ניסיון השתלטות של חברת מקורות על מערכת הפקת מים פרטית

 בשנים האחרונות רוח רעה עוברת על הארץ והיא מאיימת לחסל את אגודות החקלאים הוותיקות שמספקות את מרבית המים לחקלאי רמת הגולן, הגליל העליון, עמק הירדן, עמק חרוד, עמק בית שאן ובקעת הירדן

ההתיישבות החקלאית בארץ ישראל ראשיתה במושבות הגליל, והמשכה במפעל ההתיישבות החלוצית בגליל, עמק הירדן, עמק חרוד, עמק בית שאן ובשאר אזורי הארץ. למעלה מ- 100 שנים של גאולת הקרקע שהביאה לגאולת העם ותקומתו מחדש בארצו.

לא ניתן היה להקים את המפעל המפואר הזה ללא פיתוח מפעלי המים, הפקת מים פרטית, כי אנו יושבים בארץ מדברית וללא מים לא ניתן לקיים בה חקלאות.

עם הקמת המדינה ומוסדותיה, הפכו מפעלי המים לאבן המסד של כל ההתיישבות בכל חלקי הארץ, מיישובי ההר בגבול הלבנון, דרך מושבי וקיבוצי הנגב ועד ההתיישבות לאורך הערבה.

חברת מקורות שאף היא הוקמה בראשית ימיה של המדינה הייתה חלק מחברת העובדים והובילה את הקמת המוביל הארצי שאפשר הולכת מים מהכינרת ועד לנגב בדרום. זו הייתה הגשמת הציונות במיטבה!

והנה, בשנים האחרונות רוח רעה עוברת על הארץ והיא מאיימת לחסל את אגודות החקלאים הוותיקות שמספקות את מרבית המים לחקלאי רמת הגולן, הגליל העליון, עמק הירדן, עמק חרוד, עמק בית שאן ובקעת הירדן.

חברת מקורות מנסה להשתלט על אספקת המים לחקלאות באזורים אלו, כשהיא נשענת על החלטת ממשלה שהתקבלה ביוני 2018 והורתה לבחון את הדרך האפשרית לחיבור אזורים אלו למערכת המים הארצית המצויה באחזקת מקורות.

ההסתה והשיסוי כנגד ההתיישבות בארץ – חייבים להיפסק!!! הדברים באים לידי ביטוי, בין השאר, בהשתלחות הבוטה של חברת מקורות באגודות המים, ההשמצות על אי יכולתן לבצע פרויקטים, איכות העבודה שהם מבצעים, מחיר הביצוע והסטנדרטים של אספקת המים

מפעלי המים הגדולים והמפוארים של אזורים אלו, שהוקמו על ידי חלוצי המדינה, נמצאים במתקפה של מנכ"ל מקורות שרותם אליו את פקידי האוצר וגורמים שלטוניים נוספים.

אגודות המים שכולן בבעלות החקלאים מתנהלות ביעילות ובצניעות, מפתחות ומחדשות את מערכות המים שבתחומן בעבור החקלאים.

אגודות אלו מוצגות על ידי מנכ"ל מקורות כיום, כגופים עסקיים שהשתלטו על מקורות המים בישראל ועושות בהם כבתוך שלהם. יש גם כאלו שאמרו שחקלאי הצפון גונבים את המים היקרים הללו. ממש פרוטוקולים של "זקני ציון".

חשוב לציין שמרבית אגודות המים הוקמו לפני קום המדינה ובמהלך העשורים האחרונים היו תחת פיקוח ורגולציה של מוסדות המדינה.

בשנת 2012 פורסם קול קורא על ידי רשות המים באשר לניהול ופיתוח אזורי של משק המים על ידי התארגנויות אזוריות, תוך הדגשה של חשיבות הקמת אגודות אזוריות,

כמי שמתאימות ביותר למשק המים באזור הן מבחינת חלוקת מים וניוד מים והן מבחינת הקמה ופיתוח מפעלי מים אזוריים.

מדיניות זו תאמה את מדיניות הממשלה של עידוד תחרות ומניעת המונופול; כדוגמא, עידוד יצרני חשמל פרטיים כדי לעודד התחרות עם חברת חשמל.

לחברת מקורות זכויות רבות, אבל את החברה מוביל כיום מנהל חסר מעצורים, שעושה כל מה שיכול להרוס את אגודות המים ההיסטוריות, שהוא רואה בהן מתחרים של מונופול מקורות.

הוא מנסה לחסל את האגודות כדי לזכות בעוד נתחים של פיתוח מערכות המים בחלקה המזרחי של מדינת ישראל ובאזורים נוספים.

מי שעוין כל כך את ההתיישבות ואת החקלאות, פועל בכל דרך להכפיש, לשסות ולהסית נגד החקלאים שבעבורם הוא רוצה להקים באמצעות חברת מקורות את מפעלי המים החדשים.

רוח רעה מאוד של הסתה ושיסוי כנגד ההתיישבות עוברת בארץ והיא חייבת להיפסק!!!

הדברים באים לידי ביטוי, בין השאר, בהשתלחות הבוטה של חברת מקורות באגודות המים, ההשמצות על אי יכולתן לבצע פרויקטים, איכות העבודה שהם מבצעים, מחיר הביצוע והסטנדרטים של אספקת המים.

אני חייב לציין מידע אישי ומניסיוני – כל אגודות המים עומדות בקריטריונים שנקבעו על ידי מועצת רשות המים ומבצעים את העבודות במחירים הנמוכים ממחירי מקורות בעשרות אחוזים ובאיכות טובה.

היכולת והידע של מקורות בביצוע פרויקטים גדולים כפי שמקובל לחשוב – מוטעית מיסודה והיא בעיקר התרברבות מהשפה לחוץ. בבואנו לבחון יכולות אלה, כדאי שנבדוק את התוצאות של מקורות בתחום זה. להלן מספר דוגמאות:

• מתקן הסינון הגדול על המוביל הארצי – ביציאה ממאגר אשכול. במיזם זה היה איחור בביצוע מול התכנית וההתחייבות של כמעט שנה, וחריגה מתקציב הביצוע של 45%. חריגה של מאות מיליוני שקלים
• קו ראשי לאספקת מים לחיפה ולקריות – המחבר את מאגר אשכול לבריכות שפרעם.תכנון לביצוע של 30 חודשים, נמשך מעל 70 חודשים עם חריגה תקציבית של 60%. חריגה של מאות מיליוני שקלים.
• קו חמישי לירושלים – פרץ כל מסגרת של לוחות זמנים ועל תקציב חבל בכלל לדבר.

מתקן התפלה נחל שורק – בוצע לאחרונה והסתיים באיחור של יותר משנתיים מהמועד המתוכנן עליו התחייבה מקורות עם חריגה תקציבית של מאות מיליוני שקלים; ולבסוף, אינו עומד בדרישות ההתפלה ודורש השקעה נוספת של מיליונים נוספים להביאו למצב עבודה תקין.

ניתן להמשיך ולפרט על פרויקטים נוספים, אולם חשוב לציין כי החריגות התקציביות של חברת מקורות בעת ביצוע פרויקטים מתחום המים הינן חמורות שבעתיים נוכח העובדה כי המדינה, לרבות רשות המים מתעדפת את חברת מקורות אף בקביעת המחיר הנורמטיבי לעלות ביצוע השקעות אשר הינו גבוה משמעותית מהעלות הנורמטיבית הנקבעת לאגודות הפרטיות, כאשר לא רק שאין כל הצדקה לכך, אף יש בכך כדי לייקר על חשבון הציבור את מחיר המים לכלל צרכני המים.

לסיכום: בעת האחרונה צינורות המים אינם מעבירים מים זכים שלשמם נועדו, אלא מועברים דרכם מים מהולים בפוליטיקה ובאג'נדה לא טהורה. אני מאמין בכוחם של החקלאים להתגבר על המשבר המלווה אותנו בעת האחרונה.

(הפקת מים פרטית) כותב המאמר הלל גרוסר הינו חקלאי פעיל בכפר יחזקאל וממלא תפקיד מנכ"ל אגודת המים עמק חרוד הפקת מים פרטית

תעריפי מים מעודכנים לחקלאות