיח בהם היה על שכחה, זיכרון וכמו כן על היעלמות מלאכות היד הקדומות שפעם היו כל כך שכיחות."
מה מיוחד במלאכה ספציפית זאת?
"רקמה קיימת בכל צורותיה בכל התרבויות ברחבי העולם. בין אם היא מוצגת על בגדים, מוצרים לבית או כיצירת אמנות. זוהי מלאכה נצחית שהיא חלק בלתי נפרד מהתרבות החומרית שלנו. יש מספר הולך וגדל של טכניקות של רקמה המיוצרות ע"י מכונה; עם זאת, רקמה ידנית ממשיכה לספק עולם שלם של אפשרויות יצירתיות, שכן לכל פרויקט רקום יש את הקסם הייחודי שלו והיכולת לשקף את הסגנון האישי של האומנית."
מה מגדיר לדעתך מלאכות קדומות?
"אני חושבת שמלאכה קדומה היא מלאכה שנוגעת בקשר הישיר בין האדם לאדמה. בתקופות בהן לא היו קיימים מכשירים, אנשים יצרו ידנית גם מוצרים שימושיים וגם מוצרים ליופי ואומנות.
"אומנות הרקמה שלי שואפת לחקור את הקשר בין הטבע לרקמה, כך שתהליך היצירה שלי תמיד מתחיל בלחפש אלמנטים מהטבע שאני יכולה להשתמש בהם בעבודותיי. אני עושה שימוש בענפים שאני מוצאת בהרי ירושלים ומשתמשת בהם בתוך ציורי הרקמה שלי, וגם משתמשת במוטיבים מהטבע להכנת ציורי רקמה בגדלים שונים."
הילי מעבירה את הידע שלה ואת הטכניקות באמצעות סדנאות וערכות רקמה "עשה זאת בעצמך" שהכינה, אותן אפשר לרכוש: "אני מעבירה הלאה את הידע שלי דרך סדנאות שאני עושה ברחבי הארץ ובמושב גבעת יערים. בסדנאות אני מלמדת טכניקות ברקמה, פיתוח הצד היצירתי וטיפים נוספים שעוזרים למתחילים ומתקדמים ברקמה.
"כמו כן יצרתי ערכות רקמה 'עשה זאת בעצמך', אותן אני מוכרת באופן פרטי ודרך חנויות. אני יוצרת ערכות רקמה שמתאימות למי שעושה את צעדיה הראשונים בעולם הרקמה, וגם למי שכבר יש לה מעט ניסיון בתחום. הרקמות מושלמות ללמידת הטכניקות בהנאה וליצירת תמונה מקסימה, שניתן לתלות לאחר מכן על הקיר. כל ערכה מכילה בתוכה חישוק רקמה בקוטר 20 ס"מ, איור מהמם מודפס על בד, מחט, חוטי רקמה, סכין חיתוך וחוברת הדרכה.
"מלאכת הרקמה כיצירה אומנותית עוזרת מאוד בהקלה על תחושות של חוסר שקט והפחתת מתח, מכיוון שהיא משלבת בתוכה חזרתיות ומקבצים רגועים. כמו כן, לדעתי כל פעילות יצירתית משפרת באופן ניכר את מצב הרוח. מלאכת הרקמה היא פעילות יצירתית נפלאה שעוזרת בפורקן של רגשות שליליים, ולדעתי למידת רקמה ושימוש ברקמה כמוצא יצירתי רק מגביר את תחושת הביטחון ואת תחושת הרווחה."
איזה טיפים יש לך עבור הרוקמות החדשות?
"אני חושבת שהטיפ הכי טוב שאני יכולה לתת הוא שהבד עושה את כל ההבדל. למתחילים אני ממליצה על בד כותנה איכותית לא נמתחת, הבד אמור להיות נעים בידיים ולא קשיח מדיי ליצירה. החלק הכיף הוא שבד הכותנה זמין כמעט בכל חנות בדים ומגיע במגוון צבעים שונים, כך שאפשר להתפרע לכל כיוון רצוי."
לסיכום הילי מוסיפה: "אני מוכרת את היצירות שלי דרך הסטודיו שלי במושב גבעת יערים, דרך חנויות כמו בוטניקה ליד הגן הבוטני ו'מתנושקה' ברחובות וגם באתר שלי: https://www.myrikma.com/
ניתן גם להזמין ממני הזמנות אישיות וברכות כלה."
ליבוד, קליעה, רקמה, תפירה, ציור: סמדר ספיר
סמדר ספיר, גרה במושב מטע שבהרי ירושלים עם דוד, בן זוגה. סמדר מספרת שהיא אוהבת מאוד להיות בטבע, במיוחד עם ילדים. בין היתר, היא מעמיקה בתחומי היער והאנתרופוסופיה דרך מלאכות יד.
"אני עוסקת בשלל מלאכות, קדומות וחדשות," מסבירה סמדר: "ליבוד בצמר כבשים גולמי, קליעה, עבודה באדמה, רקמה, תפירה, ציור – ותמיד סקרנית ללמוד ולהעמיק בעוד תחומים. העיסוק הזה די בחר בי. גדלתי בקיבוץ בדרום הארץ, אמא שלי האהובה היא אמנית פלסטית ומגיל קטן מאוד ביליתי איתה שעות בסטודיו. אספנו חומרים, יצרנו יחד והייתי נוכחת מקרוב בתהליך היצירה שלה. למדתי אצל עוד אמנים ויוצרים בקיבוץ ובסביבה במהלך השנים, כך שיצירה ואומנות היו חלק ממני כבר משלבים מוקדמים בחיי.
"במקביל התחברתי מאד לילדים ולעבודה עם ילדים בגילאים שונים, מהגיל הרך עד נוער בתיכונים, כך שגם תחום החינוך ליווה אותי לכל אורך חיי. מגני הילדים בקיבוץ, דרך פנימיות נוער, ועוד מגוון גני-ילדים ייחודיים. במקביל עשיתי תואר ראשון בחינוך אנתרופוסופי ולמדתי חינוך לקיימות ופיסול סביבתי.
"שני התחומים של חינוך ואומנות נארגו זה בזה בתוך חיי בתצורות שונות, ובמהלך מסעותיי בעולם בהתנדבויות קהילתיות וחינוכיות, התחדד לי ההבדל בין אומנות למלאכות יד, וזכיתי ללמוד מלאכות אלה מזקני השבטים בהם התנדבתי – ושם הבנתי כמה חינוך ומלאכה שזורים זה בזה במהותם.
"במהלך לימודי בחינוך לקיימות, בתמיכת עיריית ירושלים, הקמנו קולקטיב אומנים שנקרא 'נחלתה' (על שם המושג נחלת הכלל) ופעלנו במרחב הציבורי, על שרידי בית ספר אליאנס בירושלים (בית הספר הראשון למלאכת יד בארץ). שם לימדנו מלאכות יד בסטודיו נייד ברחוב ההומה, ואפשרנו לאנשים לעצור לרגע את מרוץ החיים – ולחוות יחד איתנו את הפלא הזה של המלאכות.
"עם השנים העיסוק בזה עבר המון גלגולים, קיבל כיוונים שונים, התעצב, התדייק ונגע בעוד ועוד תחומים ואנשים. אומנות, קראפט, מלאכות, חינוך, טבע, אנתרופוסופיה, יער, קיימות. לפעמים אני יוצרת לשם היצירה ולפעמים יוצרת יצירות למכירה. בשנים האחרונות אני מתמקדת יותר בתהליך היצירה, ובהקשרים החינוכיים/תרבותיים/רגשיים/פיזיולוגים של העיסוק במלאכות וחיבור לחומר."
היכן למדת את המלאכה?
"למדתי אצל הרבה מורים, מאסטרים בארץ בתחומם, ביניהם הרצל אוסטר, מיכל רז, יונית קריסטל, שרי חברוני, מילכה אטון, נועה שכטר, דפנה ילון, אקסל אוולד, יעל בית אב. למדתי בחו"ל – בקירגיסטן, בהודו ובנפאל. כל יצירה שאני פוגשת פותחת את ליבי ויוצרת מפגש מאד עמוק עם היוצר. היצירה הזו מחברת אותי לעולמות רחוקים, עתיקים, מסורתיים, שממלאים את ליבי באושר.
"הדגש ביצירה שלי הוא פחות על התוצר ויותר על הדרך, על העיבוד והטרנספורמציה שעובר החומר, ובמקביל על התהליך האישי שעוברים יחד עם החומר."
מה בעינייך נחשב לקדום?
"מלאכה קדומה בעיניי זו מלאכה שיש בה תהליך של טרנספורמציה של חומרים. החומרים עצמם מגיעים 100 אחוז מהטבע, כלי העבודה לרוב גם בנויים בעבודת יד. המלאכות הקדומות שומרות בתוכן סודות של מסורות ארוכות שנים – יש בהן כל כך הרבה חוכמה, בתהליך, בטכניקה, במוצר ובייעוד שלו.
התהליך הוא ארוך, מדיטטבי ומעביר את החומר טרנספורמציה איטית מחומר גולמי למוצר שימושי ובעל ערך. תבונת כפיים. הידיים יודעות מה עושים, מבינות את התהליך והראש יכול לנוח.
"אני חושבת שהסוד הגדול ביותר של המלאכה הוא החיבור. כאשר עוסקים במלאכות מתחברים באופן ישיר ובלתי אמצעי לסביבת המחייה שלנו, לומדים מה גדל בכל עונה, איפה אפשר למצוא אותו, איך ובאיזו דרך כדאי ללקט את החומרים לעבודה, מהי דרך העיבוד שלו, מכירים חקלאים, בעלי מלאכה נוספים, יוצרים קשרים, ויוצאים להמון מסעות ברחבי הארץ לאסוף אינסוף של חומרים.
"במלאכה קדומה אנחנו לוקחים חומר מהמצב הכי גולמי שלו ומעבירים אותו בכל השלבים עד מוצר סופי ומוגמר, שימושי ובעל ערך רב."
ספרי לי על תהליך היצירה שלך.
"אני יוצרת בעיקר מוצרים לילדים – בובות, תמונות, דברי משחק מיוחדים לגיל הרך, עם הרבה השראה מעולם האנתרופוסופיה. בתהליך היצירה אני מנסה לבנות עולם חלומי ולשמר דרכו את פלאי הילדות.
כשאני יוצרת בהזמנה אישית אני משוחחת עם מי שמזמין עבור הילד או הילדה את המתנה ואנחנו חושבים יחד על הילד, מה הוא עובר בתקופה זו ומה יתמוך בתהליך ההתפתחות שלו. דרך השיחה אנחנו מתמירים את משאלות ליבנו ואיחולנו לתמונה סימבולית – שלבסוף מתבטאת במוצר. כך שבזמן הכנת המוצר אני שמה כוונה בתהליך היצירה עבור הילד או הילדה שעבורו המתנה."
האם את מעבירה הלאה את הידע שלך?
"כן בטח, בכל דרך אפשרית – בחוגים, סדנאות ולימוד במסגרות שונות. אני מרגישה שליחות גדולה להעביר ולשמר את הידע הזה ולחשוף לכמה שיותר אנשים אל הערכים האלה. יש לי סטודיו קטן בבית, בו אני עובדת ויוצרת. יש אפשרות לבוא לסטודיו ולקנות מוצרים, אני לפעמים שולחת בדואר, ומוכרת בירידים.
"החוגים והסדנאות נערכים בכל מיני מקומות בארץ, בגלריות, בסטודיו, ביער לפעמים ואצל אנשים שמזמינים אותי אליהם. הסדנאות מגוונות מאוד – לבנות מצווה, לימי הולדת, לקראת חתונה, לקראת לידה, אחרי לידה, לקראת כיתה א', מפגשי נשים משפחתיים, מתנות לחברים ועוד…
"אני חושבת שהעיסוק במלאכה מייצר בעיקר חיבור. חיבור לעצמי, לסביבה, לטבע, לקהילה, ומייצרת קשר מסוג אחר. דרך החיבור הזה, וכשהיא מגיעה לעוד אנשים המלאכה יכולה לייצר גם אצלם שקט פנימי, צלילה לעולמות נפלאים ואיים של שקט שכל כך חסרים לנו היום.
"כשאנחנו יוצרים משהו שימושי לחיים שלנו בעצמנו מתפתח משהו מאוד חזק בתוכנו, יכולת מסוגלות, פיתוח מוטוריקה עדינה, המון הקשרים במוח נקשרים. בעיקר אנחנו לומדים על מפגש עם חומר חדש, דבר שמעשיר את תחומי הידע שלנו, החושים שלנו והנוכחות שלנו בעולם.
"אנחנו לומדים איך הרבה דברים שאנחנו צריכים – אנחנו יכולים פשוט להכין – מה שמצמצם מאוד את אלמנט הצריכה בחיים. למלאכה יכולות תרפויטיות מאוד. לכל מלאכה את האיכויות שלה – הצמר מביא איכות מסוימת, והאדמה איכות אחרת. אנחנו נפגשים עם עצמנו דרך חומר – מפגש חי ועמוק.
"לדוגמא: בהפיכת קש לזהב (כמו באגדה של 'עוץ לי גוץ לי') או לדוגמא בצמר – בתקופת הגז יש המון צמר בארץ שנזרק לפח. אני ועוד אנשים בתחום לוקחים את הצמר, מעבדים אותו ויוצרים איתו דברים נפלאים. ככה גם עם ערמות של גזם של צמחי בר או נוי – שבשבילנו זה הר של אוצרות לעבודה!."
איזה טיפים ליצירה את יכולה לתת לקוראים שלנו?
"הדבר הראשון הוא לפקוח את העיניים לכל מה שסביבנו. לראות בכל חומר אפשרות ליצירה, להתחיל לאסוף חומרים שמדברים אל ליבכם, ולנסות בבית לשחק איתם. לפגוש בעלי מלאכה מתחומים שמעניינים אתכם, וללמוד טעימה מכל דבר עד שתבינו מה הכיוון הכללי. לקחת השראה מספרים/תמונות או מהטבע עצמו. להתחיל בקטן, בדברים פשוטים, להיפתח לעולם, לטעום ממנו. המפגש הבלתי אמצעי עם החומר הוא הדבר החשוב בעיני, לקחת חומר שמסקרן ולהתחיל לשחק ולהשתעשע…"
אפשר לעקוב על אירועים וסדנאות קרובות מבית סמדר ספיר ברשתות החברתיות תחת השם smadooly: פייסבוק, אינסטגרם וקבוצת הוואטסאפ השקטה לעדכונים וסדנאות. לפרטים נוספים אפשר ליצור קשר עם סמדר בטלפון: 054-7976070
עבודת עץ, צורפות, ציור ופיסול: אושר סוטיל
אושר סוטיל גר בגליל בישוב בר יוחאי. בית המלאכה שלו נמצא במושב אליפלט, ליד ראש פינה. אושר מספר איך הגיע לעסוק במלאכות קדומות ב-20 שנה האחרונות: "כל חיי הייתי אדם יצירתי. במשפחה שלי כולם היו צורפים או מוזיקאים. בהיותי נער התחלתי לצייר ובשיעורים בבית ספר – כל מה שעשיתי זה לצייר, לא השקעתי ממש בלימודים.
"עם הזמן הרגשתי שהציור מרמה אותי. הרגשתי כמו הרבה אמנים שמבינים שדו מימד לא מספק אותם, לכן עברתי לתלת מימד, לאומנות כמו פיסול, או צורפות – מלאכות שדורשות יותר תנועה. בעבודה שלי אני רוצה להיות אקטיבי, להרים את העץ, לגעת בו, הכול יותר חי בתלת מימד.
"אני אומן רב תחומי שעוסק בכל תחומי היצירה באומנות, כמו: פיסול בעץ, פיסול באבן, צורפות, נפחות, ציור. אני עוסק במלאכה שכוללת טכניקה של ציור על עץ וגילוף שלו החוצה, כך שבמקום מה שגילפתי, אני מכניס אבנים, או זהב ונחושת.
"אני בעצם בונה 'חדרים' מעץ ומכניס אבן במקום העץ. אני יכול לחתוך בכסף או זהב, לנסר את החתיכה, מה שיוצר חלל בפלטה המספק שיבוץ של כל מה שרוצים. מדובר בטכניקה פרסית שהיו משתמשים בה בדמשק לפני מאות ואלפי שנים. היום כבר לא עושים את זה וזאת ההתמחות שלי. באמצעות הטכניקה הקדומה אני מייצר תמונות קיר, בתים של מגילות נדירות, יש לי לקוחות בארה"ב או סוכן של עתיקות שמביא לי פריטים ישנים, ואני מכין לו את מה שהוא זקוק לו, כמו למשל: קופסה בסגנון עתיק. על קופסא כזאת אני יכול לשבת מספר חודשים. היה לי פרויקט שנמשך 3 וחצי שנים של כיסא של אליהו הנביא שהחלטתי להכין בסגנון שלי."
היכן למדת את המקצוע?
"לא למדתי מאף אחד את המקצוע. אני אוטודידקט, יש לי יכולת לראות דבר ולהבין איך עשו מלאכות שונות. בבית הספר למדתי גרפיקה ועיצוב, אבל זה לא ממש עזר לי בחיים. הלמידה התרחשה תוך עשייה ובלי פחד מחומר חדש.
"אני זוכר שלמדתי צורפות. הייתה לי גלריה בירושלים והיה מיזם של בצלאל עם אמנים, שכל אחד מביא מלאכה משלו. אני הייתי חלק מהאמנים. באחת הפעמים הייתי זקוק להלחמה של עיגול מזהב. ניגשתי לאחת הצורפות וביקשתי ממנה שתלחים לי את החלק המסוים שרציתי. הגעתי אחרי שעתיים ולא קרה כלום, ביקשתי עזרה ולא היה לה זמן. אז ביקשתי ממנה שתגיד לי מה לעשות, עשיתי זאת, ונדלקתי על המלאכה! אני נכד של צורפים וממש אהבתי את העיסוק. יום למחרת קניתי ציוד צורפות והתחלתי לעבוד. עשיתי דברים מטורפים! החל ממנורות עד פריטים מורכבים מאד."
מה מיוחד ביצירה הספציפית הזאת?
"היא לא משעממת ויש לי מגוון אפשרויות. אין לי שגרה קבועה בעבודה, יש לי כל הזמן שינויים. היום אני מפסל – מחר אני מצייר או צורף."
מה מגדיר לדעתך, מלאכות קדומות?
"נפחות, צורפות, שיבוץ בעץ…זה קדום. זה לקחת פטיש ואזמל ולהתחיל לשבץ. זה בעצם כל דבר שהוא לא נעשה על ידי מכונה."
אתה מעביר הלאה את הידע שלך?
"בעשר שנים האחרונות יש לי סטז'רים – אני לא משלם להם והם לא משלמים לי – הם מגיעים ללמוד. בשנים האחרונות עברו בסדנא שלי כ-30 חבר'ה שהיום הם עצמאיים ועושים את האומנות שלהם ואני לימדתי אותם המון דברים. גם היום אפשר להצטרף להיות סטז'רים אצלי.
"שיטת הלימוד שלי מאד ספציפית ואין אף אחד בארץ שעובד בתחום הזה. בזמן שאני עובד, יש גם עבודה על הבטחון העצמי, משום שאני מוביל את הבן אדם ליצירה שלו. נגיד, אם מישהו אומר שאינו יכול לצייר בית, אז אני רוצה להחליף את המילים והמושגים, כמו למשל: 'אין לי ניסיון בליצור בית' ומכאן אנחנו לומדים.
"הטיפ שלי בנוגע ליצירה הוא לא לבוא בפחד ליצירה, אלא להגיע ליצירה בתחושת בטחון מלאה שאתה יכול לעשות וליצור. כיום יש את כל הכלים בעולם, כמו ביוטיוב וברשתות. אני למשל בניתי מכונה מסוימת, ובניתי אותה לפי היוטיוב. קיבלתי תרשימים, קיבלתי אומץ ובניתי את המכונה. אם לא הולך לך, אתה פשוט מתחיל מחדש."
את העבודות של אושר, אפשר למצוא כאן: https://www.facebook.com/oshersutil
אומנות בחומרים טבעיים: רוני הירש
רוני הירש, אמא לארי ואמיליה, זוגתו של אסף – מתגוררת במושב צפרירים. רוני עוסקת באומנות בחומרים טבעיים, החל מפיסול בבוץ עד פיסול בגלעין אבוקדו.
רוני מספרת על הקרבה שלה לטבע ולאזור בו היא גרה: "גדלתי פה בעמק, בעיקר ביער וזה הנוף האהוב עליי. תמיד יצרתי בהמון תחומים וחומרים, אני עוסקת בעיצוב גרפי, עיצוב פנים, ציור, איור, פיסול, עיצוב מוצר, ועוד מכל מה שידיי מבקשות.
"לאחר שנולד בכורי, חיפשתי עשייה שאפשר לעשות בשלבים, שאפשר לעצור ולחזור אליה בכל שלב ושאין בה עיסוק בחומר רעיל או מלכלך מידי. כך גיליתי את הגילוף בגרעיני אבוקדו! תמיד אספתי את הגרעינים של האבוקדו, הרגשתי שזה חבל לזרוק כזה חומר מופלא, ואז גיליתי שאפשר לעשות איתו המון דברים ושזו מלאכה דיי עתיקה. הוא דומה לעץ כשמתקשה וממש רך לגילוף כשהוא טרי.
"זה מתאים לאנשים מיומנים בעבודה עם סכין וזו מלאכה נהדרת לקחת איתנו בתיק קטן לכל מקום. (לי יש תמיד בתיק כמה גרעינים ומגלפות). אני מעבירה סדנאות של גילוף באבוקדו ובסתיו אוציא קורס דיגיטלי שמסביר את כל השלבים והטכניקות. אני מציעה למכירה תכשיטים, כפתורים ופסלונים קטנים שאני מגלפת (אפשר לראות ברשת או לתאם איתי ביקור בסטודיו/בשיחת וידאו).
"הפיסול באדמה נולד עם בתי, שממש מחוברת לאדמה. מאז שנולדה ממש בער בי ללמוד איך לפסל באדמה. פניתי לעידית פורת, שהיא מומחית בכל הנוגע לפיסול ובנייה באדמה והיא לימדה אותי. הרעיון שלפסל בחומר שיש לי ממנו בשפע בחצר, שהוא לחלוטין אקולוגי ואפשר לעשות איתו הכל! פשוט הקסים אותי.
"החלק הכי מדהים בעייני במה שמאפיין מלאכות קדומות הוא שהן מתאימות למרחבים בהם נמצאים ילדים. בעבר לא נהגו להפריד בין המבוגרות לילדות, כך שילדה שיחקה בבוץ ואמה הכינה כד מאותו הבוץ. ילד ראה כיצד אימו קולעת סל מהצמחייה מסביב וידע לחקות את תנועותיה. כשדבר יכול להתקיים לעד, כשהוא הרמוני לסביבה שלו – משמע הוא מקיים, משמע הוא בריא ומבריא. לכן אני כל כך מאוהבת בסוג העשייה הזאת! נעים לי כשילדיי צופים בי יוצרת, נעים לי לכרות את האדמה בעצמי במקום לרכוש בחנות מוארת פלואורסצנטיים. זה מחבר אותי ליצירה באופן עמוק ומהותי יותר.
"פיסול באדמה מאפשר גישה מאוד נוחה לילדים וגם למבוגרים, זה מרגיש נעים בידיים, זה לא רעיל או מסכן בשום צורה ומאוד קל לעבוד איתה. אני מעבירה סדנאות אצלי בסטודיו או מגיעה לאן שמזמינות אותי. הייתי שמחה אם כל אחת ואחד יוכלו להתנסותו במלאכה הזו וירשו לעצמם לחזור לשחק בבוץ בהנאה.
"אפשר להכין מהאדמה כלים ואפילו לשרוף אותם. אני מאוד אוהבת לפסל דמויות, פסלים תלויים על קיר או מונחים, לפעמים יש להם פונקציה כעציץ או מבער ולפעמים הן פשוט דמויות, עדות של תהליך יצירה שמגלמת מה שחי בי באותו ברגע. אני מציעה את הפסלים למכירה, בירידים או דרך פלטפורמות דיגיטליות (פייסבוק אינסטגרם, אתר)."
רוני מספקת כמה רעיונות ליצירה עם ילדים באמצעות חומרים מן הטבע: "ראשית אני ממליצה באהבה לצאת עם הילדים לטיוליי התבוננות וליקוט בטבע. הנטייה הטבעית שלהם תהייה לאסוף 'אוצרות' – נוצה, אצטרובל, אבן יפה, ענף… מלבד היותם מופלאים בפניי עצמם, הם גם חומרי גלם ליצירה.
כל אוצר כזה אפשר לחקור – לשלב, לפרק, לטחון, לערבב, לשזור, להדביק ולשלב בתוך פסלי האדמה.
בכדי להפיק תערובת לפיסול באדמה, ראשית עלינו לאסוף אדמה שמכילה מספיק חרסית שתצליח להחזיק בלי להתפורר – אדמה שאם נרטיב אותה, תהפוך דביקה בידנו (בניגוד לחול או חמרה). את האדמה נסנן מעלים ואבנים קטנות ונפורר ככל שנוכל. אותה נערבב עם נייר גרוס שנטחן (אפשר לטחון עם בלנדר מוט או לשים את הנייר בתוך בקבוק ליטר וחצי עם מעט מים ואבנים קטנות ולשקשק, זה יטחן את הנייר ואת האבנים נוצא). נערבב את האדמה עם הנייר ביחס של 1 נייר 3 אדמה. נוסיף מים עד שנקבל תערובת דביקה אך לא רטובה מידי, כמו חימר.
"השמיים הם הגבול, אפשר לפסל הכל! רק לזכור כי האדמה מתכווצת שהיא מתייבשת ושיבוש איטי מפחית סיכוי לסדקים ושברים (עדיף להניח את העבודות לייבוש בצל). אני ממליצה מאוד על הספר "משחקי האדמה" של איתן שקד, שם יש שפע רעיונות לעשייה עם הילדים וכמובן כולם מוזמנים לבקר אצלי פיזית או דיגיטלית לעוד רעיונות והשראות. אינסטגרם: www.instagram.com/roni_hirsch_studio פייסבוק: www.facebook.com/ronihirschstudio
סדנאות מלאכות עתיקות וצילום: ראומה גבע
כשאנחנו מחפשים אנשים שעוסקים במלאכות קדומות עבור יצירת הכתבה, אנו מופנים אל ראומה – תושבת מושב מסילת ציון (הקרוב לבית שמש). ראומה מתגוררת במסילת ציון משנת 2016, עם בן זוגה ושתי בנות.
ראומה מספרת לנו כי היא צלמת מקצועית המצלמת בסגנון טבעי, כמעט תיעודי, כבר שנים רבות. ראומה לקחה יוזמה והחליטה לקבץ יחד אומניות שעוסקות במלאכות טבעיות, שרוצות ללמד נשים את המלאכה, ולהעביר את הידע והטכניקות הלאה.
על הרעיון היא מספרת: "מאז שאני אמא אני מחפשת חוג או פעילות שתהיה רק בשבילי. לא מצאתי כזו, אז החלטתי ליצור בעצמי! כינסתי כמה נשים מוכשרות ויצרתי סדרה של מפגשים, שבהם נוכל להיפגש, כמו שבט, לכמה שעות של יצירה ומפגש נשי, לעבודה עם הידיים, תוך כדי שיח ושמחה. היוזמה של ראומה, תכלול חוגי מלאכות קדומות לנשים בשעות הערב. אני מזמינה אתכן להצטרף אלי!"
כדי להכיר את ראומה ואת עבודות הצילום המחוברות לאדמה ולנשיות שלה, אפשר להכנס לאתר שלה:
