דו"ח לקרן מחקרי שה"מ, מחקר מס:' 870-2014-21
דניאל בן סימון, כרמית סופר-ארד – שה"מ, משרד החקלאות; שחר סמרה – השירותים להגנת הצומח ולביקורת, משרד החקלאות; דנה מנט, צבי מנדל – המכון להגנת הצומח, המחלקה למחלות צמחים וחקר עשבים, מנהל המחקר החקלאי, מכון וולקני; משה נגרי ורונן שפיר – מכון שמיר למחקר, אונ' חיפה, קצרין ת"ד 97 קצרין .1290000
מבוא ותיאור הבעיה
לרוב אין ליקרוניות (Cerabycidae) בשטחי הנוי ובעצי מטע חשיבות רבה כמזיקות, אולם הן עשויות להפוך למזיקות משמעותיות כאשר נוצר פער בין עמידות העץ לכושר האכלוס. כך לדוגמה, יקרונית השיטה – globosa ,Xystrocera מין פולש, תוקפת עצי נוי, כמו אלביציה, אשר מצויים במצב חולשה זמני בשל מחסור במים או עצירת השקיה; נובר התאנה – rufomaculata Batocera מנצל את חולשתם של עצים כמו דולב, מנגו או אבוקדו, כדי לתקוף ולאכלס אותם, והמקרים הללו הפכו יותר ויותר שכיחים בשנים האחרונות. לעתים קיימת רגישות בסיסית של מיני עצים מסוימים ליקרוניות, כמו הרגישות של עצי תאנה לנובר התאנה, או של מיני ורדיים, כאגס או דובדבן, ליקרונית השקד – dux ,Cerambyx כשבמקרים אלה גם עצים חיוניים במטע מתאכלסים בירקוניות ונפגעים.
הפחיתה החדה בנזקי יקרוניות ונוברי עץ אחרים במטעים החלה עם התחלת השימוש בחומרי הדברה סינטטיים. עם העלייה הרבה במודעות לגבי ההשפעות ההרסניות של התכשירים הללו והירידה בשימוש בהם, נוצרו שוב התנאים לעלייה בנוברי שלד העץ, מגמה ההולכת ומחריפה גם בשל שינויי האקלים. בשנים האחרונות גוברת נגיעות יקרונית השקד במטעי הדובדבן, והנזקים מתבטאים בנבירה בגזע ובענפים העבים, שכתוצאה מממנה קורסים ענפים ואפילו עצים שלמים, נזק שעלול לקצר משמעותית את משך החיים והניבה של העץ. נכון להיום, לא מוכרים תכשירים יעילים המורשים להדברת היקרונית. בנוסף, האבחנה בנגיעות היא מאתגרת, מאחר שהזחלים נוברים רוב חייהם בעומק העצה. הזיהוי נעשה מאוחר יחסית בחיי הזחל, בשלב שבו ניתן לראות זליגה של גומי ושל נסורת מחורי הנבירה בעץ. לאחרונה, חיישנים של חברת אגרינט, המשמשים לזיהוי של חדקונית הדקל בתמרים, עוברים התאמה לזיהוי של יקרוניות ממינים שונים במטעים, כמו יקרונית השקד בדובדבן. ניטור באמצעות חיישנים מאפשר מעקב אחר השינויים בפעילות הזחלים ובחינת השינויים לאחר יישום תכשירי ההדברה. בשל הקושי הקיים בניטור יקרוניות בעצים בכלל, ובעצי נוי גדולי ממדים בפרט, שימוש בחיישנים באופן אמין ויעיל יהווה פריצת דרך בממשק ההדברה בעצי הנוי ובמטעים.
מטרות מחקר זה הן: .1 לבחון ולשפר את יעילות השימוש בחיישנים לזיהוי נגיעות ביקרונית השקד בעצי דובדבן; .2 לבחון את יעילותם של שני תכשירים סיסטמיים בקטילת זחלי יקרוניות בתוך העץ.
שיטות
המחקר נערך בשתי חלקות דובדבן במרום גולן (חלקת "אביטל" וחלקת "מרום גולן)" ובחלקה בכפר עציון "(אוכף.)" בחלקה הצעירה של מרום גולן הותקנו תחילה חיישנים ב20- עצים (ולהלן עצים מנוטרים.) החיישנים התחילו להעביר נתונים מתאריך .6.7.2022 החל מ13- באוקטובר הותקנו חיישנים ב79- עצים נוספים. חיווי החיישנים התקבל אחת לשבועיים בקירוב, ולפיו ניתן היה לקבוע אם העץ מאוכלס או חשוד ככזה. לצורך אימות נתוני החיישן, גם עצים שהוגדרו על ידי החיישן כחשודים בנגיעות – הוגדרו כנגועים. במקביל, נערכו בדיקות נגיעות ויזואליות בכל העצים המנוטרים אחת לשבועיים מתאריך 6.7 ועד ,27.12 מועד שבו לא הופיעו יותר סימני נגיעות ויזואליים באף לא אחד מהעצים המנוטרים. עץ הוגדר כנגוע ויזואלית אם נמצאו סימני זליגה של נסורת פעילה מהגזע, הענפים או השורשים הגלויים הסמוכים לגזע. לאחר כל בדיקה ניקה סוקר את סימני הנסורת.
בחלקת אוכף בכפר עציון נערך סקר נגיעות ויזואלי של 100 עצים בתאריך ,30.8.2022 לפני התקנת החיישנים. התקבלו שני חיוויי חיישנים בתאריכים 3.10.2022 וב21.11- מ95- עצים. בתאריך 31.10 וב- 22.11.2022 נערכו בדיקות נגיעות ויזואליות נוספות. בנוסף, העצים חולקו לשלוש קבוצות טיפול: טיפולי הזרקה לגזע בתכשירים הסיסטמיים על בסיס benzoate ,emamectin ארבור 28( עצים) ופרפקט 26( עצים;) וקבוצת ביקורת ללא טיפול 41( עצים.) טיפולי ההזרקות לעצים נערכו על ידי צוות המטע בתאריך .19.10
5 סמ"ק של התכשיר הוזרקו ל3- נקודות מסביב לגזע המרכזי בגובה של כ50- ס"מ.
בניתוח התוצאות, בחנו את ההתאמה בין חיווי החיישן לבדיקות הנגיעות הוויזואליות. התייחסנו אל הבדיקות הוויזואליות כסטנדרט, שאליו השווינו את חיווי החיישן.
כדי לבדוק את ההתאמה בין החיישן לתצפית בכל נקודת זמן, השתמשנו בנתונים מחלקת אביטל במרום גולן, שבה השתמשנו בחיישנים רבים במרבית העונה ובדקנו התאמה בין חיווי החיישן בכל תאריך לבין הבדיקה הוויזואלית הסמוכה ביותר במועדה ליום החיווי. עבור כל תאריך חיווי בדקנו את דיוק החיישן, כלומר את שיעור ההתאמה הכללי בין החיישן לתצפית; ואת רגישות החיישן – שיעור הגילוי של עצים שנמצאו נגועים ע"י החיישן מכלל העצים שנמצאו נגועים בתצפית. לאחר מכן ערכנו בכל שלוש החלקות בדיקת התאמה דומה בין סיכום הנגיעות העונתית על פי החיישן ועל פי התצפיות. בבדיקה העונתית, כל עץ הוגדר כנגוע אם הוא נמצא נגוע לפחות פעם אחת לאורך העונה על יד החיישן או התצפית.
תוצאות
תוצאות חלקה צעירה במרום גולן
בחלקה זו הותקנו 100 חיישנים, כאשר 99 מהם היו פעילים במשך כמה חודשים, ולכן הנתונים שהתקבלו ממנה שימשו לניתוח המקיף ביותר של השוואות בין תצפיות לחיווי החיישן.
דיוק החיישנים ביחס לתצפיות
דיוק החיישנים מוגדר כשיעור ההתאמה בין החיישן לתצפית. השווינו בין כל חיווי חיישן לתצפית הקרובה אליו ביותר (טבלה ,)1 כאשר הפרש הימים נע בין 15-0 ימים (טבלה ,)1 ולא נמצא קשר בין הדיוק לבין מספר ימי ההפרש 0.88( = p -0.045, r= correlation; .)Pearson הדיוק המינימלי עמד על 0.55 בשבועות שמיד לאחר ההתקנה, ולא היה שונה במובהק מתוצאה אקראית (טבלה ;1 מבחן בינומי, רווח סמך .)95% בכל התאריכים, שבהם גודל המדגם היה 99-98 חיישנים, הדיוק היה מובהק (מבחן בינומי, 0.05 = )α ועמד על 0.75±0.026 (ממוצע ±שגיאת תקן, 6 = .)N הדיוק הממוצע עבור כל ימי המדידה היה 0.68 ± 0.034 13( = .)N יש לציין כי בבדיקה הוויזואלית האחרונה )27.12( לא נמצאו כלל עצים נגועים.
טבלה 1. דיוק החיישנים בחלקת דובדבן צעירה (אביטל;) ערכי דיוק מובהקים מסומנים
בכוכבית )*(
רווח סמך לדיוק )95%( שיעור קריאות חיישן תואמות (דיוק החיישן) מספר החיישנים מספר ימי הפרש תאריך בדיקה ויזואלית תאריך קריאת חיישן + – 0.77 0.32 0.55 20 0 06-Jul-22 06-Jul-22 0.77 0.32 0.55 20 1 26-Jul-22 25-Jul-22 0.77 0.32 0.55 20 4 07-Aug-22 11-Aug-22 0.81 0.36 0.60 20 3 22-Aug-22 25-Aug-22 0.81 0.36 0.60 20 5 07-Sep-22 12-Sep-22 0.97 0.62 *0.85 20 3 22-Sep-22 30-Sep-22 0.94 0.56 *0.8 99 6 03-Oct-22 13-Oct-22 0.88 0.46 0.70 20 1 19-Oct-22 20-Oct-22 0.87 0.71 *0.80 99 2 30-Oct-22 01-Nov-22 0.89 0.73 *0.82 99 3 14-Nov-22 28-Nov-22 0.88 0.72 *0.81 99 4 01-Dec-22 05-Dec-22 0.76 0.56 *0.66 98 6 12-Dec-22 18-Dec-22 0.71 0.51 *0.61 99 15 27-Dec-22 11-Jan-23
רגישות החיישנים ביחס לתצפיות
רגישות החיישן (טבלה )2 מוגדרת כשיעור הגילוי של עצים שידועים כנגועים על סמך הבדיקה הוויזואלית, ומוצגת בטבלה .2 זהו המדד החשוב ביותר, משום שהוא בוחן את שיעור ההצלחה של החיישן בזיהוי עצים שיש בהם סימני נגיעות ודאיים. ב8- מועדי בדיקה מתוך ,13 מספר העצים הנגועים בבדיקה הוויזואלית היה נמוך 5-0( עצים,) ולכן לא ניתן לקבוע לפיהם את הרגישות בצורה מהימנה (טבלה .)2 במועדים הנותרים ,3.10( ,30.10 ,14.11 ,1.12 )12.12 מספר העצים שהראו סימני נגיעות ויזואליים היה בין ,27-15 ושיעור הרגישות הממוצע במועדים אלו היה 0.69±0.076 (ממוצע ± שגיאת תקן, 5 = ,)N משמע כ1- מ3- עצים נגועים בממוצע לא זוהה על ידי החיישן בזמן שהיו סימני נגיעות פעילים בעץ. רק במועד אחד הייתה רגישות החיישנים גבוהה במובהק משיעור אקראי (מבחן בינומי 0.05 ,α= טבלה .)2 שיעור הרגישות הממוצע הכללי היה 0.53±0.16 0.5( הוא שיעור אקראי.) על פי תוצאות אלו ניתן לשער כי יכולת החיזוי של נגיעות העץ על ידי החיישן בנקודת זמן מסוימת אינה גבוהה.
טבלה 2. רגישות החיישנים בחלקת דובדבן צעירה
המועדים שבהם ב5- עצים או יותר נראים סימני נגיעות ויזואליים מסומנים ב- ;)-( ערכי רגישות מובהקים מסומנים בכוכבית )*(
רווח סמך לרגישות )95%( שיעור קריאות חיישן חיוביות תואמות (רגישות החיישן) מספר עצים נגועים ויזואלית מספר ימי הפרש תאריך בדיקה ויזואלית תאריך קריאת חיישן + – 0.99 0.09 0.67)-( 3 0 06-Jul-22 06-Jul-22 0.99 0.01 0.50)-( 2 1 26-Jul-22 25-Jul-22 1.00 0.03 )-(1 1 4 07-Aug-22 11-Aug-22 0.99 0.01 0.50)-( 2 3 22-Aug-22 25-Aug-22 0.72 0.01 0.20)-( 5 5 07-Sep-22 12-Sep-22 0.98 0 0)-( 1 3 22-Sep-22 30-Sep-22 0.74 0.33 0.54 24 6 03-Oct-22 13-Oct-22 0.60 0 0)-( 4 1 19-Oct-22 20-Oct-22 0.78 0.39 0.59 27 2 30-Oct-22 01-Nov-22 0.92 0.45 0.73 15 3 14-Nov-22 28-Nov-22 1.00 0.68 *0.93 15 4 01-Dec-22 05-Dec-22 0.86 0.38 0.65 17 6 12-Dec-22 18-Dec-22 – – 0 15 27-Dec-22 11-Jan-23
דיוק ורגישות החיישנים בהשוואה לתצפיות במהלך העונה כולה מרום גולן חלקה צעירה
בנוסף להשוואה של חיווי ותצפיות לאורך העונה בחלקה הצעירה במרום גולן, ערכנו השוואה לסיכום הנגיעות העונתי בין תצפיות לחיישנים. עבור כל עץ רשמנו במשך כל העונה אם הוא בריא או נגוע, ועץ שאובחן כנגוע לפחות פעם אחת בעונה על ידי החיישן או התצפיתן הוגדר כנגוע (איורים ,1 .)2 39% מהעצים 39( מתוך )99 אובחנו כנגועים לפחות פעם אחת בתצפית, לעומת 79% שאובחנו על ידי החיישן כנגועים. על פי חיווי החיישנים, הנגיעות התפזרה באופן אחיד יחסית בשטח הנבדק (איור ,)1 ולעומת זאת, לפי התצפיות, נראה שהנגיעות הייתה נמוכה יותר בפינה הצפונית של המטע. רגישות החיישן לפי הניתוח העונתי הייתה גבוהה ,87.17%( רווח סמך :95% ;72.5-95.7% איור ,1 .)2 75% מהעצים ללא סימני נגיעות ויזואליים זוהו כנגועים ע"י החיישן (איור ,1 .)2 תוצאה זו תואמת את ההשערה כי החיישן מזהה עצים עם נגיעות בזחלים צעירים לפני שניתן לזהות אותה בעין. עם זאת, לא ניתן לשלול כי הזיהוי הגבוה של עצים נגועים נובע מכך שהחיישן מתריע באופן לא ספציפי
(שיעור גבוה של חיובי כוזב.) מתוך 20 עצים שזוהו כבריאים על ידי החיישן, 5 )25%( נמצאו נגועים
בתצפית (איור .)2 יש לציין כי חמשת העצים הנגועים, שאותם החיישן לא זיהה, היו חיוביים רק בבדיקה ויזואלית 1 או 2 במהלך העונה כולה (ממוצע בדיקות חיוביות לעץ נגוע היה 5.64 ± ;0.55 N 39 .)= ייתכן שמספר הזחלים בעצים אלו היה נמוך, שהזחלים היו רחוקים מהחיישן או שהיו פעילים רק זמן קצר בעונה, כך שהעץ לא הוגדר על ידי החיישן כעץ נגוע.
כל ריבוע מייצג עץ. צבע הריבוע מציין את ההתאמה בין חיווי החיישן לתצפית הוויזואלית, בהתאם למקרא. עץ נקבע כחיובי לפי התצפית או החיישן, אם הוא נמצא לפחות פעם אחת כחיובי בכל אחת מהשיטות.
חלקה ותיקה במרום גולן
בחלקה זו הותקנו 30 חיישנים במהלך שנת .2021 החל מתאריך 26.5.2022 עד 18.12.2022 בוצעו תצפיות על הנגיעות בעצים אחת לשבועיים, כמפורט לעיל. בסיכום החיווי והבדיקות הוויזואליות במהלך העונה היה שיעור הנגיעות בתצפיות 80% ,)21/26( לעומת 100% בחיווי החיישן. מאחר שכל העצים זוהו כנגועים, דיוק החיישן היה 100% (רווח סמך :95% ,)84-100% אך קשה לקבוע את
משמעות התוצאה, כיוון שכל חמשת העצים השליליים בבדיקה הוויזואלית זוהו כנגועים על ידי
החיישן. הממצא שהעיד על כך ששיעור הנגיעות בתצפיות היה גם כן גבוה בחלקה זו, מחזק את הסברה שהחיישנים אכן מזהים נגיעות בזחלי היקרונית.
כפר עציון
בכפר עציון שיעור הנגיעות בבדיקות הוויזואליות היה דווקא גבוה יותר משיעור הנגיעות לפי החיישן – 81% לעומת ,63% בהתאמה. לא נמצא דפוס מרחבי ברור בפיזור הנגיעות במטע (איור .)3 שיעור הדיוק הכללי היה 76% (רווח סמך :95% )84%-66% כאשר שיעור רגישות החיישנים עמד על 74% (רווח סמך :95% 83%-63% – מתוך 77 עצים עם סימני נגיעות ויזואלית, החיישנים לא זיהו ;20 איור .)4 במקרה זה, מתוך 18 עצים שהתצפיתנים זיהו כנקיים, 15 זוהו כנקיים גם על ידי החיישנים ,83%( רווח סמך :95% .)96%-59%
אם מסכמים את ניתוח ההתאמה בין חיוויי החיישנים לתצפיות כל העונה, נראה שההתאמה גבוהה יותר ביחס לניתוח השוואות נקודתיות. עם זאת, גם על פי ניתוח זה יש שיעור גבוה של עצים ללא סימני נגיעות ויזואלית, המזוהים על ידי החיישן כנגועים. בנוסף, בחלקה אחת במרום גולן ובחלקה בכפר עציון יש שיעור לא מבוטל של עצים שזוהו כבריאים על ידי החיישן, אבל הראו סימני נגיעות ויזואליים 13%( ו- ,26% בהתאמה.) בעוד שאת הטעות הראשונה ניתן לפתור בכך שהחיישנים מדויקים יותר מהבדיקה הוויזואלית, ההחמצה של עצים עם סימני נגיעות פעילה מצביעה על כך שיש לשפר את רגישות החיישנים.
טיפול סיסטמי בתכשירי אממקטין בנזואט
איור 5 מתאר את השפעת ההדברה בתכשירים הסיסטמיים ארבור ופרפקט, על הנגיעות, לעומת עצי הביקורת. הנגיעות נקבעה בבדיקות ויזואליות לפני הטיפול ולאחריו. כל עצי הביקורת שהיו נגועים לפני מועד הטיפול, הראו סימני נגיעות גם לאחריו. 32% מעצי הביקורת הבריאים הראו סימני נגיעות לאחר מועד ביצוע טיפולי ההדברה. בטיפולי הארבור והפרפקט, רק 5% ו,15%- בהתאמה, מהעצים שהיו נגועים, נמצאו ללא סימני נגיעות בבדיקה הוויזואלית לאחר הטיפול. מבין העצים שנרשמו כבריאים וטופלו בתכשירים הנ"ל, 57% ו25%- נרשמו נגועים לאחר הטיפול. כלומר, ההדברה לא נמצאה יעילה בקטילת הזחלים ובמניעת הנגיעות ביקרונית בעצי הניסוי.
סיכום
מטרות מחקר זה היו: (א) להעריך את היכולת של חיישנים סיסמיים לזהות עצי דובדבן נגועים בזחלי יקרוניות; (ב) לבחון תכשירי הדברה סיסטמיים להדברת יקרוניות בעצים נגועים. לאמצעי ניטור, אם הוא יימצא יעיל, יכול להיות יתרון גדול בכך שהוא: .1 יאפשר לקבל התראה על נגיעות במטע; .2 יאפשר למקד את מאמצי ההדברה והטיפול בצורה מדויקת בעצים הנגועים, וכך לחסוך ביישום של חומרי הדברה יקרים ומזיקים; .3 יסייע בקביעת היעילות של תכשירי הדברה ניסיוניים.
יעילות החיישנים בזיהוי נגיעות ביקרונית השקד
יעילות החיישנים נבחנה בשלושה מטעי דובדבן. בחלקה הצעירה במרום גולן נבחנו 99 חיישנים בבחינה המקיפה ביותר. נמצא כי ההתאמה בין חיווי החיישן לממצאי נגיעות ויזואליים בנקודת זמן אחת איננה גבוהה לרוב, ויש שיעור גבוה של עצים נגועים אשר אינם מזוהים כנגועים על ידי החיישן. עם זאת, כאשר בדקנו את מצב הנגיעות כל העונה, ההתאמה בין החיישנים לתצפיות עלתה והייתה
מובהקת, כך שרגישות החיישנים נעה בין 74% (חלקת 'אוכף' בכפר עציון) ל- 87% (חלקה צעירה
במרום גולן.) ההבדלים בין התאמה נקודתית להתאמה עונתית יכולים לנבוע משינויים בעוצמת פעילות הזחלים בתוך הגזע. בנוסף, ייתכן ששינויים במיקום הזחל בגזע או בענפים גורמים לשינוי בחיווי החיישן. יש לבחון את הקשר בין מיקום נקודות הנגיעות על הגזע ליכולת הזיהוי של החיישן. יש לבצע בחינה זו באמצעות אכלוס יזום בביצים בנקודה ידועה על הגזע ומעקב אחר חיווי החיישן עם התפתחות הזחלים ותנועתם בגזע. בנוסף, יש לבחון את החיווי בבולי עץ כרותים שיאוכלסו בצורה מבוקרת במעבדה.
במחקר הנוכחי נמצא שבמקרים רבים החיישנים מחווים על נגיעות גם במקרים שאין סימנים נראים לעין. ממצא זה תואם את ההשערה שהחיישנים מגלים זחלים קטנים, לפני שיש סימני נגיעות חיצוניים. במחקר שערכנו בעבר נמצא שהחיישנים יכולים לזהות את זחלי יקרונית האקליפטוס בבולי אקליפטוס כרותים כבר בשלבים מוקדמים, לאחר הבקיעה מהביצה (מנדל וחוב,' .)2022 רצוי להמשיך ולבחון את יכולת הזיהוי של דרגות צעירות בעצים בוגרים, כדי לוודא שחיווי החיישן החיובי אכן מצביע על פעילות זחלי היקרונית.
יעילות טיפולי הזרקות
התוצאות שהתקבלו מצביעות על כך שהתכשירים ארבור ופרפקט אינם יעילים בהדברה של זחלי היקרוניות בעץ. תכשיר הפרפקט מורשה לטיפול סיסטמי בהזרקות לאורנים לטיפול בתהלוכן האורן. החומר הפעיל נמצא יעיל בהדברת זחלי היקרונית האסייתית בעצי ערבה 2020) al., et .(Wang חשוב לציין כי במחקר זה נראתה השפעת הטיפול רק כ20- חודשים לאחר היישום, ולכן יש להמשיך ולעקוב אחר מצב הנגיעות בעצים בטיפולים השונים. שני התכשירים מוסעים אל רקמות העץ דרך רקמת העצה הפעילה, ויכולת החדירה שלהם אל עצת הגלעין היא מוגבלת, ולכן זחלי יקרוניות בוגרים, החודרים לעומק הגזע, כנראה מוגנים מפניהם. ייתכן שהתכשירים יעילים רק נגד הזחלים הצעירים, שעדיין נמצאים באזורים הפריפריאליים של הגזע, ברקמת העצה הפעילה. מאחר שלא ניתן לזהות את הפעילות של זחלים אלו במראה עין, יש חשיבות לשימוש בחיישנים לזיהוי הפגיעה האפשרית בזחלים הצעירים.
מחקר זה, בשילוב התוצאות הקודמות שקיבלנו, מעיד על הפוטנציאל הטמון בשימוש בחיישנים לזיהוי נגיעות ביקרוניות. מאחר שיש כמה מיני יקרוניות מזיקים, וקיים חשש לכניסתם של מינים פולשים חדשים ומסוכנים, מומלץ להמשיך ולפתח כלי זה, במקביל לפיתוח אמצעים יעילים להדברה.
ביבליוגרפיה
מנדל צ,. סמרה ש,. נגרי מ,. סופר-ארד כ,. בן-סימון ד,. גולן ע,. אלרון מ,. מנט ד,. שפיר ר. וקופלר ע. )2022( יקרוניות כאיום על עצי יער ונוי בישראל: תמונת מצב והיערכות. יער 23 .)13-5(
H. (2020). Efficacy .Wang, J. H., Che, S. C., Qiu, L. F., Li, G., Shao, J. L., Zhong, L. & Xu of Emamectin benzoate trunk injection against the Asian long-horned beetle [Anoplophora glabripennis (Coleoptera: Cerambycidae)]. Journal of economic
entomology, 113(1), 340-347.
