ריאיון עם דניאל יואלס משק אורגני קהילתי "בריא מהשדה" בכפר מרדכי

דניאל יואלס ואיתי אלקיים הם זוג חקלאים צעירים ונמרצים שבחרו לזנוח את הנתיבים השכיחים, שלא לומר פשוטים ומתגמלים יותר כלכלית, ולהגשים חלום! את חלום הילדות הישן של דניאל, ולגדל במשק המשפחתי בכפר מרדכי שביישובי גדרות, ירקות אורגניים, איכותיים ובריאים.

משק אורגני קהילתי "בריא מהשדה"

"נולדתי במושב כפר מרדכי ביישובי גדרות, דור שלישי לחקלאים, אני בת 35, נשואה לאיתי אלקיים ואמא לרותם בן חמש ופלג בת שנתיים. אבא שלי נולד גם הוא בכפר ואמא שלי נולדה בכפר אביב הסמוך. סבא שלי רפאל ז"ל וסבתי דורותיי הגיעו לכפר ב-1952 והיו ממקימי הכפר שנוסד שנתיים קודם לכן ע"י עולים מהולנד, סקוטלנד ודרום אפריקה."

"נולדתי לתוך החקלאות, שני הסבים שלי משני הצדדים עסקו כל חייהם בחקלאות, זו תמיד היתה המהות במשפחה. הם גידלו בעיקר פרדסים ותרנגולות לביצים. אבא שלי המשיך בגידול תרנגולות, פרדסים וגויאבות."

"כילדה הצטרפתי להורים בכל עבודות המשק, אספתי ביצים מהלול והצטרפתי לאבא שלי לחלק פרי לחנויות. אחרי הצבא למדתי חקלאות בפקולטה ברחובות וכשסיימתי לימודיי, עבדתי כפקחית מזיקים בפרדסים באזור".

כל חייך שזורים בחקלאות אך שונה מזו בה את עוסקת היום.. מה הוביל לשינוי?

"כשעבדתי כפקחית מזיקים בפרדסים נחשפתי לכמויות חומרי ההדברה שמיושמים בענף ובחקלאות הקונבנציונאלית בכלל וחיפשתי רעיונות אחרים לגידול מזון בריא ונקי יותר, יחד עם חלום ישן שהיה לי לחזור למשק ולהמשיך את המשפחה בחקלאות – כך גם הגעתי לגידול ירקות. אבל לקח לי כמה שנים ושותף טוב אחד, איתי, כדי לאזור אומץ ולעשות את זה".

מתי הקמתם את "בריא מהשדה"?

"לפני כשש שנים החלטנו איתי ואני להגשים את החלום הישן שלי ולחזור ולגדל במשק הישן של סבא וסבתא שלי (משק יואלס), ירקות אורגניים בריאים וטריים ולשווק את התוצרת שלנו לקהילה הקרובה – בשדה."

"רצינו שהצרכנים שלנו יכירו את העסק שלנו מבפנים, יראו ויכירו את השדה, את העבודה שלנו: יראו היכן גדל המזון שלהם ואיך הוא גדל, וגם יתחברו לאדמה ולערכים הפשוטים של החיים בסביבה טבעית".

איך הייתה ההתחלה?

"כשהתחלנו לא ידענו כלום! פשוט החלטנו והתחלנו.. אז ליווה אותנו צמוד רפי רודמן מדריך גידול ירקות אורגניים. רפי עזר לנו המון ולימד אותנו את היסודות לגידול האורגני."

"התחלנו את הגידול ויחד עם הצרכנים והלקוחות שלנו, התפתחנו למגוון גידולים גדול בו מעוניינים ואותו קונים הלקוחות שלנו. היום אנחנו מגדלים כשישים זנים ומיני ירקות שונים על כ-15 דונם."

"היו המון טעויות בדרך. בהתחלה גידלנו המון מצליבים, בעיקר המון כרוב ואז גילינו שהביקוש לירק הזה לא כל כך גדול. למעשה נתקענו עם תוצרת ולמדנו מהלקוחות שאנחנו צריכים לגדל מצליבים אחרים כמו כרובית, ברוקולי וכרוב ניצנים. גם חסה התחלנו עם גידול זן אחד ושינינו בהתאם לדרישת הלקוחות למגוון הזנים שהם מעדיפים ואוהבים".

מה מאפיין את משק אורגני קהילתי?

"אנחנו מגדלים ומוכרים קודם כל את כל התוצרת שלנו בשדה! חקלאות מקומית! רוב הצרכנים שלנו הם תושבי האזור – אנשים מגיעים לרכוש ירקות בשדה, אבל לא רק, הם גם מגיעים הנה לפגוש את השכנים, לדבר, להחליף מתכונים – מה שמחזק את קשרי הקהילה סביב עניין משותף באורח חיים בריא."

"כשהם מגיעים למשק הם נהנים מהתוצרת שלנו וגם נותנים לנו משובים ועידוד רב להמשיך בדרך. ההגעה שלהם לשדה שלנו חושפת אותם לגידול ומקשרת אותם לאדמה, אנשים רואים את האוכל שלהם גדל ואיך."

"הם נחשפים לצורה של הכרובית כשהיא נשתלת ואיך היא אחרי הגשם, לריח האדמה והרגבים על הירקות היוצאים טריים מהשדה. זה תהליך אישי ומרגש.

המשק שלנו קהילתי ומספק חוויה אנושית מרגשת ומרעננת וגם מוטיב חינוכי לערכי הסביבה והטבע, לקשר עם האדמה".

המשק ממוקם במושב כפר מרדכי שביישובי גדרות, מה מצב החקלאות באזור הזה?

"המושבים באזור הזה פחות חקלאיים היום במובן שיש מעט עוסקים בחקלאות בקרב תושבי המקום. בכפר מרדכי יש אולי חמישה חקלאים שמעבדים שטחים גדולים, בעיקר פרדסים ולולי תרנגולות לביצים. למעשה תפיסת המשק החקלאי המשפחתי התמוססה בעשורים האחרונים".

איך את מסבירה את תופעת "התמוססות המשק החקלאי המשפחתי" בעשורים האחרונים?

"הבעיה המרכזית היא שאין דור ממשיך! רוב החקלאים הפעילים הם בני הדור של אבא שלי, בני שישים- שבעים, רובם עובדים במשק לבד, בלי דור המשך".

את אישה חקלאית נמרצת ומעשית, מה ההורים שלך עשו שונה?

"בבית כל הזמן היה דיבור על חקלאות, המשפחה תמיד ראתה בי ובאחותי חלק בלתי נפרד מהמשק החקלאי. עשינו הכל במשק והוריי מעולם לא התייחסו אלינו באופן שונה או הגבילו אותנו בעבודות המשק בגלל שאנחנו בנות/ נשים."

"במהלך כל הילדות שלי, בכל יום כשחזרתי מבית הספר ואחרי ארוחת הצהריים, הלכתי קודם כל לעבוד במשק, בכל מה שהיה צריך! רק כשסיימתי את המשימות היומיות שלי התפניתי לחברות או לצפות בטלוויזיה"

"זה היה חלק מהיום יום שלי, ממש צורת חיים וכך אנחנו ממשיכים למעשה עד היום גם עם הילדים שלנו, אם יש משהו לעשות במשק, אם צריך לעזור – מפסיקים כל דבר אחר והולכים לעזור. הילדים שלנו עושים מה שהם יכולים, לפני שהם הולכים לגן וגם כשהם חוזרים, הם במשק יחד איתנו".

מה מחבר אותך לעבודת החקלאות?

"אומנם גדלתי על חקלאות אבל החיבור לאדמה זה החלק המדהים! הקרבה לאדמה, השקט והרוגע. גם ברגע קשה, אני הולכת לעבוד בשדה, רוכנת לאיזו ערוגה, מעשבת או בודקת את הצמחים והכל מסתדר."

יש לך בן זוג לחיים ולעסק, יחד אתם עובדים ומנהלים את המשק. איך זה עובד?

"היה לי חלום ואיתי עזר לי להגשים אותו! את איתי הכרתי במקרה במהלך טיול בהודו. איתי למד ראיית חשבון ולא היה לו שום קשר לחקלאות. כשסיים את לימודיו והתחיל לעבוד במקצוע שלו, הוא הבין שהעולם החומרי הזה והעבודה במשרד פחות מתאימים לו."

"איתי התחיל לעבוד איתי בשדה והתאהב בזה. אנחנו נמצאים 24/7 ביחד מה שלא תמיד קל אבל בסך הכל זה כייף, כי איתי הוא החבר הכי טוב שלי ואנחנו נמצאים כל הזמן ביחד."

"היחד שלנו תורם להתנהלות רגועה במשק, איתי יודע לקחת דברים בפרופורציה, וגם מביא איתו את הידע והיכולות הניהוליות והפיננסיות לעסק".

איפה אתם רואים את עצמכם ואת המשק בשנים הקרובות?

"נהנים כמובן וגם שואפים להגדיל את כמות הלקוחות שלנו ע"י הגדלת החשיפה שלנו. היום אנחנו בעיקר בשדה, אין לנו כל הזמן להתעסק עם שיווק וחשיפה ועיקר הפרסום שלנו מגיע מפה לאוזן."

"זו אומנם דרך מצוינת אבל מוגבלת והיינו רוצים יותר חשיפה. חשוב לנו שיותר אנשים יכירו מזון אורגני ויבינו את החשיבות שלו לבריאותם ולאיכות החיים שלהם וגם לסביבה".

"היינו מאוד שמחים אם המדינה הייתה מעודדת משקים משפחתיים וחקלאות מקומית, איכותית ובריאה יותר. אם המדינה הייתה מאפשרת ביתר קלות, ולא בסחבת בירוקרטית – מכירה עצמית במשק, אז כולם היו נהנים – המשק המשפחתי, הקהילה והסביבה".

משק אורגני קהילתי | צילום: אלבום פרטי