יבול שיא
הרפת והחלב
Screenshot 2023 11 02 115446

"נגרמו נזקים מכניסה של טנקים ונגמש"ים; שערים הופלו, דרכים נפגעו, גם אדמה מעובדת ניזוקה"

2 דק' קריאה

שיתוף:

כך לדברי מקסי שולמן (תמונה ראשית), מנהל המטעים של מנרה

המטעים המרהיבים של קיבוץ מנרה מאבדים אט-אט את הגוון שלהם. 800 דונם של תפוח, נקטרינה, אפרסק, דובדבן וקיווי מוכנים לקטיף, אך במצב המלחמה בחבל ארץ זה, אין סיכוי של ממש שלשטח יגיעו ידיים עובדות ויבצעו קטיף ראוי לקראת שיווק הפירות.

מקסי שולמן, מנהל המטעים של הקיבוץ מתנהל חסר אונים. "תשעים וחמישה אחוזים מחלקות הגידול ממוקמות ממש על גדר הגבול. ב-8 באוקטובר יום אחרי מתקפת החמאס על עוטף עזה, המועצה האזורית גליל עליון המליצה לחברי קיבוץ מנרה לעבור לבית מלון בעיר טבריה. צוות צח"י (צוות חירום) הכין כבר תכנית פינוי. הקיבוץ הודיע שהוא יממן שבוע ראשון בטבריה ואחר-כך תממן את השהייה בטבריה המועצה האזורית".

מקסי שולמן מגלה ש"בימים הראשונים עוד הסתובבתי קצת בשטח וכשהאזור התחיל להתחמם,  לא ניתן היה עוד להגיע למטעים. הצבא הכריז על שטח צבאי סגור וכביש הצפון נפתח ונסגר לסירוגין והיה מלא במחסומים לכל אורכו של הכביש".

מקסי עבר לטבריה ב-8 באוקטובר, לא כחבר בקיבוץ מנרה. בעשרים ושתיים השנים האחרונות הוא מתגורר בקיבוץ ברעם, גם על גבול לבנון, שנתיים אחרי שעלה לישראל מהעיר צ'אקו, בצפון מזרח ארגנטינה, אזור שגובל עם פרגוואי.

שולמן (45) עבר לגור בטבריה, לשם פונה יחד עם שאר חברי הקיבוץ. בתו, בת 18, בשנת שירות, שמתגוררת בתל אביב, יצאה צפונה לשהות עם אביה שהוא גרוש.

מקסי שולמן מספר ששמונה מאות הדונם עמוסי הפרי ממתינים לקטיף ואין מי שיבצע את העבודה. "על העצים יש את ה"גרנד סמיט" וזן נפלא של "פינק ליידי". מה"סמיט" הצלחנו לקטוף שלושים אחוז. ה"פינק ליידי" עוד לא היו מוכנים במאה אחוזים ביום שהכריזו על שטח צבאי".

מטע תפוח פינק ליידי
מטע תפוח פינק ליידי

מקסי גילה כי טילפן למנרה ושם "מדברים על עוד שבועיים לפחות. זה נראה לי מוקדם. אם אפשר היה לקטוף היינו משווקים 800 טון של נשירים ועוד 300 טון של קיווי".

יודעים מה מצב המטעים?

"קיבלתי דיווחים על נזקים שנגרמו מכניסה של טנקים ונגמש"ים לשטח. דרכים נפגעו, הכלים המשוריינים הפילו שערים והסבו נזק גם לאדמה מעובדת. אני צופה שלא נצליח להגיע בזמן לקטוף את הפירות. התפוחים והקיווי יפלו על הארץ וברור שיהיה נזק גדול. יש גם מחשב שקובע את כמות המים לעצים, אולם זה לא הכול".

קיווי מוכן לקטיף
קיווי מוכן לקטיף

בימים כתיקונם עבדו במטעי מנרה שמונה תאילנדים ועוד עשרה מהפיליפינים. "התאילנדים עברו לעמק הירדן והם מועסקים בקיבוצים מעגן ובית זרע. שמונה מהפיליפינים חזרו לארצם כי בדיוק נסתיימה תקופת אחד-עשר חודשי ההעסקה שלהם. שמונה העובדים הזרים האחרים הועברו לעבודה במשק חקלאי אחר במרכז הארץ".

מקסי שולמן מציין לנו שבמטעים במנרה עבדו גם דרוזים מבית ג'אן. "הם עזרו לנו בדילול, בעבודות אחרות וגם בקטיף. עכשיו הכל נראה אחרת. השטח סגור, המטעים אינם מטופלים וברור לי שזה אינו סיפור קצר".

מנהל המטעים של קיבוץ מנרה מגלה ש"הבאנו שמאי להעריך את הנזקים. אנחנו מכינים דו"חות, מנסים לתעד את הנזקים. בהערכה ראשונית נקבע כי בשער המטע הנזק מוערך בכ-6 מיליון שקלים. הנזק יהיה גדול יותר, כי המטעים שהם צמודי גדר, מה שנקרא 'עד התלם האחרון', בוודאי ייפגעו בהמשך המערכה מול החיזבאללה".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן