החבר לא גר בגינוסר למעלה מ-20 שנה. המזכירות החליטה ש"פקעה חברותו"
לסיום חברותו של חבר בקיבוצו יש "משמעויות מרחיקות לכת, שאינן קנייניות בלבד. עקירתו של אדם ממקום מגוריו פוגעת בכבודו, בחרותו ובקניינו. ביתו של האדם אינו רק קורת גג לראשו אלא גם אמצעי למיקומו הפיזי והחברתי", כך פסק בעבר בית המשפט העליון, שהדגיש כי "בחינת השאלה האם פקעה מאליה חברות בקיבוץ צריכה להיעשות בזהירות מירבית".
ועד ההנהלה (המזכירות) של קיבוץ גינוסר החליט על סיום חברותו של אחד מחבריו, ובכך למעשה נמחק שמו של החבר מפנקס החברים של הקיבוץ. זה האחרון פנה לרשמת האגודות השיתופיות וביקש לתקן את הרישום בפנקס החברים ולהחזיר את הרישום שלו כחבר. עוזרת רשמת האגודות השיתופיות, עו"ד אסתר כהן-סולל דחתה את בקשתו, ומשכך הגיש החבר-לשעבר (הוא – המערער), באמצעות פרקליטיו, גבי מיכאלי ועמית גולדברג, ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים.
מתי "פוקעת החברות"?
בתקנוני הקיבוצים מצויים בדרך כלל שני סעיפים העוסקים ב"סיום החברות". כך גם בתקנון קיבוץ גינוסר. ההוראה הראשונה (סעיף 35 לתקנון גינוסר) עוסקת בשורה של מקרים בהם "חברותו של חבר פוקעת", ולעניין סיפורנו זה, "בקרות אחד מאלה: …(ב) בעקרו את מקום מגוריו הקבוע מתחום היישוב הקיבוצי שלא בהסכמת הקיבוץ …. (ה) אם הוכרז כפושט רגל". ההוראה השניה (סעיף 36 לתקנון גינוסר): מסמיכה את הקיבוץ להוציא ממנו חבר, לפי החלטה של האסיפה הכללית שהתקבלה בקולות של שני שלישים של החברים המצביעים, אם מתקיים אחד מהמקרים שמפורטים באותה הוראה.
השופט עודד שחם סקר את הרקע לעירעור:
במאי 2021 דן ועד ההנהלה של קיבוץ גינוסר בנושא סיום חברותו של המערער בקיבוץ. הישיבה הייתה בנוכחות המערער ופרקליטו דאז שהציג את עמדתו וטיעוניו בעניין זה. בתום הדיון החליט הוועד לסיים את חברותו של המערער בקיבוץ לאחר שהשתכנע כי התקיימו התנאי הקבוע בסעיף 35(ב) לתקנון הקיבוץ, ולפי התיאור שרשם הוועד בהחלטתו: "ניתוק קבוע ורצוף מהקיבוץ במשך שנים רבות, לרבות מגורים מחוץ לקיבוץ במהלך כל תקופה זו, וזאת ללא אישור של הקיבוץ". התברר כי בתקופה מאז המועד בו החלה מועמדותו של המערער לחברות בקיבוץ, ועד להפסקת החברות, תקופה של 28 שנה, התגורר המערער בקיבוץ בפועל פרק זמן של כשש שנים בלבד. כן מצא ועד ההנהלה שהתקיים תנאי נוסף לפקיעת חברות, הקבוע בסעיף 35(ה) לתקנון גינוסר, וכתיאור הוועד: "מצב של פשיטת רגל (מאז יולי 2020) שאינו מאפשר את קיום ההתחייבויות של חבר הקיבוץ בהתנהלות של קיבוץ מתחדש, לרבות בנושאי עבודה והתפרנסות ודיור בקיבוץ" (רכישת מגרש מרמ"י ובניית בית בקיבוץ).
עוד ציין השופט כי רק במאי 2023 ניתן למערער "הפטר חלוט" מחובותיו בהליך פשיטת הרגל (כלומר, הסתיימו הליכי פשיטת הרגל לגביו).
המזכירות מוסמכת "להפקיע חברות"?
טענתו העיקרית של המערער בבית המשפט המחוזי בירושלים הייתה שהחלטה על הוצאתו מהקיבוץ, היא בסמכות האסיפה הכללית של הקיבוץ ולא של ועד ההנהלה (מזכירות הקיבוץ).
השופט דחה טענה זו והסביר כי ועד ההנהלה החליט על פקיעת חברות, לפי הוראת סעיף 35 לתקנון (שדן ב"פקיעת חברות") בשונה מסעיף 36 לתקנון שדן ב"הוצאת חבר" (בו נאמר במפורש שהוא טעון אישור והחלטה של האסיפה).
ועד ההנהלה, המשיך השופט, היה מוסמך להחליט בעניינים של "פקיעת חברות" (לפי סעיף 35 לתקנון), שכן יש לוועד סמכות לדון בכל עניין בו לא נקבע במפורש שרק האסיפה מוסמכת לדון בו (כמו "הוצאת חבר" לפי סעיף 36 לתקנון).
חברותו של חבר אינה פוקעת מאליה שעה שהוא "עוקר" מהקיבוץ. "חברותו של חבר תפקע רק משעה שיחליט הוועד, לאחר עריכת בירור, כי אכן הוא עקר מהקיבוץ", ציין השופט. "בירור זה כורך את זכותו של החבר להשמיע את שיש בפיו להשמיע". די בהחלטה כי חבר "עקר" מהיישוב שלו, הוסיף השופט מפסיקת בית המשפט העליון, כדי להפסיק חברות, ואין צורך בנקיטת הליכים נפרדים ונוספים להוצאת החבר מהאגודה.
חבר פושט רגל
עוד נמצא כי המערער פנה בבקשה לרשם האגודות לאשר את "המשך החברות" שלו הגם שהוא הוכרז כפושט רגל. אכן, תאר השופט,יש בתקנות "האגודות השיתופיות (חברות)" הסמכה לרשם להחליט על "המשך החברות" של חבר גם אם זה הוכרז כפושט רגל, אך ההחלטה על פקיעת החברות התקבלה בחודש מאי 2021 ואילו החבר פנה אל הרשם רק במאי 2023, כך שאין בבקשה מאוחרת זו כדי לשנות כי החלטת הוועד בדבר פקיעת החברות הייתה שנתיים קודם לכן, ואין הרשם יכול להורות על "המשך החברות", כאשר זו כבר פקעה. גם ההפטר שניתן למערער בחודש מאי 2023 מחובותיו בפשיטת רגל, אין בו כדי לבטל בדיעבד את העובדה שהיה פושט רגל בעת שהחליט הוועד על פקיעת חברותו.
התשתית עליה התבססה ההחלטה של ועד ההנהלה בגינוסר בדבר פקיעת החברות הייתה מוצקה, אמר השופט, והיא תואמת במלואה את הגישה הזהירה הנדרשת בהחלטה שכזו, כפי שנפסק בעבר בבית המשפט העליון.
הרשם הוא "ה"מומחה בתחום עקרונות הקואופרציה והבעיות הייחודיות אשר אפיינו את המסגרות השיתופיות", ולכן בית המשפט מתערב בהחלטותיו רק ב"מצבים בהם נפלה טעות מהותית בהחלטה וכאשר שיקולי צדק מחייבים את התערבותו של בית המשפט".
החלטת עוזרת רשמת האגודות מבוססת היטב, פסק השופט. "המערער לא הראה כי נפלה טעות מהותית בהחלטה, או כי שיקולי צדק מחייבים את התערבותו של בית המשפט בהחלטת עוזרת הרשמת". בנסיבות אלה דחה בית המשפט את העירעור.
