אפליקציית משחק שיצרה נירה דישי מניר יצחק מאפשרת לספר את סיפורו של הקיבוץ ומייצרת חיבורים חווייתיים בין דוריים
נירה דישי קיבוץ ניר יצחק
נירה דישי (46) מקיבוץ ניר יצחק שבעוטף עזה, עיתונאית ועורכת מגזין "הורים וילדים" לשעבר. לפני כעשר שנים עזבה את תל אביב עם בן זוגה ושלושת ילדיה ועברה לניר יצחק, הקיבוץ שבו גדל בן זוגה כילד. במקביל, עזבה את תחום העיתונות ולמדה לתואר שני בתרבות הילד והנוער באוניברסיטת תל אביב עם התמחות בטכנולוגיה דיגיטלית לילדים. "עם המעבר לקיבוץ, הקמתי את סטודיו Touch IT לפיתוח תוכן משחקי דיגיטלי, שמלכתחילה היה מיועד לפיתוח משחקים אינטראקטיביים לילדים ולנוער".
כמי שמצאה את עצמה מצטרפת לקהילה בקיבוץ, החליטה דישי למנף את ההתמחות במשחקים דיגיטליים לטובת חיבורים בקהילה. "התחלתי ליצור משחקים חברתיים בהתאמה אישית לקהילות של קיבוצים ויישובים שחגגו יום הולדת עגול", אומרת דישי. "עם השנים זו אפילו הפכה להיות תורנות החג הקבועה שלי בקיבוץ, בעבודה משותפת עם צוות החג ומנהלת התרבות כמובן. במהלך סגרי הקורונה, פיתחתי את 'מתחברים', אפליקציית משחק לחוויה קהילתית. הדור הצעיר מחובר לעולם הדיגיטלי, אז למה שלא נרתום את הטכנולוגיה כדי לספר את סיפור ההקמה של הקיבוץ ולהעמיק את החיבורים בין הדורות השונים שבקהילה? תוכן המשחק מותאם להיסטוריה הייחודית של כל יישוב".
מה?
כדי לבנות משחק שמותאם אישית לכל קיבוץ (או יישוב אחר) נפגשת דישי עם רכזות התרבות, עם "אנשי הארכיון" ועם החברים הוותיקים שאמונים על ההיסטוריה של המקום. "מטרת התחקיר המקדים היא להכיר את הייחודיות והערכים המאפיינים את הקיבוץ על מנת לבנות משחק, כתבי חידה או משימות בהתאמה אישית לצורך. רק ככה אפשר ליצור חוויה מחברת ו'לנער' את האבק מעל דפי ההיסטוריה", אומרת דישי. "יש קיבוצים שמעדיפים משחק בדגש היסטורי. עבורם הצוות שלי ואני יוצרים משחק מסלול בסגנון 'חפש את המטמון' עם משימות ותחנות במקומות שהם חלק מהדנ"א הקיבוצי – מחסן הבגדים, מגדל המים, הסילו ועוד. יש קיבוצים ששמים דגש על החיבורים בין האנשים – בין הוותיקים לצעירים או בין חברי הקיבוץ לחברים החדשים שגרים בהרחבה. עבורם אנחנו יוצרים משחק דיגיטלי עם חידות שמתמקדות במכנה המשותף בין החברים כדי ליצור שיח וחוויה משותפת. לכל מקום יש את הסיפור שלו וחיבור ייחודי בין עבר, הווה ועתיד".
אחת החוויות הקהילתיות הכי מומלצות של הסטודיו נקראת "מתחברים Show". "זוהי תערוכה מעוצבת בחלל אחד, ועל הקירות תלויות חידות העוסקות במשפחות החיות בקיבוץ", מסבירה דישי. "קובעים שעה ומקום – וכל החברים מגיעים לתערוכה, מסתובבים בין החידות וצוברים יהלומים באפליקציית המשחק החדשה. תמיד כיף לראות הורים, ילדים, סבים וסבתות פותרים ביחד חידות, נעזרים זה בזה ונהנים. יש באפליקציית המשחק גם אלמנט תחרותי כך שבדרך כלל מתפתח שיח סביב החידות ויש תמריץ להתאמץ ולפתור הכל. האנשים מדברים, בודקים ומגלים דברים חדשים על השכנים שלהם. חלק מהחידות נבנה במיוחד לשם כך".
היה פה שמח לפני שנולדנו
בשנים האחרונות התחילו בניר יצחק מסורת של הפקת משחק קיבוצי בחג המשק. בכל שנה יש נושא אחר. בדצמבר האחרון ציין הקיבוץ 72 שנים להקמתו, והפעם חגגו בהפנינג של משחקי הגרלה ומזל מתוך תפיסה ש"מזל שאנחנו חיים כאן". דוגמאות? יש בשפע. "יצרנו את 'גלגל השלחין', גלגל מזל עם משימות, שאלות וחידות הקשורות לגידולי השלחין בקיבוץ; תחנה אחרת היתה 'פצצה גרעינית', דוכן קליעה למטרה עם שמות הגרעינים שהגיעו לקיבוץ במהלך השנים. מי שקלע בשם אחד הגרעינים היה צריך לענות על שאלות הקשורות לגרעין – שמות חברי הגרעין, מתי הגיעו, מאילו מדינות ועוד. הפעילויות האלה מעוררות שיחות, זיכרונות ומפגש חוויתי בין כולם. אנחנו גם תמיד מקפידים להוסיף הפעלות ומשימות שמיועדות לילדים הקטנים יותר".
"היו שנים שבהן הניווט במשחק נעשה או בעזרת כרטיסיית נקובים שמזכה בצ'ופרים או מקנה אות אחרת בכל תחנה להרכבת משפט שהוא המוטו של המשחק. בחג ה-70 לניר יצחק, לדוגמה, הניווט במשחק נעשה בעזרת מפה מאוירת של הקיבוץ ובה הדגשנו מסלול פיזי שעובר ברחבי הקיבוץ, ממש מסומן בשטח בלבן-כחול-לבן. חברי הקיבוץ קיבלו את המפה בתיבות הדואר ויצאו למסע בין מקומות בקיבוץ ששינו את פניהם. תוך כדי המסלול הם עצרו בתחנות וביצעו משימות שונות: הצטלמו עם הגמל מהסמל של ניר יצחק, זיהו מקומות בקיבוץ בחידון "זום אין" ועוד.
"זוהי דרך נהדרת להכיר לראשונה, או לחדש את ההיכרות, עם מנהגים וסיפורים שהתרחשו לפני 30 או 40 שנה, וגם דרך מצוינת להכיר אנשים בקהילה. אני יכולה לספר על עצמי שהופתעתי לגלות שאחד מחברי הקיבוץ, שהכרתי כמבוגר סיעודי בכיסא גלגלים, היה בעבר אדם מלא חיות ושחקן מרכזי במיני-תיאטרון המקומי. לא סתם אומרים שהיה כאן שמח לפני שנולדנו. חובתנו היא להנגיש את זה הלאה גם לדורות הבאים. הקורונה שבה והוכיחה את חשיבות הקהילה והחיבורים בין האנשים שחיים בה".
