ניסוי זני עגבניה, משק קדמה, מושב עידן, 25/2024

נופית וקנין¹, שמעון פיבוניה¹, עדי סויסה², מילי זנבר¹, יובל ברזילי¹, מוטי אושרוביץ¹, מייק וקנין¹, סבטלנה גוגיו¹, דוד סילברמן², אהבה ברשקו¹, רז יפהר¹, רועי קרני¹

¹מו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר,²שה"מ משרד החקלאות ופיתוח הכפר,

אריאל קיטרון, דובי דגאי, דוד מזרחי – משק קדמה עידן 

כתובת המחבר: [email protected] 

תקציר

גידול העגבנייה בערבה תיכונה וצפונית מהווה מרכיב חשוב בחקלאות האזורית, במיוחד לאור הירידה בהיקף גידול הפלפל והביקוש הגובר לעגבנייה מקומית. הניסוי נערך בחממה מסחרית במשק קדמה במושב עידן, ונועד לבחון את התאמתם של זני עגבניית אשכול ופרי בודד לשתילה סתווית בערבה, תוך התמקדות ביבול, איכות פרי ועמידות לשחור פיטם. נשתלו 9 זני אשכול ו-4 זני פרי בודד ב־24/9/25, והקטיף נמשך 119 ימים. מבין זני האשכול, 'דקוטה', 'מיה' ו'נופר' הצטיינו ביבול משווק גבוה, 'נגה' ו־'9002' בלטו באיכות לאחר השהיה. זני הפרי הבודד הניבו יבול גבוה ולא סבלו משחור פיטם, כאשר 'וונטמה' ו'טורי' שמרו על איכות גבוהה לאחר השהיה. ממצאי הניסוי מאפשרים זיהוי זנים המתאימים לשתילה סתווית בערבה, לשם המשך בחינה בעונות הבאות.

מבוא 

גידול העגבנייה בערבה תיכונה וצפונית מהווה מרכיב חשוב בחקלאות האזורית. בשנים האחרונות חלה ירידה בהיקף גידול הפלפל – גידול שהיווה בעבר את עיקר כלכלת האזור – ובעקבות כך מגדלים החלו לפנות לגידול עגבניות כבעל פוטנציאל כלכלי חלופי. בנוסף לכך, יש מגמה של הקטנת כמויות הפרי המיובא לישראל, עקב כך עולה הביקוש לעגבניות והמגדלים מרגישים ביטחון לבחור בגידול זה. בשנים הקודמות הייתה מגמה של חקלאים לגדל עגבניות בשיטות חוסכות כוח אדם, זנים מסיימים איכותיים פחות. בעקבות המצב המדיני והבנת החשיבות לביטחון מזון מגדלים בוחרים לשתול זנים איכותיים בבתי צמיחה. אקלימה הייחודי של הערבה, המאופיין בקרינה גבוהה ובטמפרטורות קיצוניות, מאפשר תנאי גידול מיטביים בעונות מסוימות, אך גם מציב אתגרים משמעותיים בתקופות המעבר, ובפרט בסוף ספטמבר. 

עיקר השטח נשתל בעונת הסתיו בזנים מסחריים מובילים, ובראשם הזן 'איקרם' הנחשב למבוקש בשוק המקומי. עם זאת, בשנים האחרונות חקלאים בערבה החלו לעבור בהדרגה לגידול זנים נוספים, במטרה לשפר את ההתאמה לתנאי הגידול המקומיים, לגוון את ההיצע ולבחון זנים בעלי פוטנציאל מסחרי גבוה – הן באיכות הפרי והן ביציבות היבול לאורך העונה. 

 מחקר זה מאפשר בחינה השוואתית של מגוון זני עגבנייה בשתילה סתווית בערבה, הן מסוג אשכול והן פרי בודד.  

שיטות וחומרים 

הניסוי נערך בחממה  מסחרית במשק קדמה במושב עידן. תשעה  זני עגבניית אשכול וארבעה זני עגבניה בודדת (טבלה 1) מורכבים על כנת אמפרדור נשתלו ב-24/9/25, במרווחי שתילה של 70 ס"מ בין הצמחים וענף אחד לכל צמח. הניסוי כלל 4 חזרות לכל זן, בעומד של 1,666 צמחים לדונם. מנות ההשקיה והדישון ניתנו בהתאם למקובל בגידול עגבנייה באזור ולהמלצות שה"מ. טיפולי הגנת הצומח ניתנו בהתאם להמלצות שה"מ. בזני האשכול, התבצע זינוב כמקובל בגידול של עגבנייה מזן הביקורת  'איקרם'.

הקטיף הראשון החל ב-31/12/24 ב-97 ימים משתילה. התבצע קטיף אחת לשבוע. הקטיף נמשך 119 ימים והסתיים ב-29/4/25.

בתאריך 27/4/25 התבצעה הערכה בשטח של רמת שחור פיטם בפירות, בכל אחת מהחלקות, וניתן ציון של בין 0 ל-3 לכל חלקה, כאשר 0 = אין שחור פיטם ו-3= רמה גבוהה של שחור פיטם. הפרי נשקל ומוין ביום הקטיף לפי מדדי האיכות. 

דגימות פרי נלקחו להשהיה למשך 4 ימים בטמפרטורה של 20 מ"צ ונבדקו שוב לקביעת איכותו.

התוצאות נותחו במבחן סטטיסטי Student בכל מועד בנפרד. אותיות שונות באותו טור מסמנות מובהקות 0.05=α.  

טבלה 1: רשימת הזנים

    זן       ^חברתזרעים   סוג                                                          עמידויות

תוצאות

מבין זני האשכול, הזנים 'דקוטה', 'מיה' ו'נופר' הצטיינו ביבול משווק גבוה, כאשר 'דקוטה' הוביל גם במשקל אשכול ממוצע (טבלה 2). יחד עם זאת, לזן 'מיה' נמדד אחוז נשירת פרי גבוה יחסית לאחר השהיה (טבלה 5). ברוב הזנים נצפתה התפלגות יבול משווק אחידה יחסית לאורך העונה.

עם זאת, הזנים 'דקוטה', 'יוליה T' ו'גלי T' התאפיינו בריכוז גבוה יותר של יבול בשלבים המאוחרים של העונה, בעיקר במהלך חודש אפריל (איור 1).

במדדי האיכות לאחר קטיף של זני האשכול, '9002' ו'נגה' בלטו בשיעור גבוה של פרי מוצק, אחוז נמוך של פרי רך, ואחוזים נמוכים של רקבון בדומה לזן הביקורת איקרם (טבלה 5). זן זה  סבל מרמה גבוהה ביותר של שחור פיטם, ואילו הזנים 'מיה', 'דקוטה', 'גליT ' ו'נופר' כמעט ולא סבלו מהתופעה (טבלה 4).  

בקרב זני הפרי הבודד, כל הזנים הניבו יבול משווק גבוה, סביב 16.3-14.8 ק"ג/מ"ר, כאשר לא נצפו הבדלים מובהקים ביניהם ביבול (טבלה 3). גודל הפרי בזנים הבודדים היה גדול משמעותית ביחס לזני האשכול. הזן 40181 בכיר יותר כאשר מרבית היבול המשווק נקטף בינואר. בשאר זני הפרי הבודד, מרבית היבול נקטף בחודש מרץ (איור 1). זנים אלה לא סבלו משחור פיטם בכלל (טבלה 4). עם זאת, ניכרו הבדלים באיכות לאחר השהיה: 'וונטמה' ו'טורי' שמרו על אחוז גבוה של פרי מוצק ורמות נמוכות של ריקבון, בעוד 'לנסור' נצפתה נטייה להתרככות (טבלה 6).

טבלה 2 : מרכיבי יבול לאורך כל העונה 

               D                2            EF       0.4     BCD    11.8     CDE    12.2     BC     13.4         איקרם

• 6          BCD     1.0         E            9.0         F   10.0      D       11.1        ברוס  
• 4          DEF      0.7         D           10.8       E   11.4      C      12.4          Tגלי

               A                9             A        1.6      AB      12.5      AB      14.1      A      15.6         דקוטה

             CD              4          CDE     0.8      BC      12.0      CD      12.8     BC     13.8         Tיוליה

               B                6             B        1.2      AB      13.2        A        14.4      A      15.5            מיה

             CD              3            EF       0.5     BCD    11.6     CDE    12.2     BC     13.3             נגה

               B                6           BC      1.1      BC      11.9      BC      13.0     AB    14.4            נופר

 9002            12.6     C       11.6     DE      11.2      CD      0.4     F              2              D

       Cזני פרי בודד                                                                  

                                       משקל ממוצע (גרם)

        זני אשכול        משקל   פרי     משקל    אשכול 

לנסור                  207 A   

40181   188   C  וונטמה               195 BC  

             טורי           205       AB                                

טבלה 4 : אפיון רמת שחור פיטם (3-0) בשטח בתאריך 25/4/27

זני אשכול            שחור פיטם (3-0) 

טבלה 5: זני אשכול – מדדי איכות פרי לאחר השהיה של 4 ימים ב-20 מ"צ  

                                                                  אחוז (%) 

טבלה 6: זני עגבניה בודדת –  מדדי איכות פרי לאחר השהיה של 4 ימים ב-20 מ"צ

                                            אחוז (%) 

זני אשכול 

איקרם (זן ביקורת) – זן ותיק ומוכר, הניב יבול משווק נמוך יחסית (12.2 ק"ג/מ"ר) עם שיעור נמוך של פירות בודדים, ציון שחור פיטם גבוה במיוחד  (2.3) ומשקל פרי בינוני נמוך (115 גרם). הזן הציג איכות טובה לאחר השהיה, עם שיעור גבוה של פרי מוצק ורמות נמוכות של התרככות  ורקבון, בהשוואה לרוב הזנים בניסוי.

דקוטה – התקבל יבול גבוה (14.1 ק"ג/מ"ר), עם אשכולות גדולים (750 גרם בממוצע) ופרי גדול (169 גרם). רמת שחור הפיטם הייתה נמוכה מאוד (0.125(, אך איכות הפרי לאחר השהיה הייתה בינונית ופחות טובה מאיקרם.

מיה – יבול גבוה (14.4 ק"ג/מ"ר), עם פרי גדול, (164 גרם) וללא הופעת שחור פיטם כלל. בבדיקות האיכות הייתה נשירה גבוהה יחסית לאחר ההשהיה (%30).

נופר – יבול גבוה יחסית (13.0 ק"ג/מ"ר) עם פרי גדול (166 גרם) ורמת שחור פיטם נמוכה מאוד (0.125). אחוז פרי מוצק גבוה בדומה לאיקרם, אך התקבל אחוז פרי רך גבוה יותר מאיקרם ונראה שישנה נטייה לריקבון לאחר השהייה. 

יוליה T – זן עם יבול טוב יחסית, פרי בינוני בגודלו, ורמת שחור פיטם מתונה (0.625). עם זאת, איכות הפרי לאחר ההשהיה הייתה נמוכה, עם אחוז גבוה של פרי רך ורקוב. 

נגה – יבול דומה לאיקרם ,אך עם פרי גדול במקצת ממנו .איכות ו לאחר השהיה הייתה גבוהה:

שיעור פרי מוצק גבוה (%64) ושחור פיטם נמוך (0.8).  

גלי T – זן בינוני ביבול, עם רמה נמוכה מאוד של שחור פיטם, אך איכות ירודה יחסית לאחר השהיה. 

ברוס – יבול נמוך יחסית ונטייה להתרככות .נשירת פרי גבוהה לעומת שאר הזנים ורמת שחור הפיטם בינונית.

9002 – זן דומה לאיקרם עם איכות פרי גבוהה – שיעור פרי מוצק גבוה ורמות נמוכות מאוד של פרי רך וריקבון. פרי קטן בדומה לאיקרם. רמת שחור פיטם גבוהה יחסית לשאר הזנים. 

זני עגבנייה בודדת

לנסור – הזן המוביל בקבוצה ובניסוי כולו מבחינת יבול) 16.3 ק"ג/מ"ר( ופרי גדול מאוד) 207 גרם.( עם זאת, איכות הפרי לאחר ההשהיה נמוכה, שיעור נמוך של פרי מוצק (%21). 

40181 – יבול גבוה (15.3 ק"ג/מ"ר) עם פרי גדול (188 גרם) ואיכות סבירה לאחר ההשהיה בדומה לשאר זני הפרי הבודד. זן בכיר עם יבול גבוה שנקטף בחודש ינואר .

וונטמה – יבול גבוה (14.8 ק"ג/מ"ר), פרי גדול 195 גרם ואיכות טובה לאחר ההשהיה –  שיעור פרי מוצק הגבוה ביותר מתוך זני הפרי הבודד (%54). 

טורי – יבול גבוה (14.8 ק"ג/מ"ר), פרי גדול (205 גרם) ורמות ריקבון מינימליות לאחר ההשהיה (%2). 

לסיכום

הניסוי נערך במטרה לבחון את התאמתם של זני עגבניית אשכול ופרי בודד לתנאי ה ערבה, תוך התמקדות ביבול, איכות פרי ועמידות לתופעת שחור פיטם.

מבין זני האשכול, הזנים 'דקוטה', 'מיה' ו'נופר' הניבו יבול משווק גבוה, כאשר 'דקוטה' בלט גם במשקל אשכול גבוה. הזנים 'נגה' ו-'9002' בלטו באיכות גבוהה לאחר שהייה, עם שיעור גבוה של פרי מוצק ורמות נמוכות של פרי רך ורקוב.  

נראה כי זני הפרי הבודד לא רגישים לשחור פיטם ובעלי פרי גדול ויבול גבוה ביחס לזני האשכול.

בקרב זנים אלה, לא נרשמו הבדלים מובהקים ביבול המשווק, אך נצפו הבדלים קטנים באיכות:

'וונטמה' ו'טורי' הצטיינו באיכות טובה לאחר השהיה, בעוד שבזן ‘לנסור', נמצא שיעור נמוך של פרי מוצק.

ממצאי הניסוי מצביעים על מספר זנים מבטיחים לשימוש מסחרי בעונה זו בערבה, בהתאם לאיזון בין יבול לשמירת איכות, ובהתאם ליעדי השיווק. בעונה הבאה נבדוק את הזנים המצטיינים בניסוי זה בשתילה מוקדמת באמצע אוגוסט תחת רשת 50 מש, על מנת למצוא זן שיתאים לעונת גידול ארוכה. נבדוק האם חלק מהזנים הללו יוכלו לחנוט בטמפרטורות גבוהות ולספק תוצרת בתקופה שבה יש חוסר בארץ, ובנוסף להמשיך ולהניב יבול לאורך תקופה ארוכה. 

תודות

תודה לחברות זרעים גדרה, טופ סידס ,אוריג'ין, הזרע, סולי החדש, מכתשים, ירוק 2000 ורימי על תרומתם לביצוע הניסוי; 

תודה למשק קדמה על הקצאת השטח ותפעול הניסוי; תודה לאגף הירקות מועצת הצמחים על התמיכה בניסוי; תודתנו נתונה לקק"ל, על תמיכתה במערך הניסויים של מו"פ ערבה.