יבול שיא
הרפת והחלב
משק משפחתי

משק מעורב ומנוהל: משפחת קורלנדר במושב בית הלל בגליל

4 דק' קריאה

שיתוף:

משק מעורב ומנוהל משפחת קורלנדר במושב בית הלל בגליל

 

משק משפחתי בגליל
משק משפחתי בגליל

 

משק מעורב ומנוהל: מרחיב את הלב לבקר במשק המעורב והגדול של משפ' קורלנדר במושב בית הלל בגליל העליון. הקשיים שחווים כחקלאים מחייבים אותם ליזום כל הזמן, פעילויות נוספות כדי להקטין את הסיכון הקבוע בענף. יצאתי לסיור עם דרור חברינו שרואה חשיבות רבה גם בהעברת מסרים לכל חברינו.

חשוב לגוון פעילויות לפזר סיכונים בחקלאות

אזור אצבע הגליל הוא אזור תיירות קלאסי עם נופים מדהימים ואקלים נעים יחסית. הרבה צימרים ותיירים שמגיעים – בודדים, משפחות וקבוצות מאורגנות. החקלאות מגוונת עם הרבה מטעים, פרדסים, גפנים, בעלי חיים ואחרים. נסיעה ברחוב הראשי בבית הלל מאוד כיפית ונותנת הרגשה של כפר באירופה, עם הרבה פעילות  תיירותית. במושב יש כ-5 רפתות יציבות ומצוינות.

במשק המעורב של משפ' קורלנדר יש מגוון פעילויות:

  • רפת חלב משותפת לשני אחים זאב וטומי שעלו לגליל עם הוריהם, בתחילת שנות ה-50. שני אתרים שבאחד החולבות עם מכון החליבה ובשני, של זאב, מגדלים את העגלות ומפטמים עגלים מקומיים. עומר, דרור וצחי הם הבנים הממשיכים, שעובדים במשק ואף מתפרנסים ממנו.
  • תיירות – לפני כשלוש שנים יצא לדרך פרויקט המחלבה המקומית, שהיא חלק מפעילות התיירות הענפה שקיימת במשק. במחלבה מייצרים גבינות מגוונות שאותן מוכרים במקום.
  • מטעים – חזקים מאוד בתחום האורגני, במגוון פירות פרדסים וגם נשירים. מייצרים שמן זית ותוצרים נוספים, שמגדילים את האטרקטיביות של אתר המכירה.
  • סולרי על הגג – שלוש מערכות מונחות על גג הרפת באתר אחד וכעת רוצים להוסיף עוד שתיים, כדי להשיא את ההכנסה מהגגות וגם להוכיח את זכות הקיום בנושאי קיימות – אספקה עצמית של אנרגיה נקייה..
  • התנסויות מגוונות – טיפול בשפכים וכיום ניסוי מתקדם עם חברת כרומגן לייעול חימום סולרי של המים לרפת.

המשק המשפחתי חייב להיות מעורב – הרפת והלול במרכז ולידם עוד פעילויות מגוונות, על פי הנטייה של המושבניק ובני משפחתו. כל הזמן צריך לגדול כדי לשרוד ולהתייעל


הפעלת הרפת

מכסת החלב 2.2 מ' ליטר עם כ-200 פרות ב-3 קבוצות חליבה. בהתאם למדיניות מייצרים את המכסה עם חריגה מזערית ולצערנו כיום, נשחקה גם הכדאיות להעברת חלב לקיץ, כי הורידו את נובמבר-דצמבר.

צוות גדול ומגוון לכלל הפעילויות – 2 סטודנטים במכללת תל-חי, אופיר מסמר בערבה ושלו מקיבוץ עין השופט, שעובדים רק ברפת, יחד עם שני עובדים זרים שחולבים במכון. רונן שהוא שף במקצועו, מנהל את המחלבה על חלקיה. אבא טומי (בן 72 כיום) ואחיו זאב עובדים במטעים, עומר האח אחראי על התיירות והרגולציה.
בהדרכה עובדת ליאה שגרה בקריית שמונה ועושה את כל מה שכל האחרים לא עושים…

הזנה – מקבלים חלוקה באבוס ממילובר מאתר רפת עמיר השכנה.

פעילויות נוספות בתחום הקיימות:

פיטום פרות – פעילות מומלצת מאוד שמשביחה מאוד את הפרות לפני הוצאתן. מעבירים למפטמה והן מקבלות אוכל פיטום ונשארות לפי המצב הגופני. עובדים בהצלחה רבה עם ארנון מבני בקר וזה משביח את התוצאות – פרות עם סיווג גבוה יותר ומבוקשות בשוק.

ייבוש מדורג – בחצר הטיפולים ולפני הייבוש המלא.

טילוף בעיתו – עם מתקן עצמאי, אחרי 120 יום מההמלטה ולפני ייבוש.

זבל פרות מקולטר – מפזר במטעים האורגניים וסוגר מעגלים איכותיים.

הרפת מגיעה לתוצאות מקצועיות יפות עם צוות עובדים מסור וכל החלב מגיע לתנובה.

 


אנחנו רואים חשיבות גדולה בהסברה על הענף לעם ישראל, הביקור תורם ליותר אהדה לרפת ולרפתנים וזה חלק מההסברה הכללית של הענף.


 

המחלבה בחצר

מחלבה ביתית קלאסית, שלקח שנים רבות עד לאישורה, מפסטר בינוני של חברת פלדות עין חרוד, מפרדת שומן וכל האביזרים לייצור גבינות מגוונות, יוגורטים ועוד.

החלב מגיע מהרפת באישור וברישום במועצת החלב ויש היתרים של כל הרשויות, לרבות משרד החקלאות והבריאות. כמות החלב המועברת עדיין צנועה יחסית.

עושים סדנאות לייצור גבינות בבית ומוכרים למי שמגיע, כולל גבינות למגזרים כמו חבר העמים.

האזור תיירותי מאוד וזה יתרון גדול – זו עבודה קשה שגם דורשת הרבה עובדים לפעילויות השונות. קבוצות שרוצות להגיע מתאמות מראש ומחכה להן מדריך מהרפת, האורחים הולכים במסלול היכרות עם בעלי החיים ברפת, מגמיעים, חולבים ומלווים את סדר היום של הפרות.

לעיתים, יש מאות אורחים ביום והפרות כבר התרגלו לכמות האורחים. לצוות זה משבש את העבודה לפעמים, אבל גם זו אחת המשימות של הרפת.

אנחנו רואים חשיבות גדולה בהסברה על הענף לעם ישראל, הביקור תורם ליותר אהדה לרפת ולרפתנים וזה חלק מההסברה הכללית של הענף.

בסוף הביקור מקבלים מבחר גבינות לטעימה ומשם לחנות המחלבה, לקנות ולהצטייד.

 

מחלבה בגליל
מחלבה בגליל

 

משק מעורב ומנוהל – מה הם הקשיים של החקלאות בגליל?
  • תיקון המים פגע קשות בייקור עלות המים להשקיית המטעים ופגיעה בכדאיות הכלכלית.
  • קשה מאוד למצוא עובדים לפעילויות במשק.
  • העבודה במגוון תחומים מקשה על ההתמקצעות ומנגד, גדלה יכולת ההישרדות.
  • הרווחיות בכל הענפים נשחקת וכל הזמן צריך להמציא מחדש פעילויות נוספות, לשמור על אפשרות הפרנסה לכל השותפים למשק.
  • החציון הראשון של 2019 ברפת היה קשה מאוד, יחס מזון חלב הורע מאוד.
  • המשק המשפחתי חיב להיות מעורב – הרפת והלול במרכז ולידם עוד פעילויות מגוונות, על פי הנטייה של המושבניק ובני משפחתו. כל הזמן צריך לגדול כדי לשרוד ולהתייעל.
  • השילוב של תיירות, מחלבה, רפת עם המוצרים המתאימים לשיווק, עשויים לעזור.
  • הנראות של הרפת וסביבתה מאוד חשובה, אנחנו מוכרים את הסיפור של המשפחה לדורותיה, את הגליל כמקום מיוחד בישראל, את ההישגים של ענף החלב ועוד.
  • מגיעים עובדים דרך הוועדים, בנקים, פנסיונרים – מגוון גדול של אורחים שיוצאים מהרפת בהרגשה טובה והיא חלק חשוב בטיול היפה בגליל העליון. כל השנה מתאימה לביקור, אבל חודשי השיא הם בחגים וביולי-אוגוסט.
  • חשוב שנסביר את תרומת הרפת והיותה רפת בת קיימא שגם מייצרת אנרגיה מתחדשת.

כיום עושה פיילוט עם כרומגן שער העמקים לייצר מים חמים בקולטים חדשים עם שפופרת ואקום. הם פיתחו מודל ישראלי וזה מספק יותר מים חמים מדוד שמש רגיל. עושים בדיקה להקטין למינימום את השימוש בחשמל ושהכול יגיע מאנרגיית השמש.

חקלאות בישראל: משאל מקיף בקרב המגזר החקלאי על כל רבדיו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן