נחום איצקוביץ', מנכ"ל משרד החקלאות, על ימיו הראשונים כמנכ"ל משרד החקלאות

מנכ"ל משרד החקלאות, נחום איצקוביץ, הוא תושב מושב אמץ, במזרח עמק חפר. לד"ר נחום איצקוביץ' ניסיון עשיר וארוך שנים בשירות הציבורי. ד"ר איצקוביץ' ניהל בין השנים 2020-2013 את הרשות להשקעות במשרד הכלכלה והתעשייה. קודם לכן כיהן כמנכ"ל משרד הרווחה והשירותים החברתיים במשך שש שנים, כמנכ"ל משרד התיירות, ועוד קודם לכן, בין השנים 1994 ל-2006, כיהן כראש המועצה האזורית עמק חפר במשך שלוש קדנציות.

במשך השנים כיהן נחום איצקוביץ' בתפקידים ציבוריים שונים, בהם: יו"ר (יושב ראש) המרכז האקדמי רופין, יו"ר החברה הכלכלית לפיתוח עמק חפר, חבר בדירקטוריון קק"ל ועוד.

איצקוביץ שרוב הקריירה  שלו כיהן בתפקידים ציבוריים, הגיע נחום איצקוביץ' ממשפחה חקלאית: "הייתה לנו רפת משפחתית שנסגרה ברפורמה הראשונה" הוא משחזר. "היו לנו כ-40 דונם מטעים שכללו בין היתר אבוקדו, קרמבולה, מנגו, קלמנטינות ופומלית. מחירי המים שעלו העיפו את רובם החוצה וכרגע נותרנו רק עם אבוקדו."

בימים אלה, כמה ימים לפני הבחירות, מסכם נחום איצקוביץ' מעל שמונה חודשים בתפקיד מנכ"ל משרד החקלאות, לאחר שביולי 2020 החליף את המנכ"ל הקודם.

כשנכנסתם למשרד החקלאות, איזה משרד מצאתם?

"המשרד הזה קיים עבור שתי מטרות עיקריות. האחת, לקיים פרנסה לחקלאים ומצד שני – לדאוג לביטחון מזון לתושבי מדינת ישראל. חלק נוסף הוא פיתוח הכפר, לפתח את המרחב הכפרי.

"בגדול, בלי שמישהו ייעלב, אני חושב שקיבלנו משרד די מרוסק, עם אג'נדות קשות מאוד מול החקלאים – מערכת יחסים מאוד קשה בין החקלאים והארגונים לבין המשרד."

"מצאנו משרד שיש בו חוסר אמון מוחלט שהוא בכלל אמור לעשות משהו לטובת החקלאות והחקלאים ועם מגבלות תקציביות קשות, שלמען האמת נמשכות גם היום."

"למשל חוקים בסיסיים לא קיימים, למשל חוק יסוד החקלאות, שיש לנו כבר אותו ואנחנו רוצים לקדם אותו או התיקון לעידוד השקעות הון, המפלה לרעה את החקלאים לעומת התעשיינים והתיירנים במדינת ישראל."

"מצאנו משרד מורכב: מצד אחד הרבה מאוד מתחים ומצד שני עובדים טובים, מסורים ומחויבים, חקלאים מחויבים, מערכת טכנולוגית שנמצאת במידה מסוימת בדעיכה במקום להתקדם קדימה עם חדשנות ועם הרבה תסכולים."

"אני מקווה שלפחות חלק מהדברים השתנו, בתחושה האנושית שהמשרד הוא לא נגד החקלאים והחקלאות. אגב, הקורונה גם תרמה לכך, אתה מחפש את הדרך הנאותה לאזן בין הצרכים של היצרן החקלאי לבין הצרכן הישראלי ואני חושב שהצלחנו לייצר מחדש את האמון מול כל הגורמים. כמובן שטענות תמיד תהיינה כי זו דרכו של עולם אצל נותן שירותים ממשלתי."

נתנו לך "הוראות הפעלה" כשנכנסת לתפקיד?

"איש לא נתן לי הוראות הפעלה, לא נתן ולא ייתן. שלמה העביר לידי את התפקיד בצורה מסודרת. היה לי ברור מלכתחילה שהדעות של שנינו נמצאות אחד במזרח והשני במערב, הן שונות לחלוטין. "

"אנחנו למשל בעד מערכת יבוא מאוזנת, חכמה בהתאם למצבי השוק ולחקלאים הישראליים מחד ובמחסור בתוצרת חקלאית ככל שהוא קיים לאזרחים מאידך. הגישה שלנו היא לשמור על האיזון ביניהם!"

"היבוא לא פסול אבל הוא לא עיקרו של דבר והגישה הקודמת הייתה: 'יבוא, יבוא, יבוא – זה שם המשחק' או כמעט שם המשחק.

"אנחנו ביטלנו את כללי היבוא האוטומטיים. היה כלל אוטומטי שאם מחיר המלפפונים מגיע ל-5 ש"ח יש לייבא ולא משנה אם יש עודף אדיר במדינת ישראל."

"אנחנו עושים הערכת מצב שבועית עם כל בכירי המשרד, מנתחים את הצרכים והביקושים, החל מביצים, בשר כבש, בקר, עוף – כל עולם החי ובהקבלה כל עולם הצומח – ענף אחרי ענף, מ'ירקות הסלט' (עגבניות, מלפפונים, פלפל…) ועבור גם לפירות ועוד."

"אנחנו בוחנים כל דבר לגופו ואם יש מחסור אנחנו בודקים את זה בשטח, מה הן הסיבות וכמובן לתת לזה מענים ופתרונות.

"ברור לנו שלקראת הפסח יש צריכה גוברת של ביצים, להזכירך אשתקד בפסח הייתה אגירה והיסטריה מוחלטת לביצים שהביאה למחסור עוד גדול ממה שבאמת היה."

"השנה כבר אישרנו לייבא 100 מיליון ביצים, מתוך מחשבה שיש כאן צריכה גוברת. היום נתתי את הסכמתי לבקשה של גורמי המקצוע לייבא עוד 10 מיליון ביצים, כדי שלא תיווצר תופעת אגירה, חששות והיסטריה."

" אז אנחנו כל הזמן שומרים על איזון והחקלאות, אבל כמובן הדרך עוד ארוכה עד לאיזון שאנחנו רוצים בו."

אתה מכהן כמנכ"ל שמונה חודשים. מה הספקתם לעשות בתקופה הקצרה הזאת?

"אני חושב שלמרות הזמן הקצר הספקנו הרבה! קודם כל הצלחנו להחזיר את האמון. אתה יודע, חלק מתהליכי ניהול ותהליכים בתקופות משבר יוצר אמון בין הציבור לבין ציבור החקלאים לבין המשרד."

"אני חושב שהחזרנו את האמון. אנחנו מרגישים חיבוק גדול מאוד של הציבור בחקלאות הישראלית ואנחנו גם שומעים רבים מהחקלאים שאומרים: 'במשך שתי קדנציות, שלוש קדנציות – לא הייתה לנו כאן הנהגה לעומתית."

"אנחנו יודעים שלא ניתן לספק את הכל, יודעים שלא ניתן לפתור את הכל, יודעים שאתם בתקופת משבר עכשיו – אין תקציב מדינה – אבל אנחנו יודעים שאתם רוצים לעשות ועושים את הדברים הנכונים'.

"דבר ראשון, הצלחנו לסכל את מזימת אגף תקציבים לבטל לחלוטין את המכסות ואת המכסים ליבוא תוצרת טריה מחו"ל ולתת לנו סכום עלוב של 45 ש"ח כתמיכה לחקלאות. "

"והדבר הנוסף היה הרעיון לקחת את הגנת הצומח ולהעבירו כמחלקה באוצר. הגנת הצומח תפקידה מובהק, הוא לא לשמור על החקלאות אלא לשמור על כל הצומח במדינת ישראל. "

"למשל, כשחדקונית הדקל תוקפת תמרים, הם תוקפים גם את כל הדקלים ברשויות העירוניות. הצלחנו למנוע זאת."

"הצלחנו במהלך מאוד מורכב לעצור את הרצון לבטל את התכנון במשק החלב או לכווץ אותו לכדי כלום. רצו לבטל את מחיר המטרה ולהציף את השוק ביבוא של מוצרי חלב באופן בלתי מבוקר, לבטל את המכסות והמכסים."

"למוטט לחלוטין את משק החלב בלי לשאול מהיכן יגיע החלב לצרכן הישראלי, נביא אותו במיכליות מיוון?

"אלה הם דברים שלפעמים נשמעים הזויים אבל נאבקנו בזה. 5-6 חודשים מתוך הכהונה שלי היו המאבקים היומיים. בהתחלה היה רצון טוב אבל פתאום זה השתנה. נעשה כאן שיתוף פעולה גם עם הארגונים החקלאיים, עם מועצת החלב ועם התאחדות יצרני החלב."

"לא אחת הגענו לנקודות משבר כאשר נעמדנו מול הפקידות הבכירה במשרד האוצר ואני נותן נקודות זכות לשר החקלאות ולשר האוצר, שמקצוות פוליטיות שונות הבינו שלא הולכים לפרק את משק החלב."

"אני חושב שהגענו להישג מאוד גדול שנותן שקט יחסי לרפתנים לתקופה של חמש שנים. נכון, אין השקעות הון ויש עוד שלל בעיות אבל המשק הזה לא התפרק! אם זה היה תלוי באנשי אגף התקציבים זה היה מתפרק תוך דקה."

הישגים נוספים?

"בהחלט. בנוסף הבאנו משאבים לחדשנות טכנולוגית בתחום הצומח. דיברנו על השקעות הון והצומח צריך לקבל 'בוסט' קדימה."

"היום טכנולוגיה חדשנית בצומח קיימת – חקלאות מדייקת, בינה מלאכותית שמדברת עם העץ ויודעת מתי לתת לו את הדשן, את המים ולבדוק האם יש מחלה."

"הקצנו 95 מיליון שקל לטובת העניין הזה ואני רואה בזה הישג. ולא הלכנו למערכת המסורתית, למשל, תן מדשנת לחקלאי ובזה זה נגמר.

"מדשנות קיימות כבר מאז ילדותי ועם כל הכבוד המשרד לא צריך לממן מדשנות או לממן קומביין רגיל. המשרד צריך לדחוף לחדשנות. יש שתי סיבות טובות לכך. א. בכל העולם החקלאות מתקדמת וצריך לדחוף את החקלאות המתקדמת בענפי הצומח. ב. מהניסיון שלנו – אנשים צעירים יחזרו לחקלאות אם יהיה להם אתגר טכנולוגי, זה בדוק וידוע."

"אם רוצים שצעירים יבואו לחקלאות זה הדבר לעשות. ואם פגשנו בכפר חגלה אח ואחות שחזרו למשק של ההורים – יש שם כ-50-60 דונם חממות והרחפן מרחף מעליהם, ומרסס והטכנולוגיה עובדת – לזה צריך לעזור.

"אז כן, זה אתגר גדול מאוד. אחד ההישגים שלנו זה שאנחנו מתמודדים בין היתר עם המהלך של הרצון של המערכות העירוניות לזלול קרקע חקלאית בצורה מטורפת."

"ועדות כפולות, ותמ"לים, ועדות גיאוגרפיות – אנחנו חיזקנו את כל העולם של התכנון הגיאוגרפי במשרד, נתנו גיבוי למהלכים האלה, גייסנו כוחות מקצועיים וכמובן, השר שוסטר הצליח לעצור את חידוש חוק הול"לים שלקח אלפי דונם מהחקלאות."

"לדוגמא, היינו בכפר ביל"ו, שכן של קרית עקרון. רוצים לקחת 1000 דונם של אדמת חמרה מדהימה, אני חש את הקרקע כשאני נוגע בה ופשוט לחסל את המושב הזה."

"היינו במקום, היה גידול של כרובית, כרוב וגידולי שדה אחרים, ירקות, משהו מדהים. אז זה חזות הכל? לחסל את החקלאות הישראלית? לחסל את הכפר הישראלי? אנחנו הצלחנו לבלום את זה."

"בנינו מתודולוגיה של עבודה בשיתוף של מרכז השלטון האזורי (מרכז המועצות האזוריות), טיפחנו את השיתוף פעולה שבסופו של דבר מסייע לחקלאות.

אנחנו פועלים גם בנושאים של חקיקה

"אנחנו פועלים גם בנושאים של חקיקה. הצלחנו לקדם כמה נושאים בחקיקה. הלחנו לשים על סדר היום בכנסת את נושא סימון ארץ מקור בחקלאות."

"לצערי, בגלל הבחירות החקיקה לא התקדמה אבל יש מספר רשתות שכבר פועלות באופן וולונטרי והמודעות של סימון ארץ מקור נכנסה חזק לתודעת הציבור הישראלי – שרוצה לדעת אם העגבניות מתורכיה או האם האגסים הגיעו מאוסטרליה."

"בנינו תוכנית שעיקרה בשיווק. תראה, החקלאים שלנו יודעים לגדל אבל המשבר אצל החקלאי והחקלאות הישראלית זה במכירה ובשיווק. יש כאן בעיה של חוסר היכולת והרצון של החקלאים להתארגן."

"יש לנו תכנית מגירה לחזק את השיווק הישיר, לחזק את שווקי האיכרים, אבל לא שוק רמלה-לוד תסלחו לי אלא שווקים חקלאיים אמיתיים מהצפון עד הדרום. נממן את זה, יש לנו בתכנית מסגרת תקציבים לכך"

"אנחנו מדברים על להחיות את השוק הסיטונאי בלי סיוע כספי מהמדינה, אלא במכרז עם הסקטור הפרטי.

"בפעם הקודמת זה נפל כי רצו מהמדינה 300 מיליון שקל אז האוצר סירב לכך, אבל אנחנו מאמינים שאפשר להקים אותו בשיתוף פעולה עם הסקטור הפרטי, אנחנו בונים את זה. ניסו לחסל את חברת השוק, התנגדנו וכרגע זה בהקפאה ואנחנו בתהליכי בניה של זה."

"אנחנו רוצים ליצר קואופרטיבים לשיווק ומכירה ישירה. יש לנו שתי דוגמאות מצוינות לכך, אחת זה ענבי טלי של לכיש, רמי לוי לא יכול להגיד להם מה לעשות ו'בננות החוף', התארגנות מדהימה שנמצאת בחוף הכרמל ולאזורים אחרים."

"קידמנו את נושא האגרו-וולטאי, לאחר שהיה ביקוש לקחת עשרות אלפי דונמים לטובת פאנלים. יש לנו דיאלוג טוב מאוד עם משרד האנרגיה אחרי שעצרנו החלטת ממשלה שלהם."

כרגע יש לנו שישה מחקרים על דו שימוש, אנחנו בודקים היכן ניתן ולא ניתן ליישם זאת, בונים מתודולוגיה של עבודה ולא להפוך את כל הקרקע החקלאית בישראל לפלטות של פאנלים. בלמנו את התכנית לקחת 50-60 אלף דונם, בינתיים זה 20 אלף בלבד.

"יש לנו מהלכים לא פשוטים מול רמ"י כרגע. רמ"י תפש שלטון ורוצה לקבוע מהי חקלאות. הקמנו צוות עם מכון וולקני שיקבע מהי חקלאות והגורם היחידי שיקבע במדינת ישראל מה היא חקלאות יהיה משרד החקלאות. "

"יש ויכוח קשה בעניינים האלה, זה מגיע לקמיניץ ויש בירור עכשיו מי צודק, הכנו חומרים לנושא המשרד יקבע מהי חקלאות!"

נחום איצקוביץ', עשיתם המון ויש המון תכניות לעתיד. נראה לך שתהיה כאן אחרי הבחירות?

"אני אומר 'מה מכתוב – מכתוב'. זה תפקיד רביעי שלי בממשלה, מעולם לא רצתי לתפקיד, תמיד ביקשו ממני ולכבוד לי לעבוד עם השר שוסטר, איש עם לב ענק, איש שהחקלאות זורמת בוורידים ובעורקיו.

אלון לא בא לחקלאות כברירת מחדל, כפי ששרים קודמים נהגו, הוא בא כי הוא רצה בזה, הוא מאמין בחקלאות וגם סירבתי לשרים מסוימים ולא אפרט מי ומה.

"אז אני לא חייב להיות מנכ"ל אבל אם אני אהיה מנכ"ל ואמשיך להיות עם אלון שוסטר, אז יש לנו הרבה תכניות, כולל תכנית של 3 מיליארד שקל של השקעות הון בחקלאות הישראלית שצריכה לתת מענה גם לחי ולגם לצומח."

"כל הנושא של הלולים בצפון, שדרוגם והרפורמה, אין ספק שצריך לתקצב את התוכנית ואנחנו פועלים בנדון גם מקצועית."

נחום איצקוביץ' | צילום גדעון שרון, לע"מ