יבול שיא
הרפת והחלב
עמית במטע

מתנדבים בקטיף חשופים לאש

2 דק' קריאה

שיתוף:

"חשתי רוח התנדבות חזקה בצורה בלתי רגילה. זה חימם לי את הלב והיו לי דמעות בעיניים מההתגייסות הדרמטית הזאת"

קיבוץ מלכיה ממוקם 350 מטרים מגבול לבנון. לקיבוץ 1600 דונם נשירים הנושקים לגדר הגבול. כשהחל הירי לעבר יישובי הגדר, הכריז צה"ל על שטח צבאי סגור עד ל-2 קילומטרים מהגבול ואלפי חברי קיבוצים ומושבים התפנו לאזורים שנחשבו רחוקים יחסית מחשיפה לאש חיזבאללה וחמאס-לבנון.

עמית כהן, מנהל המטעים של מלכיה הורשה להישאר בביתו, אך בתוך זמן קצר התברר כי עובדי השטח המיומנים אינם עוד ברשותו. "שלושה עשר תאילנדים עבדו במטעי הקיבוץ אך בתוך שעות עזבו אותנו לטובת מרכז הארץ. במטעים שלנו עבדו גם משתלמים מרואנדה ובהוטן והם כבר לא עומדים לרשותי. עוד טרם חשבתי איך אבצע קטיף, כאשר הוצפתי בעשרות קריאות טלפון של מתנדבים שמבקשים לבוא לעזור לי בקטיף. טילפנו חברים ותיקים שעזבו לפני עשרות שנים את הקיבוץ ועוד רבים מהקיבוצים שריד, מעגן מיכאל ומכפר תבור שממש דרשו ממני לבוא ולעזור בקטיף".

מגלה: "חשתי רוח התנדבות חזקה בצורה בלתי רגילה. עשרות מתנדבים עלו על אוטובוסים והגיעו למלכיה לקטוף בהר. כולם היו חדורי מוטיבציה מדהימה והפיקו תוצרת בעבודה מטורפת. זה חימם לי את הלב והיו לי דמעות בעיניים מההתגייסות הדרמטית הזאת. מה-8 באוקטובר ועד 1 בנובמבר קטפנו 1300 טון תפוח עץ "גראני סמיט" והעברנו את התפוחים לתאגיד "בראשית" לקראת שיווק ארצי".

בנוסף לנשירים יש לקיבוץ עוד 800 דונם פרדס, אפרסמון ושקד באדמות החולה. שם המשיכו לקטוף בלי בעיות. העיקר היה בקיבוץ עצמו והמתנדבים חוללו את השינוי החיובי. "ראשונים הגיעו אלינו מתנדבים מהישובים הדרוזים כיסרא ובית ג'אן. בשיא עבדו כארבעים איש, חמש שעות יום אחר יום, ובזכותם קטפנו כארבעים אחוזים מהיבול.

בעת שיחתנו ביום השלושים למלחמה הצבא חסם כל דרך ליישובי הגדר. "אני מתגנב מדי יום לשטח המטעים אבל הצבא הזהיר אותי כי האויב עלול לראות אותי ולטווח עליי. המטעים שלנו נושקים לגדר ואני מודע לסיכונים, אבל הבוקר (7.11) גיליתי תקלה בקווי ההשקיה של המטעים. רציתי להיכנס ולנסות לתקן נזקים שנגרמו מפצצות מרגמה. הצבא אסר עליי".

מדגיש: "אני מנסה בדרכים שונות לקטוף, בשטחים פחות חשופים לגבול. זה לא קל, זה לא פשוט ואני מחפש אפשרויות. עוד אלף שש מאות טונות פרי ממתינים לקטיף. כל הזמן מצלצלים אנשים שמוכנים להגיע למלכיה ולעזור. הצבא חסם כל גישה והבהיר שהאויב מחפש אזרחים לפגוע בהם".

עמית כהן בן 44, מנהל את מטעי הקיבוץ בשנתיים האחרונות. הוא הגיע לקיבוץ בשנת 2009 עם רעייתו הווטרינרית בת גילו, ד"ר אפרת כהן, שנולדה במושבה ראש פינה. בקיבוץ הם מגדלים שלושה בנים. אוֹרי בן 12, מעיין בן 10 ואביב בן 7. לרעייתו קליניקה במושבת נעוריה והיא מבצעת פיקוח וטרינרי על מפעל הדגים "פורל על הדן וקביאר הגליל".

"אשתי היא גיבורה אמיתית. יוצאת לעבודה כל יום, חווה אזעקות לרוב ועובדת רגיל".

עמית כהן שמע בצער שהעובדים התאילנדים המיומנים עוזבים את ישראל. הם נענים לקריאתו של מלך תאילנד ששיגר מטוסי חילוץ שמחזירים אותם לארצם. "התאילנדים הם מקצוענים. שמעתי שעשו הסכם עם סרי לנקה להביא משם עובדים, ומדברים עם עוד מדינות. נקווה לטוב".

בקיבוץ מלכיה כ-100 משפחות וכ-400 נפשות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בעשור השביעי לחייו, הוזמן יהושע גיגי מצאלים, שבשגרה מטפל בנושא התשתיות במועצת אשכול, לקבל, יחד עם במאי הסרט והשחקנית הראשית, את פרס אופיר בקטגוריית הסרט העלילתי הקצר. בעקבות הזכייה צפוי הסרט לייצג את ישראל באוסקר   *תמונה ראשית: יהושע גיגי. מטפל בתשתיות מרכיבי הביטחון
4 דק' קריאה
הסבא-רבא, יהודה שרת, כתב את הלחן לשירה של רחל והיה ממעצבי ליל הסדר הקיבוצי. הנין ענבר חקר את פועלו המוזיקלי ויצר מפגש בעקבות שיר עלום "השדות החרושים", שנכתב כחלק מקנטטה "ממשבר לתקומה"  *תמונה ראשית: הנין ענבר שרת (מימין) הנין
3 דק' קריאה
"אין לנו זמן לבזבז על דברים שגורמים לו חוסר הנאה" אומרת מיקאלה לב מבית קשת, אימו של אמור (בן כמעט 13) החולה בדושן, מחלת ניוון שרירים. הילד חובב הלגו והכדורגל ואימו בטוחים שהמשך טיפול ניסיוני ישפר את מצבו ולשם כך התגייסו המשפחה, הקיבוץ ואייל ברקוביץ', לפרויקט
8 דק' קריאה
 *ארץ צמאה לחסד * התפילה מבארי הכי חשובה * אנחת הרווחה של החטופים השבים  מונטנגרו. מי ידע שחדשות טובות רודפות כל כך עמוק, כל כך רחוק. צילום: דונדי שוורץ  צוהריים, כמעט כיפור. נוסעת בכבישי האזור. השקט, שהחל
3 דק' קריאה
העם היהודי סבל מרדיפות ועינויים ועל כן חיפש בכל הבזק של גאולה את המשיח, וכך "זכינו" למשיחי שקר שהוציאו שם רע לרעיון. אבל הנכון הוא שהפעולה המשיחית היא דווקא התקווה שיהיה טוב יותר בעתיד *תמונה ראשית:  נווה דקלים,
3 דק' קריאה
המדינה אינה בונה בניה תקציבית בהתיישבות בספר, גם הקיבוצים אינם נותנים דירות לנקלטים. אם כך, מה יעלה בגורל הנח"לאים שירצו להיקלט בקיבוצים כשיצאו לאזרחות? חייבים להיערך לכך כבר עתה  *תמונה ראשית: נחלאים א' מול עזה. היאחזות
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן