יבול שיא
הרפת והחלב
עמית במטע

מתנדבים בקטיף חשופים לאש

2 דק' קריאה

שיתוף:

"חשתי רוח התנדבות חזקה בצורה בלתי רגילה. זה חימם לי את הלב והיו לי דמעות בעיניים מההתגייסות הדרמטית הזאת"

קיבוץ מלכיה ממוקם 350 מטרים מגבול לבנון. לקיבוץ 1600 דונם נשירים הנושקים לגדר הגבול. כשהחל הירי לעבר יישובי הגדר, הכריז צה"ל על שטח צבאי סגור עד ל-2 קילומטרים מהגבול ואלפי חברי קיבוצים ומושבים התפנו לאזורים שנחשבו רחוקים יחסית מחשיפה לאש חיזבאללה וחמאס-לבנון.

עמית כהן, מנהל המטעים של מלכיה הורשה להישאר בביתו, אך בתוך זמן קצר התברר כי עובדי השטח המיומנים אינם עוד ברשותו. "שלושה עשר תאילנדים עבדו במטעי הקיבוץ אך בתוך שעות עזבו אותנו לטובת מרכז הארץ. במטעים שלנו עבדו גם משתלמים מרואנדה ובהוטן והם כבר לא עומדים לרשותי. עוד טרם חשבתי איך אבצע קטיף, כאשר הוצפתי בעשרות קריאות טלפון של מתנדבים שמבקשים לבוא לעזור לי בקטיף. טילפנו חברים ותיקים שעזבו לפני עשרות שנים את הקיבוץ ועוד רבים מהקיבוצים שריד, מעגן מיכאל ומכפר תבור שממש דרשו ממני לבוא ולעזור בקטיף".

מגלה: "חשתי רוח התנדבות חזקה בצורה בלתי רגילה. עשרות מתנדבים עלו על אוטובוסים והגיעו למלכיה לקטוף בהר. כולם היו חדורי מוטיבציה מדהימה והפיקו תוצרת בעבודה מטורפת. זה חימם לי את הלב והיו לי דמעות בעיניים מההתגייסות הדרמטית הזאת. מה-8 באוקטובר ועד 1 בנובמבר קטפנו 1300 טון תפוח עץ "גראני סמיט" והעברנו את התפוחים לתאגיד "בראשית" לקראת שיווק ארצי".

בנוסף לנשירים יש לקיבוץ עוד 800 דונם פרדס, אפרסמון ושקד באדמות החולה. שם המשיכו לקטוף בלי בעיות. העיקר היה בקיבוץ עצמו והמתנדבים חוללו את השינוי החיובי. "ראשונים הגיעו אלינו מתנדבים מהישובים הדרוזים כיסרא ובית ג'אן. בשיא עבדו כארבעים איש, חמש שעות יום אחר יום, ובזכותם קטפנו כארבעים אחוזים מהיבול.

בעת שיחתנו ביום השלושים למלחמה הצבא חסם כל דרך ליישובי הגדר. "אני מתגנב מדי יום לשטח המטעים אבל הצבא הזהיר אותי כי האויב עלול לראות אותי ולטווח עליי. המטעים שלנו נושקים לגדר ואני מודע לסיכונים, אבל הבוקר (7.11) גיליתי תקלה בקווי ההשקיה של המטעים. רציתי להיכנס ולנסות לתקן נזקים שנגרמו מפצצות מרגמה. הצבא אסר עליי".

מדגיש: "אני מנסה בדרכים שונות לקטוף, בשטחים פחות חשופים לגבול. זה לא קל, זה לא פשוט ואני מחפש אפשרויות. עוד אלף שש מאות טונות פרי ממתינים לקטיף. כל הזמן מצלצלים אנשים שמוכנים להגיע למלכיה ולעזור. הצבא חסם כל גישה והבהיר שהאויב מחפש אזרחים לפגוע בהם".

עמית כהן בן 44, מנהל את מטעי הקיבוץ בשנתיים האחרונות. הוא הגיע לקיבוץ בשנת 2009 עם רעייתו הווטרינרית בת גילו, ד"ר אפרת כהן, שנולדה במושבה ראש פינה. בקיבוץ הם מגדלים שלושה בנים. אוֹרי בן 12, מעיין בן 10 ואביב בן 7. לרעייתו קליניקה במושבת נעוריה והיא מבצעת פיקוח וטרינרי על מפעל הדגים "פורל על הדן וקביאר הגליל".

"אשתי היא גיבורה אמיתית. יוצאת לעבודה כל יום, חווה אזעקות לרוב ועובדת רגיל".

עמית כהן שמע בצער שהעובדים התאילנדים המיומנים עוזבים את ישראל. הם נענים לקריאתו של מלך תאילנד ששיגר מטוסי חילוץ שמחזירים אותם לארצם. "התאילנדים הם מקצוענים. שמעתי שעשו הסכם עם סרי לנקה להביא משם עובדים, ומדברים עם עוד מדינות. נקווה לטוב".

בקיבוץ מלכיה כ-100 משפחות וכ-400 נפשות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עונת הביטוח 2026/2027 נפתחת בצל אתגרי הביטחון המדגישים את חשיבות החקלאות הישראלית # קנט מציגה שיפור משמעותי בתנאי ביטוח נזקי הטבע המורחב: הפחתת ההשתתפות העצמית ל-6% וללא סף כניסה לקבלת פיצוי. האירועים הביטחוניים של
2 דק' קריאה
כשותית הגפן היא מחלה הרסנית, הנגרמת ע"י מחולל דמוי פטריה מקבוצת האואומיצטים. המחלה משגשגת בתנאי לחות וגשם במהלך עונת הצימוח ומהווה אחד האיומים העיקריים על הכרם. הכשותית תוקפת את כל חלקי הגפן הירוקים, מתבטאת
< 1 דק' קריאה
הדפון הוכן ע"י מדריכי ההדרים: יוסי גרינברג, שוקי קנוניץ', דניאל קלוסקי, עמירם לוי שקד, יחזקאל הראש, יעקבהרצנו, נוה הרצנו-גל, שחם מגידיש וניצן רוטמן אנו בשלהי חורף 2025/26, החורף הזה אמנם היה גשום יחסית לחורף
31 דק' קריאה
מבצע "שאגת הארי", כמו גם מלחמת "חרבות ברזל" ייצרבו בתודעה הישראלית כתקופה של מבחן מתמשך לחוסן הלאומי. מציאות מורכבת זו עימה אנו מתמודדים למעלה משנתיים מחדדת את התרומה העצומה שיש לחקלאי ישראל, הפועלים בכל
2 דק' קריאה
ד"ר מור סלומון1, עמירם לוי-שקד2, שחם מגידיש2 1המכון להדברה ביולוגית, ענף ההדרים, מועצת הצמחים 2מדריך גידול הדרים, שה"מ מבוא כתמיּות בעלי עצי הדרים היא "קריאת עזרה" ויזואלית של העץ שיכולה להעיד על מגוון רחב
8 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!