יבול שיא
הרפת והחלב
Screenshot 2024 04 11 110015

משרד החק-למות וחיסול הכפר

2 דק' קריאה

שיתוף:

בדברים החשובים לא חל שינוי, והעדר שינוי משמעו החמרה. המים לא הוזלו למרות ההבטחות. אי היציבות לגבי עובדים זרים נמשכת, ולא חל שינוי בעלויות של החקלאי בהעסקתם. השוק הסיטוני לא הוקם, והרשתות חוגגות. השקעות לדור צעיר וחידוש משקים – אין

כל יום אני נדהם מחדש מהרעיונות ההזויים של המשרד. הבעיה היא לא שינוי שם כזה או אחר, הבעיה היא מה עושים עם משרד שאיבד את דרכו כבר לא מעט שנים.

כל שר שמגיע למשרד, בדרך כלל כברירת מחדל או כקרש קפיצה להזדמנויות אחרות, מעלה רעיונות ועושה אי אלו ניסיונות, כאילו ימציא את המשרד מחדש. די מהר ברור לו שדבר לא יעזור, כי לפי התייחסות האוצר והכנסת זהו משרד מיותר, שאיבד את חשיבותו ונשכחו מטרותיו החיוניות: ביטחון המזון, שמירת הקרקעות וההתיישבות על הגדר. בנוסף לכול, קהל החקלאים הקטן לא מספיק מעניין את הפוליטיקאים מבחינה כוח הבחירה בהם ובמפלגותיהם.

ראו את המחיר ששילמה ההתיישבות בעוטף עזה, מעל 200 נרצחים חקלאים ותושבי העוטף, ורבים הוגלו מבתיהם. ראו את המחיר שמשלמים החקלאים בצפון, שפונו מבתיהם ואינם יכולים לעבד את המטעים ולטפל בלולים.

אבל המשרד כמנהגו נוהג, כאילו לא היה השבעה באוקטובר. האם הוספת ביטחון המזון לשם המשרד תביא איזה שינוי? בדברים החשובים לא חל שינוי, והעדר שינוי משמעו החמרה. המים לא הוזלו למרות ההבטחות. אי היציבות לגבי עובדים זרים נמשכת, ולא חל שינוי בעלויות של החקלאי בהעסקתם. השוק הסיטוני לא הוקם, והרשתות חוגגות. השקעות לדור צעיר וחידוש משקים – אין. למכון וולקני מצמצמים תקציבים, והמחקר והפיתוח בסכנה. על השירותים להגנת הצומח מאיימים כל הזמן בחיסול, כי הם מפריעים ליבוא.

אז מה למעשה נשאר במשרד? הטיפול במים עבר לרשות המים. מינהל מקרקעי ישראל כבר לא במשרד. את התכנון לקחו למשרד הנגב והגליל. מה נשאר? כ-1,800 עובדים במשרד החקלאות, שעוד מעט יהיה מספרם כמספר החקלאים בישראל.

נותרה האחריות על הכלבים ובעלי החיים. כן, גם השאירו במשרד את פיצויי המלחמה, שניתנו במשורה ועמדו בהם על כל פסיק ופסיק, כדי לעשות הכול שהחקלאים לא יפוצו. כל זאת שעה שהחקלאים עושים מאמץ גדול, תוך סיכון חייהם, לייצר ולספק את מלוא התוצרת החקלאית לשווקים, יום יום, 365 יום בשנה.

את ענף השום חיסלו. הפכו את המשרד ליבואן של ירקות, יבוא שבו למעשה נכשלו,  מהעגבנייה ועד האננס. הטירוף לחסל את החקלאות הוא בבחינת פשע לאומי, ורק על זה לבד צריך להקים ועדת חקירה. מבן אליהו, שונא החקלאים, ועד פורר המפורר הלאומי, שניסו במשרד פעולות הזויות, ללא הבנת ההשלכות, העיקר להעשיר את בעלי ההון ואת החקלאים הטורקים. שניהם כבר לא במשרד החקלאות, אבל הנזקים נעשו.

משרד החקלאות מעל בתפקידו, והתוצאה ברורה, המשרד לבסוף ייעלם.

כבוד שר החקלאות, אבי דיכטר, מפאת כבודך אהיה עדין בהערותיי לגבי התנהלות המשרד ומעמד משרד החקלאות בתקופתך. היחס של משרדי החקלאות והאוצר הוא התנהלות מבישה. החקלאות מרוסקת. אבל מה שהביא אותך לרגע אחד מבייש "לוחמני" הוא תלונות של מגדל בטטות שהינו חבר מרכז שולי, שאת חובותיו למועצה הצמחים אף אינו משלם, אך טענותיו כחול הים. התניית תקציב המדינה במגדל בטטות, שעה שכל החקלאות במשבר, זו בושה, וצר לי עליך, כי ציפינו ממך להרבה יותר. חבל שאדם במעמדך נופל לבורות שלא מתאימים לאישיותו, כי לפחות מאז כניסתך למשרד, האווירה כלפי החקלאים השתנתה. אבל השינוי הוא רק בחביבות ובמלים של הערכה, לא במעשים, לא בתקציבים, לא בתיקוני עוולות. הנעימות שלך לא יכולה להתנגח במשרד האוצר, שהורס כל חלקה חקלאית טובה. יכולת לרשום על שמך שינויים משמעותיים בחקלאות, אבל השינוי היחיד יהיה כנראה רק החלפת השם של המשרד.

תקופת השירות כשר חקלאות קצרה, לכן חשוב להתייעץ עם הגופים החקלאיים על מנת לקבוע ולטפל בצרכים האמיתיים של החקלאות, לטובת חקלאי ישראל ומדינת ישראל, מדינה שבימים אלה נלחמת על תדמיתה, עתידה ומעמדה הבין לאומי, בימים של מלחמה בכל החזיתות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

השותפות מהווה מיזם משותף פורץ דרך בתחום הסמיוכימיקלים והפרומונים – חומרים כימיים המשמשים לתקשורת בין חרקים – פתרון ארוך טווח, ללא שאריות כימיות וללא פגיעה בסביבה  *תמונה ראשית: ד"ר גורנטלה, יו"ר ומנכ"ל ATGC (שני מימין) ומושיק פיש, מנכ"ל לוכסמבורג תעשיות (חמישי מימין) עם בכירי ממשל, בטקס החתימה בהודו ב-5.12.2025 
< 1 דק' קריאה
 נוער מושב נחלה יזם מרוץ לפיד לזכר אוריה יעקב ז״ל  *תמונה ראשית: מנהל מרכז קהילתי יואב בני אקלום, מברך בטקס לזכר של אוריה יעקב ז"ל  ביום שלישי 16.12.25 התקיים במושב נחלה אשר במועצה האזורית יואב מרוץ הלפיד לזכרו של אוריה יעקב ז״ל, שנפל במלחמה
2 דק' קריאה
אמר מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות החקלאים עמית יפרח, בכנס הכלכלי השנתי של ברית פיקוח  *תמונה ראשית: עו״ד ד״ר מיכל בוסל מרצה בכנס של ברית פיקוח  מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח אמר בכינוס הכלכלי השנתי של ברית פיקוח: "שר האוצר מקדם רפורמות שפוגעות בענף החלב ובכך גם בענפי החקלאות השונים. הוא פועל באפקט הקוברה בהיותו מנסה לטפל בבעיה של יוקר המחיה אבל הופך אותה לבעיה יותר חמורה, הורס את היצור המקומי ונשען על יבואנים ומדינות זרות.   "אסור לנו שכלכלת ישראל תישען על יבואנים ועל מדינות זרות. אנחנו בונים כיום לאחר המלחמה את העוגנים החקלאיים והכלכליים לשיקום המושבים בצפון ובדרום. זו התקומה שלנו."  עו"ד ד"ר מיכל בוסל, יועמ"ש ומנהלת אגף קרקעות ואגודות שיתופיות בתנועת המושבים, השתתפה השבוע בכינוס הכלכלי לסיכום שנת 2025 של ברית פיקוח.  במהלך הכנס, ד"ר בוסל סקרה את עסקאות התעסוקה במושבים, החל מהתפתחותן לאורך השנים ועד לשלבים החשובים בביצוע העסוקה והבדיקות הנדרשות טרם הביצוע. בהרצאתה התמקדה גם בדגשים ובהיבטים המשפטיים שחשוב להכיר.   ד״ר בוסל סיכמה: "כשהתחלתי את הדוקטורט שלי על מושבי עובדים בעידן של שינויים, ידעתי שנושא עסקאות התעסוקה הוא מהמורכבים והמרתקים במגזר הכפרי, וחקרתי אותו כמקרה מבחן לפעילות לא חקלאית. בכנס השנתי של ברית פיקוח הייתה לי הזדמנות לחלוק את התובנות הללו בהרצאה שהעברתי, המשלבות בין מחקר תיאורטי לפרקטיקה." 
< 1 דק' קריאה
אמרה רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי בכנס לחברי ועדים ממונים, שהרשמת וצוותה המקצועי ערכו השבוע  *תמונה ראשית: עמית יפרח בכנס ועדים ממונים שערכה רשמת האגודות השיתופיות  רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי וצוותה המקצועי קיימו השבוע כנס לחברי הוועדים הממונים.  רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי פתחה את דבריה ואמרה: "מדובר בכנס מקצועי ומשמעותי לחברי הוועדים הממונים שהם חלק מליבת העשייה של משרד הרשמת.   "הוועדים הממונים נושאים באחריות כבדה ובשליחות ציבורית חשובה, והכנס הוא הזדמנות לעצור, ללמוד, לשתף ולהעמיק יחד באתגרים ובדרכי הפעולה שמחזקים ניהול תקין, יציבות ואמון באגודות השיתופיות.  "שמחתי מאוד על ההשתתפות הרחבה ועל השיח הפתוח והמעמיק, בהשתתפות ראשי מועצות אזוריות, מזכ״ל תנועת המושבים, עמית יפרח, נציגי התנועות וגורמי מקצוע ושותפים לדרך."  מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח אמר: "החשיפה והממשק מייצרים קשרים טובים יותר עם הוועדים הממונים ועם המתרחש במרחב הכפרי. יש כיום 13 מושבים עם ועד ממונה מתוך 420 מושבים, מדובר בכאחוז וחצי מכלל המושבים. אנחנו רואים בוועד הממונה ברירת מחדל. אנחנו רוצים שהוועדים יהיו נבחרים וניהול עצמי של האגודות הוא הדבר הנכון. ההגעה לוועד ממונה חייבת להיות כזו שמצדיקה את המצב הקשה אליו נקלעה האגודה.  "למושב יש משימות תכנוניות וקהילתיות שההנהלה צריכה לבצע וניתן לעשות טוב יותר באמצעות שיתוף פעולה עם תנועת המושבים ועם אגפי התנועה. אנחנו מזמינים את הוועד הממונה להזמין אותנו אליו לחיזוק שיתוף הפעולה והסיוע עבור המושב. תנועת המושבים היא מקור הידע המקצועי והניסיון והכשרות עבור המושבים. אני מודה לטלי ארפי, רשמת האגודות וצוותה על כנס מקצועי ומרשים מאוד." 
< 1 דק' קריאה
הוא נשתל בתחילה בין שורות הבננות, "בן חורג" לגאוות העמק, נקלע למשבר בשנות ה-70 והפך להיסטוריה ולהיסטריה כשזן בלתי ידוע התגלה במקרה בקליפורניה והוטס לארץ בצידנית. סודות הזהב הירוק נחשפים  *תמונה ראשית: לא רק
3 דק' קריאה
בקיבוץ מחניים מתרחש פלא אמיתי שעשוי להיות מודל לחברה ישראלית בריאה, מכילה ואמפתית. "בית יחד" מספק מגורים ותעסוקה לאנשים עם צרכים מיוחדים בגילאי 62-21. ״החברים כאן יודעים להוקיר תודה מהמקום הכי אמיתי, אין בהם רוע, אין
< 1 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן